תחילתו של חודש אלול, אקורד הסיום לכאורה של הקיץ הישראלי, אינה מביאה עימה בשנים האחרונות בשורה של ממש בירידה בטמפרטורות. הקיץ האחרון הוגדר אוגוסט החם ביותר מאז החלה מדידת הטמפרטורות בישראל, וככל הנראה בחודשים האחרונים כולנו מצאנו את עצמנו רצים ממקום ממוזג ומוצל למשנהו בחיפוש אחר כמה זוויות של צל לרפואה.
בלי כל צל של ספק, ההצללה בקיץ הישראלי חיונית לאיכות חיינו כאן בארץ השמשית שלנו, ולדעת רבים חסרה במיוחד. חיים ימין, בעברו חקלאי וגנן וכיום מנהל אגף לפיתוח אורבני בחברת מוריה ירושלים, הוא אדריכל נוף ותכנון ערים. כאדם שחי את הפיתוח האורבני, הכולל מסילות רכבת, מבנים, שדרוג רחובות, הקמת פארקים ועוד, ימין הוא האדם שאמור לוודא שיהיה לנו צל רב ככל האפשר. "התשובה שלי לצורך בצל היא עצים, עצים ועצים", פותח ימין.
חיים ימין: "הבנייה האורבנית המסיבית נותנת סוג של הצללה, אבל ישראל היא בכל זאת מדינה באזור מדברי במזרח התיכון, ומה שיכול להצל באמת הוא עצים והוספת עוד ועוד עצים"
"כל מי שמסתובב ברחובות ישראל רואה צמיחה לגובה של בניינים ומגדלים, שנותנים אומנם צל משלהם, אבל גם משאירים לנו פחות ופחות שמיים. הבנייה האורבנית המסיבית נותנת סוג של הצללה, אבל ישראל היא בכל זאת מדינה באזור מדברי במזרח התיכון, ומה שיכול להצל באמת הוא עצים והוספת עוד ועוד עצים".
לדבריו של ימין, בכל פרויקט של מוריה "אנחנו לוקחים אגרונום מלווה, ובמאמצים גדולים בראש ובראשונה משמרים את העצים הקיימים. אם יש צורך בהעתקה או בכריתה של עצים לצורך בנייה, או למשל כשעצים חולים, אנחנו מפצים ושותלים עצים אחרים במקומם. יש לזכור כי העצים צומחים בקצב שלהם. צמיחה של עצים אורכת זמן, ואנחנו נראה את התוצאות אחרי תקופה ארוכה, התוצאה לא מיידית".
חיים ימין: "אנחנו מפעילים אדריכלי נוף ואגרונומים כדי לעבות את מקומם של העצים במארג השיקולים הכללי ולתעדף אותם, אבל לא תמיד מצליחים. לכן עדיין חם לנו, ויש עוד תמיד מלא מה להוסיף ולשפר"
מתחת לפני השטח
מתברר שבזמן שהשמש קופחת על ראשינו מתנהל מאבק סמוי על השטחים הציבוריים. מי שינצח יקבע לכולנו כמה צל יהיה לדורות הבאים. על אחורי הקלעים של המלחמה על המרחב הציבורי אומר ימין: "אם ניקח חתך רחוב טיפוסי, על אותו רחוב יש להלביש תשתיות מים, חשמל, ביוב, תקשורת, תחבורה, מדרכה, שבילי אופניים, ואחרי כל זה גם מקום לעץ", הוא מסביר. "במרחב המצומצם והקשה הזה העצים, שצריכים להתפתח ולהכות שורשים, מתחרים על המקום עם עוד גורמים חשובים ורבים".
אין מי שלא מכיר את הימים שלפני החורף, שמביאים איתם גיזום ענפים ועצים כדי שלא יפריעו לתשתיות החשמל. על כך אומר ימין: "כדי למנוע את הקיצוץ האכזרי לעצים שגדלים מתחת לכבלי החשמל, היום התשתיות מוטמנות, אבל המלחמה עברה למרחב של השורשים, והם נאבקים על מקום נגד התשתיות המוטמנות.
"צל הוא רק אחד מתוצרי הלוואי של העצים ברחובות, בגינות הפרטיות והציבוריות ובמרחב הציבורי. הצל מגיע עם הורדת הטמפרטורה הכללית ותרומה למאזן האקולוגי. חשוב לי שכל ילדי ישראל יקראו, ילמדו ויבינו שכל עץ שנוטעים הוא לדורות. קווי תקשורת מתחת לעצים מקשים מאוד את ההתפתחות של העצים. אנחנו מפעילים אדריכלי נוף ואגרונומים כדי לעבות את מקומם של העצים במארג השיקולים הכללי ולתעדף אותם, אבל לא תמיד מצליחים. לכן עדיין חם לנו, ויש עוד תמיד מלא מה להוסיף ולשפר".
האם עצים נחשבים יקרים לתחזוקה ולטיפוח, ולכן העיריות מעדיפות להימנע משתילתם?
"אני לא מכיר שיקול כספי שמונע שתילת עצים", אומר ימין, שמכיר גם רשויות אחרות בישראל חוץ מירושלים. "גם פרגולות או ציליות יקרות לתחזוקה. יקר לחיות כאן. עצים כן דורשים טיפול מקצועי, ולא כל אחד יכול ולגזום איך שבא לו. השאלה היא איך מנצלים את המקסימום במרחב. בכל פארק שנתכנן נשתלים ומושקעים מאות עצים, וגם התחזוקה של דשא יקרה.
"על כל מגדל שמוקם במדינה יש תחשיבים של מטר רבוע בתמורה של פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים, וכשאלו מגיעים אלינו לחברת מוריה אנחנו מפתחים אותם בהתאמה לסביבה. נעשית חשיבה מתמדת, ותמיד צריך לחשוב עוד ועוד.
"אנחנו עורכים כנסים למנהלי פרויקטים על חשיבותם של העצים, על שלא סתם נוגעים בעץ בלי רישיון גם בגינה הפרטית. עצים מעל גיל וגודל מסוים צריכים רישיון כריתה", הוא מפתיע. "יש חשיבות בשמירה על הקיים, וכדאי שכל אזרח ישתול עוד עץ בגינה ועוד תוספת של צמחייה שיוצרת מיקרו-אקלים בגינה, מצילה על קירות הבית ומורידה טמפרטורות ומוסיפה ציוצי ציפורים לגינה. כדאי גם לשתול עציצים שיוסיפו צל ועוד יתרונות של הצמחייה", ממליץ ימין.
שלומי סבן: "עצים גדולים לצל זקוקים למכלים גדולים מאוד, וזה לא תמיד מתאפשר במרפסות. אבל כל צמחייה, וגם עצים קטנים שיגדלו לגודל לא מאוד גדול, יפחיתו את קרינת השמש ויורידו את הטמפרטורה"
לכל איש יש עץ
ההמלצה האחרונה של ימין מובילה אותנו לשוחח עם שלומי סבן, הנדסאי אדריכלות נוף, בעל משתלה ששמה 'בפרגולה – המשתלה שלך' במצפה כרמים ומתכנן גינות 'יוצרים בטבע'.
"במרחב הציבורי יש המון חוכמה אילו עצי רחוב לשתול. כדאי שלא לשתול עצים רוחביים אלא אליפטיים ולגובה, ולא עצים ששולחים ענפים למטה והולכי הרחוב ייתקלו בהם. עם השנים ראיתי שהמקום שבו גדלו העצים קריטי לצמיחתם. ברמה הארצית כדאי לבחון איפה רוכשים את העצים ששותלים ולוודא שהתחזוקה שלהם נכונה. בחמש השנים הראשונות של העצים זה ממש חיוני.
"רוב האנשים מתייחסים לעץ כאל מטרד, כי הוא מלכלך, דורש השקיה או הרס להם את הביוב בשורשים שנכנסו לשם", הוא מסביר. "אלו דברים נכונים, אבל החוכמה היא שבתכנון נכון אתה יכול להתאים את העצים לגודל הגינה, למיקום הבית, לקרבה לביוב ועוד.
"עצים הם השלד של הגינה", הוא טוען. "יש בזה כמה היבטים. אנשים לא מבינים שהשמש הישראלית הקופחת מונעת מהם להיות בגינה ברוב שעות היום, כי אין להם מספיק צל בגינה. לא צריך ללכת לקיצון, כי גינה מוצלת לחלוטין לא מאפשרת משחק בין אור לצל ואיזון בין עצי נוי מצילים לרוב עצי הפרי, שפחות נותנים צל.
"יש להבין את כיווני השמש, ולפי זה למקום את העצים, את פינת הישיבה, את הכניסה לבית ועוד. לבחון מאיפה השמש באה ולמקם עצים איפה שאתם רוצים לשהות. העצים מסייעים מאוד להורדת הטמפרטורה בבית הודות להצללה נכונה של גינה. העץ מפחית את קרינת השמש לעבר הבית, וזה חוזר אליך. למשל, בתכנון נכון לא נעמיד עצים גדולים במקום הפונה לצפון. אם אני רוצה לאפשר שמש חורפית נעימה בגינה, ויתר צל ימנע את זה, בתכנון נכון נשתול דווקא שם עץ נשיר, שעליו ינשרו בחורף, וקרני השמש החמימות יחדרו מבעד לענפים ויחממו את הגינה".
יש המלצות מאילו עצים להימנע?
"הכול תלוי בגינה עצמה", אומר סבן. "יש עצים שלא נכניס לגינה הפרטית, כמו תאנה, בגלל השורשים או כי לא מספיקים לקטוף את פירותיה, והכול מתליע ומגיעות צרעות. אם יש לאדם גינה של דונם, והוא מחלק אותה נכון, ויש מקום לבוסתן, תאנה היא עץ מעולה שאפשר לשחק בצל שלו וליהנות מפירותיו. אבל בגינה של 200 מ"ר אני לא אדחוף תאנה. אם זו גינה קטנה מאוד, לא נשתול עץ דולב, אלא אם כן זה לכיוון הנוף ויש שם שמש וזה מסתדר.
"החוכמה היא להתאים את העץ הנכון לגודל הגינה ולמקומה. אם אתה שותל עץ סוככני שנפרש כמטרייה בכניסה לבית, אל תשאל אותי אחרי חמש-שש שנים למה העץ גדל לך עקום, כי הוא כל הזמן נוגע בקיר של הבית ותופס צורה כי תוכנן לא נכון. יש המון מידע חשוב שכדאי לתת עליו את הדעת.
"אנחנו רוצים את העצים שלנו ירוקי עד, שתהיה להם פריחה מרהיבה, שלא ילכלכו ובלי נשירה. אין דבר כזה! מי שלא רוצה עץ נשיר פוסל שמונים אחוז מעצי הנוי המדהימים באזורי ההר כי הם נושרים חודש בשנה. לפעמים יש יתרון לנשירה בעונה, כי מצד אחד יש לגרוף את העלים, ומצד שני כל הקיץ יש צל מטורף".
סבן נזהר מאוד בלשונו שלא לשלול באופן חד-משמעי עץ כזה או אחר. "מכנף נאה מלכלך מאוד רוב ימות השנה, וברחוב צר הוא לא יתאים, אבל אם הוא במיקום נכון, למשל בחורשה בגן משחקים על מדשאה, זה עץ מהנה מאוד. עץ זית מעל דשא סינתטי לא יתאים, כי עליו והנשורת ילכלכו את הכול. לכל עץ יש מקום שמתאים לו. צפצפה מכסיפה היא עץ מקסים, אבל הוא מזריע את עצמו, שולח שורשים, ולכן לא מתאים לגינה הפרטית. היום אני משקם איזו גינה שהיה בה העץ הזה, ולא המלצתי לכרות אותו כי הוא כבר קיים ונותן צל, אבל לכתחילה לא הייתי ממליץ להם לשתול אותו. החוכמה היא ללמוד ולהתייעץ על זה. חכם פחות להכריז 'זה כן' ו'זה לא'".
גם במרפסת אפשר להוסיף צל צמחייה בחוכמה?
"במרפסת אפשר לגדל דברים רבים. יש גגות שאפשר למקם עליהם גינה לכל דבר, כמובן בשתילה חכמה של עצים שלא יזיקו לבטון. במרפסת הקלסית יש להתאים לשתיל את הכלי של השתילה. עצים גדולים לצל זקוקים למכלים גדולים מאוד, וזה לא תמיד מתאפשר במרפסות. אבל כל צמחייה, וגם עצים קטנים שיגדלו לגודל לא מאוד גדול, יפחיתו את קרינת השמש ויורידו את הטמפרטורה. די שהקרינה תהיה צידית, וקרני השמש לא יכו על אבן הבית. אפשר לשתול מטפסים, ליצור גדר חיה, ואומנם אלו לא עצים, אבל השהות במרפסת תהיה נעימה יותר". בעסק שלו מעניק סבן למי שמגיע תכנון וביצוע במקום אחד. "אנחנו משתלה שנותנת מענה טוב ואיכותי לכל מה שגינה צריכה. עצי פרי אנחנו מגדלים, ועצי נוי אנחנו יודעים ממי לקנות כך שיגדלו ואנשים ישתלו ויצליח להם ותהיה להם חוויית הצלחה".
יפית שלו, מעצבת פנים ומומחית בהלבשת בתים, מסבירה כי הצל רלוונטי לא רק לחוץ, אלא אפשר ליצור צל איכותי ולהוריד את המעלות בבית גם באמצעות הצללות נכונות לדל"ת אמותנו: "תחום ההצללה והווילונות בתוך הבית אינו סתם עניין טכני. כמו כל עיצוב בבית המשפיע לנו על הנפש, אנחנו בוחרים וילונות בשני פרמטרים: הראשון הוא עד כמה הווילון צריך להצל על החלל, כלומר אם מספיקה חציצה קלה או שיש באזור המון שמש, או אם יושבת שם ריהוט, והחשיפה לשמש תקלקל את הריהוט. אם אנחנו זקוקים להצללה חזקה, כלומר לווילון אטום, יש כמובן כמה רמות של אטימות הווילון. ככל שהוא אטום יותר כך המראה שלו חונק יותר את הבית. וילון מאוורר יצל פחות אבל ייתן תחושה מאווררת.
יפית שלו: "מומלץ שהווילונות יתוכננו בהכנה מוקדמת ולא כשהבית כבר מוכן, כי אז נצטרך למצוא את הפתרון הכי טוב בדיעבד ולא לכתחילה"
"אם יש נוף יפה בחוץ, נרצה שהוא ייראה פנימה. אפשר לשלב בין השניים באמצעות וילון חצי שקוף ווילון אטום מתחתיו, ולשחק בשכבות לפי הצורך לאורך שעות היום", מעניקה שלו פתרון. "מבחינת עלויות במקרים כאלה, בשילוב בין השניים המחיר יהיה כמו של שני וילונות.
"יש לדעת שיש כמה סוגי וילונות: אלו הנפתחים, שאותם נשים במקומות שיש מקום לווילון מהתקרה ועד הרצפה. כשיש ריהוט בדרך נשתמש בווילונות רומיים או בווילונות גלילה, שיורדים כמסך, וגם להם יש כמה רמות אטימות. אפשר גם לשלב בין השניים ולשים בסיס גלילה אטום ומעליו וילון שקוף. מומלץ שהווילונות יתוכננו בהכנה מוקדמת ולא כשהבית כבר מוכן, כי אז נצטרך למצוא את הפתרון הכי טוב בדיעבד ולא לכתחילה. בהתקנת וילונות נסתרים אפשר ליצור מראש קרניז שמסתיר את הקונסטלציה של הווילון. זה עניין של סגנון וטעם, שאפשר לעצב מראש לפי הרצון. וילון נשפך יתאים פחות לבית שיש בו ילדים קטנים, שעלולים למשוך אותו".
חוץ מווילונות יש עוד דרכים להצל בבית?
"כמו ברכבים גם לבית יש חלונות אטומים חלקית, והם משמשים כמו משקפי שמש על הזכוכית. תריסים חשמליים, שיהיה קל להוריד ולהרים, נתקין מראש במנגנון פנימי בתוך החלון.
"לצבע הווילון יש השפעה גדולה על ההרגשה ועל המראה", מסכמת שלו. "צבעים כהים דוהים מהשמש, אבל אם הווילון אטום, הצבע כבר לא כל כך משנה לנו. וילונות הם די יקרים, לכן כדאי לבחור צבע ניטרלי. אני אוהבת וילונות בצבע לבן או שמנת. כריות ואקססוריז הם די זולים, ואפשר להשתולל איתם, וכשנמאס מחליפים. אבל למי שאוהב צבעים עזים ויודע שמה שייבחר ישמש לאורך זמן, אני ממליצה לקחת צבע משמח. בסוף גם בבגדים וגם בהלבשת הבית כדאי שכל אחד יעשה מה שמשמח אותו ועושה לו טוב. מודרני או מינימליסטי, בכל בחירה תשאלו את עצמכם מה אתם אוהבים ומה משמח אתכם, ולא מה אופנתי וטרנדי".
