פרופ' ארי זיבוטפסקי, חוקר בתוכנית למדעי המוח, אוניברסיטת בר-אילן
החדשות האחרונות מאוניברסיטת בר-אילן היו מרגשות מאוד: הנהלת האוניברסיטה הודיעה כי קיבלה את התרומה הגדולה בתולדותיה והשנייה בגודלה שקיבל אי-פעם מוסד אקדמי ישראלי, 260 מיליון דולר (שהם כמיליארד שקלים), סכום אגדי במונחים של מוסדות מחקר בארץ.
כעת הנהלת האוניברסיטה ניצבת בפני החלטות גדולות כיצד לנצל את התרומה ניצול מיטבי בכלל צורכי האוניברסיטה. כחבר סגל ותיק אחלוק איתכם הקוראים חלק מהמחשבות ומהתקוות שלי.
בר-אילן נוסדה מתוך שליחות ייחודית בחברה הישראלית. סמל האוניברסיטה משלב את התורה ומיקרוסקופ, המסמלים את השילוב בין המורשת היהודית ובין המדע. החשיבות של חיבור הסטודנטים ליהדות ולציונות מתוך מתן השכלה אקדמית ברמה הגבוהה ביותר רלוונטית כיום לא פחות משהייתה עם הקמת המוסד בשנת תשט"ו (1955).
חלק הארי של הכסף ייוחד בוודאי, כפי שצוין בהודעות הראשונות לעיתונות, להרחבת ההישגים המרשימים של האוניברסיטה במדעי הטבע, תחומים הדורשים השקעה רבה בחוקרים מוכשרים ובציוד משוכלל. אני עצמי מצפה לראות את צמיחתה והצלחתה של בר-אילן בין היתר בתוכנית למדעי המוח, מחלקת הבית שלי. כולי תקווה שמנהלי המוסד ישכילו להקצות סכומים לא מבוטלים גם להמשך השגת המטרות האחרות של בר-אילן.
מרכז זה יכול להתמקם במרכזי התורה המתקדמים הקיימים של בר-אילן, הכולל והמדרשה, ויכול לשמש מוקד ללימוד טכנולוגיות ושאלות הלכתיות
בעמוד הבית של האוניברסיטה באנגלית נכתב כך: "האוניברסיטה שואפת למצוינות מדעית ואינטלקטואלית השזורה בערכי המסורת היהודית ובמורשת של ישראל". ובהמשך, בדף שכותרתו 'למה לתרום לבר-אילן?' נכתב: "…פקולטה בעלת שם עולמי למדעי היהדות… אנו בוחרים למשימה אינטלקטואלית מרכזית את קידום התרבות והמסורת היהודית באמצעות לימודים אקדמיים… תוכנית ליבה חובה בלימודי יהדות יסוד… לימוד תורה מתקדם". סביר להניח שתורם יהודי אמריקאי שבוחר לתמוך בבר-אילן עושה זאת מתוך תחושת הזדהות גדולה עם ערכים אלו. אפשר לקדם את השאיפות הללו: תמיכה בלימודי יהדות אקדמיים אגב שמירה על מצוינות היכן שהיא כבר קיימת, הכשרת מורים ללימודי יהדות בפקולטה לחינוך, שילוב לימודי יהדות עם מתודולוגיות וטכנולוגיות מודרניות.
המנהיגים הדתיים והרוחניים של המאה ה-21 נדרשים לא אחת להבנה בפיזיקה, בביולוגיה, בפסיכולוגיה ובדיסציפלינות אחרות לצורך התמודדות עם שאלות מודרניות, הן הלכתיות והן רוחניות.
יותר מעשור הייתה לבר-אילן תוכנית לימודים מתקדמת ייחודית (לתארים מתקדמים) ששילבה מדע ויהדות. הגברים והנשים שלמדו בתוכנית זו היו בעלי רקע מגוון, וכעת מנצלים ומפיצים את הידע ואת הגישות שלהם לקהלים רחבים. זו הייתה תוכנית אקדמית קפדנית מהמעלה הראשונה. התוכנית יצרה שלוחות ייחודיות, כמו סמינר הלוח היהודי, שבו קבוצה מגוונת של אנשים נפגשת מעת לעת כדי לדון בהיבטים היסטוריים, מתמטיים, אסטרונומיים והלכתיים של לוח השנה היהודי המדהים.
כעת נוצרה הזדמנות להשיק מחדש תוכנית ייחודית זו, אולי בתוספת רכיב של מרכז מחקר. מרכז זה יכול להתמקם במרכזי התורה המתקדמים הקיימים של בר-אילן, הכולל והמדרשה, ויכול לשמש מוקד ללימוד טכנולוגיות ושאלות הלכתיות הנוגעות למשל לבתים חכמים, לבשר מתורבת, להידרופוניקה, לחקלאות, להנדסה גנטית, להימום בשחיטה, למסע בחלל ולעוד נושאים חדשים. בר-אילן יכולה לבנות צוות ייחודי של מומחים שיוכלו למלא חלל מכריע בעולם המודרני המורכב.
בר-אילן הייתה מאז ומתמיד אוניברסיטה בעלת אופי יהודי. לדוגמה, כשם שסטודנטים באוניברסיטה בארצות הברית נדרשים ללמוד "ציוויליזציה מערבית" וספרות קלסית כדי להבין טוב יותר את תרבות היסוד שלהם, סטודנטים בבר-אילן זכו ללמוד קורסי יסוד במגוון רחב של דיסציפלינות הקשורות ליהדות ולציונות. סטודנטים סיפרו לי במהלך השנים שהקורסים האלה היו מעניינים ומהנים ומעשירים. בשנים האחרונות חלה ירידה במספר קורסי הליבה ובמבחר שהציעה המחלקה ללימודי יסוד, כנראה משיקולים כלכליים. אפשר גם לשפר את חיי היהדות של הסטודנטים, למשל על ידי תמיכה באחד הנכסים הגדולים ביותר של בר-אילן, רב הקמפוס הוותיק, שמשרדו מספק שלל פעילויות ותפקידים יהודיים.
ככל שישתבח המוניטין של בר-אילן, ואנו מקווים שהתרומה הזו תתרום לכך, יימשכו לקמפוס שלנו חוקרים בין-לאומיים. מכיוון שיהודים בארצות הברית, בבריטניה, בצרפת ובמקומות אחרים שוקלים עלייה, כדאי שבר-אילן תשים דגש על משיכת חוקרים יהודים מובילים מרחבי העולם.
האמור לעיל הוא דוגמאות להצעות שידגישו וייפתחו את הייחודיות של אוניברסיטת בר-אילן באקדמיה הישראלית לאור החזון של מקימיה, כפי שנכתב בתקנון: "מטרת העמותה: לקיים, לקדם, להחזיק ולנהל את האוניברסיטה כמוסד להשכלה גבוהה, על מנת לטפח ולקדם את הלימוד ואת המחקר בכל ענפי התורה והמדע ברוח תורת ישראל ומסורת ישראל".
התורם שם את מבטחו בבר-אילן ובהנהגתה ובחר לתרום את כספו לבר-אילן על פני שאר האוניברסיטאות הנפלאות בארץ ובעולם. איני יודע פרטים, אבל אני יכול רק לשער שלפחות חלק מהסיבה היא משום שהוא מכיר בצורך של מדינת ישראל המודרנית במדע מתקדם בשילוב עם השליחות הייחודית של בר-אילן.
אסיים בתודות: אני מניח שקבלת תרומה נאה זו היא פרי עבודה של שנים רבות של מגייסי בר-אילן בארצות הברית ("חברים אמריקאים של בר-אילן") והנהלות האוניברסיטה לדורותיה, עבודה שהתרכזה בבניית הקשר עם התורם, קשר שיסודו בערכים המשותפים בחזון לקידום עתיד האוניברסיטה והעם.