בימים אלו יש כמאה ושבעים בני נוער משכבת ז' בבית ספר במרכז הארץ שאינם חוזרים ללימודים מחשש לשלומם אחרי ששני נערים פצעו קשה נער אחר. הגיע הזמן לומר: משהו רע עובר על מערכת החינוך, והאלימות בשיאה. נראה שהגיע הזמן לפתרון שאינו עונש השעיה, שכבר פג תוקפו.
במבט ראשון זה נראה כמו הזיה או חלק מהסדרה 'בני אור', אבל מתברר שוב שהמציאות חזקה יותר מהכול: "שני נערים שדקרו ופצעו קשה בן 16 בתיכון ברחובות הואשמו בניסיון רצח" (רן שמעוני, הארץ, 2.1.2023).
הורה שולח את הבן שלו לבית הספר בשביל לרכוש ידע ואינו מעלה בדעתו ששני נערים אחרים, שאינם לומדים באותו תיכון, יקפצו לבקר אותו ובידיהם סכינים ויגרמו לו פצעים קשים שבגללם לא ידבר ולא יתפקד באופן עצמאי. זוועה.
לפני כמה שנים הייתי עד לאלימות ברוטלית מצד תלמיד כיתה ו' כלפי חבר שלו: הוא חנק אותו מאחור, ורק בנס ניצלו חייו של הקורבן הודות למורה ערני במיוחד. לאחר בירור המקרה נענש התלמיד הפוגע בהשעיה של יום מבית הספר. היות שהוריו של התלמיד הפוגע חשבו שנעשה לו עוול והבירור לא היה צודק, הם ניצלו את יום ההשעיה הזו ולקחו אותו לקניון מלחה בירושלים.
איך אני יודע את זה? כי הורי התלמיד הפגוע, הקורבן, סיפרו לי שהם פגשו אותו שם בקניון, זחוח ומרוצה מהעולם. המסר אגב ברור מאוד: רוצה יום כיף עם אימא ולשבת איתה על מילקשייק ריבת חלב עם קצפת? תרביץ לחברים שלך. אין ספק שההשעיה עשתה את שלה.
כמו שחשבנו, לא חלפו שבועיים, והתלמיד הזה תקף באלימות תלמיד אחר. הפעם נענש ביומיים השעיה, והפעם ההורים שלו לא לקחו אותו לקניון, הם פשוט עשו לו קייטנה בבית. כשחזר סיפר לי שהצליח סוף סוף לשבור את השיא שלו במיינקראפט.
נכון, שמעתי אנשי חינוך מנוסים שאומרים שהשעיה דווקא יכולה להיות עונש רלוונטי וחמור ביסודי כאשר היא גורמת להורים לאבד ימי עבודה, אבל ודאי שזה לא המצב בחטיבה ובתיכון, כשהנערים כבר יכולים להישאר לבד בבית.
הגיע הזמן שמערכת החינוך תתעורר ותתחיל לחשוב על הרתעה הולמת וראויה יותר מהשעיה, ויפה שעה אחת קודם. לא צריך להמתין לוועדת חקירה ולמאמרי הכתובת שהייתה על הקיר. לפני שמערכת החינוך תדאג להשכלה של התלמידים, ראוי לה לוודא שיחזרו לביתם שלמים בגופם ובנפשם.
ומה עם הפתרון? כדאי שתתכנס ועדה מסודרת ותחליט על סנקציות שיכאיבו לתלמיד הפוגע ויגרמו להוריו לעשות הכול בשביל לרסן אותו. לדעתי ראוי שגם בבגרות הסופית יהיה סעיף התנהגות שילווה את התלמיד ויבהיר לכל המוסדות לצד האינטליגנציה שלו מה מצב הערכים והמידות שלו.
רק כשיהיה לפוגעים מה להפסיד ותהיה לנו מדיניות של אפס סובלנות לאלימות נוכל לראות שיפור אמיתי במצב המדאיג הזה.
