שאלה
אני ואשתי עברנו משבר אמון לפני כשנה. מאז אני מרגיש שמכיוון שפגעתי בה, אני נאלץ רק לתת ולוותר בזוגיות שוב ושוב, ואני כבר מרגיש מנוצל. מה אפשר לעשות כדי להרגיש יותר טוב?
תשובה
חנה דיין – טיפול זוגי ופרטני
מייל: hanna.tipul@gmail.com
"לפני הכול אני רוצה להציג לך את עניין 'הקרבת הקורבנות' בקשר הזוגי: אין זוגיות בעולם שלא מקריבים בה קורבנות. בעצם, אין בעולם שום בחירה שלא כרוכה בהקרבת קורבנות. לדוגמה, אם היום אתה מחליט שאתה הולך ללמוד, אתה מקריב את הזמן שלך, מקריב את כל הדברים החלופיים שהיית יכול לעשות בשעות האלה.
התפקיד של הגבר הוא תפקיד שבלעדיו הזוגיות לא יכולה להתקיים.
הוא מזרים את הדם לתוך המערכת הזוגית – אל הלב, אל אשתו. להזרים דם למערכת זה להיות בעמדת נתינה בנפש, וככל שתבין את העוצמה של זה – תחושת העוול תהפוך להיות חוויית שחרור גדולה. כשאתה במקום המשפיע, המקום שמחזר אחרי אשתך, קונה לה דברים שהיא אוהבת, מעניק את כל הכוחות והיכולות שלך עבורה – זה הדם שאתה מזרים למערכת הזוגית, וכתוצאה מזה היא תצליח לפרוח ולגלות כוחות אדירים להשפיע שפע טוב לבית, לילדים וכמובן אליך, אור חוזר לתוך הזוגיות שלכם.
אחת מהטעויות הנפוצות שגברים לעיתים עושים, נובעת מחוסר הבנה לדיוק שנדרש בנתינה.
אתה יכול להרגיש למה היא זקוקה וללמוד איך להשפיע ולהזרים אליה דם מדויק יותר, מהסוג הנכון.
כשאתה מזרים אליה דם 'לא מתאים', באופן בלתי מודע היא דוחה את זה.
בקשר רגיל, שלא חווה משבר קשה כמו המשבר שעבר עליכם, תנועה של גבר צריכה להיות הזרמה ראשונית של דם למערכת (לדוגמה: חיזור, הצעת נישואין וכדומה) ולהמשיך לתת את כל כולו כדי שהדם במערכת לא יפסיק להיכנס ושהמערכת תעבוד בכל הכוח.
אם בפגיעה רגילה מספיק לקנות מתנה ולבקש סליחה ואז מגיעים לאיזון, במצב הזה נקודת הפתיחה קשה הרבה יותר.
אתה צריך להיות במצב של מסירות נפש עצומה.
אתה צריך מצד אחד להיות קשוב ורגיש מאוד ומצד שני להזרים דם עם המון כוחות נפש בלי הפסקה.
כרגע המערכת לא מצליחה לעבוד באופן עצמאי, והיא זקוקה להזרמת דם בעוצמה גבוהה שתחיה אותה.
ממש כמו בטיפול נמרץ.
פה אתה צריך להקריב את כולך, להיות כל הזמן בתנועה של נתינה ללא שום ציפייה של קבלת אור חוזר. זה מצריך ממך מסירות נפש גדולה.
התפקיד של הקרבת קורבנות בזוגיות הוא לקרב ביניכם. נכון שאתה מקריב ונותן, בסוף אתה מקבל חזרה את ההזדמנות לתקן והזדמנות להביא את הכוחות שלך לקשר שלכם.
אין פה צד שמנצל.
אם היא תאפשר לך לעשות עבורה כמה שיותר דברים, זה לא מתוך ניצול אלא מתוך בחירה קשה לאפשר לך להתקרב אליה.
ניצול היה אם היא הייתה מחוץ למערכת הזוגית הזו ורואה רק את טובת עצמה, ולא היה אכפת לה מהבית ומהזוגיות.
אבל ההסכמה שלה לקבל ממך אחרי הפגיעה שחוותה – זו מסירות הנפש שלה.