חכמים מתארים כיצד קרח סחף אחריו אנשים רבים בכוח השפעתו. "ויקח קרח – משך ראשי סנהדראות בדברים" (רש"י לבמדבר טז, א). קרח ידע לדבר, למשוך את הלבבות, עד שגרם לרבים מישראל ללכת אחריו. מולו עמד משה רבנו עם כוחה של האמת. לבסוף נבלע קרח באדמה, ועונש זה קשור מהותית לפער בין קרח, איש הפרסום והשכנוע, ובין האמת של משה.
פתיחת פי האדמה באה ללמדנו כיצד נוכל לאמוד את כוחה של האמת – על ידי ראיית הקיום הנצחי של כל דבר. רוחות ותרבויות שיצרו בני האדם באות וחולפות, ואילו ה'ארץ', הפעולה הא-לוהית, לעולם עומדת. מצד המראה החיצוני, אנשים ותנועות יכולים ליצור רושם רב בהווה, אך אם מסתכלים למרחוק, עשרות ומאות שנים קדימה, אפשר לראות מה יעמוד ומה יחלוף. המבט קצר הטווח של ההווה אינו אומדן נכון, אלא דווקא הפרספקטיבה הרחבה, פרספקטיבה של דורות. האמת היא כמו הקרקע, יציבה ועומדת לדור ודור, ומי שהולך נגד האמת נבלע בתוך האדמה, שממשיכה להתקיים גם אחריו.
זרמים רבים קמו נגד היהדות לאורך כל הדורות. ברגעים מסוימים נראה היה שכוחם עצום והיהדות כמעט מתמוטטת, אך האמת הא־לוהית הגנוזה בתורה עומדת לעד, ולכן בכל פעם היא קמה והתעודדה, ואילו אותם הזרמים חלפו ועברו עד שמקומם נותר רק במוזאונים ובספרי ההיסטוריה.
גם בחייו של כל אחד לפעמים אנו מתפתים להעריך דברים לפי מראה חיצוני, אך ככל שהאדם יעמיק את המבט ויסתכל לטווחים ארוכים, כך סולם הערכים שלו יתיישר והוא יאמוד את המעשים והפעולות בצורה הקרובה אל האמת. כי האמת נצחית, ולכן דווקא המבט הרחב, לדורות, הוא המקרב אותנו אל האמת.
כך נרמז באותיות 'אמת' – מילה זו מורכבת מהאות הראשונה, מהאות האמצעית ומהאות האחרונה. המילה שקר, לעומתה, אותיותיה צמודות, ללמד שכוחה יפה לשעתה, ויכולת העמידה שלה תקפה לנקודה מסוימת בלבד. במשך הזמן יישטף השקר מן העולם וייעלם.
בעולם הזה אפשר לטעות ולסבור שהחוזק והקיום נאמדים בכסף, בשלטון, בפרסום ובכוח, אך באמת כל אלו מתגמדים לנוכח מקור הכוח האמיתי, שהוא האמת. האמת עומדת לעד, כי היא חותמו של הקב"ה, כלומר ה'נציגה' של הא־לוהים במציאות. היא מקור הכוח של הנבראים, ואין להם קיום מכוח עצמם. ברושם החיצוני מעצמות עולם נראות מלאות חוסן, ואילו פסוקי התנ"ך נראים כמו משפטים על דפים דקיקים, אבל ההיסטוריה מוכיחה ששום מעצמה לא יכלה לעמוד כנגד רוח ה' שבפסוקי הקודש. דבר ה' הנצחי עמד תמיד, אפילו בתקופות שנציגיו היו קומץ אנשים חסרי כול לכאורה, כמו דוד המלך נגד גוליית והמכבים נגד היוונים, וכך ימשיך לעמוד לנצח.
בעולם המלא רשמים חיצוניים של פאר ועושר ובתרבות שמעריכה פרסום ותהילה עלולה האמת להיראות דהויה וחסרת השפעה. כשהמדיה והרשתות החברתיות הן מרחב החיים, נדמה שההצלחה טמונה ברייטינג ובהיקף הפרסום. אמות המידה הללו הופכות למשקל שבו מעריכים כל דבר. אך כל זה הוא דמיון וטעות חוש. הכוח האמיתי הוא התוקף הא־לוהי, והוא טמון באמת, ביושר ובמוסר. כוחם של אלו אינו ברישומם החיצוני אלא בנצחיותם, בהשפעה השקטה והחודרת שלהם, הנמשכת מדורי דורות ובונה את החיים השורשיים והמקוריים.
שנזכה לדבוק באמת הא-לוהית, להאירה בלבבנו ולהקרינה לכל העולם כולו עד שכל ענני השקר יתפוגגו ויחלפו מתוקף בהירות האמת ואורה, ובמהרה נזכה לשלמות הגאולה ובניין המקדש, "ונקראה ירושלים עיר האמת". אמן ואמן!
