כותרות חמות :

שומרי הסוד
שומרי הסוד

שומרי הסוד

מי יכול ללמוד קבלה בימינו? מה ההבדלים בינה ובין החסידות ותורת הרב קוק? מדוע לימוד פנימיות נדרש יותר בימינו, ולמה עדיין צריך לשמור מרחק מקבלה מעשית? * שיחת ערב ל"ג בעומר עם אנשי בית המדרש נשמתא דאורייתא ללימוד קבלה בציונות הדתית

 

היא עברה בחשאי מרב לתלמיד, נכתבה בהעלם ובהסתר. סודות תורת הקבלה ורמזיה, פסגת הפרד"ס, משכו בכל הדורות תלמידי חכמים שרצו להיכנס אל הקודש פנימה ולהכיר יותר את הבורא ואת מעשיו, לטהר עצמם ולהתקדם בעבודת ה'. כעוצמתה כן רבו סכנותיה, ובמהלך הדורות הזהירו גדולי ישראל מפני לימוד תורת הקבלה שלא מפי רב, ולראויים בלבד.

ספר הזוהר, שכתבו על פי מסורת ישראל רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו, היה גנוז מאות בשנים, ומאז ועד היום כל תורת הקבלה עומדת וגם ניצבה כפירוש וביאור לדברי התנאים הקדושים בספר הזוהר.

למרות הסודיות שאפפה אותה התפצלה תורת הקבלה לנהרות וליובלים, שבהם אפשר למנות את תורת האר"י, הדרך המרכזית בלימוד הקבלה בימינו, את יסודות תורת הרש"ש והמקובלים הספרדים, את קבלת הרמח"ל, את קבלת הגר"א ואת החסידות, ובדור האחרון זכה עם ישראל לדבריו המאירים של הרב קוק, שהטמיע את יסודות הקבלה בתורת הכלל, התורה הגואלת.

הרב קוק קבע כי בדור הזה, דור הגאולה, ימי התגלות אורו של משיח, יש להעמיק בלימוד התורה הפנימית. הרב קרא לתלמידי החכמים הראויים לכך לעסוק בפנימיות התורה כי הוכשרו הדורות להבין את מה שבעבר היו צריכים להצניע. ונראה כי אין סימן מובהק לתפוצתה של תורת הנסתר בימינו כמו הגידול שחל משנה לשנה בהילולה של רשב"י במירון, יום המצוין כיום פטירתו אך גם יום גילוי עומק סודותיו לחבורתא קדישתא, בחירי תלמידיו.

 

מהפכה בנסתר

ספרי הקבלה והמבואות זמינים אומנם לכל דורש, אך עדיין קשה למצוא שיעורים סדורים המאפשרים לחפץ בה לבוא בשערי תורת הקבלה, והרשת מלאה שיעורים של אינשי דלא מעלי שהפכו את תורת הסוד לקרדום לחפור בה, כלי לקואוצ'ינג אישי. מי שרוצים להיכנס לעולם תורת הסוד בגישה נכונה מתקשים למצוא שיעורים: ריבוי הספרים וסגנונות הלימוד וחוסר הכוונה מהרבנים המלמדים בישיבות מקשים על המבקשים לבוא בסוד עולם הנסתר, עולם חדש גם למי שהתרגלו בכתבי החסידות או בדברי הרב קוק.

לפני כשנתיים וחצי הוקם בית מדרש נשמתא דאורייתא, והוא מבקש לחולל מהפכה בלימוד תורת הנסתר בעולם התורה בכלל ובציבור לומדי התורה במגזר הדתי-לאומי בפרט. את בית המדרש הקימו כמה ממבוגרי ישיבות מרכז הרב, הר המור ושבי חברון בהסכמתם ובברכתם של הרב ישראל אביחי, הרב בניהו שמואלי, הרב מרדכי עטיה והרב שמואל אליהו. בג' באלול שעבר נפתחה תוכנית חדשה של בית מדרש שבועי בימי רביעי בערב, ומשתתפים בו מאות לומדים, מקצתם בלמידה מרחוק.

 

הרב מנחם מקובר: "כשהזוהר התגלה זה שפך אור והביא את לימוד תורת הסוד למחוזות חדשים. הזוהר הכניס סדר, תובנות חדשות ועצומות, ובעקבותיהן הסביר הרמ"ק מושגי יסוד. ממש אחריו הגיע האר"י, והוא באמת בנה קומה חדשה"

בבית המדרש מלמדים בין השאר הרב מנחם מקובר, הרב טל חיימוביץ', הרב רפאל אישרן וראש ישיבת המקובלים בית אל הרב ישראל אביחי, הרב שאול יורוביץ והרב דב סגל. אחד מתלמידי בית המדרש מסביר כי בבית המדרש הולכים בגישתו של בעל הלשם, שכתב כך: "לא בשמים היא. ופשוט הוא שהכוונה הוא על כל חלקי התורה כולן שאין שום התנצלות לפטור מהם וכל אחד מחויב לעסוק בכל חלקיה בכל אחד לפי כחו".

לדבריו, "יש שתי גישות לפנימיות התורה. הגישה הליטאית מצניעה את הלימוד וסוברת שרק יחידי יחידים ראויים ללמוד. לעומתה הגישה ספרדית והחסידית מאפשרת למי שרוצים ללמוד בקדושה ובטהרה להתקרב אל הלימוד הקדוש הזה. המעוניינים ללמוד נרשמים באתר של בית המדרש ועוברים ריאיון התאמה. הלימוד מתאים למי שיש לו יראת שמיים ורוצה ללמוד בקדושה ובטהרה, ויש חיוב להקפיד על טבילת עזרא, כיוון שיש סכנה ללמוד במצב של טומאה.

"יש מאמץ גדול ללוות את הלומדים ולסייע בתהליך הלימוד, בשידוך חברותות. יש 'משיב' שאפשר להתקשר אליו, ויש קבוצות לימוד. כל השיעורים מצולמים ועולים לאתר הפתוח רק ללומדי בית המדרש".

הרב מנחם מקובר: "לימוד הפנימיות מביא לעבודת ה' בדבקות, לכן עוסקים הרבה בתפילות, בכוונות, בהתקדשות של האדם. אני למדתי אצל הרב גץ זצ"ל. הייתה לו רשימת תנאים שלא כללה פרישות מהעולם, אבל היו הדרכות: טבילה, התקדשות, מידות שצריך לעבוד עליהן"

לימודי בסיס

הרב מנחם מקובר עוסק זה שנים רבות בלימוד קבלה וחסידות. הוא חיבר ספרים רבים, ובין השאר הוציא בשנים האחרונות ספר העוסק במבואות לתורת הסוד של הרמ"ק, ספר ביאורים בתורת האר"י לאור משנת הרמח"ל וביאורים לספרי הרמח"ל 'אדיר במרום' ו'קל"ח פתחי חכמה'. הרב מקובר מעביר בבית המדרש נשמתא דאורייתא שיעור קבוע בתורת הסוד הפנימית בדרך ההנהגה, בעיקר מבית מדרשם של הרמח"ל והרמ"ק.

"אנחנו מייעדים את הלימוד למי שרוצים יותר להעמיק ולהתחבר, וזה שורש נשמתם. יש רבים כאלה גם בישיבות, ובעבורם נפתח בית המדרש, לרוצים להבין לעומק את המושגים בטהרתם".

לימוד הקבלה לא מיועד ליחידים ולמבוגרים?
"הרמ"ק כותב ללמוד מגיל 20", עונה הרב מקובר. "בדורות עברו לא הייתה יכולת להפנים את המסרים העמוקים של תורת הקבלה, והיו חששות שהדברים יתקבלו לא נכון. אחד מסימני הגאולה הוא הכניסה לתורת הסוד בדורות הללו, שהיא למעשה יסוד הגאולה. הציבור צמא לזה".

אני מקשה באוזני הרב מצד בעיות הצניעות הקשות שיש כיום והפריצות שבנגישות במכשירי הטלפון. לדבריו, "הרבה אור מסלק את החושך. אנחנו לא נאבקים פנים בפנים עם עולמות הטומאה, אלא מוסיפים קדושה. מי שרוצה לעלות על הגל הזה ולהתחבר למתיקות, לטהרה, לקדושה הזו, מוזמן לבוא להתחבר לאחר ההכנות הראויות. אנחנו רוצים להרבות אור. התורה הזו תאיר את כל העולם כמו השופר הגדול שמסיר את כל העקמומית שבלב, תטהר את האוויר הכללי באופן נסתר.

"גם בדורות שלנו צריך הכנה. זה לא להמון. הרב זצ"ל באמת הדריך שזה לא לכל אחד, ויש נשמות שהשורש שלהן בעולם הנגלה, ואצלן זה לא צורך. אבל אנשים שמגלים את צימאונם בעולם הפנימי צריכים להעמיק. התורה מורכבת מפרד"ס, וצריך לפחות רקע מינימלי בעולם הנגלה כדי לצלול לעולם הנסתר. אלו אורות גדולים וצריך כלים, וגם מבחינה רוחנית צריך רצון להיטהר ולהתקדש. לפעמים אפשר לתפוס את הלימוד כעניין מחקרי חיצוני, אבל זה פנימי, נותן לאדם זכות, חיות פנימית, דבקות בקב"ה.

"תורת הנסתר יש בה הרבה מאוד זרמים רוחניים, וכל אחד לפי שורש נשמתו יכול להתחבר. החסידות מדגישה את הנפש, ובצד השני יש הגר"א או הרמח"ל, ויש שהולכים לכיוון של לימוד הקבלה הספרדי, לימוד מובנה יותר. וכמובן, יש רעיונות בסיסיים ומושגי יסוד ויש ספרי מבוא שמאפשרים להיכנס לתורת האר"י, השולטת במגזר הלמדני הקבלי.

"ספר הבסיס הוא ספר הזוהר. הוא היה נסתר שנים רבות, עד לפני שבע מאות וחמישים שנה. עוד לפני שהתגלה הייתה שושלת קבלה שעברה בזמן שהזוהר היה בהעלם. כשהזוהר התגלה זה שפך אור והביא את לימוד תורת הסוד למחוזות חדשים. הזוהר הכניס סדר, תובנות חדשות ועצומות, ובעקבותיהן הסביר הרמ"ק מושגי יסוד. ממש אחריו הגיע האר"י, והוא באמת בנה קומה חדשה".

מדוע לא די בספרי הרב קוק וחב"ד הנלמדים בישיבות, שבנויים בעצמם על יסודות תורת הסוד?

"כשהייתי צעיר הייתי שומע שיעורים ב'אורות'. מדי פעם היו מזכירים מושג פנימי ומסבירים אותו בצורה קצת לא ברורה. פעם נכנסתי לשיעור של הרב גינצבורג, והוא לימד על פי הנסתר. ראיתי שאני לא מבין כלום, והבנתי שאני צריך את מושגי היסוד. מי שמחפש לדעת באמת את היסודות לעומק, ישאף להכיר את המושגים השורשיים במקור, בדיוק כמו שלומדים הלכה ומתחילים בגמרא ורק בסוף לומדים בית יוסף".

 

תורה משנה

הרב מקובר מקפיד להזכיר שלימוד קבלה אינו לימוד חיצוני; יש לו משמעות לחיי היומיום ויש תנאים שעל הלומדים לעמוד בהם. "לימוד הפנימיות מביא לעבודת ה' בדבקות, לכן עוסקים הרבה בתפילות, בכוונות, בהתקדשות של האדם. אני למדתי אצל הרב גץ זצ"ל. הייתה לו רשימת תנאים שלא כללה פרישות מהעולם, אבל היו הדרכות: טבילה, התקדשות, מידות שצריך לעבוד עליהן כדי להיות במדרגה של לימוד פנימיות התורה. התורה הזו משנה את האדם".

יש רבנים שהסכימו ללמד רק אברכים נשואים.
"היו מקובלים שהקפידו על כך, היו שלא התנו את זה, אבל כולם הקפידו שהאדם יהיה 'בר הכי', בעל מוכנות נפשית. אצלנו בבית המדרש הלימוד הוא לנשואים בלבד".

יש כיום ספרי מבואות רבים. לכאורה אדם יכול ללמוד בלי רב.
"יש ספרי מבואות טובים, אבל שימוש תלמידי חכמים הוא העיקר, וחשוב ללמוד איש מפי איש, פנים בפנים. הרבה דברים עברו במסורת, וחשוב שאדם לא ילמד רק מספרים אלא מפי סופרים, כי אלו דברים שעברו מדור לדור וכתובים בהצנע. בעבר לא כל אחד היה ראוי, ולכן זה כתוב לפעמים בהבלעה, ועלולים להבין לא נכון".

 

מתח גבוה

הרב רפאל אישרן, תושב ירושלים ורב קהילה בפסגת זאב, הוא מוותיקי הרבנים בנשמתא דאורייתא. בפתח דבריו הוא משווה בין לימוד נגלה ללימוד נסתר: "יש בתורה פשט, רמז ודרש, ואנחנו לומדים את חלק הסוד שבתורה. החידוש בלימוד הסוד הוא לא רק בהבנת הפסוקים אלא גם בהבנה אילו פעולות רוחניות גורמים בעולמות הרוח המצוות, לימוד תורה, מועדים. התורה הזאת מלמדת אותנו מה המעשים שלנו גורמים. אילו עולמות רוחניים יש, איך אנחנו באים לידי ביטוי במהלכים הרוחניים הללו. אנחנו לומדים מתוך כתבי האר"י – שהייתה לו נשמת תנא, ויש אומרים כאחד הנביאים הראשונים – בעיון, בסברא, בהיקש ועם מפרשים, בדיון, בדיוק בלשונו, ממש כמו שלומדים פשט".

לעולם החדש הזה יש מושגים אחרים מהרגיל בלימוד חלק הנגלה. "רבנו האר"י די המציא שפה משלו, וצריך להכיר אותה, להיכנס לזה כמו תינוק שבא לבית המדרש ומתחיל מאל"ף. מי שמתמיד מגיע ללימוד בעיון, כמו שלומדים הלכה וגמרא, שדומה לעיסוק בחשמל במתח גבוה: יכולת גדולה להשפיע ולשנות, לטוב ולמוטב".

מה בין תורת הקבלה האשכנזית לזו הספרדית?
"בדרך כלל הכוונה היא שהלימוד האשכנזי הוא יותר על פי קבלת הגר"א או החסידות. לא תמיד הציבור יכול להכיל את כל העומק של הקבלה. קבלה ספרדית, שלמד בעל 'הלשם', שהיה אשכנזי, היא לימוד בעיון עמוק, השוואה של מקורות, היקש, סברא ומפרשים, ממש כמו שלומדים פשט. הספרדים אוהבים גם הלכה למעשה, כמו בכוונות התפילה על פי רבנו האר"י וכוונות הרש"ש או מנהג הנחת תפילין של רבנו תם".

הרב רפאל אישרן: "החידוש בלימוד הסוד הוא לא רק בהבנת הפסוקים אלא גם בהבנה אילו פעולות רוחניות גורמים בעולמות הרוח המצוות, לימוד תורה, מועדים. התורה הזאת מלמדת אותנו מה המעשים שלנו גורמים. מי שמתמיד מגיע ללימוד בעיון, כמו שלומדים הלכה וגמרא, שדומה לעיסוק בחשמל במתח גבוה: יכולת גדולה להשפיע ולשנות, לטוב ולמוטב"

הרב אישרן מתאר שינוי של ממש בדור האחרון: "יש צמא גדול, ולומדים בהרבה מקומות במגוון סגנונות. בלימוד הרגיל, קבלה ספרדית, מעיינים עיון עמוק בדברי האר"י והמפרשים שהלכו בדרכו של הרש"ש, שהוא לשיטתנו ממשיך דרכו של האר"י, ויש מפרשים אחריו עד רבני הדור הזה שמעיינים בעמקות. בדור הקודם זה היה אביו של הרב מרדכי אליהו, הרב סלמן אליהו, שכתב פירוש על עץ חיים, והיום חיים איתנו הרה"ג מרדכי עטיה, הרב בניהו שמואלי ועוד רבנים גדולים.

"ככל שהציבור רוצה לינוק, כך הפרה רוצה להיניק, והתורה הולכת ומתרבה כמעיין המתגבר. המטרה אחת לכולם: לעשות אגודה אחת לעבוד את ה' יתברך בקדושה וטהרה כדי לקדם את הגאולה. כך אמר האר"י, שהלימוד הזה מקדם את הגאולה".

בישיבות הגבוהות במגזר הדתי וגם החרדי לא לומדים קבלה.
"בכל ישיבת הסדר או גבוהה צריך שיעור בקבלה או קבוצת לומדי קבלה. נכון, לא בשיעור א', אבל בשלב מסוים כן, בכל אתר ואתר, ויש ישיבות שזה כבר קיים בהן, כמו בישיבת ראשון לציון". הרב מבהיר: "לא מדובר דווקא בדיינים ורבנים, אלא אפילו באברכים קדושים וטהורים שלומדים תורה וכבר כמה שנים, עולים ומתעלים. כמו שלומדים אמונה ותנ"ך, גמרא והלכה, כך צריך להיות לימוד רציני של קבלה".

הקדמונים חששו מלימוד קבלה לצעירים ומתוצאותיו.
"אפשר להגיד את זה על כל דבר. גם את לימוד הפשט לקחו למקומות לא טובים, והתנועה הקונסרבטיבית יצאה מהתנועה של ההלכה, טענו שהם מחויבים להלכה, וזה מה שיצא. אבל הנפש של האדם רוצה בשלב מסוים לימוד שממלא בתוכן אחר, גבוה יותר. את הצמא הזה אי אפשר לעצור. לפעמים אדם מסתובב בתחושה שחסר לו משהו, והוא לא יודע מה חסר לו. כשחושפים אותו לתורה הגדולה הזו הוא אומר פתאום: מצאתי את האבדה שלי.

"המקום הטבעי ביותר ללימוד קבלה בעיניי היה צריך להיות הציונות הדתית, שכן הרב קוק אמר שהלימוד השלם הוא לימוד של פנימיות התורה, לימודה של ארץ ישראל". ומה עם החששות? "במיוחד בקבלה הלימוד חייב להיעשות תלמיד מפי רב. לא יכול להיות שאדם ינסה ללמוד לבד 'עץ חיים'.

הרב רפאל אישרן: "את הצמא הזה אי אפשר לעצור. לפעמים אדם מסתובב בתחושה שחסר לו משהו, והוא לא יודע מה חסר לו. כשחושפים אותו לתורה הגדולה הזו הוא אומר פתאום: מצאתי את האבדה שלי"

"אם לומדים תלמיד מפי רב ומתוך קדושה ורצון להתגדל ולהתקדש בעבודת ה', הכול יהיה בסדר. מה שאמרו ללמוד רק בגיל ארבעים, כבר אמרו רבותינו שזה היה נכון לדורות קודמים, אבל בדור שלנו – כשהסיטרא אחרא מוציא את הכלים הכי חזקים שלו – אנחנו גם צריכים להוציא את הנשק האטומי שלנו, לימוד הקבלה".

ומה עם 'קבלה מעשית'?
"קבלה מעשית זה שימוש בתורת הקבלה כדי לשנות מציאות", הרב מסביר וקובע: "זה דבר שלא עושים, אסור להשתמש בזה ולהתעסק בזה. מי שלא מפחד ומתעסק, שיהיה לו לבריאות. אנחנו לא עוסקים בהשבעת מלאכים כדי לעשות פעולות גשמיות, זה לא חלק מהפרקטיקה של לומדי הקבלה היום.

"אולי בדורות הקודמים זה היה מצוי, אבל היום כשאנחנו מדברים על לימוד קבלה זה לימוד תורת רבינו האר"י, להבין מה הם שבילי שמיים, מה הפעולות שלנו עושות בשמיים, מה קורה כשאדם מברך או מתפלל, מה קורה כשאני מדליק נר חנוכה.

"המהפכה מתרחשת לנגד עינינו ממש מיום ליום: מספר הלומדים, העומק וההבנה של הלימוד, זה קורה מעצמו. בעבר היינו יושבים חמישה או ארבעה בשיעור, וכיום יש שיעורים של חמישים ושישים איש בשיעור קבלה, לומדים בעיון ובהעמקה אדירה, לא בשטחיות".

 

 

 

 

 

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן