שילוב חרדים בשוק התעסוקה המודרני הוא סוגיה לא פשוטה שמדינת ישראל מחויבת להידרש אליה ביסודיות. המגזר החרדי כיום הוא כ-12% מהאוכלוסייה בישראל וצפוי להיות כ-20% ממנה בעתיד הקרוב. 'כשהחרדים יהיו רוב' הוא שם ספרו של היזם איציק קרומבי, שיצא לאחרונה בהוצאת ידיעות ספרים. הספר עוסק במגוון סוגיות הנוגעות לחברה החרדית ומבאר אותן לקוראים החילונים. חלק גדול ממנו מוקדש לסוגיה הטעונה של השתלבות המגזר החרדי בשוק העבודה המודרני בישראל.
איציק קרומבי מעורב בכמה מיזמים גדולים של הכשרת חרדים לתעסוקה. המיזם הגדול והחשוב שהוא גם מנהל נקרא מיגו. "מיגו הוא תוכנית להכשרת גברים חרדים במקצועות הטכנולוגיה", הוא פותח. "זו הכשרה די ארוכה, מסלול לימודים שאורך שנה וחצי, חמישה ימים בשבוע, שמונה שעות ביום.
"הסטודנטים מתחילים בלימודי אנגלית, מתמטיקה וכישורי חיים וממשיכים ללימוד המקצוע. הבוגרים שלנו מקבלים תעודת הנדסאי בסיום הלימודים". התוכנית נערכת בשיתוף עם חברות היי-טק ישראליות ונפתחה לראשונה בספטמבר האחרון. במחזור הראשון לומדים מאה תלמידים, ובשני לומדים 140 תלמידים. בימים אלה נפתח המחזור השלישי, ובו 150 תלמידים.
"אנחנו נותנים לתלמידים שלנו מימון מלא ומלגת קיום של אלפיים שקלים בחודש", אומר קרומבי. "הגיל הממוצע של הסטודנטים שלנו הוא 26, ובדרך כלל מדובר בבעלי משפחות". מכיוון שגיל הפטור מגיוס כעת הוא 26, בחורים צעירים יותר אינם יכולים להירשם לתוכנית אם לא שירתו בצבא. "גיל הפטור הגבוה מנציח עוני ואבטלה", אומר קרומבי. "אם רוצים לקדם את החברה החרדית ואת הכלכלה הישראלית, חייבים להוריד את גיל הפטור".
איציק קרומבי: "בממשלה הקודמת החרדים הרגישו דורסנות ואיום. אחרי הבחירות הם הרגישו שהם צריכים למלא תפקיד מרכזי יותר, להפסיק להזניח את הזירה הציבורית ולתפוס עמדות משפיעות"
התוכנית היא אחד המיזמים שמדינת ישראל משקיעה בהם כדי לקדם תעסוקה חרדית איכותית, והיא משותפת למדינה, לחברות היי-טק ולתורמים פילנתרופים. "לתוכנית נרשמו כמעט 3,000 איש. אנחנו עושים סינונים מעמיקים, ורק אחד מעשרה מתקבל", מסביר קרומבי. "השאיפה היא להכשיר כ-3,000 איש להשתלבות בהיי-טק, ונכון להיום יש בכל שנה 250 גברים חרדים בממוצע שמשתלבים בהיי-טק. אנחנו שואפים שהמספר השנתי יהיה פי ארבעה ופי חמישה. בשנתון חרדי יש כ-8,000 איש בשנה. אם אלף מהם ישתלבו בהיי-טק, המספרים יהיו מרשימים מאוד".
האם הרצון של החרדים להשתלב בתעסוקה איכותית נמצא במגמת עלייה?
"במשך השנים החרדים לא הרגישו חלק מהישראליות", מסביר קרומבי. "העסקנים ומנהיגי הציבור עסקו בעיקר בדאגה לענייני המגזר. בשנים האחרונות רואים עוד ועוד חרדים שמרגישים חלק מהישראליות ומעורבים בכלכלה ובחברה הישראלית. גם תודעת המיעוט של החברה החרדית משתנה: 25% מהילדים בכיתות א' הם חרדים. מדובר במגמות רבות השפעה, והמגזר החרדי מבין שהוא כבר לא קבוצת מיעוט".
התודעה הזו אליבא דקרומבי מעוררת את החרדים לשאול את עצמם שאלות שבעבר לא נדרשו אליהן ולעסוק בסוגיות ביטחוניות, לאומיות וחברתיות שלא העסיקו אותם בעבר. "בממשלה הקודמת החרדים הרגישו דורסנות ואיום. אחרי הבחירות הם הרגישו שהם צריכים למלא תפקיד מרכזי יותר, להפסיק להזניח את הזירה הציבורית ולתפוס עמדות משפיעות. לכן למשל יש היום שרים חרדים בממשלה, מה שלא היה קודם לכן. ליצמן התעקש להישאר סגן שר במעמד שר כדי שלא להיות שותף באחריות הממשלתית.
"כשאתה חלק מחברה גדולה כל כך אתה נדרש לקבל אחריות לכלל. החרדים מתחילים להבין את זה, וזה משליך גם על המגמה של השתלבות כלכלית ותעסוקתית". קרומבי מסביר כי בעוד כמה עשורים תהיה החברה החרדית יותר ממחצית האוכלוסייה, כלומר רבע מהאנשים בגילי העבודה יהיו חרדים. "האתגר המרכזי יהיה העניין הכלכלי: השכר הממוצע של גבר חרדי הוא כ-55% בלבד משכר של גבר חילוני. המגמות הללו ידרדרו את ישראל לתל"ג של אוגנדה".
איציק קרומבי: "אני מאמין שבתחום התעסוקה ההשפעה על השתלבות החרדים תהיה הכי ניכרת ואפקטיבית, מכיוון שאפשר ליצור תהליכי שינוי בתחום התעסוקה בלי לפגוע בערכים החרדיים ובאידאולוגיה ובלי לאתגר את הנורמות של החברה החרדית"
אז מה אתה מציע? מדובר בחברה שהערך העליון והכמעט בלעדי שלה הוא לימוד תורה.
"צריך לאפשר למי שרוצה לקבל חינוך חרדי שמאפשר השתלבות בעולם העבודה המודרני. באקדמיה כבר יש גידול ניכר של סטודנטים חרדים וסטודנטיות וחרדיות, וכן פתיחה של מכללות חדשות לחרדים וגידול של המוסדות הקיימים. אני מאמין שבתחום התעסוקה ההשפעה על השתלבות החרדים תהיה הכי ניכרת ואפקטיבית, מכיוון שאפשר ליצור תהליכי שינוי בתחום התעסוקה בלי לפגוע בערכים החרדיים ובאידאולוגיה ובלי לאתגר את הנורמות של החברה החרדית".
ברוח זו התוכניות שהוא מדבר עליהן אינן מכוונות ללומדי הכוללים אלא לגברים שכבר עובדים, שלהם יש לאפשר הכשרה מתאימה כדי שלא יהיו שוטפי כלים וקופאים אלא ימצאו עבודות בעלות פריון גבוה. "אפשר לעשות שינוי עומק שייתן תמריץ כלכלי גם ללומדי התורה להמשיך וללמוד. אם חצי מגזר יעבוד וירוויח משכורות גבוהות, יהיה לנו מודל אמיתי של יששכר וזבולון".
אתה לא מפחד שהשכר הגבוה והאפשרויות החדשות שייפתחו בפני הגברים החרדים יפגעו בעולם התורה?
"אני לא מאמין שעולם התורה צריך למנוע תעסוקה איכותית ממי שרוצה ללכת לעבוד. מה שכן, ברור שכדי לעשות את זה צריך ליצור שיתופי פעולה עם רבנים ומנהיגי קהילות ולא לנסות ללכת נגד ערכי החברה החרדית".
כחלק משמירה על הערכים החרדיים קרומבי מפריך את הטענה שיש פער גדול בין שכרה של אישה חרדית לשכר של אישה חילונית שעובדת באותה משרה. "אין פער של יותר מעשרה אחוזים בין שכר של חרדיות לשכר של חילוניות. נשים חרדיות בוחרות לעבוד קרוב לבית ופחות שעות משום שהן רוצות לגדל משפחה גדולה, וזה לגיטימי. אף אחד לא מעוניין לשנות את זה.
"הבעיה היא שיש נשים שיוצאות לעבוד אבל ההכשרה שלהן לא מספיק טובה, ואז התעסוקה שלהן נמוכה יותר והן מרוויחות פחות. בהיי-טק למשל אי אפשר להשוות אישה חרדית שעשתה תואר הנדסאית בסמינר לבוגרת תואר שני במדעי המחשב מהטכניון. את זה אפשר בהחלט לשפר. לחברה הישראלית יש אינטרס לשלב את החרדים בתעסוקה, בכלכלה ובחברה בלי לפגוע בחרדיות שלהם. זה גם אינטרס של החרדים שרוצים לשמור על עולם התורה, כי אי אפשר להמשיך במגמות של היום בלי לשנות את ההשתלבות והתעסוקה.
"לא צריך לשנות את הערכים; צריך לשנות את הפרקטיקה ואת והטכניקה. יש קונפליקט אצל החרדים בין הערכים הרוחניים להשתלבות כלכלית וחברתית. צריך ואפשר לפרק את הקונפליקט הזה".
ד"ר גלעד מלאך: "פעם בעולם השידוכים השידוך הנחשק היה מישהי שלומדת הוראה, ואילו היום זו דווקא מישהי שלמדה הנדסאות ועובדת בהיי-טק. כמובן, הרבה פעמים זה כדי לאפשר לבעל ללמוד תורה, אבל ברור שהעולם של מי שעובדת בהוראה לעומת העולם של מי שעובדת בהיי-טק הוא עולם אחר, וגם הבית שלה נראה אחרת"
מקלות וגזרים
ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מוציא בכל שנה עם שותפתו לי כהנר את שנתון החברה החרדית בישראל, דו"ח המציג נתונים רבים בנושאי דמוגרפיה, חינוך, תעסוקה, אורחות חיים, רמת חיים ועוד של הציבור החרדי בישראל.
"גם אם החברה החרדית תוכל להמשיך להתנהל כפי שהיא מתנהלת היום, המדינה לא תוכל להמשיך כך", אומר ד"ר מלאך. "החברה החרדית היא חברה ענייה ומחייבת תמיכה ניכרת מהמדינה. במובן הזה לא ברור אם הקושי גדול יותר מצד החרדים או מצד המדינה, והשאלה היא מה יקרה קודם, אם החרדים ייאלצו להשתלב כדי להתפרנס או המדינה תיחלש מבחינת עוצמתה הכלכלית, ואז השירותים יהיו פחותים, המיסים יעלו, וזה יגרור עוד השלכות".
מלאך סבור שגידולה המהיר של החברה החרדית עלול לפגוע ברמת החיים של כל מדינת ישראל: "החרדים משלמים הרבה פחות מיסים מהמגזרים האחרים, החברה החרדית גדלה בקצב מהיר מאוד וצריכה לקבל שירותי בריאות, תשתיות, הגנה, ביטחון פנים וכו'. מישהו צריך לממן את זה".
ד"ר גלעד מלאך: "את יכולה לראות שבקרב חרדים בארצות הברית יש יותר לימודי ליבה בבתי הספר, ואף שלימוד התורה הוא ראשון במעלה, ברור שהרוב המוחלט יוצא לעבוד בגיל די צעיר, והם לא סבורים שהם עצמם חרדים פחות בשל כך. כלומר, הערך של לימוד תורה נשאר מרכזי למרות ההשתלבות בתעסוקה"
מדוע אנו שומעים כל הזמן רק על העוני ועל הקושי של החברה החרדית? המגזר הערבי הוא כבר כיום עשרים אחוז מהאוכלוסייה, וגם הוא לא תורם את חלקו בתעסוקה, בשירות צבאי ולאומי ובתשלום מיסים. על זה לא מדברים.
"השאלה היא המגמה: בנקודות מסוימות יש לערבים בעיות חמורות יותר", הוא מסכים. "למשל תעסוקת נשים ערביות עומדת על 41% לעומת 50% אצל גברים חרדים, אז לכאורה הבעיה גדולה יותר אצל הערבים. אבל פה בא הסייג הגדול: החרדים יהיו יותר מהערבים בעוד 15 שנה, כי קצב הגידול שלהם מהיר מאוד, ובעוד הערבים רוצים להשתלב ושואפים שבבתי הספר שלהם יעשו בגרויות וילכו לאקדמיה, אצל החרדים אנחנו רואים שהפוליטיקאים רוצים לשים את הכסף לא באקדמיזציה אלא בישיבות ובכוללים ובתלושי מזון.
"מבחינת חשיבה אסטרטגית, המדינה רוצה שיקרה אותו דבר לערבים ולחרדים, אבל אצל החרדים הפוליטיקאים וחלק מהציבור לא מעוניינים להשתלב, ולכן במובן הזה הבעיה של החרדים עמוקה יותר, כי החרדים מחויבים פחות לשגשוג של המדינה".
אתה מזהה מגמות של רצון להשתלב בחברה הכללית?
"יש בחברה החרדית מגמות של צעירים שלא רוצים לחיות בעוני ומעוניינים בתרבות פנאי עשירה יותר ובסגנון חיים מודרני יותר, וזה ניכר בגידול במספר הסטודנטים החרדים באקדמיה, למשל".
אלה מגמות משמעותיות?
"לא מספיק, אבל כשמדברים על סטודנטים חרדים רואים שבטווח של עשרים שנה המספרים עלו מאלף סטודנטים בשנה ל-17,000, וזה נתון משמעותי". מלאך מספר על סקר שערך לאחרונה בקרב נשים צעירות חרדיות. "רוב הנשאלות אמרו שהן חושבות שתארים אקדמיים תורמים בעולם התעסוקה וכי הן בעד שילמדו בסמינרים לתארים אקדמיים. אלו נשים שהחינוך שלהן מתנגד לתארים אקדמיים, ולכן זה מעיד על שינוי לא מבוטל בקרב הנשים החרדיות.
"בעשרים השנים האחרונות הנשים החרדיות יצאו לעבוד, וכיום השאיפה היא שהן יעבדו בתעסוקה איכותית. כלומר, פעם בעולם השידוכים השידוך הנחשק היה מישהי שלומדת הוראה, ואילו היום זו דווקא מישהי שלמדה הנדסאות ועובדת בהיי-טק. כמובן, הרבה פעמים זה כדי לאפשר לבעל ללמוד תורה, אבל ברור שהעולם של מי שעובדת בהוראה לעומת העולם של מי שעובדת בהיי-טק הוא עולם אחר, וגם הבית שלה נראה אחרת".
יהודית מילצקי: "אנחנו במכון מבינים את הערך של לימוד התורה שעליו עומדת החברה החרדית. לשם כך באה לעולם חברת הלומדים, כדי להרים ולהחזיק ולפאר את העולם התורני. אבל לנוכח הגידול המהיר של המגזר, הערך הזה כבר לא מצדיק את ההתבדלות הכלכלית, ואני שמחה לראות שהתובנה הזו מחלחלת גם אל מנהיגי הציבור ועסקניו"
האם אפשר לשנות את הקונספט של חברת הלומדים החרדית?
"כן, אבל לימוד התורה יישאר תמיד ערך מרכזי. מצד אחד את יכולה לראות שבקרב חרדים בארצות הברית יש יותר לימודי ליבה בבתי הספר, ואף שלימוד התורה הוא ראשון במעלה, ברור שהרוב המוחלט יוצא לעבוד בגיל די צעיר, והם לא סבורים שהם עצמם חרדים פחות בשל כך. כלומר, הערך של לימוד תורה נשאר מרכזי למרות ההשתלבות בתעסוקה.
"מצד אחר אני חושב שבחברה החרדית בארץ הפרשנות היא שכולם צריכים ללמוד הרבה שנים וכמה שיותר. ברגע שמשהו הושרש קשה לשנותו, וגם אם זה ישתנה, וזה ישתנה חלקית, המקום שהחברה החרדית נותנת ללימוד תורה בעיקר בגיל צעיר יגרום שעולם התעסוקה לא יתפוס נתח מרכזי, ולכן גברים חרדים ירוויחו תמיד פחות מגברים לא חרדים. יש פה משהו מובנה שיוצר את זה.
"השינוי לא יכול להיות מוחלט כשאתה נותן מקום מרכזי בחייך למשהו שאיננו תעסוקה, שבהכרח תקבל משקל מרכזי פחות". מלאך סבור כי השאיפה צריכה להיות שהחברה החרדית תאמץ מאפיינים של החברה החרדית האמריקאית, שעובדת יותר ומרוויחה יותר מחרדים בישראל, "וגם שם חרדים אמריקאים מרוויחים פחות מרפורמים ומחרדים מודרניים. האופקים של השינוי מוגבלים, כי ערכים אחרים מובנים בתפיסה ובאורח החיים החרדי".
מה לדעתך המדינה צריכה לעשות כדי למקסם את האפשרויות של תעסוקה חרדית?
"המדינה צריכה להשתמש גם במקלות וגם בגזרים", הוא אומר, "לאפשר לחרדים להשתלב בתעסוקה באמצעות הורדת גיל הפטור, מלגות קיום ללימודים וכדומה, אבל לתת גם את הכלים שידרבנו אותם לצאת לעבוד. בארצות הברית מובן שיוצאים לעבוד כי אין ברירה: המדינה לא תומכת בעולם הישיבות והכוללים, לא מסבסדת מעונות וכדומה". הוא טוען שהממשלה הנוכחית, בעקבות הלחץ של המפלגות החרדיות, עושה הפוך ומתגמלת דווקא את מי שאינו יוצא לעבוד ואינו משתלב בשוק העבודה, ובכך פוגעת במגמות של השתלבות חרדית בכלכלה הישראלית.
יהודית מילצקי: "זו לא פרזיטיות! אנשים מוסרים את הנפש על כך, ויש לזה ערך עצום לכלל החברה היהודית, אבל צריכה להיות אפשרות בחירה לגיטימית ואיכותית שמאפשרת שמירה על סדר עדיפויות. למשל, אם אישה חרדית בוחרת לגדל משפחה גדולה ולא מתאים לה לעבוד תשע שעות ביום, מי אנחנו שנכריח אותה לעבוד על פי הסטנדרט של העולם המערבי?"
ניצני שינוי
"לאחרונה אני שומעת ניצנים של שינוי בשיח בנושא תעסוקת חרדים", אומרת יהודית מילצקי, חוקרת בכירה במכון החרדי למחקרי מדיניות. "פעם היה אסור לדבר על השתלבות תעסוקתית, ואילו בשנה האחרונה משהו השתנה ואנשים מהמיינסטרים של המגזר מדברים פתאום על קבלת אחריות של החברה החרדית". כמי שדוחפת לעבר השתלבות חרדית בשוק התעסוקה היא רואה בכך שינוי מבורך.
שילוב ניכר בשוק התעסוקה לא יפגע בלימוד התורה?
"אנחנו במכון מבינים את הערך של לימוד התורה שעליו עומדת החברה החרדית. לשם כך באה לעולם חברת הלומדים, כדי להרים ולהחזיק ולפאר את העולם התורני. אבל לנוכח הגידול המהיר של המגזר, הערך הזה כבר לא מצדיק את ההתבדלות הכלכלית, ואני שמחה לראות שהתובנה הזו מחלחלת גם אל מנהיגי הציבור ועסקניו".
המכון החרדי למחקרי מדיניות מנסה ליצור פתרונות לתעסוקת חרדים בשמירה על ערכי החברה החרדית. "אני מאוד אופטימית כשאני רואה שאנשים מתחילים להבין שהגודל של החברה מצדיק חשיבה מחדש. פעם לא יכולנו להוציא נייר עמדה על תעסוקת גברים חרדים בלי שיתקפו את המכון, והיום זה נמצא על השולחן ומקובל לפתוח בדיון על זה כדי לאפשר לחרדי שבוחר לעבוד לעשות זאת כראוי ומתוך שמירה על ערכיו.
"אנחנו רוצים שאדם כזה יצא לשוק העבודה עם מקסימום הכלים לתעסוקה איכותית, בשאיפה ליצור מודל לגבר חרדי שיוצא לעבוד ושומר על עולם התורה שלו. אנחנו אוהבים מוקירים ומכבדים מאוד את עולם התורה אבל רוצים לאפשר בחירה".
כאישה חרדית שעובדת במכון חרדי חשוב לה להדגיש שבחירה בחיי לימוד היא ערך חשוב: "זו לא פרזיטיות! אנשים מוסרים את הנפש על כך, ויש לזה ערך עצום לכלל החברה היהודית, אבל צריכה להיות אפשרות בחירה לגיטימית ואיכותית שמאפשרת שמירה על סדר עדיפויות. למשל, אם אישה חרדית בוחרת לגדל משפחה גדולה ולא מתאים לה לעבוד תשע שעות ביום, מי אנחנו שנכריח אותה לעבוד על פי הסטנדרט של העולם המערבי? יש פה ערך כל כך יפה וחשוב של משפחה וחיים בעולם הזה בלי להשתעבד לכסף ולקריירה, כשמעגל החיים הוא סביב הבית והמשפחה, גידול הילדים וחינוכם.
"חרדיות עובדות פחות שעות, ולכן מרוויחות פחות. במכון אנחנו מבקשים להסתכל על החברה החרדית עם כל הייחודיות שלה ולספק בחירה שמאפשרת לשמור עליהם עם השתלבות בתעסוקה. אנחנו שואפים לקדם שיח מחקרי מקצועי מתוך הבנה מעמיקה של החברה החרדית ושל הנתונים שלפנינו".
מילצקי מסבירה שיש אפשרות לפתור את בעיית התעסוקה של החברה החרדית דרך המערכות הישראליות: "תראי למשל מה עשינו עם בנות חרדיות בסמינרים, שכיום יכולות לקבל הכשרות מאוד מקצועיות בהיי-טק ובחשבונאות. הן הוציאו את הציונים הכי טובים בכל הממוצעים הארציים ומשתלבות בתפקידים איכותיים בתעשייה, ועם זה מצליחות לשמור על העולם הערכי. זה רווח לכול עצום שקורה בזכות ניהול שיח נכון".
מילצקי סבורה שהחומות החרדיות של 'הם' מול 'אנחנו' מתחילות להיסדק במובן החיובי. "החברה חרדית הצליחה בכך שרוב בוגרי מערכת החינוך שלה נשארים חרדים והצליחה ליצור קהילות חזקות ויציבות. לפיכך התפוגג משהו בתחושת האיום של 'אם לא נשמור על עצמנו מחר כולנו נהיה חילונים' ובחשש שהשאיפה של כל המנהיגים הישראלים היא לגרום לחברה החרדית להתפרק ולהיטמע מאבד מכוחו".
היא מסכימה שלאחרונה החרדים מותקפים אבל אופטימית: "המשבר והלחץ שעובר על החברה הישראלית חייב אותה להתחיל לחשוב מחדש על ימין ושמאל, מרכז מול פריפריה, חרדים וחילונים, וליצור דפוס חשיבה חדש של חיים יחד".
מילצקי מסבירה כי המכון שואף להביא את החברה החרדים למצב שבו היא לא צריכה מתווכים (כמו המכון עצמו) מכיוון שייבנו לה כלים שיאפשרו למגזר להמשיך להיות חרדי עם השתלבות במערכות הישראליות.
מדוע זה לא קרה עד היום?
"במהלך השנים מאז קום המדינה החברה החרדית שמחה מאוד שהיא מחוץ למשחק הישראלי הכללי, והחברה הכללית שמחה שהחרדים לא מפריעים לה לבנות את המודלים שלה כמו שהיא רואה אותם. זה גרם שכיום בכל תחום חיים של המדינה אין תכנון וכלים מותאמים לחברה החרדית".
היא מדגימה מתחום הדיור: "חרדים צריכים שכונות שונות משכונות חילוניות. מספר מוסדות החינוך, מבני הדת וכדומה, הכול אחר, ומדינת ישראל לא יודעת לתכנן את זה. גם בתחום הבריאות אין מדריך הפעלה לתוכנית בריאות של המגזר. כל הטרמינולוגיה אחרת: הצרכים, מספר הילדים, מגבלות הלכתיות. המערכות הישראליות לא יודעות לדבר חרדית, והחרדים לא מצליחים לדבר עם המערכות הקיימות. אנחנו משתדלים לתווך וליצור כלים מגשרים כדי שהחברה החרדית תהיה מסוגלת לקבל את צרכיה דרך מערכות שיודעות לדבר בשפתה".
