דווקא בשל היותנו מצויים בעיצומן של פרשיות ספר דברים דומה כי אין זמן טוב יותר להיזכר בספרו של הרב תמיר גרנות, 'דברים – אמונה, אדם, עם'. בספר 904 עמודים (!) הנושאים בקרבם בקשה לאחוז בפירוש על דרך הפשט לפרקי הספר. סוגיה אחר סוגיה ופרק אחר פרק מלובנים הנושאים אגב הפניה לפרשנים ראשונים ואחרונים והפנמת חלק מסגולות המחקר הספרותי האקדמי, כמו תקבולות כיאסטיות (בלשון חז"ל, "סיים במה שפתח"), השוואות ספרותיות למקומות אחרים בתורה ועוד.
כלשונו של הרב גרנות, זה הרווח בפירוש על דרך הפשט: "מי שיקשיב לספר דברים כפי שהוא מציג את עצמו, כסיכומה של תורת ה' כפי שהניח אותה משה רבנו לפני מותו, יוכל לגלות את אוצרותיו האמוניים, המוסריים והלאומיים. ספר דברים פעל והשפיע על עם ישראל ועיצב את זהותו לדורות, והשפיע גם על ההיסטוריה האנושית כולה, דווקא משום שהוא התקבל כביטוי הנעלה של דבר הא-להים בפי נביאו נאמן ביתו".
ואולי אף נצא ידי חובתנו בדבר תורה לפרשה. הרב גרנות מפנה את תשובת ליבנו לדמיון הרב שבין טקס הברית בהר סיני לטקס הברית בערבות מואב (דברים כז, א–י): בשניהם יש הקמת אבנים, כתיבה עליהן, בניית מזבח הקרבת עולות ושלמים, אכילה ושתייה והקראת ברכות וקללות באוזני העם.
ועם זאת הרב גרנות מדייק שיש גם הבדלים ניכרים בין שני המעמדות: בברית ערבות מואב העם מצטווה לכתוב בעצמו את "דברי התורה הזאת", ואילו בברית סיני משה עולה לבדו ההרה לקבל את הלוחות שכתב ה'. בברית ערבות מואב הכתיבה נעשית על האבנים "באר היטב", באופן נגיש וקריא, ואילו בברית סיני משה עולה לבדו להר, ועליו מוטל הביאור. בברית ערבות מואב כל עם ישראל על ההרים, ובברית סיני מי שמתקרבים להר הם משה, אהרן, נדב, אביהוא ושבעים הזקנים.
לצד הבדלים נוספים מסקנתו של הרב גרנות היא זו: "ברית סיני היא ברית המתאפיינת בתנועה מלמעלה למטה בבחינת 'אתעורתא דלעילא', ה' הוא המציע אותה, הוא המקיימה והוא היוצר את זיקת הברית", ואילו "ברית מואב בולטת בהדדיותה, ותפקידו של העם הופל אקטיבי. העם מקבל על עצמו את ה' לא-להים".
הספר מלא בביאורים השווים לכל נפשו בעמידה על עניינו של ספר דברים בכללותו.
לפני כשנתיים התנהל בבית מדרש עלמא ויכוח מעניין בין מנהל בית הספר גימנסיה הרצליה בתל אביב ד"ר זאב דגני ובין יו"ר תנועת אם תרצו מתן פלג בדבר השאלה אם ראוי להכניס תנועות בסגנון שוברים שתיקה לשוחח עם תלמידים ישראלים.
דגני טען כי מאחר שהוא 'פלורליסט', הוא יכניס הן את שוברים שתיקה והן תנועות מהצד הימני של המפה, כדי לחשוף את התלמידים למגוון רחב של דעות. פלג לעומתו טען שגם הוא בעד ריבוי דעות, אבל עם זאת אל לנו להכניס ארגונים הפוגעים בדמותה של הדמוקרטיה הישראלית לשוחח עם תלמידי בית ספר. דהיינו, ארגונים המקבלים מימון אינטנסיבי מישויות מדיניות זרות, המשמשים למעשה שופר של מדיניות מערב אירופית ברובה, הבוחשת ללא הפסק בנעשה בארץ הקודש. על הטיעון הזה לא היה לדגני הרבה מה להשיב.
ספרו החדש של מתן פלג, 'מדינה למכירה', מתאר את היקף הבעיה בהתערבותן של ממשלות זרות בנעשה בישראל. לטענתו, "זו לא אגדה, ולא תופעה שולית, להפך: רוב תשומת הלב הפוליטית, המשפטית והציבורית שלנו נתונה לנושאים שקבעו גורמים ממשלתיים בבריסל, בברלין או באוסלו. טפח אחר טפח יתגלה איך ישויות מדיניות זרות מונעות ממדינת ישראל לבוא חשבון עם מחבלים ולהילחם בטרור; לקבוע את גבולות הארץ וההתיישבות; לאפשר לחיילי צה"ל להילחם באויבינו; לשלוט בהגירה; לטפח מיעוטים הרוצים להשתלב בחברה הישראלית; ולממש את ריבונותה בבירת הנצח של העם היהודי".
ספרו של פלג מכיל אינספור נתונים לא פשוטים לעיכול. לדוגמה, כבר בפתיחה הוא מניח לפני הקוראים את הנתון הזה: "70 ארגונים ישראלים המזוהים עם השמאל והשמאל הקיצוני קיבלו בעשור האחרון לא פחות מ-839,393,030 שקלים מישויות מדיניות זרות". חלק משמות הארגונים מוכרים לכולנו. ארגון בצלם למשל מקבל לא פחות מ-63,000,885 שקלים מישויות מדיניות זרות, ומעט מאחוריו נמצא 'יש דין – ארגון לזכויות אדם' (ארגון העוקב בעיקר אחר מאחזים והתנחלויות ומציג אותן לכאורה כעוברי חוק) עם כ-50,361,985 שקלים 'בלבד' של תרומות מישויות ממשלתיות זרות.
אם נכונה אמירתו של שופט בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר ז"ל, "תמיכה בגוף פוליטי על ידי ממשלה זרה היא דבר שצריך להפחיד כל אדם המאמין בדמוקרטיה אמיתית", דומה כי ספרו של פלג צריך להפחיד רבים מאיתנו.
טוב עשה פלג שהקדיש פרק מיוחד לתרומותיה ולמאמציה של שלוחות הממשלה היושבת בברלין לארגוני השמאל והשמאל הקיצוני בארץ. כשאני הקטן עשיתי תחקיר בעבור ערוץ 14 על האובססיה הגרמנית לבחישה בקלחת הישראלית, לא האמנתי למראה עיניי. ההיסטוריה הקצרה שבין העם היהודי היושב בציון לבין העם הגרמני היו אמורות להבטיח כי גרמניה לא תנסה להתערב לעד ולנצח נצחים במדיניותה של ישראל, אך ההפך הוא הנכון. גרמניה הפכה בשנים האחרונות למממנת הגדולה ביותר של אונר"א, ארגון שעניינו הנצחת עוולות הכיבוש ומצב הפליטות הפלשתיני, וכן תרומות, כמו 5,000,000 שקלים שהעבירה ל'מוקד להגנת הפרט', המגן משפטית על מחבלים ובני משפחותיהם.
אפשר להתווכח אם עצם המודעות להיקף התרומות היא האסטרטגיה הטובה ביותר להיאבק בתופעה, או שמא יש לתקוף בטיעונים ענייניים את האתגרים העומדים בפני עצמם. בכל מקרה אין ספק כי ספרו של פלג הוא צעד חשוב שראוי כי נבחרי הציבור שלנו יתוודעו אליו. כפי שטוענת התת-כותרת של הספר, 'חשבתם שישראל היא מדינה ריבונית? תחשבו שוב'.
מדינה למכירה | מתן פלג | סלע מאיר 2022
דברים – אמונה, אדם, עם | הרב תמיר גרנות | מגיד תש"ף
