רשות הדיבור ראה
די להאשמות אישיות ולמציאת פגמים
גואל כהן
אני שומע בזמן האחרון, וביתר תוקף בימים האחרונים, אמירות חריפות מאוד מכל הכיוונים. במחילה מכבוד תורתכם, אני רוצה להציע נקודת מבט מעט שונה על הוויכוח הנוכחי.
לענ"ד, בימים כתיקונם אין חולק על מסירות הנפש של בצלאל ואיתמר. בשנה האחרונה כמעט כל הציבור היה מרוצה מההתנהלות שלהם ומשיתוף הפעולה שלהם, סמך עליהם שיישארו לילות שלמים ובנה על שימסרו את הנפש ויעשו כל שביכולתם כדי להפיל את הממשלה הגרועה בתולדות המדינה.
רק מה, עכשיו יש הרבה אמוציות סביב החלוקה של המפלגה הדתית ציונית מסורתית המאוחדת והכוללת. האמוציות הללו נובעות ממקום טוב – הציבור שלנו ב"ה שואף לשלמות בכל התחומים, וכמו שבחינוך תמיד נפתחים מוסדות נוספים כדי לדייק ולשכלל את החינוך הדק היטב, מתוך הבנה שחינוך הילדים בוער בעצמותינו, כך גם בפוליטיקה, הנהגה בעברית, יש בירורים ובירורי בירורים על הדרך הטובה ביותר לתקן עולם, להצעיד את המדינה בדרך העולה בית א-ל, שתקיים את מטרתה ותשמש יסוד כיסא ה' בעולם.
הבעיה היחידה בכל הסיפור היא שבלהט הוויכוח שכחנו מאין באנו ולאן אנחנו הולכים, והתחלנו להתעסק בהאשמות אישיות ובהכפשות מיותרות, שרק יפגעו בסופו של דבר בריצה המשותפת ובסיכויים לנצח במערכה הנוכחית.
מפלגת הציונות הדתית נחשבת יותר לציונות דתית 'קלסית' – מפלגה שגבולות הגזרה שלה כלפי הקהל המסורתי מצומצמים, אך יכולה לדבר אל מצביעי הימין ה'רך'. מפלגת עוצמה יהודית פונה ליותר קהלים מהפריפריה, וכמובן יש לה כוח לא מבוטל כלל בציונות הדתית הקלסית. הבעיה שלה היא שמצביעים רבים מהפריפריה, עם כל הכבוד למה שאומרים בסקרים, כשירגישו שביבי בסכנה – סיכוי סביר מאוד שיצביעו לו ולא לבן גביר.
כעת, אילולא אחוז החסימה – הכי טוב היה למקסם את הקולות בכך שרצים בנפרד (כידידים) ולשאוב קולות משני המגזרים: הימין הרך מחד גיסא ואנשי הפריפריה מאידך גיסא. הבעיה היא שכרגע חרב אחוז החסימה מתנדנדת מעל ראשנו.
בצלאל סובר, כמו שכתבתי, שכדאי שלפחות כלפי חוץ המפלגה תוצג כמפלגת ציונות דתית קלסית, כזו שתחליק טוב (יחסית) בגרון לאנשי הימין הרך. איתמר לעומתו חושב שאם לא יהיה שוויון מלא בין המפלגות – אנשי הפריפריה יתקשו לתת את קולם ל"אשכנזים מנותקים" (ח"ו).
אין לי ספק ששניהם מכוונים לשם שמיים וכוונותיהם טהורות. ובאמת לי, כצופה מן הצד, קשה להכריע מי צודק בוויכוח הזה. תפקידנו כציבור הוא לא להשתתף במלחמות הבוץ הללו אלא להמתין ולתת להם להגיע להכרעה משותפת ביחד.
בעיקר חשוב לי שנדע להעריך אותם, את שניהם, ולא לייחס להם כל מיני מידות מגונות. אין בזה תועלת וזה רק מביא נזק. אגב, זה גם אסור.
להיות ערבי בישראל
בת-שבע טובה סברנסקי
להיות ערבי בישראל זה חופש אמיתי
על כל שעל אדמה אוכל לבנות ביתי
להיות ערבי בישראל זה חיסכון משוגע
כי מי צריך להשקיע ברישיון נהיגה?
למי בכלל אכפת מאיזה מוות במזל ביש?
קנס שלא אשלם, והמשטובה שוב על כביש!
להיות ערבי בישראל זה הכי טוב שיכול להיות.
כל דבר אפשר תמיד לחגוג ביריות!
חתונה, פיגוע וגם בגרויות –
ככה מציינים אצלנו חוויות!
להיות ערבי בישראל זו ממש ברכה
אפשר בכנסת לחולל מהפכה!
כי ישראל היא מדינה בעלת שכל מבטון
שאת שונאיה ואויביה מכניסה לשלטון.
להיות ערבי בישראל זה גן עדן האבוד
כי מייד אחרי שאטבח אל-יהוד
אז מתחילים לחיות באמת –
מלגת לימודים על כל יהודי שמת
לערבי בישראל יש מזל גדול
בלי להתאמץ יכול פשוט הכול!
ללמוד בזכות אפליה מתקנת,
ובקמפוס להפגין עם דגל של ישות עוינת.
להיות ערבי בישראל זה תענוג מיוחד
עם אבא ממצרים וסבא מבגדד
אפשר להוכיח באמצעות נייר טואלט וכמה שמאלנים
שהארץ שייכת לי כבר אלפי שנים
להיות ערבי בישראל זה ממש נוח
כל הארץ שלי בזכות הכוח
הכוח להשמיד, להרוג ולאבד
ממני כל שר בממשלה רועד
להיות ערבי בישראל זה יופי של תרגיל
כל פעם במלחמה אני יכול להתחיל
ואחרי שהפסדתי לעם ישראל
לבכות על מר גורלי בלי להתבלבל
ערבי בישראל עובד על כולם
מקבל תרומות מכל העולם
ובמקום להשקיע בבית ספר ומרפאה
בונה פצצות למשימה הבאה.
ערבי בישראל הוא מעל לחוק
על כל היהודים יכול לצחוק
אני ערבי גאה, עם דגל והמנון משלי,
נאמנות למי שנותן הכול – היא לא בשבילי.
וכל עוד הישראלים ימשיכו להיות טיפשים
אני את חלומותיי אמשיך להגשים.
כורסי כורסה
יהושע אודרברג
אַתָּה בַּחוֹף
מְחַכֶּה לְהַפְלָגָה
כְּבָר דֵּי הַרְבֵּה זְמַן
שֶׁאַתָּה מַרְגִּישׁ
שֶׁהִפְלִיגוּ בִּשְׁבִילְךָ,
הִפְלִיגוּ מִמְּךָ.
עַל הַסַּפָּה,
אַתָּה נִנּוֹחַ,
עַל הַכֻּרְסָה,
אַתָּה אֹסֶף שְׁבָרִים,
מוֹצֵא כּוֹחוֹת לְהִשָּׁאֵר,
בֵּין הַנִּלְחָמִים,
אוּלַי הָיִיתָ בְּלִי לָדַעַת,
בֵּין הַנֶּעֱלָמִים.
בְּרַח לְךָ
דֶּרֶךְ חוּץ
אַתָּה מְחַכֶּה לְךָ
בִּפְנִים
לַפְּגִישָׁה
לַנִּיצוֹץ שֶׁיָּצוּץ.
כְּשֶׁתַּחֲזֹר
אַל תִּשְׁכַּח אֶת הַחוֹל הַחַם
קֹדֶשׁ הוּא
הֵבִיא אוֹתְךָ לִהְיוֹת בְּעֵינֶיךָ אָדָם,
קַיְּמֵהוּ.
יֻצַּר
אור כנוס
יְצִיר יוֹצֵר אֲשֶׁר נוֹצָר
וּבְתוֹכוֹ יִצְרוֹ לוֹ צָר
בִּרְצוֹנוֹ שֶׁל יוֹצְרוֹ
אֲשֶׁר אֶת עוֹלָמוֹ בִּצְרוֹ
נְתַנּוֹ בֵּין כָּתְלֵי לִבּוֹ
לִכְבֹּשׁ אֶת עֲמַל קִרְבּוֹ.
בֵּינוֹת סִתְרוֹ שֶׁל בֶּן אֱנוֹשׁ
נָתוּן הוּא לִכְאֵב וּמַחְבּוֹשׁ
כְּמוֹ יוֹנָה הַמִּטָּרֶפֶת
עַל כַּפֵּי רוּחַ סוֹעֶרֶת
אוֹ בְּתוֹךְ מְעֵי דָּגָה
שֶׁשָּׁם תְּפִלָּתוֹ הָגָה.
יָבוֹא יוֹמוֹ וְאֶל הַחוֹף
יֵצֵא לְצֵל לְלֹא מַחְשׂוֹף
בְּכַף רַגְלוֹ עוֹמֵד דּוּמָם
כִּי מִבְטָחוֹ הוּנַח הוּשַׂם
מַאֲבָקוֹ עַכְשָׁו הוּא תָּם
כִּי מַאֲכֶלֶת לְלֹא פְּגָם
יוֹצִיא יוֹצֵר מִתּוֹךְ נָדָן
שֶׁבּוֹ אֶת יֵצֶר דָּן.
ענוותן כהלל: הרה"ג הלל פלסר זצ"ל
בנימין הלוי
אני רוצה לספר לכם על תלמיד חכם עצום שהלך לעולמו בפתאומיות בשבוע שעבר.
לצדיק הזה קוראים הרב הלל פלסר זצ"ל, והוא עמד בראשות הישיבה הקטנה הציונית מורשה ובראשות תלמוד התורה בירושלים.
חכמינו מספרים בתלמוד על גדולתו של רבי יהושע בן גמלא, שהשכיל להכשיר ילדים מקטנותם להיות תלמידי חכמים. הרב הלל זצ"ל נהג בדרכו של רבי יהושע בן גמלא, וכבר בצעירותו שלח אותו מרן הרצי"ה זצ"ל להקים תלמוד תורה לילדי היסודי ברוח התורה הגואלת. ובעוד חבריו ושותפיו הגדולים שימשו רבנים חשובים ומוכרים, הרב בחר בהצנע לכת והקים ישיבה קטנה שממנה יוצאת תורה והוראה לעם ישראל. ישיבה שמגדלת ומצמיחה נערי חן המפיצים אורה לכל סביבתם.
אלמלא הרב הלל פלסר, כמעט שנשתכחה תורה מתשב"ר.
בשבוע שעבר לקה הרב בליבו הרחום, הלב שנשא על ליבו את רבבות תלמידיו, ונסתלק לישיבה של מעלה. ובשעה שנישאו ההספדים בהיכל הישיבה, התערבבו דמעותיהם של חבריו גדולי ישראל בדמעותיהם של צעירי הצאן ששתו בצמא את דבריו.
על האי שופרא דקרתא דירושלם דבלי בארעא קא בכינא. ציון במרר תבכה וירושלים תיתן קולה.
תנצב"ה.
שטחי יהודה ושומרון נמסרים כעת לפלשתינים
שמואל פישר
לכאורה ממתינים עתה אזרחי ישראל לבחירות שייערכו בעוד קצת פחות משלושה חודשים, וזאת בציפייה לראות מי ינהל את המדינה ולפי איזו מדיניות. אולם בפועל המדיניות נקבעת כבר עתה, המשך מואץ למה שקורה בשנים האחרונות. אין צורך להמתין לתוצאות הבחירות כדי להיווכח כי שטחי יהודה ושומרון נמסרים כבר כעת.
הבנייה הערבית הבלתי חוקית משתלטת בהתמדה על השטחים הפתוחים; יש בנייה פלשתינית ענפה ובלתי חוקית בשטח C שנמצא באחריות ישראלית מלאה. הבנייה נעשית סביב גושי ההתיישבות וגם בקרבת צירי התחבורה המובילים ליישובים הישראליים. ההסכמה שבשתיקה של המנהל האזרחי ושל ממשלות ישראל השונות לבנייה זו מסמנת את הוויתור ואת הנסיגה משטח זה. נסיגה שהייתה צריכה להיות מוכרעת בכנסת ובממשלה אינה נמצאת כלל על סדר היום הציבורי, הנושא נעקף ומושתק, והשטח מועבר ונמסר, ואין מי שיעצור.
שטחי ארץ ישראל שיהודים בכל דורות קיוו לשוב אליהם וליישבם, ובמיוחד שטחים ריקים שלערבים לא הייתה מעולם דריסת רגל בהם, נגזלים ונחמסים עתה לנגד עינינו ונלקחים מעם ישראל, ודבר אינו מזעזע את שוויון הנפש הישראלי, ואין מי שיעצור את השערורייה!
בעוד שנים, כשיישאלו אישי הציבור המכהנים עכשיו ודוגלים בהחזקת שטחי יהודה ושומרון בידי עם ישראל "מה עשית באותה תקופה של אובדן דרך, כששטחי C נמסרו לשלטון פלשתיני?" לא תהיה בפיהם כל תשובה; הם לא יוכלו לטעון שאינם אשמים ולא יוכלו לטעון שלא היו שותפים שבשתיקה למסירת שטחי C לערבים.
