כותרות חמות :

אליפות העולם בשנאה
אליפות העולם בשנאה

אליפות העולם בשנאה

לפני כמה ימים צייץ אחד העיתונאים הישראלים שנסעו לסקר את המונדיאל בקטר על העוינות והשנאה שאזרחי ישראל חשים במדינה המארחת. ״לא רצינו לכתוב את הדברים האלה… אנחנו מרגישים שנואים, עטופי עוינות, לא רצויים״. אני חייבת לציין שכדורגל הוא לא אחת מנקודות החוזק שלי, אך בשנאת ישראל לצערי אני ועוד מיליוני יהודים מבינים בהחלט

ח"כ מיכל וולדיגר, הציונות הדתית

זה מאות ואלפי שנים שהעם היהודי הוא קורבן לשנאה ולאלימות מצד אנשים ומדינות בעולם, ובפרט מצד שכנינו לחצי האי ערב. אפשר להצביע על יחסי יהודים-ערבים מגוונים לאורך ההיסטוריה ועל מגוון אופנים שבהם השנאה הזו באה לידי ביטוי, אולם קו אחד וברור מתוח בין כולם: השנאה עמוקה, מושרשת, יציבה ומתמשכת, החל במערכת היחסים העגומה של יצחק עם אחיו למחצה ישמעאל, עבור במאות שנים של פוגרומים וכיבושים שיזמו המוסלמים וכלה במסע דה לגיטימציה וטרור נגד מדינת ישראל הריבונית.

מסע הדה לגיטימציה שהזכרתי כולל מאבק עיקש ונחוש להשחרת שמה של ישראל אגב עיוות מוחלט של ההיסטוריה ושל המציאות. בין היתר נטען כי השנאה לישראל נובעת מ'פשעי הציונות' כלפי ה'עם' הפלשתיני, שהחלו עם העלייה הראשונה, ב'טיהור אתני׳ שהגיע לשיאו ב-1967. אז כבשה ישראל 'ברוב חוצפתה', את יהודה, שומרון, חבל עזה, סיני והגולן. ה'היגיון' הזה הוא שעמד מאחורי הסיסמה 'שטחים תמורת שלום': אם יסתיים הכיבוש, אם רק נבצע פשרות ׳אמיצות׳ וויתורים טריטוריאליים, יגיע השלום המיוחל.

האמת היא שלא מאוד מפתיע אותי שפעם נוספת מתגלה שאזרחי מדינות רבות בעולם שונאים ומתעבים את ישראל ואת היהודים שבה ומטילים עליה את האשמה. מה שכן הפתיע אותי הוא התגובות שכתבו ישראלים על הציוץ של אותו עיתונאי ישראלי: ״חשבת אולי שהשנאה הזו שאתה מרגיש שם, נובעת, לפחות בחלקה, מהמדיניות של ממשלות ישראל?״, ״השנאה בגלל הכיבוש הממושך והשליטה בעם אחר״, ״יש גורם אחד שאתה יכול להאשים וזה הממשל שאתה תומך בו ולא יוצא נגדו לסיום הכיבוש״. עיתונאי בכיר אף הגדיל לעשות וטען: ״הסיפור פשוט: הפלסטינים שונאים אותנו (הרווחנו ביושר), זה ברור. מדינות בהן המשטר שוטף את המוח, נשטפות״.

האמת היא שלא מאוד מפתיע אותי שפעם נוספת מתגלה שאזרחי מדינות רבות בעולם שונאים ומתעבים את ישראל ואת היהודים שבה ומטילים עליה את האשמה. מה שכן הפתיע אותי הוא התגובות שכתבו ישראלים על הציוץ של אותו עיתונאי ישראלי

 

הרווחנו ביושר?! השנאה נובעת מהכיבוש הממושך?! ניגש לעובדות: ראשית, מעשי טבח ופוגרומים ביהודים נעשו מאות שנים לפני שמישהו חשב בכלל לייחס את השם הרומאי של ארץ ישראל, פלשתינה, לאוכלוסייה הערבית בשטחה. יהודי קינוקאע, יהודי נצ'יר, יהודי קורייט׳ה, יהודי בגדאד, יהודי דמשק, יהודי פאס, יהודי אנדלוסיה, יהודי חלב, יהודי טריפולי, יהודי עדן, יהודי צנעא, יהודי קהיר, יהודי אלכסנדרייה, יהודי שיראז ואוכלוסיות יהודיות בעוד שלל מדינות ומשטרים ערביים ומוסלמים לאורך ההיסטוריה לא שמעו מעולם על הפלשתינים ולא העלו בדעתם שצאצאיהם יקיימו בעתיד שלטון עצמי בארץ ישראל, ובכל זאת נושלו מרכושם במקרה הטוב ונשחטו באכזריות במקרה הרע.

שנית, עצם הטענה לכיבוש ישראלי בשטחי יהודה ושומרון לא מאוד ברורה. בלי להיכנס לפרטי המנדט הבריטי על שתי גדות נהר הירדן, השטחים הללו סופחו לירדן ב-1950 לאחר שכבשה אותם ב-1948. כלומר, כשישראל כבשה את השטחים הללו במלחמת ששת הימים, ממי היא כבשה אותם למעשה? מירדן? הרי החוק הבינלאומי אינו מכיר בסיפוח שכזה. מהבריטים? גם ודאי שלא, הרי המנדט הבריטי על האזור הסתיים יותר מעשרים שנים קודם לכן.

האמת היא שארץ ישראל כולה, לרבות יהודה ושומרון (ולמעשה על פי הצהרות בינלאומיות נוספות גם הגדה המזרחית של נהר הירדן, אך זה לפעם אחרת), הובטחה לעם היהודי בוועידת סן רמו בהשתתפות המעצמות ב-1921, שבה אושררה בין היתר הצהרת בלפור.

זאת ועוד, בימים אלו אנו מציינים 75 שנים לכ"ט בנובמבר, התאריך שבו אושרה באו"ם תוכנית החלוקה, שהייתה פשרה בין הצדדים בארץ ישראל. ואולם אז כמו היום לא הסתפקו ערביי הארץ בחלקים מסוימים מארצנו אלא פתחו במלחמת חורמה נגד היישוב היהודי עד שתשוחרר כל 'פלשתין'.

עדות לכך היא שאש״ף, הארגון לשחרור פלשתין, הוקם בשנת 1964, עת התהלך ביהודה ושומרון צבא ירדן. אם תשאלו אותי, מדהים שמייסד הארגון, אחמד שוקיירי, ניבא על "הכיבוש הישראלי" שלוש שנים לפני שהחל. האמת היא שהארגון לשחרור פלשתין, לרבות ערפאת (אגב, יליד קהיר) שחתם על הסכמי אוסלו, מעולם לא ביקש ׳לשחרר׳ חלקים מפלשתין או לעשות כל פשרה מדינית עם ישראל, אלא ביקש את הכול. בחנות המזכרות הראשונה שתמצאו ברמאללה בקשו מהמוכר מחזיק מפתחות בצורת פלשתין. הדגם שתקבלו יכלול קצת יותר מאזורי יהודה ושומרון, מהירדן ועד הים.

ב״ה בשנים האחרונות חל שינוי ביחס המדינות הערביות לישראל, וכיום למדינתנו יחסים דיפלומטיים עם שש מדינות ערב. אף על פי כן אל לנו לשכוח באיזו שכונה אנו מתגוררים. לצערי השנאה כלפי העם היהודי בפרט וכלפי ישראל בכלל היא מנת חלקם של רוב רובו של העולם הערבי, ועובדה זו לא תשתנה בקרוב על אף חגיגת הכדורגל העולמית. העוינות שחווים הישראלים בקטר אינה תוצאה של ה'כיבוש' ולא של הטענה המגוחכת לא פחות, 'מדיניות האפרטהייד'. מדובר בשנאה עמוקה ועקבית שמקורה בעצם קיומו של העם היהודי.

 

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן