כותרות חמות :

עובר ולא שב
עובר ולא שב

עובר ולא שב

בית המשפט האמריקאי הפתיע את כל העולם כשהתיר להגביל הפלות בחוק. זה לא הפריע לשר הורוביץ לצאת בעוד רפורמה אולטרה-ליברלית שלו בנושא * מה המצב כאן בארץ מצד החוק, ומה קורה בשטח? * בחינת ההלכה: הרב בורשטין ממכון פוע"ה טוען שיש פער בין היהדות לבין הגישה הנוצרית באירופה

 

בית המשפט העליון של ארצות הברית ביטל פסק בן כמעט חמישים שנה והתיר למדינות של ארצות הברית לאסור הפלות בחוק, וסערת הרוחות הגיעה עד לארץ הקודש.

זה המצב בישראל: בכל שנה נעשות בארץ כעשרים אלף הפלות מלאכותיות חוקיות בממוצע, ולפי הערכות המומחים עוד מספר דומה של הפלות לא חוקיות אינן מדווחות. לשם איזון התמונה חשוב לציין שבכל שנה נולדים בישראל כ-180 אלף תינוקות חיים, כן ירבו.

בישראל מי שמעוניינת בהפלה צריכה לפנות לוועדה רפואית, אולם למעשה מדובר בחותמת גומי. בשנת 2020 למשל אושרו 99.6% מהפניות לוועדה. על פי הרפורמה שהעביר השבוע שר הבריאות ניצן הורוביץ, התהליך יוקל עוד, ולמעשה המדינה תתעלם מכל מי שתבחר שלא להגיע לוועדה אלא להפיל בעזרת כדורי ציטוטק. מרשם רופא יסופק לכל דורשת.

אחרי הכול אי אפשר להתעלם מהפער האדיר במנעד הטונים בסוגיית ההפלות בין מה שקורה באמריקה שמעבר לים לבין המתרחש בעניין בישראל הקטנה. כאן הפלות מלאכותיות סיטונאיות, גם למי שממש לא מאושר מהן – וההלכה ודאי לא ממש מאושרת מההתנהלות הנוכחית – מטופלות באופן הרבה יותר רגיש ושקט. בארצות הברית צווחים על כך, והפלות הן נושא חם בפוליטיקה כבר עשורים רבים. כאן עדינים יותר.

אלחנן שפייזר, עיתונאי מקור ראשון המתמחה בפוליטיקה האמריקנית, מסביר את הפער: "בארצות הברית יש אוכלוסייה דתית מאוד לעומת העולם המערבי. במיוחד בדרום ארצות הברית. הדתיים האלה הם אוונגליסטים בעלי גישות מחמירות מאוד, בפרט בנושא הפלות, שהם רואים בהן מעשה נורא ובעצם רצח.

"הפסיקה כעת ביטלה פסיקה קודמת של בית המשפט העליון האמריקני ב-1973'", הוא ממשיך, "המכונה 'פסיקת רו נגד וייד', שהתירה הפלות באופן גורף כזכות חוקתית עד לשבוע ה-24 להיריון. גם עכשיו, אחרי ביטול הפסק הקודם, רק במעט מדינות בארצות הברית יש היתר להפיל ממש עד לרגע האחרון של ההיריון, אבל בערך חצי מהמדינות של ארצות הברית מתכננות כעת להעביר איסורים גורפים על הפלות.

אלחנן שפייזר: "בסקרים העדכניים בארצות הברית 61% בעד הזכות להפיל ו-39% נגד. אבל ברגע שנכנסים לפרטים, למשל שואלים עד איזה שבוע של ההיריון יש להתיר הפלה, פתאום מגלים שההבדלים בין הקבוצות אינם כה דרמטיים. בתוך ה-61% שבעד להפיל חלק גדול מתנגד להפלות החל מהשליש השני של ההיריון. חלקם מתגלים כשמרנים אפילו מעבר לכך. וכנ"ל בצד המתנגד עקרונית להפלות"

"מצד שני הפסיקה העכשווית באה בעקבות ערעור שהגיע לבית המשפט האמריקני בגלל חוק נגד הפלות שעבר במיסיסיפי, חוק שאסר הפלות החל מהשבוע ה-15 להיריון. גם אחרי החוק הזה עדיין מדובר במדיניות ליברלית יותר מבמדינות אירופיות כדוגמת צרפת, שמתירה הפלות עד השבוע ה-14, וכך גם נורווגיה או אירלנד, שמתירות הפלות רק עד השבוע ה-12".

זה מעניין, כי אירופה של ימינו חילונית לחלוטין, ובכל זאת מפגינה כאן מדיניות שמרנית מאוד.

"כי השורשים של המדינות הללו קתוליים. אגב, גם במדינות דרום אמריקה, שרובן קתוליות, המצב דומה: או שעדיין יש שם איסורים גורפים על הפלות או שרק בשנים האחרונות חלים שם שינויים בנושא".

בהלכה היהודית למשל הפלה היא נושא מורכב, לא שחור-לבן. תלוי בסיבה ובשלב ההיריון. כיצד ייתכן שבארצות הברית התפיסה היא של שחור-לבן, או שמתנגדים לחלוטין או שתומכים לחלוטין?

"מבחינת האוונגליסטים הפלה היא רצח. בטקסס למשל הפלות אסורות אחרי השבוע השישי להיריון. הפרצה היחידה בחוק שם שמאפשרת הפלה היא כדי להציל את חיי האם. אפילו אם היא נאנסה או מצויה במצב נפשי קשה כתוצאה מההיריון, הם לא יתירו להפיל. יש בארצות הברית מדינות אחרות שבהן הגמישות גדולה יותר, אבל מבחינת האוונגליסטים עצמם אין גמישות בעניין הזה. אגב, לא מדובר רק באוונגליסטים אלא גם ביהודים כדוגמת העיתונאי בן שפירו, שאימצו את התפיסה החד-ממדית בגלל החיבור שיש בין אוונגליסטים לבין שמרנים בארצות הברית ככלל.

"בסקרים העדכניים בארצות הברית", מספר שפייזר, "61% בעד הזכות להפיל ו-39% נגד. אבל ברגע שנכנסים לפרטים, למשל שואלים עד איזה שבוע של ההיריון יש להתיר הפלה, פתאום מגלים שההבדלים בין הקבוצות אינם כה דרמטיים. בתוך ה-61% שבעד להפיל חלק גדול מתנגד להפלות החל מהשליש השני של ההיריון. חלקם מתגלים כשמרנים אפילו מעבר לכך. וכנ"ל בצד המתנגד עקרונית להפלות. עד עכשיו, בגלל הפסיקה של רו נגד וייד ששלטה בכיפה כמעט חמישים שנה, לא נכנסו לפרטים. כעת הם יהיו חייבים לעסוק בזה.

"השופטים בבית המשפט העליון האמריקני שמזוהים עם הימין, מה שאנחנו מכנים כאן שמרנים, ניסו להתחקות אחר כוונתו המקורית של התיקון ה-14 לחוקה שמבטיח שוויון זכויות לכול ואוסר התעמרות באזרחים או אפליה בין אזרחים. מתוך זה גזרו את הזכות לפרטיות. ועל גבי זה, בלי להסביר את ההיגיון, קבעו השופטים בשנות השבעים שהזכות לפרטיות קובעת שיש גם זכות להפיל. זה נשמע לא ממש קשור ופתח את הדלת לעוד דברים כמו היתר לנישואין חד-מיניים ב-2008.

"בחמישים השנים האלו אבדו לחלוטין הדקויות מהשיח האמריקני. בפסק העכשווי השופטים כתבו בפירוש שמה שהם רוצים שיקרה בעקבות הפסק הוא דיון עומק בנושא. כעת כל מדינה תצטרך להכריע בעצמה את גבולות המותר והאסור. לטווח הקצר זה מפחיד. לפני שבועיים למשל נעצר צעיר חמוש ליד בית אחד השופטים בתיק. זה נקבר בתקשורת האמריקנית, כי המתנקש היה שמאלן, והשופט ימני. לטווח הארוך לעומת זאת זה יביא את השיח על הפלות בארצות הברית למקום בריא יותר".

האם בארץ האצבע קלה יותר על הדק ההפלות? על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2021 נרשמו 17,548 פניות לוועדות להפסקת היריון, ו-74% מהפסקות ההיריון בוצעו עד השבוע התשיעי להיריון. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש גם מקום לאופטימיות: שיעור הפניות לוועדות להפסקת היריון נמצא בירידה מתמדת מאז 1988. ב-1988 עמד שיעור הפניות להפלה מלאכותית על 18.6 לכל אלף נשים בגיל הפריון (15–49). ב-2020 הוא עמד 'רק' על 7.7 נשים מכל אלף. בהשוואה לעולם, שיעור ההפלות במדינת ישראל נחשב בינוני: נמוך מזה של אנגלייה (16.2 מכל אלף) ושל ארצות הברית (13.2), אולם גבוה מזה של גרמניה (5.6).

אגב, עד שנות השבעים שרר בארץ החוק מימי המנדט שאישר הפסקת היריון רק במקרים של סכנה רפואית לאישה. בישראל באופן רשמי גם כיום מי שהפסיקה ביודעין היריון ללא אישור ועדה, בין שעשתה זאת בטיפול רפואי בין שבדרך אחרת, צפויה למאסר של חמש שנים. בפועל, אם היה ערך כלשהו בקיום הוועדות המדוברות, שמסקנתן הרי כתובה מראש, בא ניצן הורוביץ השבוע ועיקר את שאריות החוק: הוא אפשר למעשה לכל אישה להפסיק את ההיריון בעזרת כדורי ציטוטק בלי ליידע על כך איש מסביבתה ובלי אישור מהמדינה.

גורם שמעורה היטב בעניינים מדווח שלמעשה כמעט כל תירוץ נחשב קביל בעיני הוועדה. אישה שהרתה אף שיש לה התקן תוך-רחמי תורשה להפיל, וכך גם אישה הטוענת שהרתה שלא מבעלה חלילה, שהיא רווקה, גרושה או אלמנה, וכן מי שהרתה בגיל צעיר מ-17 או מבוגר מ-40. "לפחות בעבר היה בבית חולים מרכזי בכל יום שלישי מה שזכה לכינוי 'יום חיילות', יום ממוקד להפלות של חיילות שהרו. בעיניי זה נורא. הן לא מבינות את הסכנות בזה, שזה עלול לגרום להן לעקרות בעתיד, כשירצו להרות. זה יוצר הידבקויות וצלקות ברחם, ואותן חיילות לא מודעות לזה. גם היום אני רואה לא מעט בנות 16–17 מגיעות לעשות הפלה, וזה קורה בכל המגזרים".

על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2021 נרשמו 17,548 פניות לוועדות להפסקת היריון, ו-74% מהפסקות ההיריון בוצעו עד השבוע התשיעי להיריון. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש גם מקום לאופטימיות: שיעור הפניות לוועדות להפסקת היריון נמצא בירידה מתמדת מאז 1988

הכרעה הלכתית

הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה, מתווה את עמדת ההלכה בנושא, שברור שרחוקה כרחוק מזרח ממערב מהעמדה הרשמית הישראלית כיום: "מבחינה הלכתית יתירו הפלה באופן ברור יותר כשמדובר באישה שאם תמשיך את ההיריון, תימצא בסיכון גבוה. כל עוד מדובר בעובר ולא בתינוק שכבר נולד, הכלל ההלכתי הוא שחיי האם קודמים. באותה מידה רבנים מתירים הפלה במצב שבו אין שום סיכוי שהעובר ישרוד את ההיריון או לחלופין ברור לחלוטין שימות מייד כשייוולד. מצבים מורכבים יותר, כמו למשל כזה שבו העובר לא ימות ברגע הלידה אבל יחיה חיים שכרוכים בסבל רב או לחלופין המשפחה תסבול סבל רב, מצריכים הכרעה הלכתית נקודתית".

ענבל וייס, דוברת אגודת אפרת, מסבירה: "רוב הנשים שמחליטות להפיל עושות זאת בשלב מוקדם, עד שבוע 12, כשההפלה עוד מתבצעת בכדורי ציטוטק ואין צורך בגרידה ובהליך מסובך". חשוב לה להבהיר שאגודת אפרת, שבהחלט מעוניינת במניעת הפלות, רחוקה מאוד מהתפיסות האוונגליסטיות בנושא. בארצות הברית מתחלקת הפוליטיקה בעניין לתומכי Pro-Life, "בעד החיים", להציל עוברים בכל מחיר, לעומת תומכי Pro-Choice, "בעד הבחירה", הטוענים כי 'זכות האישה על גופה' חלה בכל מקרה. באגודת אפרת רחוקים משני הקצוות הללו. בשום פרסום של האגודה לא תוזכר הסיסמה האמריקנית השגורה 'הפלות זה רצח'. באפרת מאמינים בבחירתה החופשית של האישה, ובלבד שזו תיעשה מתוך ידיעה מלאה של הסיכונים בנושא.

ענבל וייס: "אין יום שבו לא פונה אלינו אישה שמספרת שעברה הפלה מלאכותית ולא ידעה כמה נורא זה. הפלה מלאכותית גורמת הרבה פעמים למשבר נפשי, לדיכאון ואפילו לאבל. יש נשים שסוחבות את ההפלה שעשו שנים אחרי כן. זה מושתק"

"אין יום שבו לא פונה אלינו אישה", מעידה וייס, "שמספרת שעברה הפלה מלאכותית ולא ידעה כמה נורא זה. הפלה מלאכותית גורמת הרבה פעמים למשבר נפשי, לדיכאון ואפילו לאבל. יש נשים שסוחבות את ההפלה שעשו שנים אחרי כן. זה מושתק. מחינו על כך השבוע בוועדה בכנסת כשעלתה לדיון הרפורמה של שר הבריאות. אמרנו שם: אתם מדברים על 'זכות האישה על גופה', אז למה לא מספרים לאותה אישה על ההשלכות הכבדות של ההפלה? המון נשים נתונות ללחצים גדולים מאוד של בן הזוג, שרוצה בהפלה. אגב, רוב הנשים שפונות אלינו הן נשואות ואימהות לילדים.

"אם 'זכות האישה על גופה' חלה, למה קל כל כך לגברים להשפיע על נשים להפיל? בני הזוג מאיימים עליהן בתביעות של גנבת זרע. בן הזוג, לפעמים הגרוש, טוען: 'הייתי בטוח שהיא לקחה אמצעי מניעה, ופתאום היא בהיריון', והאישה נלחצת מזה וממהרת לבחור בהפלה. אנחנו מבקשים להחזיר לאישה את הבחירה".

 

 

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן