ח"כ משה ארבל
כל כך הרבה דיוק יש בו בתואר 'חכם'. והחוכמה תחיה את בעליה. כמה חבל שהשימוש בו הולך ומתמעט בדורנו, דור של אינפלציה בתוארי הגאונים הגדולים. במילה אחת, 'חכם', נכללות ענווה וצניעות ותבונה ואהבה.
חכם שלום הכהן זצ"ל היה נשיא מועצת חכמי התורה וראש ישיבת פורת יוסף, מבכירי ומבחירי תלמידיה ובנו של חכם אפרים הכהן זצ"ל מתלמידי הבן איש חי, מקובל וצדיק שאף הוא למד בפורת יוסף שבתוך חומות ירושלים. יש הבדל גדול בין רב קהילה או רב ראשי לבין ראש ישיבה. בדרך כלל לראש ישיבה יש הפריבילגיה לבחור את תלמידיו, לבחון אותם ולתהות על קנקנם טרם קבלתם. לרב קהילה או לרב ראשי אין הפריבילגיה הזו, כולם היו בניו. לחכם שלום היה המיזוג של ראש ישיבה אשר העמיד תלמידים רבים בקרן אורה וגידל דור של תלמידי חכמים מופלגים, דיינים ורבנים. ומאידך גיסא הוא היה חבר במועצת חכמי התורה במשך שנים ואף נשיא המועצת אחר הסתלקותו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. הנהגת הציבור מיזגה אצלו את בחינת 'צדיק כתמר' אשר מאציל מכפותיו על הסביבה ומאידך גיסא 'כארז בלבנון ישגה' – כמו עץ הארז שעליו גדלים למעלה ומתעלים.
כאבו הגדול בזמן הקמת הממשלה הזו בא לידי ביטוי באמירות המבטאות כאב על המלחמה שקידשו חבריה כנגד לומדי התורה והיהדות, החל מגזרת המעונות, עובר בגיור ובכשרות ועוד ועוד. דבריו ביטאו כאב ביחס לקברניטי ההנהגה, חובשי כיפה בחלקם, שרימו את הציונות הדתית. דברים אשר לא הובנו כהלכה בציבור הרחב, גרמו לחכם צער גדול והוא רגיל היה לומר כי ככוהן המברך ברכת כוהנים מדי יום ומברך ברכת המצוות "אשר קידשנו בקדושתו של אהרון וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה", הרי שליבו הטהור אוהב אהבת אמת כל אחד מישראל. ואם חלילה לא היה אוהב אהבת אמת כל אחד מישראל, הרי שהייתה ברכתו ברכה לבטלה. כאדם שדקדוק ההלכה היה נר לרגליו, היה ברור לכול שאהבתו לכל אחד היא אהבה רבה ואהבת עולם.
זכיתי לשבת בביתו של חכם שלום ערב חקיקת חוק יסוד הלאום כשעה ארוכה ולשטוח לפניו את הנוסחים השונים של הצעת החוק, לשמוע ממנו את המשמעויות של כל מילה וכל אות בחדות העיון והמחשבה שלא הייתה מביישת את גדולי הפרופסורים למשפטים. קיבלנו את הנחיותיו לדייק בנוסח החקיקה, וכל זה מחריפות שכלו ועומק העיון שלו. לימוד התורה היה כל עולמו. ובאהבתה ישגה תמיד. יהי זכרו ברוך.
