אנו זוכים להיכנס אל חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. כמו כן השבוע יחול יום פטירתו של רבנו הגדול מרן הרב קוק זצ"ל. על כן ראוי שנתבונן מעט במהות התשובה על פי המבואר בדברי הרב קוק זצ"ל.
בתפיסה הפשוטה נראה שהתשובה שייכת רק לחטא: אדם שחטא ועבר על מצוות ה' צריך לעשות תשובה. תפיסה זו נוצרה מהמציאות הפשוטה שהאדם בדרך כלל מגיע אל התשובה מתוך חטאיו וקלקוליו. תפיסה שטחית זו משייכת את התשובה לכישלונות ולרוע של האדם ומטילה עליה רושם מר ועננה כבדה, עד שעשיית תשובה הופכת לתהליך מאוד לא נעים שמחליש ומשפיל את קומתו של האדם. כך למעשה נוצר מצב שבו במקום להזדרז בכל עת ל'מקלחת' של תשובה מנקה ומחדשת ולשמוח בה, האדם בורח ממנה, ורק בלית בררה, כשהוא נדחק למשעול צר באין יכולת מילוט, כדוגמת הימים הנוראים, הוא נאלץ להזדקק לה.
אולם מצד האמת, התשובה אינה השפלה אלא תקומה והתעודדות. היא אכן מרה, אך עם זאת מתוקה כל כך, עד שהמרירות הופכת להיות מרכיב ממתיקותה. "התשובה אינה באה למרר את החיים כי אם להנעימם" (אורות התשובה טז, ו). כמו כן היא רחבה ומקיפה הרבה יותר מהשייכות לחטא בלבד. ודאי שהיא עסוקה גם בתיקון העבירות, אולם אין היא מסתכמת בנקודה זו. הרב קוק זצ"ל בספרו 'אורות התשובה' מקנה לנו את המבט האמיתי על התשובה: הוא מניח כמה הנחות יסוד המביאות אותנו לשנות את התפיסה המצומצמת של מושג התשובה ולראותו באופן רחב ועמוק יותר. באופן עמוק ומקיף הרב קוק מאיר את אורה הגדול של התשובה, מלמד אותנו להכיר את ערכה ואת עוצמתה ומכוון אותנו כיצד להתקשר אליה בכל פרטי חיינו.
הרב קוק מלמד שקודם שמתחילים להתעסק בחטא צריך לדעת שיש מצב בריא ומתוקן, והחטא הוא למעשה קלקול מצב זה. חטא הוא החטאה, ועניינו סילוף ואיבוד הדרך הישרה והבריאה. הבריאה כולה טובה ומשוכללת, היא מתנהלת בהרמוניה על פי חוקים וסדרים שהקב"ה חקק בה. הבריאה היא מערכת בריאה ביסודה, זורמת בצורה ישרה ומתוקנת כל עוד לא נפגמה בגלל מעשים מקולקלים.
הווה אומר, המפגש הראשוני של האדם עם הבריאה היה על בסיס זה שהבריאה טובה ומתוקנת, נאה ומשובחת, באופן שהאדם אינו צריך להמציא את הבריאות והתיקון אלא לשמר את הטבע הישר.
עיקרון זה שופך אור חשוב על עניין התשובה. התשובה איננה המצאת המצב המתוקן אלא שיבה וחזרה אליו. הטבע הבריא מונח ביסוד החיים שלנו, איננו צריכים לברוא אותו אלא פשוט לשוב אליו. האדם איננו צריך לטפס מעל עצמו כדי להגיע אל המצב המתוקן. המצב המתוקן מונח בעצם טבעו, ועליו לשוב ולהיפתח אליו, לפעול בהתאם ליסוד הבריא והרענן שעליו נברא. יסוד זה נעוץ בעצם המילה תשובה, שמשמעותה לשוב. השיבה מבטאת את העובדה שדווקא החטא הוא המצב הלא נורמלי, הוא הסילוף והזיוף, ואילו התשובה אל המצב המתוקן היא שיבה אל הטבע האמיתי והבריא.
שלושה דברים חשובים אנו למדים מיסוד זה: האחד, השיבה אל הטבע היא דבר קל, שכן האדם איננו צריך להמציא ולחדש בקרבו את המעלות הטובות אלא פשוט להיחשף אליהן, להסיר את ההתנהגות המעכבת את התגלותן ולהאמין בטובו הפנימי. השני, השיבה אל הטבע היא דבר מוכרח. שכן הטבע הטבוע בתוכנו לא ינוח ולא ישקוט עד שנשוב אליו. לכן ישראל מובטחים שיעשו תשובה. והשלישי, שהשיבה אל הטבע היא דבר נעים ומענג, שכן אין עונג בעולם אלא בהיותנו מצויים במה שמתאים לנו באמת.
אם כן, ההתעוררות לתשובה איננה מתחילה מהחטא, אלא להפך, מהידיעה שיש מצב אחר, בריא ונורמלי, שאליו יש לשאוף ולשוב. לכן גם בזמן החטא והקלקול ניתן לשער ולהרגיש את המצב המתוקן, שכן הוא מונח בעצם טבענו ולעולם לא יאבד מאיתנו. יתר על כן, התשובה מתעוררת דווקא כשהלב מתעורר להרגיש את המצב המתוקן והבריא שאיננו. התעוררות זו היא עדות נפלאה על ראשית ניצני התיקון, על העוגן שמצליח להינעץ בקרקע הבריאה והיציבה ומבשר על ההתקרבות לחוף מבטחים. ההכרה בחטא שהוא חטא, סילוף וקלקול מעידה שהבריאות שבה לפעם באדם ומעוררת אותו לשנות את מצבו ולהתיישר לפי טבעו האמיתי. שנזכה לשוב בתשובה שלמה, אמן!
