משפט נתניהו אינו עוד משפט. משפט נתניהו כולל כתב אישום תקדימי שטרם נראה כמותו בישראל ובעולם נגד ראש ממשלה מכהן. משפט נתניהו נעשה ללא פחות מחלון ראווה לשיטות שבהן עובדת מערכת המשפט בישראל כאשר היא רוצה בכל מאודה להרשיע אדם, ומתברר שנתניהו הוא ממש לא העיקר בסיפור שמתגלה כאן וחושף ככל הנראה רק חלק ממה שטרם התגלה וממה שככל הנראה קורה גם לאנשים אחרים שהפרקליטות חפצה בהרשעתם ואינם זוכים למיקוד תקשורתי שזוכה לו המשפט הזה.
עו"ד ציון אמיר: "קשה מאוד להבין מה קרה כאן מבחינת התביעה, קשה מאוד להבין. הדברים והראיות היו מונחים לפניהם, וחלק ממה שהיה מונח לפניהם לא נמסר להגנה במועד. אלו דברים מאוד מאוד מדאיגים"
סימני שאלה
התהליך המשפטי שמתנהל כאן בשנה האחרונה סיפק לא מעט רגעים מרתקים מבחינה משפטית. את שלושת עדי התביעה המרכזיים שהביאה התביעה הפתיעה ההגנה, ועדותם נחלשה מאוד. אך לא על כך באנו לדבר. פרקליטי נתניהו ואלוביץ' הצליחו אומנם להטיל סימן שאלה גדול על עבירת השוחד, אבל מה שהתגלה בחודשים האחרים בחדרי החקירות ובעבודת הפרקליטות מעורר את השאלה אם בכל הנוגע לנתניהו לא סומנה המטרה מראש: האם במוטיבציה שאין שנייה לה נרתמו חוקרי המשטרה ואנשי הפרקליטות להרשיע את נתניהו, ועשו זאת אגב שימוש בדרכי חקירה השמורות לאסירים ביטחוניים ושאר פצצות מתקתקות?
זוהי סדרת גילויים שומטי לסת בנוגע להתנהלות הפרקליטות בהגשת כתב האישום ובחקירות, גילויים שלחלק ממומחי המשפט הפלילי די בהם לבטל את כתב האישום או לכל הפחות לזכות את נתניהו, והם חושפים טפח מעולם בעל כוח עוצמתי שאיבד רסן בדרך להגשמת מטרה אחת, שיש המגדירים אותה הפיכה שלטונית באמצעות מערכת המשפט.
כאשר הקווים מתחברים עם מקרים נוספים כמו טשטוש החקירה במות אהוביה סנדק וסימני השאלה על תיק דומא ועל העינויים שננקטו שם, שוב עולה השאלה אם רק שידוד מערכות מוחלט בעולם המשפט ובפרקליטות ישיב על כנו את הסדר הציבורי.
ובכן, מה היה לנו בשנתיים האחרונות?
דרמה 1: ראש הממשלה נחקר בניגוד לחוק
הדרמה הזאת נחשפת כבר במהלך השלבים המקדימים של המשפט. כמו בכל מדינה שרוצה לשמור על נבחרי הציבור שלה, גם בישראל רק היועץ המשפטי לממשלה מוסמך לאשר חקירה נגד ראש ממשלה מכהן. חשוב להבין שמדובר בחוק יסוד, לא פחות. המטרה היא למנוע מצבים של לחץ פסול על ראש משלה באמצעות חקירות ותיקי סרק שעלולים לשבש את עבודתו כנבחר העם, ויש כמה מדינות שאף נמנעים בהן לחלוטין מחקירת נשיא או ראש ממשלה בזמן כהונתו.
כבר בתחילת המשפט עלו טענות קשות מגובות בראיות מצד ההגנה על שהחקירה נפתחה ללא אישור היועץ המשפטי. ההגנה ביקשה לבטל את כתב האישום, אך התהליך נמשך בשקט. בית המשפט דרש הבהרות וקיבל לידיו מזכר עמום ותמוה בנושא המהותי כל כך ולפיו האישור ניתן בעל פה, וקיבל את הטענה כי מדובר בבעיה פרוצדורלית ולא מהותית.
אלא שלאחרונה הוכיחו עורכי דינו של נתניהו כי לפחות חקירת שלמה פילבר החלה אף לפני שניתן האישור בעל פה, לדבריו של היועץ המשפטי. למעשה עד לרגע זה לא נתן בית המשפט דעתו על הדבר, ובשורה התחתונה: מישהו כאן החליט שהוא עושה מה שהוא רוצה, מנהל תיק נגד ראש ממשלה ללא ליווי ברור של היועץ, שגם אם אישר חלק מהחקירות בעל פה, אין חולק שאת תרגילי החקירה שהופעלו על חלק מהנחקרים הוא ודאי לא אישר.
דרמה 2: פרשת עד המדינה ניר חפץ: "אנחנו יודעים עליך הכול, החיים שלך ייהרסו"
ניר חפץ היה אחד ממקורביהם הצמודים ביותר של בני הזוג נתניהו, עד שהפך, כלומר הפכו אותו, לעד מדינה בכיר נגדם. זה לא היה ברור מאליו: במהלך השנתיים האחרונות נחשפו תנאי חקירה קשים, לחץ ואמצעים פסולים שגרמו לניר חפץ להסכים לבסוף להיות עד מדינה. אמצעי החקירה כללו איומים בשיטת 'אנחנו יודעים עליך הכול, החיים שלך ייהרסו', השפלות ומעצרים ארוכים, ובשיאם תרגיל החקירה, שעל חלקו עדיין מוטל חיסיון, ובו הפעילה המשטרה לחץ על חפץ באמצעות איום ממשי שיכלול פגיעה בתא המשפחתי שלו על ידי חקירת אישה שאינה קשורה לתיק.
החוקרים גם וידאו שיפגוש אותה 'במקרה' במסדרון של חדרי החקירות. על פי מה שהוצג בחקירה הנגדית, החוקרים איימו על חפץ כי ירוקנו אותו מכל נכסיו, ואמרו לו: "התא המשפחתי שלך נמצא בסכנה בעקבות אותה פצצה שתגיע… אתה עומד בפני סכנה קיומית לתא המשפחתי שלך".
עוד נטען כי גם לאחר שהסכים להיות עד מדינה מסר חפץ גרסה שהתבררה כשקרית. משלא התאימה גרסתו למבוקש עבר חפץ 'ריענון זיכרון' ומסר גרסה חדשה, וזו התאימה לפתע אחד לאחד לנתונים שבידי החוקרים.
הפרשה שכמעט נשכחה לפני המשפט התעוררה מחדש כשהתפרק חפץ על דוכן העדים בבית המשפט כששאלו אותו עורכי הדין על שעבר בחדרי החקירות, ובדמעות סיפר שהפעילו עליו לחץ. העדות שלו, למרות זאת, עדיין נחשבת חלק קביל מכתב האישום.
דרמה 3: לאן נעלם החשמל בחדרי החקירות?
שלמה פילבר היה איש אמונו ומקורבו של נתניהו. כאשר נחקר פילבר ברשות לניירות ערך בנוגע להליכים רגולטוריים שנקט כלפי בזק, לא טען דבר נגד נתניהו. לדבריו, הכול נעשה כדין ועל פי המלצת גורמי מקצוע, ולא נפל פגם בהליכים עם בזק. כיצד אפוא נעשה בסוף פילבר עד מדינה מרכזי?
בנקודה הזאת התוודע הציבור בישראל לראשונה לרכיב הרוגלה שבשימוש המשטרה. מדובר בכלי חקירה מפוקפק ורב עוצמה שחודר לטלפון האישי ושואב ממנו את כל המידע, ותפקידו חשוב בסיכול סכנות ביטחוניות או בתיקים חמורים של רצח. סיקור אוהד ורגולציה אינם קרובים לרף הזה.
הרוגלה הזאת הופעלה נגד פילבר ושאבה את המידע מהטלפון הסלולרי שלו. אלא שכאשר חזר פילבר לחדרי החקירות לקראת הסיכום עימו על היותו עד מדינה, נעלם תמלול החקירות של יום שלם, יום קריטי ודרמטי, והוא אינו מתועד. במשטרה ובפרקליטות תירצו את היעדרו של החומר החשוב החסר בהפסקת חשמל מסתורית במשרדי החקירות להב 433 בדיוק ברגעים הקריטיים האלה. אם לא די בכך הוכיח עורך הדין בן צור כי בחדרים מקבילים במשרדי 433 נערכה ממש באותה שעה חקירה שתיעודה לא נפגע.
בבית המשפט עצמו סיפר פילבר שהבין בחדרי החקירות שהמטרה היא "הראש של נתניהו" והעיד שהרגיש שמנסים לדחוף לו מילים לפה ולהיות עד מדינה נגדו. כמו כן העיד כי פעם אחת נמנעה ממנו שינה במשך 48 שעות. מה בדיוק הביא את פילבר באותם ימים לחתום על העסקה, ומה הוציאו החוקרים מהטלפון של פילבר? את זאת כנראה לעולם לא נדע.
דרמה 4: אלוביץ בחדרי החקירה: "אני צריך לשקר כדי להיות עד מדינה"
כתב חדשות 12 עמית סגל חשף כי המשטרה ניסתה לגרום לאלוביץ' עצמו להיות עד מדינה נגד נתניהו. המשטרה סברה כי עורך הדין של האב שמייעץ גם לנתניהו הוא המונע ממנו להסכים להיות עד מדינה, וגרמה לבנו אור לבקש ממנו להחליף את עורך הדין.
בשיחה שהוקלטה בחדר ההיוועצות עם עורכי הדין, שבו המשטרה אינה אמורה להאזין לנחקרים, נשמע אלוביץ' אומר לבנו: "אני צריך לשקר כדי להיות עד מדינה, כי אין לי על מה להעיד. כרגע מנסים לגרום לי להודות, להודות להודות".
דרמה 5: לאן נעלמו המיילים?
בעת חקירת מנכ"ל וואלה! אילן ישועה התגלו מיילים רבים המחזקים את תזת התביעה. התביעה הציגה תכתובות שישועה כתב בהן לאלוביץ' ולאנשים אחרים על בקשותיו של חפץ בנוגע לסיקור באתר וואלה!.
אלא מה? כמעט בדרך מקרה התגלו אלפי תכתובות מייל נוספות שהיו ידועות לתביעה והוסתרו מההגנה בטענה סתמית כי מדובר בחומר לא רלוונטי. עד כמה לא רלוונטי? התברר כי החומר הכיל תכתובות רבות של ישועה עם נבחרי ציבור רבים אחרים, תכתובות שאפשר לראות בהן כיצד ישועה מבטיח להם סיוע דרך האתר, מקבל מהם בקשות ונענה להם בנפש חפצה. הבולט בהם הוא יצחק בוז'י הרצוג, שלו הבטיח ישועה סיוע בכל מה שירצה סביב מאבקו בנתניהו בבחירות 2015.
דרמה 6: מדוע ביקשו בפרקליטות לשנות את כתב האישום?
פגישת ההנחיה היא לא עוד ראיה זניחה בתיק השוחד; פגישת ההנחיה היא אחד העוגנים המרכזיים של המשפט. לפי הנטען נפגש מנכ"ל משרד התקשורת הנכנס שלמה פילבר עם נתניהו מייד לאחד מינויו, ושם הנחה אותו נתניהו לטפל בענייני אלוביץ', כלומר לקדם את מיזוג בזק עם חברת יס ולמתן את הורדות המחירים כדי למתן את הפגיעה הכלכלית בבזק. לאחר מכן, כך נטען, נפגש פילבר עם נציגי בזק כדי לקדם את ענייניהם בהתאם למה שהנחה אותו נתניהו.
אלא מה? פרקליטי נתניהו הוכיחו כי לא ייתכן שהפגישה אירעה בטווח הזמנים שנקטה הפרקליטות, בהתבססם על נתוני איכון טלפונים. מה שמדהים הוא שאותם איכוני טלפונים היו בידיה של הפרקליטות מלכתחילה.
בצעד יוצא דופן, המורה על לחץ, ביקשה הפרקליטות לתקן את כתב האישום לאחר שכבר תוקן כמה פעמים, אך במקרה הזה, בהיעדר ראיות חדשות, סירב בית המשפט להיענות בקשה. בעיני משפטנים רבים, מדובר באחת המכות הקשות לתביעה.
דרמה 7: הדלפות חסרות תקדים ומשפט הראווה של דרוקר, שנחשף לכל הראיות לפני כתב האישום
צריך להודות שהתרגלנו שהדלפות הן לחם חוקה של התקשורת, ובכל זאת מי שעקב ממעוף הציפור אחרי מה שהתרחש כאן מגלה שכמות ההדלפות שזרמו ללא הפסקה בשלב החקירות לקראת משפט נתניהו היו בסדר גודל שלא נראה כאן בשום פרשה ציבורית אחרת.
היום כשהתיקים מתפוררים קשה לשחזר כמה ההדלפות האלה עיצבו באופן יצוק את דעת הקהל סביב תיקי נתניהו, אבל ממש לפני שנתיים במשך חודשי חקירה ארוכים ובתקופות בחירות הודלפו מחדרי החקירות ערב ערב ציטוטים והקלטות של הנחקרים מתוך מגמה ברורה לצייר את נתניהו כעבריין ואת תיק 4000 כ"תיק יצוק מבטון", כלשונם.
צריך לדעת שגם היום הדלפות מחדרי חקירות בטרם הכרעת הדין הן עבירה פלילית בשל החשש הסביר מהשפעה על האווירה הציבורית ולחץ פסול על השופטים.
אבל השיא של הקרקס התקשורתי-משפטי הזה היה ללא ספק בתוכנית 'המקור' בערוץ 13, שבה ערך רביב דרוקר משפט פומבי לנתניהו ערב פתיחת המשפט האמיתי וטען כי הוא עורך את המשפט על סמך חשיפתו "לכל הראיות בתיק". לקרוא ולא להאמין: כלל הראיות וציטוטי החקירה ניתנו דרך פלא לכתב יחיד הידוע באיבתו לנתניהו, והוא עורך ללא כל בושה משפט ציבורי כולל המלצות לשופטים, וכל זה באולפן טלוויזיה מרכזי.
מה המשמעות של כל אלה?
פנינו לשלושה פרשנים כדי לנסות להבין אילו השלכות יש לדברים החמורים שהתגלו לאורך כל הדרך.
עו"ד ציון אמיר: המסקנות עלולות לעורר טלטלה גדולה
עו"ד ציון אמיר, מומחה למשפט פלילי ולעבירות צווארון לבן, מבכירי עורכי הדין בישראל, נדרש בשיחה עימנו לדרמות שהתרחשו במהלך העדויות האחרונות ולסיכויי ההרשעה. "התביעה טענה לכל אורך הדרך, מאז הוגש כתב האישום, שהתיק מבוסס מאוד ובנוי לתלפיות. עמדה זו קיבלה ביטוי בדברים שפרסמו הפרשנים המשפטיים בערוצי התקשורת למיניהם, וכעת מתברר כי תיק זה, ה'יצוק מבטון', התערער באופן ממשי.
"בית המשפט הורה כבר בתחילת הדרך, לפי בקשת ההגנה, לתקן את כתב האישום. השופטים לא הסכימו לקבל הוראות כלליות של פרסום אוהד, הם הורו לתביעה לפרט קונקרטית את המקרים המבססים לטענת התביעה סיקור אוהד. ואז הגיעו 315 מקרים שפורטו כחלק מכתב האישום, וכאשר הדברים האלה נבדקו ונבחנו בבית המשפט התברר שהמדינה לא בדקה מבעוד מועד אם מדובר בסיקור אוהד, וכך התברר שחלק מרשימה זו לא הצביע על סיקור אוהד כלל וכלל.
"בית המשפט דחה את בקשת התביעה לתקן את כתב האישום בנוגע למועד קיומה של פגישת ההנחיה המפורסמת, שהתבררה כלא הייתה. זו מהלומה קשה לעמדת התביעה".
על פרשת המיילים אומר אמיר: "אילן ישועה התברר כמשענת קנה רצוץ כאשר מאות אלפי תכתובות מייל לא עברו להגנה, וגם על זה יצאה ביקורתו של בית המשפט. מה שעוד היה אפשר ללמוד מעדותו של אילן ישועה זה על היחסים בין עיתון לבין פוליטיקאי, וכך התחזקה טענת ההגנה כי העמדת נתניהו לדין בהקשר זה הייתה בעצם אכיפה בררנית".
על החשיפות בנוגע לטיפול בעדי המדינה אומר אמיר: "האמצעים שהופעלו כלפי ניר חפץ ופילבר חמורים ולא חוקיים. אי אפשר לנפנף כאילו מדובר במשהו צדדי ושולי, ממש לא. גם עניין נפילת החשמל בזמן חקירת פילבר באופן שלא תועד חלק מהותי בחקירתו מעוררת חשד כבד. ובכלל, עדותו של פילבר לגופה בעייתית עד כדי כך שכמעט בלתי אפשרי להיבנות מעדותו ולהסיק מסקנות לחובתו של נתניהו".
אמיר קובע: "הדברים האלו מערערים את כתב האישום באופן רציני מאוד, אין על זה מחלוקת. יש קונצנזוס כמעט מלא שאחרי עדות פילבר ולנוכח בקשת התביעה לתקן את כתב האישום בעניין פגישת ההנחיה, בקשה שכאמור נדחתה, האישום בתיק 4000 כנראה אין לו עוד תקומה".
כל שרשרת האירועים הזאת לא אמורה להדליק נורה אדומה ולהביא למסקנה שקו אחד מחבר בין המקרים ומצביע על משהו נסתר יותר?
"כל אחד יסיק את המסקנות שאפשר להסיק", הוא אומר. "למי שבוחן את הדברים האלה ורואה מול עיניו את מסכת הראיות הללו שנגלית בבית המשפט באופן מובהק וברור, קשה מאוד להבין מה קרה כאן מבחינת התביעה, קשה מאוד להבין. הדברים והראיות היו מונחים לפניהם, וחלק ממה שהיה מונח לפניהם לא נמסר להגנה במועד. אלו דברים מאוד מאוד מדאיגים.
"טענה נוספת שעלתה וטרם הוכרעה נוגעת לחוקיותה של החקירה שנפתחה על פי טענת ההגנה בלי אישור היועץ המשפטי. טענה זו הלכה והתחדדה במהלך המשפט וקיבלה חיזוק יתר במהלך עדותו של פילבר.
"הדבר מעורר שאלות כבדות משקל במישור החוקתי והראייתי כאחד. האם זה לא בונה קו רציף? שוב, שכל אחד יסיק את המסקנות שלו. יש לקוות שבית המשפט יביע עמדה ברורה בסוף הדרך בסוגיות אלה. אם בית המשפט יקבע שאלו היו הכשלים במהלך החקירה, הרי שהמסקנות יהיו קשות, נוקבות וחריפות, בגדר טלטלה ורעידת אדמה רצינית".
עו"ד יוסי פוקס: אי אפשר שלא להתייחס לפאזל
עו"ד יוסי פוקס, הפרשן המשפטי של ערוץ 14 ומומחה למשפט חוקתי ומנהלי, תוקף בחריפות את המתרחש בדיוני המשפט, ולדעתו יש לסגור את תיק 4000.
"יש כאן משהו מאוד מטריד בכך שכל הסיפורים האלה החלו במסע ציד של עיתונאים", הוא אומר. "תיק 4000 התחיל במאמר של גידי וייץ בהארץ, והעיתונאי בן כספית הוליד את תיק המתנות. לגבי רשימת הכשלים החמורים בתיק, אני רוצה לחדד עד כמה חמור עניין אי-אישור היועץ המשפטי.
"יש שני נושאי תפקידים שכדי לפתוח בחקירה נגדם צריך אישור יועמ"ש: שופט וראש ממשלה מכהן. מהמגבלה הזו אפשר להבין את הרגישות הנדרשת בחקירה כזו. בתיק 1000 ובתיק 4000 טענו הסנגורים בתחילת המשפט שצריך לבטל את האישום משום שנפתחה חקירה ללא אישור היועמ"ש. היועמ"ש נלחץ מהבקשה הזו והגיש מעין תזכיר שהוא חתום עליו, ובו הוא בעצם נותן אישור למפרע שגם אילו לא ניתן לכתחילה אישור בכתב, ניתן אישור בעל פה.
"אני רק מזכיר שמתברר שהיועמ"ש היה תקופה הזו 'מוחזק בגרון', כלשונו על ידי שי ניצן. אבל מה שהתברר בתיק 4000 הוא שבוצעו פעולות חקירה גם לפני המועד שהיועץ קבע במזכר, וזה דרמטי. מתברר שהפגם היה מהותי, כי לא היה אישור אפילו בעל פה. יש מבחינה חוקתית עילה לביטול האישומים, ובית המשפט יצטרך להכריע.
"התזה של שני עדי המדינה שהפרקליטות גייסה הופרכה עד כה. כדי להוכיח היענות חריגה צריך לעשות השוואה לפוליטיקאים ולאתרים אחרים, וההשוואה הזאת לא נעשתה. ב'מאני טיים' של כתב האישום, בחירות 2015, מתברר שהאתר היה עוין, וגם ניר חפץ אמר את זה בעצמו, והשופט היה פשוט בהלם, כמו שהוא אמר שנשגב מבינתו איך לא ניתנים להגנה חומרים כל כך חשובים כמו החומרים שהתביעה ניסתה להסתיר".
עו"ד יוסי פוקס: "אני רואה את כל החוליות יחד. בעיות הזמנים, החומרים המזכים שלא מועברים לסנגוריה, הרוגלות שהופעלו ועוד. אני צופה זיכוי מוחלט"
אז לדעתך יש כאן יד מכוונת?
"מי שחושב שזו רשלנות, בבקשה", אומר פוקס. "לי ברור שזה כתב אישום תפור מתחילתו ועד סופו, כי אני רואה את כל החוליות יחד. בעיות הזמנים, החומרים המזכים שלא מועברים לסנגוריה, הרוגלות שהופעלו ועוד. אני צופה זיכוי מוחלט. פילבר הגיע לחקירת משטרה, והם אמרו די ברחל בתך הקטנה שייתן להם את הראש של נתניהו.
"אין תיעוד של מה שהיה בחדרי החקירות בסמיכות למועד שבו הוסכם על עד המדינה, והם אומרים שזו הפסקת חשמל ועוד אגדות שכאלה, ולמחרת מגיעה הגרסה של פילבר על פגישת ההנחיה. כעת, למרות שהיה דוח איכונים בידי הפרקליטות, הם לא בדקו ולא הסתכלו, ובכל השבוע הרלוונטי היא לא יכלה להתקיים, והתזה הופרכה בראיות שאין חזקות ממנה".
פוקס מסביר את החומרה בעיניו של הבקשה לשינוי כתב האישום: "תחשוב שמישהו מואשם שהוא נכנס בשעה מסוימת לבנק, ורצח. ומביאים אליבי מוחלט שזה לא נכון, ואז מתקנים שזה בעצם היה שבוע קודם לכן. זה לא פרט קטן, רק אם מתגלה ראיה חדשה אולי משנים כתב אישום. אבל השופטת שאלה אם יש ראיה חדשה, ואין כלום.
"בכלל, בתיק פלילי צריך ראיות, צריך להוכיח שנתניהו הפעיל לחץ ואלמלא הלחץ הזה האישורים לא היו ניתנים. מה שקרה כעת הוא שאין בפני השופטים, לאחר כל עדי התביעה המרכזיים, שום ראיה אחת שמלמדת על השפעה או התערבות של נתניהו לקדם את הדברים הללו למען בזק".
על עדותו של פילבר אומר פוקס: "הגרסה שלו היא פרי יצירה של החוקרים, והוא לא סיפר אותה מדעתו, אני עומד מאחורי זה, וזה רק קצה הקרחון. החוקרים ביקשו את ראשו של נתניהו, הם לא רצו לשמוע שום דבר. רוח המפקד חלחלה ממנדלבליט, שי ניצן וליאת בין ארי. זה תיק תפור מתחילתו ועד סופו במטרה להפיל ראש ממשלה. גם בבחירות 2019 ארבעים יום לפני הבחירות מנדלבליט פרסם שיש שוחד בכתב האישום, וזה מה שהפיל את נתניהו בבחירות. הם הצליחו, המטרה הושגה.
"אני משתמש במונח פאזל. הפאזל ברור, זה תיק תפור, תיק של ציד, דיג ותקדימים, תיקוני כתב אישום, הבניית זיכרון, סחיטה שעוללו לניר חפץ ולפילבר. הסירחון עולה עד לב השמיים, והתרופה היא אחת: חזרה מהאישום בתיק 4000. אם זה לא היה הכבוד של הפרקליטות, הדרך להשיב את האמון הציבורי היא לבטל את האישום בתיק 4000".
נטעאל בנדל, כתב הארץ: לא תפירת תיקים, כן פשלות ומוטיבציית ייתר
גם כתב המשפט של עיתון הארץ נטעאל בנדל מטיל ספק ביכולת להרשיע בעבירת השוחד בתיק 4000, אך סבור שלא מדובר בתפירת תיקים על מנת להדיח ראש ממשלה מכהן: "למרות עדות חפץ ואילן ישועה, דעתי האישית היא שטובת ההנאה לא מובהקת. כל הרעיון של היענות חריגה קשה להוכחה, כי צריך להשוות למשהו, ולא ברור מהי אמת המידה. הייתי בכל הדיונים, אני מכיר את כל הראיות, ואני לא בטוח בעצמי".
בנדל מכנה את תיק 4000 "תיק רולטה. השופטים לא מצויים בעולם הזה של התקשורת, וקשה לדעת מה הם יחליטו. כידוע, כדי לזכות בהליך פלילי צריך רק להטיל ספק. לדעתי עבירת השוחד קשה להרשעה כי יש עליה סימן שאלה גדול, אבל עבירת הפרת האמונים מבוססת יותר ונראית לעין, כי נתניהו כחבר של אלוביץ' היה במצב של ניגוד עניינים".
אתה לא חושב שאם היה מדובר בראש ממשלה אחר, לא היינו מגיעים בכלל לכתב אישום?
בנדל שולל אפשרות של תפירת תיקים מכוונת: "עורך הדין של נתניהו אמר בעצמו שאין כאן תפירת תיקים. אין ראיות שהתקבצו חוקרים ופרקליטים יחד במזימה להפיל ראש ממשלה חזק מהימין. מה כן היה כאן? אולי מוטיבציית יתר, כמו כלי חקירה בלתי לגיטימיים, כולל עניינים הקשורים ממש לפירוק משפחה. היו גם פשלות של הפרקליטות, אבל תפירת תיקים לא הייתה פה.
"הרבה מהמשפטנים שמדברים בתקשורת מנמקים את עמדתם בנימוקים משפטיים ולא בקונספירציות. את הבעיות שראינו כאן ראינו גם בתיקים אחרים, כך שזה לא ייחודי לנתניהו. ראיתי תקלות חמורות מאוד בתיקים שסיקרתי, כולל חוקר שאיים על אם מוחלשת מהעדה האתיופית שאם היא לא תמסור גרסה בחקירת תיק שוחד, הוא יספר לבעלה המכה שיש לה קשר מיני עם אדם אחר. זהו החוקר שחקר גם את אלוביץ'.
"לצערי נכנסו לסקר את משפט נתניהו משפטנים מהשורה התחתונה של ישראל, ונוסף עליהם אנשים שמסקרים את הדיונים ללא ידע משפטי קודם. הם מנפחים דברים שלא קשורים ליסודות העבירה, וזה יוצר בלגן וקונספירציות בשיח הציבורי. אותם אנשים הם תמונת ראי עכורה לתקשורת שמעניקה סיקור אוהד למערכת המשפט. התגייסות לצד אחד לא טובה בשני המקרים".
נטעאל בנדל: "לדעתי עבירת השוחד קשה להרשעה כי יש עליה סימן שאלה גדול, אבל
עבירת הפרת האמונים מבוססת יותר ונראית לעין, כי נתניהו כחבר של אלוביץ' היה במצב של ניגוד עניינים""
תיק 4000 על רגל אחת
מהו בעצם תיק 4000? למי שמכירים פחות להלן סיפור המעשה, כפי שמסביר נטעאל בנדל, כתב המשפט של עיתון הארץ:
לפי כתב האישום העניק לנתניהו טובות הנאה שאול אלוביץ', אז הבעלים של בזק ואתר וואלה!, באמצעות אתר וואלה! תמורת מהלכי רגולציה במשרד התקשורת שיקלו על חברת בזק. כל זה קרה לכאורה בעיקר בזמן בחירות 2015. זו הייתה מערכת בחירות קשה לנתניהו, שבה עיינה אותו התקשורת במאבק נגד הרצוג, ולכן נזקק לכלי תקשורת אוהדת נוסף על ישראל היום.
בתיק שוחד יש צורך בהוכחה של כמה מרכיבים כדי להרשיע את המעורבים: הוכחה של מתן מתת לנושא משרה ציבורית, שהמתת תינתן בעבור פעולה הקשורה לתפקידו של נושא המשרה ושנושא המשרה יבין שהוא מקבל את המתת בשל תפקידו. על פי החוק והדין, אין צורך להוכיח שנושא המשרה אכן נתן משהו בתמורה לשוחד, ודי להוכיח את קבלת השוחד מתוך מודעות של הנותן ושל המקבל.
התביעה הביאה שלושה עדים מרכזיים; אחד מהם היה אילן ישועה, שהיה מנכ"ל אתר וואלה! באותם ימים, ותפקידו מבחינת התביעה לספק התכתבויות שבהן הוא פועל באתר וואלה! למען נתניהו ומשפחתו בהוראת אנשיו. כלומר, ישועה נועד לספק את רכיב המתת, מה שנתניהו קיבל. העדות הראשית שלו הייתה קשה לנתניהו.
בחקירה הנגדית הדברים השתנו. ההגנה הראתה שלמרות ניסיונותיו של אלוביץ', בשל התנגדות עובדי האתר לא הפך אתר וואלה! לאוהד נתניהו. התביעה הציגה 315 דרישות לסיקור מסביבת נתניהו, הסנגורים ערערו רבות, אך לא ברור באיזה שיעור. הסנגורים גם הראו שאתר וואלה! ואילן ישועה נענו גם לאחרים, כמו לדרישות של בוז'י הרצוג, של שרים של הליכוד, של אנשי עסקים ושל אחרים, אם כי אף אחד מהם לא עסק במינויים באתר למעט נתניהו. בכל זאת התעקש ישועה: "לנתניהו הייתה הוראת קבע".
העד הבא שהביאה התביעה היה ניר חפץ, דוברו של נתניהו בזמן בחירות 2015 ומי שניהל את הקשר עם אתר וואלה!. חפץ, שהוחתם כעד מדינה, נועד לספק לתביעה את המודעות של נתניהו לדרישות הסיקור החיובי בוואלה!.
חפץ העיד על מעורבות נתניהו בדרישות של הסיקור וסיפר שנתניהו הורה תמיד לפנות ישירות לאלוביץ'. בחקירה הנגדית הוסיף חפץ שנתניהו היה נוהג לפנות לעוד בעלים של כלי תקשורת, אם כי בנושאים חשובים ולא פעוטים כמו בפניות אל אלוביץ'.
העד המרכזי האחרון היה עד המדינה שלמה פילבר, שהיה מקורבו של נתניהו ומונה למנכ"ל משרד התקשורת לאחר בחירות 2015. פילבר נועד להציג את הגמול שנתניהו החזיר לכאורה לאלוביץ'. פילבר התבקש לספק ראיות לקיומה של 'פגישת ההנחיה', שבה לפי עדותו של פילבר, כבר בשבוע הראשון למינויו למשרד התקשורת הנחה אותו נתניהו לטפל בענייני אלוביץ', לכאורה כדי להיטיב לו.
מבחינת הפרקליטות זו הייתה אמורה להיות עדות חזקה ומכריעה, אבל פילבר פגע באלמנטים חשובים בליבת העדות ושינה גרסאות כמה פעמים, וזה עורר בעיית אמינות. בכל זאת, פילבר סיפק ראיה חשובה לשוחד, את בקשת נתניהו ממנו שיעביר לאלוביץ' חוות דעת על סיקורו בוואלה!, חוות דעת שנתניהו בחר להעביר דווקא באמצעות מנכ"ל משרד התקשורת ולא באמצעות הדובר חפץ. פילבר מתעקש שהייתה פגישת הנחיה, והשופטים יצטרכו להחליט אם הם עושים פלגינן דיבורא, כלומר מאמינים רק לחלק מדבריו.
