כותרות חמות :

להתחיל מבראשית ברא
להתחיל מבראשית ברא

להתחיל מבראשית ברא

גבי אביטל, ד"ר להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, לשעבר המדען הראשי של משרד החינוך

מי מאיתנו לא שאל את עצמו ולו פעם אחת מי ברא את העולם, את האדם, ואת החי והצומח והדומם, כמה כוכבים יש ומהו הכוכב הכי רחוק? ומן הסתם שאל את עצמו או אחרים מי ברא את א-לוהים ומה אומר לנו המדע בעניין ועוד שלל שאלות הנשאלות מרגע שעמדנו על דעתנו.

לא שכחתי שיש דעות הפוכות לחלוטין מאלו שאני מאמין בהן, בריאת העולם ככתבה וכלשונה. ועל כן בפרספקטיבה של הזמן, האם נכון מה שאומרים בשם המדע וסותר לחלוטין את אמונתי הבסיסית, אמונה בא-ל אחד גדול ונשגב?

שפע ידיעות הפיזיקאים מן השורה הראשונה, וכמוהם חבריהם הפילוסופים, שפעם השתלבו באותה דמות, הוא מופת ליצירה האנושית. תולדות האידאות המדעיות שזורות בפרץ מחשבותיהם של גאוני עולם ובהשפעות הגומלין שבין המחשבה הפילוסופית לבין המדע עצמו. התפתחות היצירה הפיזיקלית עברה תהפוכות, וכמוה גם פרצי יצירה וקיפאון מתמשכים. ולמי שהדברים אינם מוכרים לו לפחות בהיבט ההיסטורי נדמה שמבול היצירה הטכנולוגית העכשווית, הנשענת על תשתית מדעית מוצקה, מובן מאליו והגיע אלינו לפני מאות ואלפי שנים.

פריסת ידיעותיהם של מדענים והוגי מחשבה מדינית או מדעית השזורה לעיתים במחשבה הפילוסופית עם זו המדעית ואף עם ההגות המדינית באיש אחד, מעוררת השתאות. יש מן המדענים והפילוסופים אשר צלחו מסע אינסופי למען תאוריה כזו או אחרת, חצו נהרות של ידע ישן וחדש ובנו מגדלים כתלפיות עד אשר הסתכמו מאמציהם בנוסחה אחת או שתיים. ובפרספקטיבה של הזמן, מתברר, בכוחם סובבו את הגלובוס על צירו.

ואיך כל זה קשור למעשה בראשית? בניגוד למה שמלמדים, רוב מכריע של מייסדי המדע המודרני האמינו בבורא לעולם. תפיסת עולמם והשקפתם באה עם יצירתם המדעית, לא ניתן להפרידה. עם השנים גרם תהליך החילון במערב להינתקות הקשר הראשוני עם יצירתם. כלומר, הקשר ההדוק בין היצירה המדעית לאישיות המדען הועלם.

עם המדענים הללו, מתמטיקאים, פיזיקאים, כימאים וביולוגים, נפגוש את קופרניקוס, קפלר, טיכו ברהה, גלילי גליליאו, אייזיק ניוטון, בעלז פסקל, קיוויה, דיומה, ג'אול, ביו, גאוס, קנטור, המילטון, אמפר, פרדיי, דלאמבר, פלנק ועוד רבים, לא יהודים. כך למשל אמר סר אייזק ניוטון (1643–1727), פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי אשר נחשב לאחד המדענים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים: "אנו משתחווים לפניו כעבדים, כי א-לוהים ללא השגחה עליונה, ללא ריבונות וללא תכליתיות, הוא אך ורק הגורל והטבע… דברים אלה היה עליי לומר על א-לוהים שחקירת מעשיו היא תפקידה של תורת הטבע".

כמה מן המדענים בימינו מוכנים לחתום על המנון המדע של ניוטון? לאונרד אוֹילֶר (1707–1783) היה מתמטיקאי ופיזיקאי שווייצרי ותרם תרומה מכרעת לתחומים רבים ומגוונים במתמטיקה. הוא הגה גם רבים מהמונחים ומסימני המתמטיקה המודרניים. בדברו על בניין תבל ועל היקום בכלל כתוב אוילר: "מה גדולה ודאות העוצמה של מי שברא אינסופיות זו והוא השליט הבלעדי שלה. נעריצהו מתוך הכנעה מוחלטת".

באיגרת אחרת הוסיף אוילר על הדברים שלעיל: "לכן תעורר בנו תמיד השליטה הזו בתבל את הרעיון הנעלה ביותר של התבונה ושל טובתו הנשגבה של א-לוהים".

רעיון התכליתיות הדריך את חייו של אוילר. לא רק בענייני הרוח אלא גם כהדרכה ממש בעבודתו המחקרית. "א-לוהים הוא השולט המוחלט בכל מה שמתרחש בעולם, למרות חירותו של האדם, שכל פעולותיו, אם כי הן חושיות, כלולות מראש בתוכנית שא-לוהים רצה לקבוע בבוראו את העולם".

עוד על עניין התכליתיות בבריאה אמר אוילר: "מחשבה זו גורמת לנו לצלול בתהום של התפעלות ושל הערצת שלמותו האינסופית של הבורא בהכירנו שאין דבר, אפילו הוא חסר ערך, שלא היה כבר מראשית העולם ראוי להיכלל בתוכנית הראשונה שאלוהים קבע לעצמו".

והדברים ארוכים ועמוקים מני ים. משט על פני ההיסטוריה של המדע כמוהו כהפלגתה של רפסודה במים סוערים או כקליפת אגוז באוקיינוס. ממעט הידע שברשותנו, האם אידאולוגיה יכולה להכפיף את חוקי הטבע ואולי לכופף את העולם הפיזיקלי לטובתה? האם יכולים להיות מניעים זרים במחקר המדעי?

נזכרתי כמובן בתנועות הירוקות בארץ ובעולם, והתשובה היא כן, כמעט. זה יותר משלושים שנים דוחפים בכל דרך בדבר 'הקונצנזוס המדעי' שסביב 'משבר האקלים', שאינו אלא התרמית המדעית הגדולה במאה העשרים. מאז 1988, מעל כל במה אפשרית, במערכות החינוך, מגן הילדים ועד האקדמיה, האקסיומה נלמדה והוטמעה: מתרחשת התחממות גלובלית שבני האדם הרעים גרמו לה. מה היתה התזה הבסיסית של חסידי 'ההתחממות הגלובלית'? יש קשר ישיר בין ריכוז גזי חממה ובין הטמפרטורה. ומכאן שככל שריכוז זה גדל, טמפרטורת כדור הארץ עולה.

היכן כאן הבעיה? אומרים מומחי הסביבה שסכנות רבות ובלתי הפיכות טמונות בעליית הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת. למשל, קרחוני ענק מפשירים במהירות, ומכאן שפני הימים והאוקיינוסים יעלו ועלולים להציף ערים ואיים. תדירות סופות הוריקן וטורנדו, כמו אלה בארצות הברית למשל, וצונאמי המוכר מהמזרח, עולה ועולה. הנזקים כבירים, מחסור במזון, מחלות, ועוד מכל הבא ליד, אך כל זה אינו קורה במציאות.

על הדרך, משראו ארגוני הירוקים שהטמפרטורה הגלובלית הממוצעת נשארה קבועה לשש עשרה שנים רצופות, החל משנת 1999 ועד 2015, החלו לדבר על "שינויי אקלים קיצוניים". ככה יוצרים מצגי שווא של הפחדות. איפה הקשר המפורסם בין מעשי האדם הרעים לבין ההתחממות הגלובלית?

הנה קטע מדבריו של חתן פרס נובל לפיזיקה, Ivar Giaever, המעמיד בסימן שאלה את הקשר בין הפחמן הדו-חמצני לבין הטמפרטורה. קטע זה מצוטט אצלי מעל מגוון במות מפאת הפשטות שבה אפשר לקעקע את הקונצנזוס 'המדעי': "במשך מאה שנים, מ-1898 עד 1998, עלתה הטמפרטורה הגלובלית ב-0.8 מעלות בערך. ריכוז הפחמן הדו-חמצני עלה מ-295 ppm ל-367 ppm, כלומר ב-72 יחידות. ומאז 1998 ועד 2015 התרחשה עלייה של 36 יחידות, שהן מחצית ממה שקרה במשך מאה שנים, והטמפרטורה הגלובלית בתקופה השנייה לא משתנה". ובכן, איפה כאן המדע? כיצד 'פספוס' כזה עובר תחת עיני המדענים? אה, הוא עבר לאקטיביסטים הירוקים משמאל. ועוד הוסיף חתן פרס נובל לפיזיקה כי העיסוק באקלים הפך לדת.

רצוי לחקור ולבדוק כיצד הוכפף מדע האקלים אל בעלי הממון הירוק וכיצד נעמוד על משמר האמת המדעית מפני שרלטנים זורעי פחד ואימה.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן