כותרות חמות :

שלום כיתה א'. היום נלמד לשקר להורים
שלום כיתה א'. היום נלמד לשקר להורים

שלום כיתה א'. היום נלמד לשקר להורים

 

 

שמעו סיפור.

אם לילד בן 14 בבית ספר במרכז הארץ שולחת אליי את ההודעה שכתבה בקבוצת ואטסאפ של הורי הכיתה:

"איזה קטע. מישהו מציע שירותי ייעוץ מיני – ועוד מוטֶה אידיאולוגית, לא מוסמך או מפוקח בשום צורה, לילדים שלנו, שהם קטינים מאחורי גבינו, בהסתר מאיתנו – בחסות בית הספר!"

מתברר שבית הספר פתח את שעריו למתנדבי ארגון כלשהו לנוער להט"ב שמגדיר את עצמו כ"בית לאלפי בנות ובני נוער להט"ב" ושמטרתו: "זיהוי צורכי הנוער ההומו־לסבי־ביסקסואלי וטרנסג'נדר בישראל. מתן מענה לצורכי הנוער והצעירים ההומו־לסבי־ביסקסואלי וטרנסג'נד בישראל". במהלך הפעילות שנעשתה בבית הספר בהסכמת המוסד החינוכי שידלו המתנדבים הצעירים את הילדים להצטרף למועדון התנועה שלהם, שם יסייעו להם לבחון את ההעדפות המיניות מתוך כל האופציות האפשריות וכך גם את ההעדפות שלהם בדבר זהותם המינית האלטרנטיבית.

נחזור על הדברים כדי לוודא הבנה: בית הספר הניח לארגון חיצוני לפתות ולשדל ילדים, שלכל אחד מהם יש הורים, להגיע למקום שבו זרים – צעירים או מבוגרים, מי יודע – ינברו להם בנפש, במיניות, בזהות המינית – בידיעה שחלק מההורים לא היו מסכימים לכך לו היו יודעים – ועל כן מובטח להם שהארגון יעשה איתם יד אחת כנגד ההורים שלהם – לשמור על כך בסוד מפניהם

אה, ואת עיקר העיקרים שכחתי: הובטחה דיסקרטיות, קרי – הובטח לא לגלות להורים שלהם.

סליחה, מה?!

נחזור על הדברים כדי לוודא הבנה: בית הספר הניח לארגון חיצוני לפתות ולשדל ילדים, שלכל אחד מהם יש הורים, להגיע למקום שבו זרים – צעירים או מבוגרים, מי יודע – ינברו להם בנפש, במיניות, בזהות המינית – בידיעה שחלק מההורים לא היו מסכימים לכך לו היו יודעים, ועל כן מובטח להם שהארגון יעשה איתם יד אחת כנגד ההורים שלהם – לשמור על כך בסוד מפניהם.

מה ששמעתם.

האם ששמעה זאת הזדעקה והעלתה בקבוצת ההורים את השאלה שמתנוססת פה למעלה. הייתם חושבים, אולי, שקמה שם זעקה גדולה. אלא שההורים המדוברים היו מהסוג ה'מתקדם'. ההתקדמות היא סוג של אומנות יישור הקו עם דעת הקהל, שהיא קונפורמיזם שבטעות מייחסים לשמרנים בלבד. ואכן, שמרנים נוטים ליישר קו עם התרבות הקיימת, וזה די בסדר, אם כי קצת משעמם. לקונפורמיזם הפרוגרסיבי יש ניחוח מרדני ומתריס. ה'מתקדם' מפתח חוש שישי לזהות את ההתרסות השובביות של הפופוליזם הזול, שמשום מה מעניקות לו את התחושה שהוא שונה מאחרים, ולא סתם שונה – אלא טוב מהם בתמיכתו בקדמת החזית של הצעקה האחרונה בתחום האופנה המרדנית הפופוליסטית. להתייצב תמידית בחזית האופנה זה מחייב. האופנה, לעומת זאת, מתחלפת בכל רגע. וכך הופך המתקדם האופנתי לטרף, קל מדי, עבור מוסדות השיח המתקדם, שרק מזיזים בכל רגע את האופנה. וכך מוצא עצמו המתקדם כמי שתומך ומקבל באהבה את הרעיון שזרים גמורים יתעסקו במיניות של הילדים שלו בלא הסכמתו ובלי לספר לו. כך אומנם הגיבה אם מתקדמת אחת בקבוצה:

"שמחה מאוד על הביקור של הארגון הלהט"בי מכמה סיבות:

  1. 1. ילד להט"ב עלול לסבול מהיותו בארון. ייתכן וההצעה לדבר ללא חשיפה להורים נובעת מהסיבה שהרבה פעמים הילד.ה חוששים לחשוף את רחשי ליבם בנושא להורים כקו ראשון כיציאה מהארון.
  2. 2. לגבי החשש שישתלו להם רעיונות: נטייה מינית לא מושתלת לאף אחד בראש! זה מגיע גם ללא שיחות וללא סרטים.
  3. 3. עדיף לדבר ולא לקבור את הראש בחול, כנ"ל לגבי חינוך מיני בכללותו… בעיניי הרצאה מבורכת במדינה ליברלית".

אלו, אם יאמרו להם שזה המעשה הליברלי והמתקדם, לא יהססו לכרסם את איברי גופם במו־שיניהם.

הנחת המוצא שם היא שאם קטין כבר טרח להגיע לתהליך בירור (לא מפוקח וללא ידיעת ההורים), הרי שהוא בהכרח שייך לקהילה. זאת לעומת טיפולי ההמרה שהמונופול האלים והבריוני הצליח להוציא מהחוק, שהם סך כל הטיפולים הפסיכולוגיים נטולי האג'נדה הפוליטית, שבהם קטין יכול לקבל סיוע לבירור הבלבול המיני מצד אנשי מקצוע מוסמכים, שנוטים לנסות לסייע לו למצוא את זהותו בטווח הנורמטיבי, כך שיצליח להקים משפחה ולא יזדקק לעזרתם הנצחית של ארגוני להט"ב

בשיחה עם ההורים הציעה חברתי, שמכירה את עומק כשל ה'התקדמות', לחשוב שארגון יהודי דתי מזמין את ילדיהם לבית כנסת להתנסות בהנחת תפילין בלי לספר להורים. אני מניחה שמזה – ולא מכך שיסלילו את ילדיהם לשינוי מין – הם באמת הזדעזעו.

לאחר שכמה מהמתקדמים היותר צעקנים בקבוצה השתיקו את האם המודאגת בבריונות מבלי להבין עם מי הם מתעסקים (מדובר בחברה אישית שלי. אני מכירה אותה זה שנים, ולא הייתי מעיזה להתעסק איתה; אני גם לא מטומטמת לעשות זאת), היא פנתה למחנכת האהובה והמוערכת של הכיתה. לתדהמתה, התשובה הייתה: "כל תנועות הנוער מורשות להיכנס לכיתות ולהזמין את הילדים להצטרף". מה אומר, אומנם חלפו שנים רבות מאז שהייתי בשומר הצעיר, אבל נדמה לי שאם מישהו היה מעלה על דעתו לגייס לשומ"ץ קטינים ללא רשות ההורים – מישהו בהנהלת התנועה היה משלם בראשו, והתנועה הייתה נדרשת לפרסם התנצלות בעיתונות ולהבטיח שלעולם לא יעזו לשדל ילדים להסתיר דברים מהוריהם ולשקר להם.

הילדים שלנו חשובים מכדי שנפקיר אותם במוסדות חינוך בידיים של בוגרים שאינם תופסים את האחריות ומשדלים אותם לפעול מאחורי גבם של ההורים.

נכון ש"שהרבה פעמים הילד/ה חוששים לחשוף את רחשי ליבם בנושא להורים" – הם עדיין ההורים שלו, הם האפוטרופוס הבלעדי, לא בית הספר, ובטח לא ארגון להט"ב חיצוני שמתחזה לתנועת נוער. וכך גם ענתה להם אימא־נמרה:

"אני עומדת על זה שהורים הם כתובת! שאם יש לילד שלי בלבול מיני, אימא ואבא שלו פה בשבילו לברר באמת – בצורה מקצועית ומאוזנת – מה עובר עליו! ואם הוא צריך תיווך כי הוא מתבייש, יש יועצת ויש מורה. לא ארגון להט"בי, נקודה".

אם בית הספר מאמין שתלמיד נמצא במצוקה נפשית כלשהי, יתכבד לזמן את ההורים ולשוחח איתם ולא לשלוח את הקטין לידי זרים בארגון חיצוני לא מפוקח שיתעסק במיניותו – וללמד אותו לשקר להורים. כולם השתגעו לגמרי?!

ואל תשגו באשליות – זו לא בעיה של חילונים. בבית ספר של חמ"ד כבר הוכיחו שאין להם בעיה לשקר להורים האחרים בנוגע לזהות מינית של אחד התלמידים. למרבה הצער, אין לסמוך יותר על המוסדות של משרד החינוך

אדרבא, להורים יש סיבה מצוינת להתנגד שהצאצא שלהם יתרועע עם ארגוני להט"ב. ראשית, נזכיר שלהט"ב זה לא סך כל בעלי הנטיות, אלא ארגון כלל־עולמי פוליטי רדיקלי, שכלל לא בטוח שמטרתו היא לסייע לפרט. ההשערה הקרובה יותר למציאות היא, שהארגונים הללו מנצלים את המצוקות של הפונים אליהם – למטרות הפוליטיות שלהם. זה הצליח מספיק בישראל, ולראייה – ארגוני להט"ב הצליחו לבסס מונופול על טיפולי ההמרה, שעיקרם שידול כל מי שנטייתו אינה ברורה לו, לבחור בנטייה המינית הפחות מיטבית. הנחת המוצא שם היא שאם קטין כבר טרח להגיע לתהליך בירור (לא מפוקח וללא ידיעת ההורים), הרי שהוא בהכרח שייך לקהילה. זאת לעומת טיפולי ההמרה שהמונופול האלים והבריוני הצליח להוציא מהחוק, שהם סך כל הטיפולים הפסיכולוגיים נטולי האג'נדה הפוליטית, שבהם קטין יכול לקבל סיוע לבירור הבלבול המיני מצד אנשי מקצוע מוסמכים, שנוטים לנסות לסייע לו למצוא את זהותו בטווח הנורמטיבי, כך שיצליח להקים משפחה ולא יזדקק לעזרתם הנצחית של ארגוני להט"ב.

וחמור מזה: כבר בשיחת השיווק שידלו מתנדבי ארגון הלהט"ב את התלמידים לאמץ את הרעיון האווילי, השקרי והמסוכן לבריאותם ולנפשם – שעליהם להטיל ספק בזהות המינית שלהם, וכך ניסו להעלות אותם על מסלול מזוויע של סירוס כימי, סירוס כירורגי, עיקור, סיכון היכולת להנאה מינית ותלות כרונית לכל החיים בנטילת הורמונים – שלהבדיל מתרופות נועדו להילחם כנגד הגוף. כן, הורים שפויים בהחלט אמורים לדעת אם הילדים שלהם הוזמנו לכייף במועדון להט"בי ואז להפעיל את כל הסמכות ההורית לאסור עליהם את זה.

המונופול על טיפולי ההמרה מטעם ארגוני להט"ב טוען להגנתו טיעון שמדובר בטיפול מציל חיים. זה אומר, שכשבית הספר חושש ברצינות שהילד שלכם אובדני, המעשה הנכון יהיה להסתיר זאת מכם ולשלוח אותו לטיפול אצל זרים בלא ידיעתכם, מתוך הנחה שאתם הסכנה לילד שלכם, לא הארגון העלום.

ואל תשגו באשליות – זו לא בעיה של חילונים. בבית ספר של חמ"ד כבר הוכיחו שאין להם בעיה לשקר להורים האחרים בנוגע לזהות מינית של אחד התלמידים. למרבה הצער, אין לסמוך יותר על המוסדות של משרד החינוך.

עד לפני שנה כולנו צחקנו כשראינו את ההלם במבטם של משתתפי פאנל בקנדה, שבו שטחה מירב מיכאלי את הטענה שהילדים שייכים למדינה ולא להורים. ובכן, שנה וחצי של ממשלת שינוי, ובתי הספר שונו עד לבלי הכר עד שהם מלמדים את הילדים לשקר להוריהם. בתחילה שנמכו את אימא ואבא ל"הורה 2-1", ועכשיו – "הילדים הם לא שלכם אלא של המדינה". אתם האויב שיש להערים עליו. לא ייאמן.

לאחר פנייה לעו"ד רוני ססובר מעמותת 'מאירים' יישלחו מכתבים לארגון הלהט"בי (שמו נשאר במערכת משום שהוא אינו הארגון היחיד מסוגו שיש להישמר מפניו) ולבית הספר. במכתבים יתחייבו כל הצדדים שאינם פועלים מאחורי גבם של ההורים ושאינם משדלים בני נוער להסתיר ולשקר להורים. בית הספר יתחייב גם שלא לעשות יד אחת עם ארגונים חיצוניים לפעול כנגד ידיעתם ורצונם של ההורים.

ואוסיף המלצה להורים בזמנים אלו: רשמתם ילד למוסד חינוכי? החתימו את המוסד על מסמך נוטריוני לכך שאם נכנס בשעריו בן, הוא יישאר בן עד לסיום לימודיו בו ויצא משם עם כל האיברים שאיתם נולד. וכנ"ל הבנות. ורק שיהיה ברור: אין שום דבר ליברלי בארגוני להט"ב. זו התארגנות פוליטית רדיקלית. גם אם לא סיפרו לאף אחד מהמתנדבים ובני הנוער ש"הארגון פועל למען חינוך ושינוי חברתי", משמעותו מהפכה רדיקלית פוליטית כלל־עולמית.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן