הרצל ומירב חג'אג' היו בני זוג רגילים לחלוטין, 'עמך ישראל', כפי שמגדיר הרצל, המתפרנס כנהג הסעות. ארבע בנות נולדו לבני הזוג, שהחלו את דרכם במושב עזריה ובמהלך השנים עברו למעלה־אדומים, שם גרו בדירה שכורה וגידלו את בתם הבכורה שיר. "היא הייתה ילדה מיוחדת. מתנדבת עם ניצולי שואה, סיימה תואר בעתודה בהצטיינות, תמיד עוזרת למי שניתן", מספר עליה הרצל בדמעות ומוסיף כי "בכיתה י"ב היא הביאה לבית נערה שלא היה לה איפה להיות, ישנה איתה במיטה חודש וחצי. פעמים רבות את הכסף שהייתה מרוויחה בשיעורים פרטיים, הייתה נותנת לאימא כדי שתקנה עם זה אוכל לנזקקים דרך העמותה שמירב, אימא של שיר, ריכזה. היום, העמותה הזו קיימת לזכרה של שיר, ומחלקת מזון לנזקקים בכל מעלה־אדומים והסביבה, ומפעילה עוד שני סניפים נוספים בארץ".
שיר יצאה לקורס קצינים במסגרת חיל המודיעין. בי' בטבת תשע"ז, בהיותה צוערת בקורס, נרצחה שיר בפיגוע דריסה בירושלים. מאז השתנו חייהם של הוריה מן הקצה. בני הזוג חברים בפורום 'בוחרים בחיים', ובמסגרתו הם נאבקים למען מניעת הפגוע הבא, כלשונם, ומוחים על צעדי הממשלה בכל הנוגע לטיפול בטרור והיחס למחבלים. הרצל ומירב התפרסמו במאבקם בממשלה שהקים בנט עם מנסור עבאס ורע"מ, זאת לאחר ששניהם תמכו בו בכל מערכות הבחירות. ביום הזיכרון האחרון הם קטעו שוב ושוב את נאומו של בנט בבית 'יד לבנים', עד שהוצאו מן המקום. בין לבין, עוסקים בני הזוג בהנצחת זכרה של שיר במעשי חסד ובהקמת מוסדות. החלום, אומר הרצל, הוא להקים בית כנסת ומקווה מפואר על שמה.
"אנשים אומרים לנו – כל הכבוד, איזה כוח יש לכם, איך אתם מצליחים לקום ממה שקרה לכם", פותח הרצל. "אני לא שופט אף אחד, אבל פשוט אי אפשר לשתוק. הילדה שלי לא הייתה קורבן, היא נרצחה סתם, כי לא עשו עם זה כלום. הם רוצים לשבור אותנו, אבל האדמה חשובה לנו מאוד, ואני אוהב עכשיו את ארץ ישראל יותר מאשר בעבר".
הרצל חג'אג': "בחרנו בבנט והתנדבנו עבורו בכל הבחירות האחרונות במעלה־אדומים. האמנו בו, אבל הוא הלך והקים ממשלה עם תומכי מחבלים. הם תומכים במחבל שרצח לנו את הילדה, וככה הם מעודדים את הפיגוע הבא. אמרנו לבנט מראש שלא נשתוק אם הוא יעבור קו אדום, וזה לא נסלח מבחינתנו, ולכן ואנחנו לא שותקים, כמו שלביבי גם לא הייתי שותק"
על מה אתם נאבקים?
"התגלגלנו למקומות שלא חשבנו שנגיע אליהם. מחבל בודד שיושב בבית ורוצה לעשות פיגוע, אין לשב"כ פתרון למצב הזה. אנחנו חושבים שהרתעה זו הדרך. רק אם יגרשו את המשפחה שלהם, קרובי המשפחה לא יקבלו אישורי עבודה, לא יחזירו גופות, יוציאו מחבלים חיים להורג, וכמובן לא יקבלו משכורות, ובלי התנאים בכלא כמובן – זה יכול לעבוד".
"כרגע הם עושים חגיגות בכלא", מתאר הרצל בכאב. "משפחות שאיתנו בקשר מגיעות לבית המשפט, רואות את המחבלים שמנמנים, נהנים מהחיים, נראה שכיף להם בכלא. המחבלים שרצחו את ברוך מזרחי ודני גונן, ישבו בכלא לפני כן על דברים קטנים, הם ידעו שבכלא מחכה להם משכורת וכבוד ורצו לחזור לשם".
עד שבסוף מצאתם את עצמכם במאבק נגד מי שהלך אתכם לאורך כל הדרך.
"המאבק שלנו לא התחיל בממשלה הזו" מסביר הרצל. "לכן בחרנו בבנט והתנדבנו עבורו בכל הבחירות האחרונות במעלה־אדומים. האמנו בו, אבל הוא הלך והקים ממשלה עם תומכי מחבלים. הם תומכים במחבל שרצח לנו את הילדה, וככה הם מעודדים את הפיגוע הבא. אמרנו לבנט מראש שלא נשתוק אם הוא יעבור קו אדום, וזה לא נסלח מבחינתנו, ולכן ואנחנו לא שותקים, כמו שלביבי גם לא הייתי שותק".
הרצל כואב את המצב: "בסוף יוצא שאנחנו נלחמים בממשלה ולא במחבלים. רק לפני כמה חודשים גנץ העביר חצי מיליארד לרשות הפלסטינית. אני משלם, במיסים שלי, כסף למחבלים שרצחו את הבת שלי. זה לא ייאמן: אני ומירב, הורים שכולים שמממנים את רוצחי הילדים שלנו. איפה יש דבר כזה בעולם?"
"הקשר לשרשרת הדורות הוא הצוואה שלה, והמקווה מתחבר לרעיון הזה. נשים אחרות יבואו – כלות צעירות או נשים שתבואנה כל חודש למקווה הזה. זה יהיה ברמה מאוד גבוהה, יהיה לנשים כיף להיכנס לשם. אצל שיר היה משהו מלכותי, הייתה מאוד אסתטית ועדינה, וזה מתאים לה".
מקווה לכולם
"שיר הייתה מאוד מאוד דתייה, הייתה קוראת בפרשת שבוע ושומרת שבת", הרצל מספר בגעגוע. "שיר לא תזכה להביא ילדים, לא תזכה לטבול במקווה, ולכן החלום שלי מאז הוא לבנות מקווה גדול לזכרה". לפני כמה חודשים פנה אדם מתחום התקשורת אל בני הזוג חג'אג', והציע להנציח את שיר במקווה שעומד להיבנות. "מדובר במקווה שהוא יותר ספא מאשר מקווה", אומר הרצל בהתרגשות. "זה יהיה בין בני־ברק לרמת־גן, ואנחנו מקווים שיבואו גם מהציבור החרדי וגם מהציבור החילוני. זה הולך להיות מבנה מפואר ומקווה ברמה אחרת ממה שמכירים".
הרצל: "כמה דקות לפני שנרצחה, שיר ביקשה ממדריך הסיור שידבר עם הקצינים על המשמעות של עשרה בטבת, על תחילת המצור. היא אמרה לו – הם יהיו מפקדי העתיד, חלקם אולי מפקדים בכירים. אני רוצה שתסביר להם שהם חלק משרשרת הדורות של עם ישראל, מאברהם אבינו דרך יהושע ודוד המלך. תחבר אותם לסיפור של הארץ".
"הקשר לשרשרת הדורות הוא הצוואה שלה, והמקווה מתחבר לרעיון הזה. שיר לא תוכל להביא ילדים, לא תוכל לטבול, זה ההמשכיות שלה. נשים אחרות יבואו – כלות צעירות או נשים שתבואנה כל חודש למקווה הזה. זה יהיה ברמה מאוד גבוהה, יהיה לנשים כיף להיכנס לשם. אצל שיר היה משהו מלכותי, הייתה מאוד אסתטית ועדינה, וזה מתאים לה".
כמה היעד לגיוס?
"הגענו כבר לכמעט 450 אלף שקלים, ואנו זקוקים לכשני מיליון שקלים. כל אחד ייתן את החלק שלו ויתרום, וכך נמשיך את שרשרת הדורות ואת דרכה של שיר, במקום נכדים שלא יהיו לנו ממנה".
"אני לא מוכן שיקרה שוב מה שקרה עם נעם רז. למה לסכן אותם כדי להביא מחבל חי? חמש שש שעות הם יושבים מול הבית במקום להפציץ אותו, והערבים מסביב עומדים ומצלמים, זה לא ייאמן!"
חיי חייליך קודמים
הפער והשילוב בין העשייה החיובית למאבקים הציבוריים לא מתיש אתכם?
"יש ימים קשים וזה מעייף. ביום הזיכרון כידוע צעקתי על בנט, זה מאוד קשה לעשות דבר כזה ביום הזיכרון. אני עצמי עובד כנהג, ביום עובדים ובערב נפגשים ופועלים מה שניתן, אולי נצליח לשנות משהו כדי שיוכלו להסתובב בכל מקום בארץ ישראל בביטחון. ואני לא מדבר כרגע על עזה, אני מדבר כבר על ירושלים ושאר ערי הארץ. זה קשה נפשית, אבל אנחנו לא יכולים לשתוק, אני לא מסוגל לשתוק".
אם יש משהו שמוציא את הרצל מכליו, הוא כשמסכנים חיילי צה"ל כדי שלא לפגוע בפלסטינים. "הוצאנו מכתב נגד יאיר גולן כשהוא רצה להיות רמטכ"ל. לא כי הוא 'זיהה תהליכים', אלא כי הוא הלך למכינה ואמר להם שהוא מעדיף לסכן חיילים כדי לא להרוג חפים מפשע. אני לא מוכן שיקרה שוב מה שקרה עם נעם רז. למה לסכן אותם כדי להביא מחבל חי? חמש שש שעות הם יושבים מול הבית במקום להפציץ אותו, והערבים מסביב עומדים ומצלמים, זה לא ייאמן! גם בני גנץ סיכן את חיילי גולני והודה בזה. אבל עם כל הכבוד, אין לכם זכות לסכן את חיילינו! אני יודע שיש הרוגים במלחמה ושיש מחירים, אבל אנחנו רוצים שיחשבו קודם על הטובה של חיילי צה"ל ולא על המחבלים, שיבכו אלף אימהות של מחבלים ולא אימא אחת שלנו".
לידים:
