על הגבעות החשופות ביהודה ושומרון יש מעין צבא קטן של חיילים, צבא שמורכב מעשרות נערים ומשפחות הנלחמים בחזית המאבק על הארץ. הם נמצאים שם בשבילנו בחורף ובקיץ, ביום ובלילה, ומתמודדים עם תנאים קשים ועם אתגרים מבית ומחוץ. זו חבורה של אזרחים שהחליטו להקדיש את חייהם ולצאת להילחם על עתיד השטחים הפתוחים שמדינת ישראל הפקירה.
מאחוריהם עומדים כמה וכמה יהודים במעגלי תמיכה רחבים. הם מספקים אמצעי לוגיסטיקה לנקודות בשטח, מסייעים בתמיכה כספית ומגיעים בעצמם להשתתף בשמירות אל תוך הלילה. הם תומכי הלחימה של החיילים בחזית, אם תרצו. הכירו את המעגל השני של הגבעות.
ליאור זברג: "דיברתי עם חנויות חומרי בניין מהסביבה שיעשו מחירים זולים לצורך בניית הבתים למי שמגיע דרכנו. ככה ההלוואה נהיית יעילה יותר כשהיא משמשת לצורכי בנייה, והמחירים הנמוכים עוזרים להפחתת עלויות הבנייה"
בלי ריבית
ליאור זברג בא מתחום הנדל"ן, ולאחרונה פתח קרן הלוואה ללא ריבית למען בניית בתים בגבעות למשפחות המעוניינות לעבור לגור בחזית המאבק על הארץ.
"הרעיון התחיל ממפגש עם משפחה צעירה שדיברה איתי על הרצון הגדול שיש לה לעבור לגור בגבעה בבנימין. כשדיברתי איתם לעומק להבין מה מונע מהם לעשות את הצעד החשוב הזה, הבנתי שהם מוכנים להתמודד עם הקשיים ועם התנאים הפיזיים, אבל עיקר מה שקשה להם הוא שאין להם כסף לזה. אי אפשר לקחת משכנתה על בית שנבנה בגבעה, ולהתחיל להתגלגל עם הלוואות ותשלומים של ריבית זה לא עסק, במיוחד שאין כמעט שום גוף שיהיה מוכן להלוות כסף למטרה הזאת.
"ניסיתי להבין מהם באיזה סכום מדובר, והתברר שהם מתכננים לבנות בית פשוט וצנוע בסכום של כמה עשרות אלפי שקלים. 'אם יהיה מישהו שמוכן להלוות לכם את הסכום ללא ריבית, אתם תלכו על זה?' שאלתי אותם, והם ענו בלי להסס, 'כן. בוודאי'.
"החלטתי לעזור להם בזה. הם היו הראשונים. בהמשך הבנתי שיש עוד כמה משפחות כאלה, אנשים שבאמת מוכנים להשקיע את חייהם למען הארץ, והמחסום האחרון שנשאר הוא הלוואה של הסכום הראשוני לבניית בית. עברו עוד כמה שבועות שבהם חשבתי עם עצמי, והחלטתי להפוך את זה לקרן מאורגנת יותר.
"דיברתי עם חנויות חומרי בניין מהסביבה שיעשו מחירים זולים לצורך בניית הבתים למי שמגיע דרכנו. ככה ההלוואה נהיית יעילה יותר כשהיא משמשת לצורכי בנייה, והמחירים הנמוכים עוזרים להפחתת עלויות הבנייה. המטרה היא בסופו של דבר לעזור לכמה שיותר גבעות להתקדם ולהתבסס.
"בעיקר בגבעות חדשות תרומות קטנות למדי יכולות לשנות ממש את המפה. סכומים של כמה אלפי שקלים יכולים לעזור לגבעה צעירה לסדר כביש גישה או קו חשמל, וגם הבתים שבונים בגבעות האלה הם בתים פשוטים מבנייה קלה, לא מדובר על אנשים שצריכים תקציב של מאות אלפי שקלים לבית.
"נוסף על זה העניין שאדם מקבל עליו אחריות. מי שמעוניין לקבל עליו אחריות על סכום כזה, ומוכן לחיות במקום חשוב כל כך למרות הקשיים והתנאים הפיזיים, ויש גם סיכון לא מבוטל שיהרסו את הבית הזה בהתחלה, אבל מי שמוכנים לעשות את זה בשביל ליישב את הארץ, אני נותן להם את הסכום הזה בשביל לעזור להם לפחות שלא ישלמו את הריבית על הדבר הזה.
"תראה בזה תרומה כמו לאברך שיושב ולומד תורה", הוא מסכם. "יש מישהו שמוכן לחיות בפשטות למען אידיאל גדול שחשוב לכולנו, ואני רוצה לתרום ולהיות שותף במעשים החשובים האלה".
ליאור זברג: "תראה בזה תרומה כמו לאברך שיושב ולומד תורה. יש מישהו שמוכן לחיות בפשטות למען אידיאל גדול שחשוב לכולנו, ואני רוצה לתרום ולהיות שותף במעשים החשובים האלה"
חסדי מעיל
אבל בניית הבית היא רק האתגר הראשון שיש לתושבי הגבעות, כי האתגרים נמשכים לאורך כל השנה: תנאי השטח בחורף ובקיץ מאתגרים במיוחד. אחד הארגונים שעוזר לתושבי הגבעות לאורך כל השנה ובמיוחד בחודשי החורף הקרים הוא חסדי מאיר, ארגון רב-פעלים שדואג זה שנים רבות לגבעות ולחוות ברחבי יהודה ושומרון. מנהל הארגון היום הוא אלי ניימן, המנהל גם את ישיבת הרעיון היהודי בירושלים.
"חסדי מאיר הוקם לזכרו של הרב כהנא לפני כשלושים שנה, ובהתחלה היה ארגון חסד למשפחות נזקקות בירושלים ובסביבה. הרב כהנא היה איש של חסד ונתינה, ואנחנו, תלמידיו וממשיכי דרכו, המשכנו את החסד הזה גם אחרי רציחתו", מספר ניימן.
"לפני עשרים ושבע שנה היה אחד התלמידים בישיבה נתי עוזרי, ובמובן מסוים הוא והחבורה שהתגבשה סביבו היו נערי הגבעות הראשונים. כמובן, מתוך הבנת החשיבות הגדולה בתפיסה של המרחבים והשליטה על הארץ פנינו אל נתי כדי לראות במה אפשר לעזור ולסייע. בגבעה 26, שבה נתי והבחורים הקימו את ביתם, היו צריכים אז כלי חקלאות. גייסנו תרומות וקנינו טרקטור ומחרשה, וברוך ה' הכלים האלו עזרו הרבה לפיתוח המקום.
"בשבט תשס"ג נתי נרצח בביתו על ידי מחבלים, וגבעה 26 הוחרבה לאחר מכן על ידי ממשלת ישראל. אבל אנחנו בארגון המשכנו גם אחרי הירצחו של נתי לתמוך בחלוצים בחזית ולסייע להם. רוחו של נתי מלווה את הפעילות שלנו עם רוחו של הרב כהנא.
"אחד הדברים שחשובים לנו בחסדי מאיר הוא להיות קשובים לצורך של מי שאנחנו מסייעים לו. אצל נתי הסיוע שנתנו היה של כלים חקלאיים יקרים, אבל בהמשך ראינו שהמצב בגבעות השתנה ולפעמים הקשיים וההתמודדויות של חלק מהמקומות הם עוד הרבה לפני עבודות החקלאות.
"אנחנו דואגים לביגוד חם לתושבי הגבעות והמאחזים, חרמוניות, כובעים, מעילים ועוד. לא מעט נערים ומשפחות נעזרו בסיוע הזה וזה ממש עוזר להם לשרוד את החורף הקר, להמשיך לצאת למרעה עם הכבשים ולהתחמם בלילות החורף הארוכים. גם בימים ארוכים של שלג, שבהם הם מבודדים על ההר הקפוא, הביגוד החורפי עוטף אותם בחיבוק של אהבה מעם ישראל. עד היום יש כאלה שמכנים אותנו בחיבה חסדי מעיל", הוא צוחק.
"אנחנו עוזרים גם למשפחות הצעירות שמתגוררות כבר כמה שנים בגבעות החזית, וגם בנושא הזה תמיד חשוב לנו לדעת מה העזרה הכי חיונית שנוכל לתת. בכל שנה אנחנו מביאים סלי מזון לקראת פסח והחגים. בשנה שעברה הבנו שבעקבות עליית מחירי החד-פעמי נוצר קושי אצל חלק מהמשפחות בנושא הזה, והחלטנו להוסיף למשלוח של קמחא דפסחא גם מארזים של חד-פעמי כדי להקל על המשפחות הגיבורות בהוצאות לקראת החג.
"הרבה מההתרמות אנחנו עושים סביב מעגל השנה, ותמיד אנחנו מנסים לחשוב איך נוכל להועיל לצורכי הגבעה והמתיישבים החלוצים. בחנוכה אנחנו קונים מתנות לילדי הגבעות, בראש השנה ולפני החגים יש לנו חלוקה של סלי מזון לחג, ובט"ו בשבט יש תרומות של שתילי עצים: עד היום נשתלו אלפי עצי פרי בשטח בעזרת התרומות של חסדי מאיר. ממש בימים אלו אנחנו נערכים להתרמת החורף השנתית של ביגוד וחרמוניות למען מיישבי הארץ.
"כל התרומות שלנו באות מיהודים טובים בארץ ובחו"ל, אין לנו מימון מהמדינה, ולצערי גם לא סעיף 46 (פטור ממס), אבל ברוך ה' אנחנו מצליחים לעזור עם מה שיש".
אלי ניימן: "בחנוכה אנחנו קונים מתנות לילדי הגבעות, בראש השנה ולפני החגים יש לנו חלוקה של סלי מזון לחג, ובט"ו בשבט יש תרומות של שתילי עצים. ממש בימים אלו אנחנו נערכים להתרמת החורף השנתית של ביגוד וחרמוניות למען מיישבי הארץ, חרמוניות, כובעים, מעילים ועוד. גם בימים ארוכים של שלג, שבהם הם מבודדים על ההר הקפוא, הביגוד החורפי עוטף אותם בחיבוק של אהבה מעם ישראל"
"בשבילי השמירה פשוטה"
אבל לא צריך דווקא סכומים גדולים של כסף כדי לתמוך בגבעות תמיכה יעילה; יש גם מי שתורמים מעצמם ומזמנם כדי לעזור לתושבי המאחזים. משה מנסבך (15) גר ברמלה ולומד בפרויקט הילה, והפעם הראשונה שהגיע לרמת מגרון הייתה ביום כיפור האחרון: החבר'ה בגבעה חיפשו מניין לתפילות החג, ומשה הגיע עם אחיו הגדול חנוך, שמכיר היטב את התושבים במקום.
"אחרי יום כיפור שאלתי את התושבים במה אפשר לעזור להם. בסופו של דבר אני בן 15, עדיין בלימודים. אין לי יכולת לתרום סכומים של כסף לבניית בתים או לקנייה של ציוד", מספר משה. "הבחורים אמרו לי שאחת המשימות הקשות והסיזיפיות היא השמירה בלילה. צריך לשמור גם מפני גנבים שרוצים לגנוב את העדר וגם מפני מחבלים וסכנות אחרות. בדרך כלל תושבי הגבעה מחלקים ביניהם את השמירות בכל לילה, וכך כל אחד שומר כמה שעות.
"זה לא קל. לא מעט יוצא שאותו בחור שעובד כל היום בגבעה, יוצא למרעה לשעות ארוכות ועובד קשה בבנייה ובחקלאות, צריך גם לשמור בלילה כמה שעות מתישות. מייד החלטתי שזאת תהיה התרומה שלי לארץ ישראל, ומאז אני מגיע כל יום רביעי ושומר כל הלילה במקומם.
"בשבילי השמירה פשוטה. צריך להיות עירני ולהסתובב מדי פעם סביב הדיר והבתים. יש לי פנס, ואני יכול לבדוק אם יש משהו חשוד. בדרך כלל זה מספיק להרחקת הגנבים. אם אני מזהה משהו חשוד, אני מעיר את אחראי הביטחון של הגבעה שיבדוק מה קורה, אבל בשביל הבחורים מדובר בלילה שקט שהם יכולים לישון מתחילתו עד סופו.
"החברים ברמלה שמעו על היוזמה שלי ומאוד התלהבו על הרעיון, וחלקם גם רוצים לבוא ולבקר בעצמם ברמת מגרון ובהמשך להצטרף לשמירות. ככה נוכל לתת לנערים ולמשפחות עוד כמה שעות שינה מבורכות כדי שיוכלו למחרת לקום ולהמשיך ליישב את ארצנו הקדושה".
