קבוצת הוואטסאפ של 'משפחת בית חרקוב בישראל' אינה נחה לרגע: "אישה מבוגרת באה מאוקראינה ונמצאת אצל הבת שלה ברמות. היא צריכה שיניים תותבות, בלי זה קשה לה לאכול. מי מכיר רופא שיניים שמוכן לעזור?"; "אם אתם מכירים אנשים שמחכים לעלייה בקישינב, תמסרו להם בבקשה שיש טיסה מסובסדת"; "סידרנו אוכל חם לאנשים. מה חדש, יש משימות?"; "איך אפשר לסייע לשני ישראלים, בת 73 חולה אונקולוגית ובנה בן 44 אחרי אירוע לב, שברחו מאודסה, רוצים לחזור לארץ ומצבם הרפואי מידרדר?" ועוד ועוד: בגדים, טפסים, מזון לתינוקות, חילוץ קרובי משפחה, צוותים במחנות הפליטים. קבוצה על טהרת החסד.
בית חרקוב הוא מרכז יהודי שהקים הרב שלמה אסרף מנוף איילון לפני כשלושים שנה בעיר האוקראינית חרקוב. בזכות פעילות המרכז ובהנהגת הרב עלו לישראל במהלך שנות הפעילות אלפי יהודים. "העלינו לארץ את רוב הקהילה היהודית הצעירה של חרקוב", מספר הרב שלמה. "מובן שלא עם כולם הצלחתי לשמור על קשר, אבל כשפרצה המלחמה התחלתי לקבל מאות הודעות וואטסאפ מחניכים וחברי קהילה מחרקוב שעלו לארץ וביקשו שנסייע למשפחות שלהם באוקראינה.
"הבנתי שיש פה צורך עצום שאני לא יכול לטפל בו לבד", הוא אומר, "והחלטתי להפעיל את כל משפחות השליחים שהיו איתי בחרקוב במהלך השנים". ואכן, הרב זכה להיענות מלאה, ושליחי בית חרקוב לדורותיהם התגייסו ותורמים ככל יכולתם למען מבצעי הסיוע וההצלה: "הקמנו צוותים של שליחים לחילוץ", הרב מפרט. "הם נמצאים כרגע במעברי הגבול ובמחנות הפליטים. אנשים יצאו למולדובה ולקישינב כדי לקלוט בוגרים שלנו שחילצנו ולהביאם לארץ. צוותים של שליחים דואגים בשלט רחוק מישראל לארגון ולהקמה של מחסני מזון בחרקוב".
הרב שלמה הוא עורך דין בעל משרד עצמאי, אבל בשלושת השבועות האחרונים הוא הפסיק לעבוד ועסוק רק בזה. החילוצים כוללים בעיקר נשים, ילדים וזקנים, כי לגברים בני 18–60 אסור לצאת מאוקראינה, הם מיועדים לגיוס. "כמעט כולם, כל האוכלוסייה האזרחית באזורים המופגזים, כבר יצאו. המדינה מתרוקנת, מדובר בכשני מיליון פליטים, אבל יש זקנים שלא יכולים לצאת בשל מצבם הפיזי, ולכן הקמנו צוותים בתוך חרקוב שעוזרים לאנשים הללו", מסביר הרב.
"היום על הבוקר חילצנו אוטובוס של יהודים מחרקוב. אנו מביאים אותם לגבול ומשתדלים להעלות אותם לארץ. הוצאנו צוותים שלמים גם לישיבת חכמי לובלין, שמרכזת מתחם גדול של פליטים, ויש צוותים של בנות במחנות הפליטים בוורשה וצוותים בקישינב. לא תכננו לפעול מעבר לגבול ולא מחוץ לחרקוב, שבה אנחנו מכירים את כל הקהילה היהודית, אבל המצב הכריח אותנו להגיע למקומות נוספים. לא יכולנו לעמוד מנגד".
"אני לא מפחד"
את מאמצי הסיוע והחילוץ מרכז בעיר חרקוב חניך של בית חרקוב, ישי (דימה) שפובלוב. "לפני שפגשתי ברב שלמה ובבית חרקוב ידעתי שאני יהודי, שיש מצה ויש מגן דוד. בזה הסתכם הידע שלי ביהדות", הוא מספר. "לא הייתה מסורת בבית, ואימא לא ידעה להסביר מה המשמעות של להיות יהודי". ישי התוודע לשליחי בית חרקוב דרך מודעות שנתלו ברחבי בעיר. הוא למד בגימנסיה שעלבים בחרקוב ואחר כך עלה לארץ, למד בישיבת כפר הרא"ה, התגייס לצבא, למד במכון מאיר וחזר לחרקוב לזמן קצר לצורכי פרנסה.
איפה תפסה אותך המלחמה?
"באותו בוקר הלכתי לדוג דגים", הוא מספר, "הייתה לנו הזדמנות אחרונה לדוג לפני שהשלג מתחיל. בדרך, בארבע לפנות בוקר, עצרנו לקנות מים. פתאום הכול נצבע אדום, כולם הסתובבו בבת אחת, וראינו פיצוץ ענקי. פתחנו חדשות והבנו שהתחילה המלחמה".
ישי החליט להישאר בחרקוב המופגזת ולסייע לתושבי העיר: "אני לא מפחד. חוץ מזה סבתא שלי כאן. היא מבוגרת מדי לברוח, ואני לא אשאיר אותה לבד", הוא אומר. הרב שלמה וצוותי בית חרקוב נמצאים איתו בקשר רציף. הם מעבירים לו שמות של אנשים הזקוקים לסיוע וגם תרומות כסף, מזון וציוד. מתחילת המלחמה ישי עסוק ברכישת מזון, תרופות, אמצעי חימום ואיטום ועוד למען תושבי העיר שלא הצליחו או שאינם מסוגלים לברוח מהשכונות המופגזות. בשש בערב מתחיל הסגר, ולכן במהלך היום הוא נכנס לשכונות שהופגזו (ועדיין סופגות הפגזות) כדי לסייע לתושבים.
"הכול הרוס שם, אבל יש תושבים שעדיין גרים בבתיהם בעיקר כי הם זקנים מכדי לעזוב ולהיטלטל בדרכים. לעיתים יש צורך לאטום חלונות שהתנפצו במהלך ההפגזות". ישי גם מחלץ אנשים, לפעמים תחת אש, ומביא אותם לבית הכנסת, ומשם צוותים אחרים דואגים להסיע אותם לגבול. "אני עוזר לחלץ גם אנשים שביתם נהרס והם יושבים במקלטים", הוא מוסיף.
"ישי מפקד על כל החילוצים והסיוע בחרקוב מתחילת המלחמה, הרבה פעמים תחת אש תופת", אומרת אושרית מואטי, רכזת צוותי השליחים של בית חרקוב, "הוא האיש שלנו בשטח". ישי מעלה לקבוצת הוואטסאפ סרטונים של הפיצוצים שהעיר סובלת, ומישהו כותב: "זה נראה ממש כמו בלבנון".
"הרב שלמה גייס מאות אנשים שהיו שליחים וחניכים של בית חרקוב", אומרת מואטי. "הם התחלקו לצוותים ולוועדות: צוותי חילוץ, צוותים שמסייעים בביורוקרטיה, צוותים לסיוע משפטי, אחראי מזון ועוד. כולנו נפגשים בכל ערב לישיבת זום, מדווחים על הפעילות שלהם ומתכננים את המשך הסיוע".
אני מבקשת ממנה לתאר לי קצת את מה שקורה בשטח, והיא מסבירה שמבחינת החילוצים מדובר במבצעים מורכבים מאוד. "למשל, בשבוע שעבר חילצנו אישה חולה בת 92. היא הייתה צריכה לעבור נסיעה של כמה ימים בשלג האוקראיני. זה מערך מסובך ומורכב. אתמול היה לנו חילוץ של ילד עם שיתוק מוחין שנסע שלושה ימים באוטובוס. בכל הנסיעה לא היה זמן לעצור לשירותים, ואפשר להבין מה ההשלכות של נסיעה כזו".
היא מתארת לי חילוץ מרגש מהימים האחרונים: "חניכה שלנו, ליזה, היא אם חד-הורית. חילצנו אותה עם אימה החירשת בת ה-80 ועם בנה האוטיסט. היא הגיעה לארץ אחרי שבוע וחצי בדרכים. בכל תחנה ידענו מה קורה איתה ואיפה היא ומה שלום הילד. הם עברו גיהינום, אבל עכשיו ב"ה היא בארץ, בחוף מבטחים".
בכוחות משותפים
מואטי מספרת כי הם אינם פועלים לבד: "אנחנו משתפים פעולה עם כל מיני ארגונים כי מדובר בפרטים רבים ומורכבים מאוד, מחילוץ של אנשים ממקלטים ועד הגעתם לארץ אחרי מסע רצוף של ימים שבמהלכו צריך לעמוד בקשר עם הנהג לאורך כל הדרך.
"עכשיו אני חוזרת משדה התעופה לאחר שהטסתי ארבע צעירות למלון בוורשה שיש בו המון פליטים. נענינו לקריאה של חב"ד, שביקשו לסייע להרמת המורל של הפליטים במקום: 'אנחנו חייבים שתשלחו לכאן בנות שירימו את הרוח של הנשים והילדים כאן, שיעשו פעילויות ויסייעו לטפל בילדים אחרי נסיעות ארוכות ומתישות, פחד וחוסר ודאות'. הם ביקשו שנשלח עם הבנות גם תחפושות, משלוחי מנות ורעשנים. כעת שלחנו צוות של בנות דוברות רוסית למלון כדי לתת גב לחב"ד ולעזור להם לעבור את פורים".
איך מתארגנים על כזה מבצע?
"השליח של חב"ד ביקש אלף משלוחי מנות. התקשרנו למפעל, והוא תרם חמש מאות משלוחי מנות. לעוד חמש מאות השגנו תרומה. שלחנו נוער בסיכון שיארוז את זה, ושלושה נהגי מוניות הגיעו בהתנדבות להעביר את זה לשדה. דרך חיבורים עם ארגונים יהודיים אנחנו משיגים כרטיסי טיסה, נהגים, תרומות. כולם רוצים לעזור ולסייע. כל הארגונים היהודים עובדים יחד יפה מאוד עכשיו. אין לאיש רצון פרטי פה, זה משהו לאומי".
איך התחלתם את כל המערך המורכב הזה?
"כשהתחלנו לקבל פניות רבות לחילוצים בכל רחבי חרקוב מחניכים ומחברי קהילה שעלו לארץ, הבנו שצריך ליצור תשתית כדי לתת מענה אמיתי. התחלנו לחפש נהגי אוטובוסים שיסכימו להיכנס לעיר המופגזת ולחלץ אנשים. הרב שלמה הפעילו את כל הקשרים שלו, והתחלנו ליצור שיתופי פעולה. הועברו אלינו המון פניות. בתחילה התמקדנו רק בחרקוב, אבל היום יש עוד מוקדים. כרגע הקושי המרכזי הוא בגבולות ובמחנות הפליטים".
מואטי מתארת קושי נוסף, של משפחות שהופרדו בשל הדרישה של אוקראינה מהגברים להתגייס. "הרב שלמה אומר שזו פעם ראשונה שהוא נאלץ להגיד לאנשים להיפרד כדי לעלות לארץ. שליח אחד סיפר לי שבמעברי הגבול יושבות בקור מקפיא בבושקות (סבתות) עם הנכדים על ברכיהן ובוכות. אנשים לא הספיקו לארוז, אין להם כלום".
בעלה של אושרית, מיכאל, יצא לסייע לפליטים במעברי הגבול וסיפר כי יהודי הגיע לאחד מבתי המלון חסר כול, ורק גביע קידוש בידו. "זה כל מה שהוא ביקש לקחת איתו", סיפר. בשבוע האחרון הוציאו שליחי בית חרקוב חמש משלחות למוקדים באירופה שיש בהם מחנות פליטים כדי להושיט יד. "אנחנו מנסים לזרז את התהליך הביורוקרטי ולהביא את הפליטים לארץ".
העם במלוא יופיו
בתוך סערת הפליטים מאוקראינה והוויכוח על השאלה אם להביא לכאן כל מי שמבקש או להקפיד על העלאת יהודים בלבד, צוותי החילוץ של בית חרקוב ממוקדים מאוד: "אנחנו ארגון שעוזר ליהודי אוקראינה זה שנים", מסביר הרב שלמה. "אנחנו מתמקדים בסיוע ליהודי אוקראינה, בעיקר בחרקוב אבל לא רק בה. כמובן, אם יש יהודי שנשוי לגויה, אנחנו מביאים את שניהם, ואנו מסייעים גם לקרובי משפחה לא יהודים של חניכינו, אבל את הגויים שזקוקים למדינת מקלט אנו מפנים לגורמים שיצרנו איתם קשר בגרמניה ובפולין". הוא מסביר שמדינות אירופה רוצות את הפליטים וכי מדינות כמו גרמניה למשל שולחות אוטובוסים למעברי הגבול כדי להביא את הפליטים אליהן. "מדינות האירופה מעוניינות בהם כי הם קונטרה לפליטים המוסלמים הרבים שכבר נמצאים במדינות הללו".
"כל השנים עבדנו רק עם יהודים", אומרת מואטי. "הרב שלמה הוא החולם הגדול שהקים את כל המיזם הזה. הוא לא נתן לאיש להתבלבל במשימה שהייתה ועודנה: להביא יהודים לארץ ולהעמיד דורות של יהודים מחוברים למסורת ולשורשים, לתורה ולמצוות. הבהירות שלו מיקדה ועדיין ממקדת את כל השליחים, ובזכות זה הוא זוכה להרבה סייעתא דשמיא", היא מעידה. "המשלחות שלנו מסייעות גם לגויים במחנות הפליטים, אבל מבחינת עלייה אנחנו עובדים עם היהודים, כפי שעשינו במהלך כל שנות הפעילות".
מואטי היא אם לחמישה. בעלה, כאמור, נמצא במעבר הגבול ומסייע לפליטים. כבר שבוע היא לא הולכת לעבודה: "החיים נעצרו. בתשע וחצי בכל ערב יש לנו זומים של הוועדות למיניהן. כל ועדה מדווחת מה עשתה היום ומה האתגרים שעומדים בפניה. זה ממש חמ"ל.
"הרב שלמה מעביר בכל יום סכומים גדולים לאנשים בארץ ובאוקראינה, עולים שכבר הגיעו וכאלה שזקוקים לחילוץ, כדי שיצליחו לשרוד את המצב הנוראי של המלחמה והבריחה". הכסף כולו בא מתרומות של עם ישראל שפותח את הכיס ואת הלב. "עם ישראל מתגלה ביופיו", מסכמת מואטי. "העבודה המשותפת של כל הארגונים היהודיים במהלך המלחמה הזו הרמונית ומדהימה. רק בזכות זה מגיע לנו שמשיח יבוא ונזכה כבר לגאולה".
