ההנהגה, בואו נודה, אינה חולמת כרגע על ייסוד מחודש של ההתיישבות היהודית בחבל עזה ואפילו לא על כיבוש כלל הרצועה. גדעון סער, שכעת הוא שוב חבר ממשלה, מדבר על כיבוש מוגבל של רצועה צרה בשולי השטח – משהו בסגנון הלא-מוצלח כל כך של צוק איתן – ונראה שהממשלה בסך הכול מיושרת עם המגמה הזאת. במבצעים שקדמו לצוק איתן נכנסו חיילינו הרבה יותר לעומק, ובפעמיים שכבשה ישראל את רצועת עזה, ב-1956 וב-1967, זה הלך בקלות ובמהירות, אבל נדמה שישראל מורתעת מאי-פעם.
והנה ראיות נוספות להתנהלות הממשלתית המהוססת. השר ישראל כ"ץ נשאל השבוע בערוץ 14 מהי המשמעות של ההצהרות הממשלתיות על שאיפות למיטוט חמאס, אם הכוונה שנוכל להתהלך יחפים על החוף בעזה. כ"ץ השיב: "אין שאיפה כזאת להתהלך על החוף בעזה". השגריר באו"ם גלעד ארדן הצהיר מפורשות בריאיון ל-CNN: "לישראל אין עניין לכבוש את עזה או להחזיק בה". כל זאת בעקבות נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, שבמקביל להצהרת תמיכה בנו הוסיף: "ישראל תעשה טעות גדולה אם תכבוש את עזה".
כיצד אפשר להשמיד את חמאס בלי השתלטות על הרצועה? לממשלת ישראל ולג'ו ביידן פתרונים. אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים, ולא בטוח שמצבה התודעתי של ממשלת ישראל שונה כל כך מזה של 250 החטופים בעזה. בכל אופן, יש מי שמנסים בימים אלו להביא את המדינה לתובנה שהדרך היחידה האפשרית לניצחון על כוחות הרשע עוברת בדיוק שם, בכיבוש מחודש של הרצועה, ובשלב הבא גם בחידוש ההתיישבות שם. כמה וכמה קבוצות ואטסאפ שחותרות לכך ונוסדו אחרי השבת השחורה של שמחת תורה התמלאו במהירות. ראשיהן משתפים פעולה זה עם זה גם אם פועלים בדרכים שונות.
"זה לא ייקח יומיים. יש עוד לחימה ארוכה לפנינו. אבל צריכים להיות מוכנים בכל רגע ולהאמין שהרגע הולך ומתקרב"
יוסף חיים חדאד: "אנחנו חושבים שצריך קודם כול להוציא מהממשלה, על ידי לחץ ציבורי מלמטה, את המילים 'כובשים את עזה' ו'שליטה יהודית מלאה על עזה', לא שליטה של האו"ם ולא של כל מיני כוחות אמצע מהסוג של צד"ל, אלא שעם ישראל ישלוט על עזה. ברגע שהממשלה תאמר את המילים הללו וזו תהיה המטרה, נדרוש את המטרה הבאה: התיישבות יהודית. אני יודע שיש המון אנשים שמחכים עם מזוודות לחזור לשם"
אלפי מגויסים לצבא הכתום
בשתי קבוצות שנפתחו אחרי האסון בדרום, ששמן "גוש קטיף – אנחנו בדרך", נמנים יחדיו, נכון לכתיבת הדברים, יותר מ-1,600 חברים. "יש לנו הזדמנות היסטורית לייצר מהלך של חזרה הביתה, אל חלקים שכמעט ונשכחו מהלב", נכתב בתיאור הקבוצות. "בואו ננסה שלא לפספס אותה".
נועה שטרנברג, בתו של ערן שטרנברג, שהיה דוברו של גוש קטיף בימי ההתנתקות, שותפה בקהילת ואטסאפ אחרת, "חוזרים לחבל עזה", שמאגדת יותר מ-1,100 חברים, ובה בין השאר מאות בוגרי 15 מיישובי הגוש. הגוף המנהל מורכב מבוגרי הגוש ומאנשי פרסום ותקשורת, ששוברים את הראש בימים אלה כיצד גורמים להנהגת המדינה להפוך את מצב הביש שנקלעה אליו ישראל לניצחון גדול בדמות חזרת ההתיישבות היהודית לחבל עזה הנטוש.
שטרנברג מודה, "זה לא שבעוד שבועיים חוזרים להתיישב בגוש, אבל אם במקום לראות בזה רעיון הזוי יראו בזה רעיון במחלוקת, השמאל אפילו יתקוף אותנו וכך זה יעלה לשיח, זו כבר הצלחה. "עיקר המאמצים מושקעים בהנחלת הרעיון בתודעה של האנשים", היא מסבירה, "שחזרה לגוש תיתפס כפתרון הגיוני למציאות הזו. דרך הפעולה היא להניע את השטח: לחלק הרבה סרטים כתומים, ליצור תוכן שיסתובב ברשתות. לרתום לעניין כמה שיותר מובילי דעת קהל".
היא בת 22 וגרה עם הוריה ביישוב גני טל, הקרוי על שם מושב גני טל המקורי, ששכן בגוש קטיף. היא זוכרת לא הרבה מהגוש, בעיקר את בית הכנסת ואת הים, "הרוב מסיפורים ששמעתי על הגוש. הייתי אז בת ארבע וחצי. יש לי תמונה בראש של הנסיעה מהגוש לחפץ חיים אחרי הגירוש. אני זוכרת את אימא שלי בוכה. לא באמת הבנתי מה קורה סביבי".
בסיעור מוחות שערך השבוע הצוות ששטרנברג שותפה בו הוצע כאמור לחזור ולחלק סרטים כתומים, שסימלו את המאבק נגד תוכנית ההתנתקות וזכורים היטב לכל מי שחי כאן בשנת 2005. "מתוך הכאב הנורא והמצוקה הקשה", נכתב בתיאור הקהילה הזו בוואטסאפ, "מדינת ישראל כולה מתחילה להבין את האמת: חבל עזה צריך לחזור לידינו. הגירוש היה טעות נוראה שעולה לנו ביוקר. בשביל שזה יקרה, צריך לדחוף בכל הכוח, בכל המישורים, המעשי והתודעתי. אנחנו צריכים להקים את התשתית שתאפשר את החזרה ליישובים.
"השלב השני, הקמת גרעינים בפועל של חידוש היישובים. הכנה מעשית לחזור. להיות מוכנים לחזור לשם בכל רגע. לגבש גרעין של משפחות שרוצה לעלות ליישב כשזה יתאפשר. אנחנו לא מדמיינים. אנחנו מבינים את המציאות. זה לא ייקח יומיים. יש עוד לחימה ארוכה לפנינו. אבל צריכים להיות מוכנים בכל רגע ולהאמין שהרגע הולך ומתקרב".
יוסף חיים חדאד, בן 41 מנגוהות שבהר חברון, מוביל עם חבריו כמה קבוצות ואטסאפ ששמן "נלחמים. עזה סוף". הן נוסדו בשבוע שעבר וצברו עד שעת כתיבת הדברים כ-2,400 חברים. הוא איננו בוגר גוש קטיף, אף שבהתנתקות פעל עם אשתו במאבק נגד ההתנתקות.
"זו יוזמה עצמאית של שניים-שלושה חבר'ה", הוא מספר. "חשבנו שנכון לנצל את המציאות ואת השינוי התודעתי בעם בעקבות הטבח לאמירות ולמטרות ברורות של כיבוש עזה ושליטה יהודית מלאה. זו מבחינתנו מטרת ביניים. המטרה היא כמובן התיישבות יהודית בכל רחבי עזה.
אלוף (מיל') גרשון הכהן: "מקיר לקיר ברור שחייבים להכחיד את חמאס בעזה. מה עושים בה אחר כך, תהיה מחלוקת, אבל קודם כול צריך לעשות את זה".
אנחנו צריכים לחזור לשלוט ברצועה?
"זה לא מפחיד אותי בכלל. צריך לארגן את המרחב אחרת".
אנחנו צריכים להחזיר לשם את ההתיישבות היהודית?
"בהחלט אפשרי"
"אנחנו חושבים שצריך קודם כול להוציא מהממשלה, על ידי לחץ ציבורי מלמטה, את המילים 'כובשים את עזה' ו'שליטה יהודית מלאה על עזה', לא שליטה של האו"ם ולא של כל מיני כוחות אמצע מהסוג של צד"ל, אלא שעם ישראל ישלוט על עזה.
"ברגע שהממשלה תאמר את המילים הללו וזו תהיה המטרה, נדרוש את המטרה הבאה: התיישבות יהודית. אני יודע שיש המון אנשים שמחכים עם מזוודות לחזור לשם, אבל לא רצינו ללכת לכיוון שנשמע מגזרי, כאילו אדם רוצה לחזור לווילה ולים, אלא פשוט כי זה השטח שלנו. כרגע כולם מבינים, גם בשמאל, שכשהשטח הזה בידי אחרים מתרחשות זוועות מהסוג של השבת שעברה. לכן האמירה 'לכבוש את עזה' ו'שליטה יהודית' היא דבר שמתקבל אצל כולם. זו ההבנה שלנו.
"אין לנו כמובן התנגדות למסרים של חזרה לגוש קטיף, אבל בכוונה כאמור אנחנו לא מבליטים את הצבע הכתום. אנחנו לא רוצים שזה ייתפס כמחאה מגזרית של ציבור דתי-לאומי או של מי שגורשו, אלא חיבור פשוט למציאות הנוכחית, שמחייבת שליטה במקום הזה.
"אגב, עד לפני כמה ימים נתניהו לא היה מסוגל להכריז שמטרתו היא מיטוט או חיסול של חמאס, והיום הוא כבר מצהיר שאלו מטרות המבצע. לכן אנחנו חושבים שאם נלחץ ונפגין ונילחם, השינוי הזה יתרחש. אחרת זה יהיה בסך הכול סבב משודרג שלא שונה מהותית מהסבבים הקודמים, בלי שינוי אמיתי בשטח".
בתנועת נחלה הוותיקה, לעומת זאת, סוברים שבהחלט הגיע הזמן לדון בהתיישבות מחודשת בגוש. צבי אלימלך, יו"ר התנועה, משוכנע: "הגיע הזמן לחזור הביתה. עזה היא חלק מארץ ישראל. עזיבת חלקיה הדרומיים של ארץ ישראל היא שורש הצרה. ממשלת ישראל צריכה לשחרר את עזה וליישב אותה ביהודים. מאז הסכמי אוסלו מנסים להסביר לנו שהפתרון היחיד אחרי הכיבוש הצבאי הוא הסכם מדיני עם הערבים, אך הם מעולם לא חזרו בהם מהכוונה להשמיד את מדינת ישראל. התפיסה הזו אפשרה לארגוני הטרור להצטייד בתחמושת, להתאמן ולבצע את הטבח הנורא בשבוע שעבר. הגיע הזמן לחזור לדרך המקורית".
איש פרסום שפעיל בעניין אולם מבקש לשמור על עילום שמו מספר שבכוונתו ובכוונת צוות שהוא חלק ממנו לפעול להצפת הארץ בצמידים כתומים, בכרזות בסגנון "חוזרים לגוש קטיף" וביצירת עצומות והכרזות של החיילים בשטח שמבחינתם המלחמה לא תיגמר עד שלא חוזרים ליישובים.
ד"ר אסף מלאך, המכללה למדינאות: "התוכנית האופרטיבית חייבת להתחיל בהחרבה מקיפה של העיר עזה וסביבותיה לדורות. זה צורך מבצעי הכרחי על מנת להתחיל בחיסול של חמאס ולפגיעה מינימלית בכוחותינו. התמונה הכוללת מחייבת לראות בפינוי דרומה של אוכלוסיית צפון הרצועה, ובפרט של אוכלוסיית העיר עזה, מהלך של קבע שאיננו עומד להתבטל"
"זה הקו הכללי", הוא מסביר ומסייג מייד: "הבעיה היא שזה לא מדבר לכל עם ישראל, כי גוש קטיף צבוע כימין מסוג מסוים מאוד. לכן בתוך המאבק הזה צריך ליצור כיוון נוסף, יותר לאומי וממלכתי, עם מסר בסגנון 'עזה – עוטף ישראל' ו'נכנסים כדי להישאר'. להבהיר שנכנסים לעזה כדי להישאר בה ולא כדי לצאת ממנה. ומה בדיוק לעשות ולבנות שם – נחליט ביחד בהמשך הדרך".
הפרסומאי ואושיית הימין ברל'ה קרומבי מחזיק אף הוא בדעה דומה: "לי ברור שנחזור לגוש קטיף כמו החזרה לגוש עציון, שגם היא נראתה פעם חלום הזוי ומנותק. ואני לא נותן סתם את הדוגמה של גוש עציון, כי כששמעתי את הסיפורים של החברים מעוטף עזה שצועקים בקשר עד שנפלו בקרב, נזכרתי בקרב של כפר עציון. כל לוחם בצה"ל גדל על הקריאה 'מלכה נפלה', שליוותה את הנסיגה מגוש עציון. אבל חזרנו.
"זה לקח זמן, וגם לגוש קטיף ייקח זמן לחזור, אבל בסוף הציבור הישראלי מבין שאין דרך אחרת לפתור את בעיית עזה, רק פתיחת הגבול הדרומי ועידוד האוכלוסייה בעזה לעזוב למצרים, ואז כיבוש הרצועה והקמה מחדש של היישובים.
"לצד זאת אומר עוד משהו בעדינות: אני לא סבור שזה הזמן לקמפיין שקורא לחזרה לגוש קטיף. אני לא חושב שהעם בשל לזה. כעת צריכים לדבר על כיבוש הרצועה, ואחרי כיבושה וטיהורה נצטרך להתחיל לדרוש את השיבה לגוש קטיף והקמת היישובים. כעת הקריאות האלה פוגעות במוטיבציה של כלל הציבור בישראל להתאחד מאחורי מטרות המלחמה, ובשעה הזו האחדות והדרישה לנצח את חמאס ולכבוש את עזה היא הדבר החשוב ביותר למען הצלחת המלחמה.
"סליחה על הקלישה, אבל אשתמש בסיסמה שגרמה בעבר לרבים כמוני אנטי וזוהתה כשלילית, אבל כעת אני מרגיש שאנו צועקים אותה מתוך נהמת נשמת האומה: עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה".
יואב שורק: "ברצועה 'החדשה' חייבת להיות אוכלוסייה קטנה יותר ועוינת פחות. שיקום של רבים מצאצאי הפליטים בארצות קולטות, עם מענק ישראלי וסגירת התביעות, עשוי לחולל שינוי מכריע לטובה ברצועה ולסגור מעגלי איבה הפתוחים מ-1948. היעדר זיקה של ממש של צאצאי פליטים אלה לאדמת עזה ורצונם בהגירה יקלו מאוד על יישום תוכנית כזו"
"הייתי שליח הא-ל"
פה ושם אפשר לאתר דמויות בתקשורת ובבמה הציבורית שמביעות רצון מפורש לחזור לגוש קטיף. ינון מגל למשל אישר השבוע באוזניי שהוא תומך בכך במלוא מובן המילה.
שאלתי השבוע גם את אלוף (מיל') גרשון הכהן, מי שפיקד בכבודו ובעצמו על תוכנית ההתנתקות, מה לדעתו יש לעשות כעת. "פשוט מאוד", הוא השיב. "מקיר לקיר ברור שחייבים להכחיד את חמאס בעזה. מה עושים בה אחר כך, תהיה מחלוקת, אבל קודם כול צריך לעשות את זה".
אנחנו צריכים לחזור לשלוט ברצועה?
"זה לא מפחיד אותי בכלל. צריך לארגן את המרחב אחרת".
אנחנו צריכים להחזיר לשם את ההתיישבות היהודית?
"בהחלט אפשרי".
החורבן בעוטף עזה מעורר בך מחשבות חרטה על חלקך בהתנתקות?
הכהן מתרתח: "כל דיבור כזה גורם לי רצון להכות את המטומטמים ששואלים אותי על זה. למה שאתחרט? אני החלטתי על זה? אתם לא נורמלים. אני הצלתי את מפעל ההתיישבות, אני וזמביש וולרשטיין והרב אבינר. כי הבנו שמה ששרון רצה היה ליצור דה-לגיטימציה למפעל כולו דרך התנגשות נטולת שליטה ורסן שהופכת את כל מפעל ההתיישבות ללא-לגיטימי. את זה עצרנו, אז על מה אני צריך להתחרט?
"אם במקומי היו מציבים שם את יאיר גולן, אתה יודע מה היה קורה שם? פי עשרה גרוע יותר ממה שקרה בעמונה. הייתי שליח הא-ל. למה לא שואלים את יואב גלנט אם הוא מתחרט? הוא ישב אז בפורום החווה והיה המזכיר הצבאי של שרון. למה לא שואלים את אביב כוכבי, שהיה אז מפקד אוגדת עזה?
"אתם לא מבינים מה היה קורה לציונות הדתית בצה"ל במקרה שלא אני הייתי שם אלא מישהו אחר. פשוט לא הייתה נשארת ציונות דתית בצה"ל".
ברל'ה קרומבי: "לי ברור שנחזור לגוש קטיף כמו החזרה לגוש עציון, שגם היא נראתה פעם חלום הזוי ומנותק. ואני לא נותן סתם את הדוגמה של גוש עציון, כי כששמעתי את הסיפורים של החברים מעוטף עזה שצועקים בקשר עד שנפלו בקרב, נזכרתי בקרב של כפר עציון. כל לוחם בצה"ל גדל על הקריאה 'מלכה נפלה', שליוותה את הנסיגה מגוש עציון. אבל חזרנו"
להחריב את עזה
מטבע הדברים גם הרשת מלאה בימים אלה בהצעות פתרון רבות לבעיית עזה. חלקן משלימות את התמונה שמציעים דורשי זכות השיבה. לדוגמה, ראש המכללה למדינאות ד"ר אסף מלאך ציין: "סקרים לאורך השנים מלמדים בקביעות על רצון ברור של חלק משמעותי מאוכלוסיית עזה להגר למדינות אחרות. פתיחת מסדרון הומניטרי לכיוון סיני היא דרישה הכרחית שיש להשיגה באמצעות לחץ בין-לאומי.
"שיקום פליטים מאזורי מלחמה על ידי הגירה לארצות קולטות הוא לעיתים הדרך המיטבית, והתרחש באזורים שונים בעולם. הוא בר ביצוע אם יינתן סל שיקום ראוי ויינתנו למדינות המעורבות תמריצים כלכליים ואסטרטגיים הולמים. על זה יש ללחוץ בחודשים הקרובים".
ועם זאת הוא מוסיף: "התוכנית האופרטיבית חייבת להתחיל בהחרבה מקיפה של העיר עזה וסביבותיה לדורות. זה צורך מבצעי הכרחי על מנת להתחיל בחיסול של חמאס ולפגיעה מינימלית בכוחותינו. התמונה הכוללת מחייבת לראות בפינוי דרומה של אוכלוסיית צפון הרצועה, ובפרט של אוכלוסיית העיר עזה, מהלך של קבע שאיננו עומד להתבטל".
בפרסום נוסף תיאר מלאך כיצד יהיה הטבח בעוטף עזה לאירוע מכונן בתולדות הג'יהאד העולמי, אלא אם כן בלימודי ההיסטוריה בעתיד יתווספו לו השורות האלה: "הטבח האכזרי הוביל את ממשלת ישראל להבנת גודל האיומים, לגירוש מבוקר של מחצית האוכלוסייה מרצועת עזה לסיני ולהחלת שליטה ישראלית בה, ובמקביל, לאחר חודש, לפעולה הגדולה בשיתוף הצבא האמריקני, שפגעה אנושות בארגון חיזבאללה והורידה אותו מגדולתו בלבנון".
צבי אלימלך, נחלה: "הגיע הזמן לחזור הביתה. עזה היא חלק מארץ ישראל. עזיבת חלקיה הדרומיים של ארץ ישראל היא שורש הצרה. ממשלת ישראל צריכה לשחרר את עזה וליישב אותה ביהודים. מאז הסכמי אוסלו מנסים להסביר לנו שהפתרון היחיד אחרי הכיבוש הצבאי הוא הסכם מדיני עם הערבים, אך הם מעולם לא חזרו בהם מהכוונה להשמיד את מדינת ישראל"
"כולם שם רוצים להגר"
העיתונאי והוגה הדעות יואב שורק כתב: "המערכה הנוכחית חייבת לחתור לא להסכמה עם חמאס או חלילה למאזן אימה חדש, אלא למיגור מוחלט שלו ולניקוי של הרצועה כולה מכלי נשק, תשתיות טרור, מנהרות ותאי התנגדות. האפשרות היחידה להצליח במערכה כזו היא לנהל אותה 'ללא כפפות'. אם המחיר של כניסה בטוחה הוא הריסת מרחבים שלמים והברחת האוכלוסייה ממנה, יש לעשות זאת ללא היסוס. ברצועה 'החדשה' חייבת להיות אוכלוסייה קטנה יותר ועוינת פחות.
"נקודת מפתח קשורה ב'פליטים', שהם למעשה צאצאי צאצאיהם של פליטי 1948, שהם רוב אוכלוסיית הרצועה: שיקום של רבים מצאצאי הפליטים בארצות קולטות, עם מענק ישראלי וסגירת התביעות, עשוי לחולל שינוי מכריע לטובה ברצועה ולסגור מעגלי איבה הפתוחים מ-1948. היעדר זיקה של ממש של צאצאי פליטים אלה לאדמת עזה ורצונם בהגירה יקלו מאוד על יישום תוכנית כזו.
"לסבורים שאין מי שיקלוט אותם חשוב להבהיר שהדבר אפשרי בהחלט, ויוכיח הניסיון של העולם בשיקום מיליוני פליטים במהלך המאה הקודמת והמאה הנוכחית. עד כה שום גורם לא דחף לשיקום הפליטים הללו, ולהפך, האתוס הפלשתיני ותומכיו עשו הכול כדי להנציח את הפליטות ולכלוא את הציבור בתוך הרצועה.
"מדיניות של אפס סובלנות לפח"ע וללאומנות אנטי-ישראלית ברצועת עזה, כולל במערכות החינוך ובמוסדות הדת, בידי שלטון צבאי ישראלי – גם אם זמני – תאפשר להסיר את הגדר החותכת את הרצועה ממישור החוף הדרומי, להשיב לעזה אופק של קיום נורמלי ולאפשר לראשונה לתושבים המעוניינים בדו-קיום להשמיע את קולם ברמה.
"צמצום האוכלוסייה הערבית של הרצועה בעקבות מיגור חמאס ובעקבות תוכניות השיקום בארצות אחרות תאפשר התיישבות ישראלית גם בחבל ארץ זה, באופן שיעמיק את השליטה הישראלית ואת הנורמליזציה של היחסים בין העמים. תוכניות פיתוח, הן ליהודים והן לערבים, של הרצועה וחופיה, עשויות לכונן עתיד פורה ופורח לחבל ארץ יפה זה".
יואב שורק: "נפגשתי עם צרפתי חביב מאוד וללא ספק הומניסט אמיתי – אביו החביא יהודים בשואה. אמרתי לו בזהירות שלפי מחקרים שראינו, מחצית מהאוכלוסייה שם רוצה להגר. 'מחצית?' הוא שאג בצחוק גדול. 'כולם רוצים! כולם'"
שורק סיפר על פגישה שערך בעבר עם ראש משלחת הסיוע האירופית לעזה, "צרפתי חביב מאוד וללא ספק הומניסט אמיתי – אביו החביא יהודים בשואה. אמרתי לו בזהירות שלפי מחקרים שראינו, מחצית מהאוכלוסייה שם רוצה להגר. 'מחצית?' הוא שאג בצחוק גדול. 'כולם רוצים! כולם'".
אדם ששמו צחי לוי כתב בפייסבוק: "הגירה בכוח יכולה להסתיים תוך שבוע-שבועיים עוד לפני שהחייל הישראלי הראשון נכנס לרצועה. אובדן שטח בשליטה ערבית לטובתנו ישקם את ההרתעה הישראלית: גורם ממתן גם מול ערביי יו"ש ולבנון. אין מה שמרתיע ערבים יותר מנכבה". בהפוך על הפוך, הוא משוכנע, זה גם מגדיל את הסיכוי לשלום עם סעודיה ועם גורמים נוספים, המחפשים בנרות בן ברית בעל עוצמה.
"לא מדובר ברעיון ימני", הוא מוסיף. "אני רואה המון אנשי שמאל עמוק שמבינים שמה שאני מציע פה הוא כורח המציאות שנכפתה עלינו. להערכתי הרוב המוחץ של הציבור דורש את הפתרון הזה ומבין שרק ריקון הרצועה מערבים וסיפוח השטח יבטיחו שלא יצמח פה חמאס 2.0 פשוט אין אפשרות אחרת. מדובר באילוץ קיומי על ישראל. אסור שנחמיץ את השעה ההיסטורית".
