מלחמת הבחירות המקומיות

שבועיים בלבד אחרי שמחת תורה היה המועד שבו היו אמורות להיערך הבחירות המוניציפליות לרשויות המקומיות ברחבי הארץ. שלל המועמדים והרשימות הגיעו לישורת האחרונה של קמפיין אינטנסיבי שניהלו לאורך חודשים ארוכים, עד שפרצה המלחמה וגדעה את הכול באחת. מועמדים רבים גויסו למילואים, ומשרד הפנים הודיע על דחיית הבחירות.

אהרון היינמן: "למי יש פנאי להתעסק בבחירות? אני משמש סגן מפקד אוגדת איו"ש ומוביל כמה מהלכים מבצעיים שאני אחראי להם באופן כמעט בלעדי, ויש בהם כדי לשנות שינוי של ממש את תמונת המצב הביטחוני ביהודה ושומרון. אם אני לא אהיה בצבא, לא יהיה מי שיעשה אותם. אם אצטרך לעזוב הכול ולהתעסק בקמפיין הבחירות, תהיה פגיעה ישירה בביטחון"

תזמון בעייתי

לאחרונה הודיע שר הפנים משה ארבל על המועד החדש לבחירות: כ' בשבט, 30 בינואר. דהיינו, בעוד כחודש וחצי, אף שמועמדים רבים עדיין מגויסים למילואים ומתקשים לנהל קמפיין ראוי, נתון שמעניק יתרון אוטומטי למתחרים שלהם. כזה הוא סיפורו של סא"ל (במיל') אהרון היינמן, חבר מועצת גבעת זאב וסגן מפקד אוגדת יו"ש, שנמצא גם הוא בשירות מילואים זה חודשיים ימים ובה בעת מתמודד על קדנציה נוספת במועצה.

"בקמפיין לבחירות המקומיות יש הרבה מאוד יצריות, וזה גורר השמצות בין מועמדים. בגבעת זאב לדוגמה יש ציבור חרדי הולך וגדל לצד ציבור ציוני-דתי וציבור חילוני. מטבע הדברים לפני הבחירות יש מתח בין הציבורים. למה צריך לעסוק בזה בשעת מלחמה", תוהה היינמן, "ולמי יש פנאי להתעסק בבחירות? אני משמש סגן מפקד אוגדת איו"ש ומוביל כמה מהלכים מבצעיים שאני אחראי להם באופן כמעט בלעדי, ויש בהם כדי לשנות שינוי של ממש את תמונת המצב הביטחוני ביהודה ושומרון. אם אני לא אהיה בצבא, לא יהיה מי שיעשה אותם.

"אם אצטרך לעזוב הכול ולהתעסק בקמפיין הבחירות, תהיה פגיעה ישירה בביטחון. עד לפני חמישה חודשים הייתי מג"ד, והגדוד שלי נמצא עכשיו בפעילות מבצעית במחנה הפליטים ג'נין. היו מצפים ממני שאעזוב את החיילים שלי בשביל קמפיין בחירות?!"

לשיטתו גם התושבים שנשארו בעורף אינם פנויים כרגע לבחירות. "שכנה שלי בגבעת זאב, בעלה מ"פ מילואים ברצועת עזה. שייך בכלל שאגיע לדבר איתה ולספר לה מה התוכניות שלי מבחינת תחבורה, חינוך ורווחה בקדנציה הקרובה? מישהו בכלל יבוא לערב פתוח? איך אמורים לנהל קמפיין במצב מלחמה, כשכולם חושבים על בני המשפחה שנמצאים בשדה הקרב ברצועת עזה? אנחנו עורכים המון שיחות זום איך לחזק את מי שנשאר בעורף ולתמוך בו. לא הגיוני להתעסק בקמפיין בתקופה הזאת".

נוסף על כך מזכיר היינמן כי בבחירות הכלליות מדינת ישראל מביאה את הקלפיות עם פתקי הצבעה אל החיילים בשטח, אולם בבחירות המקומיות העניין מסובך פי כמה וכמה. "בבחירות לכנסת גם אם מתמודדות ארבעים רשימות, המדינה מביאה את כל הפתקים, וכל אחד יודע לאיזו מפלגה הוא רוצה להצביע. בבחירות המוניציפליות יש 374 רשויות מקומיות, ובכל אחת מהן ממוצע של עשר רשימות נוסף על המתמודדים לראשות העיר או המועצה.

"הבעיה היא שהרשימות הן לא לפי שמות ואותיות מוכרות כמו בבחירות הכלליות. הרבה מאוד רשימות הן מקומיות. למשל הרשימה שלנו, האותיות שלה הן 'טב', שם הסיעה הוא 'טוב לגבעה', וכתוב עליו 'בראשות אילנה דרור ואהרון היינמן', כי אנשים מכירים אותנו. בלי לראות את השם שלנו הם לא ידעו לבחור בנו. הפתקים מאוד מורכבים. איך אפשר לדאוג לכל החיילים שנמצאים במלחמה ולוודא שיקבלו את הפתק הנכון? גם אם יכתבו בכתב יד, אם יש אפילו טעות באות אחת הפתק נפסל".

עם זאת מציין היינמן שיש מפלגות שהמועמדים שלהן אינם מגויסים, וזה מעניק להם יתרון על פני האחרים. "במפלגת הציונות הדתית 62% מהמתמודדים ומאנשי הקמפיין נמצאים במילואים. המפלגה שלנו משותקת, אנחנו לא יכולים לתפקד עכשיו. יש מפלגות אחרות שאצלן אף אחד לא במילואים. הרבה יותר קל להן עכשיו, הפעילים שלהן נמצאים בשטח וממשיכים בקמפיין. יש כאן חוסר הוגנות משווע. דווקא הציבור שנמצא במילואים ומקריב את חייו למען המדינה מקבל יריקה בפנים".

לדבריו הבעיה המרכזית היא שראשי הערים המרכזיות שהוציאו מכתב דרישה שלא לדחות עוד את הבחירות הם בעלי אינטרס. "המתמודדים מולם לא נמצאים בשטח, כי הם בצבא. הם עצמם חזקים בשטח, כי מנהלים את היישוב תוך כדי מלחמה ומצטלמים בחלוקת כלי נשק לכיתת כוננות וכדומה. הם מצטיירים הכי טוב כלפי תושבים, לכן מבחינתם זה תזמון מושלם לעריכת הבחירות. השאלה היא אם מקדמים את האינטרס שלהם או את האינטרס של עם ישראל ושל מי שמקריבים את חייהם למענו".

היינמן יודע שרוב המתמודדים כבר השקיעו כסף רב בקמפיין שנגדע באיבו. יש הטוענים שאם יידחו הבחירות למועד בלתי ידוע, הם יצטרכו להתחיל את הקמפיין מהתחלה. "גם אם הבחירות יתקיימו במועד החדש שנקבע, נצטרך להתחיל את הקמפיין מהתחלה", הוא מפריך את הנחת היסוד. "אף אחד לא יכול לרכוב על הקמפיין שעשה לפני חודשיים וחצי. אי אפשר להמשיך מאותה נקודה. צריך קמפיין חדש. לכן תתכבד המדינה ותמצא דרך לשפות את המתמודדים על ההוצאות ולהגדיל להם את המימון. אם המדינה דמוקרטית, היא צריכה להשקיע בזה".

אהרון היינמן: "המתמודדים מולם לא נמצאים בשטח, כי הם בצבא. הם עצמם חזקים בשטח, כי מנהלים את היישוב תוך כדי מלחמה ומצטלמים בחלוקת כלי נשק לכיתת כוננות וכדומה. הם מצטיירים הכי טוב כלפי תושבים, לכן מבחינתם זה תזמון מושלם לעריכת הבחירות. השאלה היא אם מקדמים את האינטרס שלהם או את האינטרס של עם ישראל ושל מי שמקריבים את חייהם למענו"

בלי פוליטיקה בצבא

אף שכרגע בטבריה מנהלת את העיר ועדה קרואה עקב התנהלותו של ראש העיר האחרון, גם בה צפויות להיערך בחירות בשעה טובה ומוצלחת. סרן (במיל') רפאל טרבלסי, יו"ר הנהלת המתנ"סים בטבריה ולשעבר חבר מועצת העיר, התכונן אף הוא למערכת הבחירות שתחזיר אותו למועצת העיר, עד שפרצה המלחמה וטרפה את הקלפים.

בתפקידו בחודשיים האחרונים, מקל"ר בפיקוד העורף שמקשר בין הרשות המקומית ובין הצבא, הבין טרבלסי כי הבחירות חייבות להישאר מחוץ לתמונה עד אחרי המלחמה. "אדם שלובש מדים לא יכול להתעסק בפוליטיקה. אם יש משהו טהור במדינה הזאת שנקי מפוליטיקה, זה הצבא", הוא קובע. "להתחיל עכשיו לערבב כל מיני מחלוקות ופוליטיקות זה לא נכון, בוודאי בשעת מלחמה. כשאני למשל נכנס למועדון קשישים מטעם פיקוד העורף, אני לא מתחיל לבחון מי תומך בי ומי לא. אני נותן הוראות ומנסה להציל חיים כמה שיותר. לבוא ולצייר אותנו כאנשים פוליטיים פוגע בבסיס האמון שיש לאזרחים בצבא ובהיותו נקי מפוליטיקה. לא יקרה כלום אם ידחו את כל המחלוקות לאחרי המלחמה.

"כנראה לא למדנו כלום מ-7 באוקטובר", מוסיף טרבלסי. "העם היה מפולג. שנאת החינם הגיעה לגבהים שלא היו עשרות שנים. עד שסוף-סוף העם הזה התחיל להתאחד במלוא העוצמה, זה הזמן לבוא ולהרוס ולחזור ל-6 באוקטובר?!" הוא תוהה. "תנו גם לעם הזה טיפה ליהנות מהאחדות הזאת".

רפאל טרבלסי: "אדם שלובש מדים לא יכול להתעסק בפוליטיקה. אם יש משהו טהור במדינה הזאת שנקי מפוליטיקה, זה הצבא. להתחיל עכשיו לערבב כל מיני מחלוקות ופוליטיקות זה לא נכון, בוודאי בשעת מלחמה. כשאני למשל נכנס למועדון קשישים מטעם פיקוד העורף, אני לא מתחיל לבחון מי תומך בי ומי לא

בכל זאת, מועמדים השקיעו סכומי עתק בבחירות הללו.

"גם אני השקעתי סכומים גדולים. כשפרצה המלחמה כולם קיפלו את הקמפיינים. הוריתי לכל הפעילים להחליף את שלטי הבחירות בדגלי ישראל. אני זה שצריך להתחיל עכשיו מאפס למאה. נראה לך שאוכל בתוך חודש להרים קמפיין, לעומת מי שלא התגייסו והמשיכו להיות בקמפיין בחירות.

"איפה השוויוניות? מי שהתגייס לצבא בועטים בו? איפה הראש של הלוחמים בעזה צריך להיות? אנחנו לא עם אחד? מותר להם למות ולהקריב את עצמם על המדינה, אבל אין להם זכות לבחור ולהיבחר?" הוא אומר בכאב. "אם בזמן מלחמה אפשר להחליף הנהגה, למה לא מחליפים את ביבי, דרעי או שאר השרים שהחליטו על מועד הבחירות? אם כבר דמוקרטיה, הממשלה איבדה את האמון הרבה יותר

רפאל טרבלסי: "איפה השוויוניות? מי שהתגייס לצבא בועטים בו? איפה הראש של הלוחמים בעזה צריך להיות? אנחנו לא עם אחד? מותר להם למות ולהקריב את עצמם על המדינה, אבל אין להם זכות לבחור ולהיבחר?"

תגובת משרד הפנים

ממשרד הפנים נמסר: "נושא מועד הבחירות לרשויות המקומיות נבחן לעומק על ידי גורמי המקצוע ולאחר עבודת מטה מעמיקה והתייעצות עם כלל הגורמים החליט השר לקיים את הבחירות ב-30 בינואר כמצוות המחוקק. לפיכך יחידת המפקח הארצי על הבחירות המקומיות והאזוריות במשרד הפנים ממשיכה בהיערכות התפעולית לקיום הבחירות המוניציפליות במועד זה, למעט ב-14 הרשויות שבהן הבחירות תידחנה.

"הפעילות ב-239 הרשויות שבהן הבחירות תתקיימנה בסוף ינואר מנוהלת על ידי מנהלי הבחירות ברשויות בתיאום עם ועדות הבחירות המקומיות שבהן נציגות – כחברים או כמשקיפים – לכל רשימה מתמודדת. במסגרת ההיערכות להבטיח לכל תושב את הזכות לבחור ולהיבחר מתקיימים גם הדיונים הנדרשים עם שלטונות הצבא".