גם שעתיים בנפרד לא תקבלו

שי גליק, מנכ"ל בצלמו

"למה השחייה הנפרדת לדתיים

תמיד בשעות שהמים קפואים?

למה בעזרת נשים

אף פעם אין מספיק חומשים?

ולמה מעלית שבת

נוסעת כל כך לאט?

בין הפותרים נכונה יוגרל פרס:

שחיה בשש בבוקר בבריכה של המתנ"ס"

(אורי אורבך ז"ל)

לפני שבוע הכריזה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן על השקת פיילוט של מעיינות בהפרדה בימי בין הזמנים בשני אתרי טבע – עין חניה שבהרי ירושלים ושמורת עינות צוקים שבים המלח. לפי התכנון, הרחצה תהיה מעבר לשעות הכניסה הרגילות: בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות הערב המאוחרות.

ואולם ארגוני השמאל הקיצוני פנו בדחיפות ליועמ"שית בדרישה לעצור את הפיילוט, והוא אכן נעצר. זו אינה הפעם הראשונה שהדבר קורה: וגם בהוראת המשנה ליועמ"ש דאז דינה זילבר נעצרה תוכנית דומה. לפני שלוש שנים הגיעה למחלקת פניות הציבור של בצלמו פנייה מאדם שביקש שנפעל לקיום זמנים נפרדים לשחייה בשמורות טבע.

המשנה ליועמ"ש ובתי המשפט אסרו אז כל קיום אירועים בהפרדה, כולל האירועים בחיפה ועפולה, והפנייה נראתה חסרת סיכוי, אבל פתאום חשבתי להיעזר בבג"ץ שנוגע לאנשים שביקשו רחצה מעורבת בקריית ארבע. בחוות הדעת המשפטית כתבה המשנה ליועמ"ש דינה זילבר שאף שהתושבים שמבקשים זאת הם מיעוט ביישוב, חובתה של המועצה לתת להם גם את מה שמגיע להם. בג"ץ קיבל עמדה זו.

החלטתי למנף את ההחלטה: כמו שהמיעוט בקריית ארבע זכאי לשחייה מעורבת, גם המיעוט הדתי במדינה זכאי לשחייה נפרדת. פניתי למשנה ליועמ"ש ולרשות הטבע והגנים בבקשה זו, והתברר שהתפרצתי לדלת פתוחה: רט"ג כבר קיבלה פניות דומות רבות ויזמה שעות שחייה נפרדות בשמורת הסחנה מעבר לשעות הפתיחה הרגילות. מאחר שמאות ואלפים הגיעו אליהן החליטה הרט"ג לצאת בפיילוט קטן בשמורת עינות צוקים כדי לבדוק אם הציבור הדתי יבוא לרחצה הנפרדת.

הפיילוט קיבל את כל האישורים, ויומו הראשון הוכתר בהצלחה. ואולם מייד קפצו כל ארגוני הנשים ואמרו שזו הדרה, מדרון חלקלק, איראן זה כאן ועוד טענות

הפיילוט היה מידתי. נקבע ארבעה ימים שבהם רק חצי יום יהיה נפרד, וכן נקבע שהפיילוט יהיה במקום שכבר יש בו שתי בריכות: הגדולה תוקצה לציבור הכללי, והקטנה לציבור הדתי, יומיים לגברים ויומיים לנשים. הפיילוט קיבל את כל האישורים, ויומו הראשון הוכתר בהצלחה.

ואולם מייד קפצו כל ארגוני הנשים ואמרו שזו הדרה, מדרון חלקלק, איראן זה כאן ועוד טענות. הלחץ עשה את שלו, והמשנה ליועמ"ש דינה זילבר חזרה בה מהמתווה בטענות מוזרות, ובהן שהמצב ביו"ש רגיש מבחינה משפטית יותר מבשאר חלקי הארץ, ולכן לרט"ג אין סמכות במקום אלא אך ורק למנהל האזרחי (זה נכון, אבל לא רלוונטי להפרדה במעיינות). כמו כן היא טענה שמלבד פנייתנו לא הגיעה אליה שום פנייה בעניין, וזו הוכחה שאין צורך בשחייה נפרדת. לפיכך יזמנו קמפיין, וקרוב ל-300 איש פנו אליה במכתבים אישיים וציינו את הצורך, אבל זה לא עזר.

בדיון בעניין שנערך בכנסת טענה חברת הכנסת איימן חטיב יאסין שגם הנשים הערביות זקוקות לרחצה נפרדת. אם כן, הדרישה איננה רק של הציבור היהודי הדתי והחרדי אלא של קרוב ל-30% מהאוכלוסייה. חטיב יאסין אף הגישה הצעת חוק עם עוד ארבעה חברי כנסת ערבים לחיוב הרט"ג להקצות 15% משעות הפתיחה הרגילות לרחצה בהפרדה בכל האתרים, אבל גם זה לא עזר.

הממשלה נפלה, ופנינו שוב לרט"ג. הם הביעו נכונות לפעול, אבל שרת ממשלת השינוי תמר זנדברג הודיעה בחגיגיות שבמשמרת שלה זה לא יקרה. ניסיתי לקדם שוב ושוב את היוזמה דרך המשנה ליועמ"ש החדש גיל לימון, אך השרה הטילה וטו על כל קידום יוזמה כזו.

בינתיים קמה ממשלה חדשה, ופנינו לשרה סילמן בבקשה למצוא פתרון מיידי לקיץ עוד טרם הקיץ וימי בין הזמנים. הפתרון של השרה מעולה בעינינו, ממש לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה: מצד אחד המעיינות האלה יינתנו מאה אחוז לציבור הדתי, בניגוד לפיילוט הקודם, ומצד שני זה לא יפגע באיש, כי ממילא באותן שעות האתר היה סגור.

על הטענות שאין דרישה לשחייה נפרדת נענה כי אפשר לראות בשוק החופשי שכל אתרי המים הפרטיים עושים ימים נפרדים, כמו שפיים, חמת גדר ועוד. על הטענות של הטעיית הציבור נענה ששעות הפתיחה כולן מפורסמות. על הטענות של מדרון חלקלק נענה שעד עכשיו היה מדרון חלקלק של פגיעה בציבור הדתי, יהודי וערבי, וגם לנו יש זכויות אדם. גם בפתרון הזה הציבור הדתי מקבל את החלק הכי קטן בעוגה: אלו השעות הכי פחות טובות ונוחות.

לצערנו שוב התערב משרד המשפטים, ושוב נקבע שלציבור הנשים והגברים הדתי במדינה אין זכויות אדם. אנחנו נמשיך להיאבק עד שסוף-סוף יבינו במשרד המשפטים שגם לציבור הדתי והחרדי יש זכויות אדם, לא רק למסתננים, למחבלים ולבני משפחותיהם.