שרה והרב יוסי מייכור הם דוגמה אמיתית לזוג אשר התמודד עם הקשה מכול ובכל זאת הצליח לטפס מן התהום העמוקה אל החיים. הזוג הזה חווה שיברון לב קשה מנשוא באובדן שתיים מבנותיו בתוך שלוש שנים. לאחר חורבן כזה זוגות רבים חווים משבר של ממש, אולם שרה והרב יוסי הצליחו לא רק לאחות את השברים ביניהם אלא ניגשו למלאכה חשובה מאוד: להציל מפירוק בתים רבים.
"התמצית של סיפור הזוגיות שלנו הוא לדעת להפוך את הלימון ללימונדה", מספרת שרה, "כלומר לקחת את הקשיים ולא רק להתמודד איתם אלא לעשות מהם משהו מתוק שאפשר לחיות איתו, להבין שהקשיים והמשברים הגיעו כדי למנף את האדם. יוסי הוא איש חינוך, וגם כשבתנו הייתה מאושפזת הוא המשיך לעבוד. היום הוא מנהל אולפנית לבנות בפרדס חנה.
"אני עובדת סוציאלית, שנים ליוויתי מאות זוגות, וכיום אני מנהלת מרכז למשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים. זכיתי להקים את אחד המרכזים הראשונים בארץ שעוזר לכל כך הרבה משפחות. בזמני לא היה דבר כזה, ומהמקום הזה ברור לי הצורך בעבודה שאני עושה.
"כזוג הקשיים רק חיברו בינינו והעניקו לנו משהו שלא היה לנו קודם לכן. הרבה אנשים לפני החתונה מחפשים אדם שיהיה התגשמות כל חלומותיהם, אבל אין חיה כזאת. הקב"ה מזמן לנו מישהו שבא להצמיח ולהגדיל אותנו, להביא אותנו למקום הכי טוב שנוכל להגיע אליו. אין ספק שאילו היינו חווים את האירועים האלו בנפרד זה מזו, הם היו קשים הרבה יותר".
שרה: "השכנות והחברות ניסו לנחם אותי: את עוד צעירה, תוכלי ללדת ולהתחיל חיים חדשים. לא אהבתי את הניחום הזה, אבל זמן מועט לאחר מכן כבר חיכיתי לתינוקת של נחמה. אז נולדה אפרת, תינוקת מקסימה עם מחלה נדירה וקשה. רצינו נחמה וקיבלנו אתגר קשה. אחרי שנה ושלושה חודשים שוב הבטנו בעיני רופאים שלא נותנים שום סיכוי להחלמתה של בתנו. היא נפטרה, וכשהיינו בני 30 שוב ישבנו שבעה"
שני אסונות
הם התחתנו כשהיו בני עשרים וקצת, ולפני שקלטו שנישאו מצאו את עצמם הורים לשלושה. ואולם כבר אז טלטלו אותם שני אסונות נוראיים: שתיים מבנותיהם, הודיה ואפרת זכרן לברכה, מתו בזו אחר זו, האחת מתאונת דרכים והשנייה ממחלה קשה. "בשבת סוכות אחת נסענו דרומה להתארח אצל אחי", מספרת שרה. "מיהרנו לפני השבת למקום מגוריו. נסענו בכביש אשדוד–אשקלון, ולפתע התפרץ רכב לנתיב שלנו. יוסי נפצע ואיבד שליטה על הרכב. הידרדרנו לתהום והתהפכנו שוב ושוב כמו בגדים בתוך מכונת כביסה.
"אחרי דקה של חושך וצלמוות הרכב נעצר. הצלחתי לצאת ממנו, וגם יוסי יצא למרות הכתף הפצועה. הילדה האמצעית, הודיה, שהייתה בת 5 וחצי, כבר בגן חובה, נפגעה פגיעת ראש קשה ופונתה לטיפול נמרץ. הרופאים לא נתנו לה שום סיכוי, וכעבור כמה ימים היא נפטרה.
"היינו בני 27 ו-28. השכנות והחברות ניסו לנחם אותי: את עוד צעירה, תוכלי ללדת ולהתחיל חיים חדשים. לא אהבתי את הניחום הזה, אבל זמן מועט לאחר מכן כבר חיכיתי לתינוקת של נחמה. אז נולדה אפרת, תינוקת מקסימה עם מחלה נדירה וקשה. רצינו נחמה וקיבלנו אתגר קשה. אחרי שנה ושלושה חודשים שוב הבטנו בעיני רופאים שלא נותנים שום סיכוי להחלמתה של בתנו. היא נפטרה, וכשהיינו בני 30 שוב ישבנו שבעה.
"אחרי פטירתה של אפרת היינו שבורים מאוד וניסינו לשקם את משפחתנו. עברנו לנתניה, ושם הולדנו שני ילדים בריאים ברוך ה'. חלפו השנים. עשרים שנה לאחר מכן, כשהאירועים הללו די מאוחסנים בזיכרון, החלטתי לכתוב ספר על ההתמודדות שלנו. כך איתרנו מחדש את כל האנשים שהכרנו אז.
"סביב כל ההתעסקות בסיפורים של שתי הבנות שמנו לב לדרך שבה עברנו את המשבר. עצרנו ושאלנו את עצמנו מה הכי עזר לנו אז לעבור את הרגעים הקשים האלו, ויחד התגבשה המסקנה שהזוגיות שלנו היא שהייתה לנו למשענת. מהר מאוד הכול התפתח והקמנו את הסדנאות".
יוסי: "זה עורר המון שאלות באמונה גם בנו וגם בהם. רב חייב להיות ברור באמירות שלו כלפי התלמידים, אבל ההתמודדות לא קלה. פעמיים נפלו עלינו השמיים. הייתי חייב לנסות לברר מה המשמעות של מה שקרה, מה הקדוש ברוך רוצה?"
אמונה בשעת משבר
האתגרים הקשים הללו הציבו בפני שרה והרב יוסי התמודדויות רבות גם בזוגיות שלהם וגם בתחום האמונה. כל התמודדות כזו, הם מספרים, עזרה להם להיבנות מחדש. "התלמידים שלי חוו את שני האירועים האלה איתנו", מוסיף הרב יוסי. "זה עורר המון שאלות באמונה גם בנו וגם בהם. רב חייב להיות ברור באמירות שלו כלפי התלמידים, אבל ההתמודדות לא קלה. פעמיים נפלו עלינו השמיים. הייתי חייב לנסות לברר מה המשמעות של מה שקרה, מה הקדוש ברוך רוצה?
"כל הבירורים האלה גרמו לנו לבנות עולם אמוני איתן. זו אמונה בשעת משבר, זה ביטחון בה'. לא תמיד החיים פשוטים וקלים. לפני חמש עשרה שנים הבנו שאנחנו יכולים להשתמש בקשיים שעברנו ובהתפתחות שחווינו כדי לעזור לאחרים והחלטנו לעזוב את נתניה ולעבור לעיר חריש. הייתי אז רב בית הכנסת, והיינו משמעותיים בשכונה. רבים אמרו שהם נהנים משיעורינו. כשהכרזנו על המעבר ניסו להניא אותנו ממנו ואמרו: מה פתאום! איזו טעות! זה בכלל לא גיל למעבר. אבל ביסוד הדברים עמדה החשיבה איך ואיפה נוכל להועיל, וידענו שיש לנו מה לתת בחריש.
"עברנו, ושם גילינו תחום עצום שיצא לנו להתעסק בו בנתניה אך במועט: זוגיות. בחריש יש הרבה זוגות צעירים ואנשים שהחליפו דירה ועבודה. במצבים כאלה הלחץ בבית גדל, ואיתו המתח. אותם זוגות בראותם אדם מבוגר בעל שערות שיבה וניסיון חיים באו לשאול ולהתייעץ. זוג אחרי זוג הגיעו אלינו להתייעץ, ועם משרות הבוקר של שנינו והשיעורים שהעברנו זה היה אתגר. קרסנו תחת העומס. אבל ראינו שאנו עוזרים להביא שלום בית, וזה לבדו גרם סיפוק גדול, לכן החלטנו לעשות קורס זוגיות מהימן ומקצועי".
שרה: "אנחנו לא יחד במקרה. למעשה, הסיבה שבגללה אנחנו מתאהבים במישהו היא כנראה הסיבה שבגללה נרצה להתגרש"
דוגמה זוגית
כך נולדה הסדנה של הרב יוסי ושרה, ובתוך זמן קצר צברה תאוצה. "שלחנו בקבוצת הוואטסאפ מודעה שבה הכרזנו כי אנו יוצאים בסדנה של שבעה מפגשים", מספר הרב יוסי בהתלהבות. "היה מדהים! אחרי זמן קצר התפרצה הקורונה, והעברנו את הסדנה לאינטרנט. לאט לאט התפתחנו ויצאנו לסדנאות בכל הארץ. בכל פעם גילינו עיר אחרת, עולם חדש, אנשים אחרים מצפון לדרום וממזרח למערב.
"השאלות הגדולות היו באמת סביב משברים בחיי הזוגיות והמשפחה, כיצד להתמודד עם קשיי ההתפתחות הטכנולוגית בתוך המשפחה וגם בתחומי הכלכלה והחינוך. זוג חזק יכול לעמוד בכל הקשיים הללו, אבל זוג שיש לו בעיות, הסדקים הללו עלולים לגרום לו להיפרד. עם הזמן התחלנו גם בטיפולים פרטניים לזוגות, ובהמשך פיתחנו ערכת קלפים לשיחות זוגיות טובות ועמוקות".
את הכלים שרכשו הרב יוסי ושרה בכוחות עצמם יכולים הזוגות המשתתפים בסדנאות לאמץ לשיפור הקשר ביניהם: "שנים העברנו שיעורים בנפרד, אני לגברים ושרה לנשים, כי לכל אחד מאיתנו יש עולם משלו. לפתע שרה הציעה לי לעשות פרויקט יחד, וכשהתחלנו להעביר סדנאות יחד אנשים ראו בנו מודל. הם ראו איך אנו מדברים זה לזה בכבוד, ובלי שהתכוונו נעשינו דרך ההתנהלות היומיומית שלנו דוגמה לזוגיות בריאה".
שרה: "אחרי שהחלטנו לפתוח את הנושא ולהתעמת צריך לדבוק בעמדה של 'אני ואתה מול הבעיה', לא אני מולך ואתה מולי"
גם למריבה יש חוקים
שרה והרב יוסי שמחים להעניק לנו מעט מהטיפים הנלמדים בסדנה. אחד מהמסרים העיקריים שהם מעבירים הוא מודל טן-דו לפתרון מחלוקות, המתאר את התפתחות המחלוקת בין בני הזוג ואת הדרך להיאחז בעוגן אשר ישיב את בני הזוג למקור החיבור ביניהם: "חשוב קודם כול להבין שאנחנו לא יחד במקרה. למעשה, הסיבה שבגללה אנחנו מתאהבים במישהו היא כנראה הסיבה שבגללה נרצה להתגרש", אומרת שרה.
"אם אני לצורך העניין בחורה לא חברתית, ככל הנראה אתחבר דווקא עם אדם חברותי מאוד. זה עלול להפריע לי למשל באירועים חברתיים, שבהם הוא יהיה מסמר הערב, ולי תהיה הרגשה כאילו הוא שכח אותי. אבל ככה זה, בדיוק כמו בלגו, שחלק אחד שקוע וחלק אחד בולט, הדברים שמפריעים לנו בבן הזוג משלימים אותנו, והם הסיבה לחיבור בינינו. העבודה בזוגיות היא למצוא את נקודת חיבור ולא להצביע על החסרונות של בן הזוג. הרי לכולנו יש חסרונות.
"עוד שיעור חשוב שאנחנו לומדים בסדנה הוא איך לתקשר גם ובעיקר בזמן ויכוח. אנחנו מתמקדים בסדנה ברגעי המריבה ומנסים להבין איך מהאתגר הזה בני הזוג יכולים לצמוח ולהתקרב. מעגל מריבה, מעין תרשים שבנינו, הוא המפתח לניהול נכון של הוויכוח, ולכן יש לעקוב אחריו תמיד.
"במהות הדברים צריך לזכור את הטוב. לשאול את עצמנו מדוע התחתנו. בתחילת הקשר יצאנו מנקודה טובה של אהבה, אחווה, שלום ורעות, ולשם אנחנו צריכים לשאוף לחזור. גם כשנכנסים למריבה מתחילים אותה בטוב. בודקים שאנחנו בזמן הנכון ובמקום הנכון גם מבחינתנו וגם מבחינת בן הזוג. האם הוא במצב מתאים למחלוקת? אחרי שהחלטנו לפתוח את הנושא ולהתעמת צריך לדבוק בעמדה של 'אני ואתה מול הבעיה', לא אני מולך ואתה מולי.
"בין שבני הזוג ימצאו פתרון ובין שלא, הם הולכים לישון יחד באותה מיטה, ולכן שניהם חייבים לשוב אל הטוב המחבר ביניהם. כל אחד מחויב להרגיע את עצמו, ולא לצפות להתנצלות מהצד השני.
"כשיש מודל ברור שמראה איך לחזור לנקודה הטובה, קל יותר לדון בדברים מהותיים אפילו אם הם מעוררי מחלוקת. אין מה לעשות, לא תמיד אנו רואים עין בעין, והעיקר שתמיד יהיה מקום מבטחים לשוב אליו לאחר המריבה".
"הרבה זוגות מוכנים לשבור את הכלים, להתגרש ולגמור כבר את הסיפור הזה. אבל אנו מתנים את כל מי שמגיע אלינו לטיפול שלפחות חצי שנה רעיון הגירושין לא יעלה במוחו"
אין כניסה לגירושין
תופעה מוכרת וידועה בשנים האחרונות היא העמדת אפשרות הגירושין על הפרק בשלב מוקדם של חיי הנישואים. לרוב זה קורה אחרי ריב גדול המאיים על יציבות הקשר או אחרי שבני הזוג חווים אכזבה גדולה. כך או כך, שרה והרב יוסי מפצירים במגיעים אליהם לטיפול לזנוח את אפשרות הגירושין ולהיות ממוקדים בשיפור הקשר בלבד: "הרבה זוגות מוכנים לשבור את הכלים, להתגרש ולגמור כבר את הסיפור הזה. אבל אנו מתנים את כל מי שמגיע אלינו לטיפול שלפחות חצי שנה רעיון הגירושין לא יעלה במוחו.
"ברוב המקרים אפילו לפני תום הזמן האפשרות כבר לא קיימת, גם לא במחשבה. אם הענן של הגירושין מעיב על הטיפול הזוגי, הטיפול עלול שלא להצליח. ברוך ה' אנו זוכים לראות פרי בעמלנו, מקבלים תגובות חמות ומפרגנות וזוכים לראות אנשים נזכרים באהבה הראשונית שלהם, שאבדה ונשכחה בשטף השגרה.
"בלי אהבה אי אפשר להיות מאושרים", מסכמים בני הזוג מייכור. "האהבה מחברת בינינו לבין הנצח, כמו שכתוב: 'זכו – שכינה ביניהם'. כל אבני הנגף בחיים הן האבנים שמהן נבנית הקומה הבאה שלנו. החיבור אל הטוב שנועד לנו עובר דרך אתגרי החיים. הסיבה שבגללה התאהבנו עלולה להיות הסיבה שבגללה נריב, ומהמקום שקשה לנו אנחנו יכולים דווקא להתחבר ולהביא ריפוי.
"אנחנו מאמינים שמכשולים נועדו כדי שנתגבר עליהם, ומכל מכשול לומדים. בזוגיות צריך לטפח את הרגעים הטובים בכיף, בשמחה ובראיית הטוב. הבילוי, הדייט הזוגי וההנאות וגם הקשיים, גם הטוב וגם המאתגר, הם המדרגה לטוב שעוד צפוי לנו יחד".
