מה לעשו"ת – שיבושים בדיבור של ילדים

אורי סג"ל, מומחית בהפרעות תקשורת אצל ילדים

שאלה

בני כמעט בן שלוש, ויש לו הרבה טעויות בדיבור, למשל "טיטה" במקום כיסא או "אתו" במקום חתול. כרגע זה בעיקר מצחיק אותנו, אבל לפעמים הוא רוצה משהו ולא מבינים אותו, ואז הוא ממש מתוסכל. חוץ מזה הוא עולה בשנה הבאה לגן עירייה, וקצת מתחיל להדאיג אותי מה יהיה שם, אולי יצחקו עליו והוא יתבייש לדבר.

תשובה

באופן טבעי, לכל פעוט שלומד לדבר יש שיבושים. זה חלק מתהליך הלמידה, והוא יכול להיות מאוד מתוק, לפחות בהתחלה. רבים מהשיבושים יחלפו מעצמם עם הזמן, וסביב גיל שלוש אנו כבר מצפים שהדיבור יהיה מובן רוב הזמן, לא רק להורים שרגילים לשמוע את הילד אלא גם למי שלא פוגש אותו יומיום.

לפעמים שיבוש אחד או שניים קבועים, למשל ילד שמחליף למ"ד ביו"ד ("חייב" במקום חלב) לא מאוד יפריעו להבין את הילד, אבל לאוסף של שיבושים כבר תהיה השפעה אחרת לגמרי (למשל "אייב" במקום חלב אם הוא לא אומר חי"ת וגם מחליף למ"ד ביו"ד, או אולי "טוטו" במקום שוקו, אם הוא מחליף גם שי"ן וגם קו"ף בטי"ת). לכן יש כמה שאלות מרכזיות שחשוב לשאול:

• עד כמה הילד שלנו מובן לסביבה? בעיניי זוהי השאלה המרכזית. אם מבוגרים וילדים שבאים במגע עם הילד לא מצליחים להבין אותו, והוא מוצא את עצמו מתוסכל יותר מדי פעמים אחרי שניסה להגיד משהו ולא הובן, או גרוע יותר, נמנע מלדבר כי התרגל שלא מבינים, זה בהחלט המקום לפנות להתייעצות, לקבל כלים כדי להפחית את התסכול ולהתחיל התערבות בעת הצורך.
• האם שיבושי הדיבור יחלפו מעצמם? כפי שציינו, כל הילדים משבשים מילים, והשיבושים הולכים ופוחתים עם הגיל. אך האם הילד ממשיך לאורך חודשים להפיק רק סופי מילים או רק את תחילתן? האם הוא משבש בעקביות צלילים שרוב הילדים בגילו כבר אומרים מזמן? לאילו צלילים הוא הופך אותם?

למשל, בעברית ילדים רבים מתקשים להפיק את הצליל של העיצור רי"ש, ועד גיל 4 בערך הוא עוד יכול להירכש מעצמו, אך צלילים שמפיקים בקדמת הפה, כמו בעיצורים מ"ם, נו"ן, דל"ת, ותי"ו, אמורים להירכש בשלב הרבה יותר מוקדם. הגיוני שילד בן שלוש יפיק בצורה מצחיקה מילים ארוכות כמו טלוויזיה וקורנפלקס (כבר הפסקתי לספור את הגרסאות למילים האלה, ולא פעם הן כבר מחלחלות לשפה של כל המשפחה), אבל אנו מצפים שכבר יפיק בשלמותן מילים כמו בננה ודשא. אם זה לא קורה, בהחלט מומלץ לפנות להתייעצות מקצועית.

• מה גורם לשיבושים בדיבור? יכולים להיות כל מיני גורמים, כמו ירידה קלה בשמיעה על רקע נוזלים באוזניים, התפתחות איטית של המוטוריקה העדינה, תפקוד של האיברים המשתתפים בדיבור (למשל חולשה או מתח שרירים נמוך באזור הפה) או מבנה של איברי הדיבור (למשל לשון קשורה או קשורה חלקית). ייתכן שגורמים אלה נעלמו עם הזמן אך ההרגל לדבר לא נכון נותר.

לבסוף, בואו נראה מה אתם כהורים יכולים לעשות כדי לשפר את המצב. מן הרגע שהילד מתחיל לדבר חזרו על כל מילה שהוא אומר באופן ברור. גם אם הוא לא ינסה או לא יצליח לחקות אתכם, המילה ששמע היא המילה שתישמר אצלו במחסן המילים. לרוב אנו עושים זאת בלי כוונה, ופעוטות נהנים כשחוזרים אחריהם, כך הם מרגישים שהקשיבו להם והבינו אותם. הוסיפו מעט הנגנה למילים, אמרו אותן בקצב איטי יותר או חלקו אותן להברות באופן שיאפשר לילד לנסות ולחקות אתכם.

ושוב, בכל מקרה של שאלה עדיף להתייעץ עם קלינאית תקשורת מלהשאיר את הילד מתוסכל או חסר ביטחון.