בקשה אחת
נועה כהן
אבא ואימא
אם אפשר בקשה אחת
מהלב שלי אליכם.
כשאני צועקת. מתחצפת. בועטת במילים.
תחבקו אותי חזק.
תסתכלו לי עמוק עמוק בעיניים.
תגידו לי שאתם אוהבים אותי, לא משנה מה.
ככה אולי גם אני אלמד
לאהוב את עצמי
כשמבפנים אני מדממת
וכשמבחוץ אני צועקת.
אני צועקת אולי עליכם. אבל זו צעקה מכאבים.
אתם כועסים עליי שאינני מדברת לעניין
שאינני מכבדת
אינכם יודעים בכמה שקר עלה לי עד היום
הכבוד. הדיבור לעניין. הזיוף.
בכמה שקר, שעכשיו את מחיריו אני פורקת. מדממת.
אנא רק חבקו, תסבירו לי אחר כך איך נעשה את זה נכון.
שנתן מכבודו לבשר ודם
סנדרה רובין
כל כך הרבה איפוק
כל כך הרבה נימוס
מודאגים אך מקווים
מאחלים ומייחלים
העולם כולו התפלל
ביקש והתחנן
לאחת ויחידת הסגולה
בעלת הדם הכחול
לאם, לסבתא
ולמלכת האם
אימה
של אומה שלמה.
בעוד ימים מספר
גם אנו,
מודאגים אך מקווים, נתפלל
למלך האחד והיחיד,
מלך מלכי המלכים
לטובת האומה
הסבא או הסבתא
לאב או לאם
לטובת הילדים
ולטובתנו האישית
בלי שנדע מה באמת קורה
בלי שנוכל את העתיד לנבא
נתמסר להיות נתיניו של המלך
ברצותו נותן, ברצותו נוטל
בעבורנו
זו תהיה הזדמנות פז
להבין את השבריריות
והארעיות
של כל אדם
בכל מעמד
והזמן
להעריך כל רגע
וכל אדם
ולהאמין
בעצמנו
כי אנו עמך
ואתה מלכנו
הלנו אתם אם…
איתן
לאדירי התורה וארזי הלבנון אשר בישיבת הר המור בירושלים תובב"א. הציבור הדתי-לאומי עבר תמורות בשנים האחרונות בהרבה תחומים, ובראשם בתחום הפוליטי. לאחר הכישלונות הברורים של מפלגות יחד, הימין החדש ועוצמה יהודית בשנים האחרונות, ברור לכול שאין מנוס מלרוץ במפלגה אחת מאוחדת של כל מאמיני התורה, העם והארץ.
במפלגה הנוכחית של הציבור בראשותם של סמוטריץ' ובן גביר מיוצגים ייצוג הוגן כל הזרמים בציבור, כולל זה שאתם דורשים לייצג. נציגים שעמדו ועומדים בתוקף מול הרוחות הפוסט-מודרניות הנושבות בקרב מחננו ומייצגים את דרכה של התורה הגואלת ביתר שאת.
אם אתם עדיין לא מסתפקים בהם ודורשים כניסה של הנציג שלכם אבי מעוז לרשימה, עליכם להבהיר פעם אחת ולתמיד: הלנו אתם אם לצרינו? אם אתם דורשים חלק ונחלה ברשימת הציונות הדתית, עליכם להוכיח את כוחכם, ולפי דבריכם, שיש לכם "המון תומכים בשטח", אבי מעוז לא היה צריך לחשוש מהתמודדות בפריימריז, שהרי היה כובש את המקום הראשון (השלישי ברשימה הסופית).
ועוד הערה קטנה שאינה פוליטית: אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אי אפשר לאורך זמן לקטרג על שאר הציבור שהוא "לא מספיק דתי", למחות נגד הנוהגים אחרת מכם (כמו בסוגיית הר הבית), ואחר כך גם לדרוש מהם להביע בכם תמיכה.
בברכת "והאמת והשלום אהבו".
השתקפות
מיטל בוזגלו
כשעברתי ליד חלון ראווה
נשקפה אליי דמות מהשמשה
מי את? שאלתי
והיא לא ענתה
רק הביטה בי במבט תמוה
אולי אפילו היה בו משהו כנוע
אז חייכתי חיוך קל מבויש
וגם היא השיבה חיוך קלוש
הבחנתי באבק על השמשה
תקשיבי, העזתי לומר
תכף מתחילה שנה חדשה,
בואי ננקה קצת לכבודה (לכבוד י-ה)
והוצאנו שתינו מגבון לח מהתיק
והתחלנו יחד למרק ולהבריק
ופתאום
ראיתי אותה יותר בהירה
עלה ממנה איזה אור
הסתכלתי קצת יותר לעומק
ראיתי זכה וטהורה
ראיתי נשמה
מתפיסת כור ההיתוך לתפיסת השבטים
יאיר צפלביץ
לכולם ברור שחלק מתהליך הגאולה אינו רק קיבוץ גלויות פיזי אלא גם איחוד העדות והקהילות מבחינה תרבותית. וזו השאלה: כיצד אנו מציירים את האיחוד הזה?
ידועה התפיסה הבן-גוריונית של 'כור ההיתוך', שהמהות שלה היא שהאיחוד ייעשה על ידי יצירת מודל ספציפי של ה'ישראלי' וחתירה להתכת כל המאפיינים הייחודיים והמגוונים שהגענו איתם מכל העולם, נטישתם ויצירת מודל אחד.
מהו "המודל הישראלי" האחיד? לבן-גוריון הייתה הבנה מסוימת מהו המודל, והיום לאוחזים בתפיסה זו יש מודל אחר של ה'ישראלי'. המשותף לכל האוחזים בשיטה זו שמבחינתם אחדות משמעותה הסרת המאפיינים הייחודיים של כל עדה וקהילה ויצירת קהילה אחת כלל-ישראלית.
תפיסה אחרת שאפשר להציע לאיחוד העדות והקהילות היא מודל שנים עשר שבטי ישראל. לפי המודל הזה, שהציעו רבים וטובים, אין צורך להסיר את המאפיינים הייחודיים של כל קהילה ועדה. להפך, צריך לשמר אותם. כל עדה היא שבט, לכל שבט יש ייחוד שצריך להישמר. האחדות אינה בטשטוש המיוחד אלא ביצירת פאזל אחד גדול שיוצר תמונה גדולה בעלת צבעים ומאפיינים ייחודיים לכל חלק.
הבעיה במודל הזה היא הפוטנציאל של המאבקים והמריבות, שכל עדה רוצה להדגיש את ייחודה על ידי הנמכת האחר. התפיסה הזו מחייבת בגרות והבנה שהטוב והיפה שבאחר אינו סותר את הטוב והיפה שבי. לפעמים נראה שקל יותר לחדד את הייחודיות של הקבוצה שלי על ידי שלילת האחרים. נדרשת לתפיסה זו גם היכולת לראות את הטוב והיפה שבקבוצה השנייה וגם להיות בטוח שזה לא מקטין את הטוב והיפה שבקבוצה שלי.
יש הסברה מרקסיסטית שרואהבכל החלוקה לקבוצות מלחמת מעמדות תמידית, גברים בנשים, עניים בעשירים, לבנים בשחורים. תפיסת שנים עשר שבטי ישראל אינה מקבלת את הטענה של מלחמת הכול בכול. החלוקה אינה בהכרח יוצרת 'דיכוי' אלא היא חשובה כי באופן מהותי יש הבדלים חיוביים בין קבוצות שונות.
התמונה הסופית של 'כור ההיתוך' היא מודל של 'ישראלי' אחד לכולם. התמונה הסופית של 'מודל השבטים' היא מגוון קבוצות שכל אחד שומרת על ייחודה, אך מביאה את ייחודה לתוך השיח הציבורי המשותף.
מודל שנים עשר שבטי ישראל נראה טבעי יותר מחובר לחיים וצומח מלמטה. יש ביטויים רבים להתממשות מודל שנים שבטי ישראל בשטח. אחד מהם בעיניי הוא הפיוט החדש של ישיבת ההסדר הגבוהה קריית גת – שיר הצדיקים על גדולי רבני הציונות הדתית. מצד אחד זהו פיוט שמביא לידי ביטוי את הערצת גדולי ישראל שבאה מתוך הקהילות הספרדיות וכן את השמחה והאנרגיות שיש בפיוטים. מצד שני חלק מהרבנים כלל אינם ספרדים אלא רבנים ממוצא אשכנזי. יש כאן חיבור אך לא מתוך טשטוש הייחודיות אלא מתוך שילוב ואחדות שבטית.
המלך מתכוון אליי
רני שורץ
שאלתי: "הנך?"
אמרו לי: "בשמיים".
הבטתי על השמיים,
ראיתי עננים לבנים.
חלצתי את הנעליים
ויצאתי לחיפושים.
אט אט פסעתי בשביל העפר,
האבנים מסמנות לי את הדרך.
אני מגיעה לשדה מלאה באבק,
אולי בעיניך זהו לבוש לבן?
בשדה דרכתי על קוצים,
כדי להרגיש את הכאב ואת הקדושה.
לפני חודש שרפו לך את הבית.
אתה עזוב וצריך את תפילתי,
לקח לי זמן להבין שאתה צריך אותי.
"אני לדודי" – קודם אני אבוא אליך,
אשאל אותך מה שלומך.
אדבר איתך על מה שיושב לי.
ורק אז תיתן לי את הזכות:
"ודודי לי" – כשתראה שאני מספיק רוצה,
שאני רוצה להתכסות בצל כנפיך.
אני לא עושה לך הצגות.
רוצה באמת!
תמיד כשהחודש מגיע אני לא מצליחה,
אני מייד מהססת. לא כי אני לא מאמינה.
זה כי אני מולך פשוטה, מול אדון האדונים.
אני באה לפניך בבושת פנים,
לא יודעת איך אתה מלך מלכי המלכים,
רוצה בי? אחרי הכול?
המחנק בגרון עולה
נכשלתי בכל כך הרבה דברים,
התאכזבתי מעצמי.
לא תמיד הלכתי בדרך שלך,
נפלתי בידי היצר הרע,
ואתה עדיין רוצה בי?
אני מוכנה עכשיו, אין לי מלך אלא אתה!
"הורני ה' דרכך אהלך באמיתך יחד לבבי ליראה את שמך"
