סוד התקיעות Featured

 2 reuven sason

הרב ראובן ששון

סוד התקיעות והאור המיוחד של ראש השנה בשנת השמיטה

מהו סודו של השופר והקולות היוצאים ממנו?

בתורה כתובה מילה אחת על מהות ראש השנה ומצוות תקיעת שופר: "יוֹם תְּרוּעָה" (במדבר כט, א), ו"זִכְרוֹן תְּרוּעָה" (ויקרא כג, כד). כלומר, המילה 'תרועה' היא השורש שממנו הכול מתחיל. ואומנם חכמים לומדים במידות שהתורה נדרשת בהן שיש לסבב את התרועה בתקיעה לפניה ולאחריה.

בסודם של דברים מבואר שהתרועה רומזת על העולמות שנבראו. כי למעשה נודע שעיקר מהות בריאת העולם הוא יצירת הריבוי. קודם שנברא העולם היה הכול אור פשוט, ויצירת העולם היא בהופעת הנבראים הרבים. זו תכונת הצמצום, להגביל כל דבר ולהעמידו על תכונתו המיוחדת, ולא שיכיל את הכול בקרבו. בכך נוצרו נבראים מרובים שונים זה מזה. קודם בריאת העולם היה אור פשוט, הרומז לאחדות ה', ותהליך הבריאה הוא בחינת צמצום של האור הזה, יצירת גבולות כדי שייווצרו נבראים שונים.

משל לצליל אחד ופשוט שמוסיפים לו עצירות, כמו נגינה בחליל, שהקול הפשוט נעצר על ידי הנקבים של החליל, והמנגינה מתגוונת. המצב קודם בריאת העולם נמשל לרוח העוברת בחליל ללא שום סתימת נקב. הצמצום הוא בחינת הוספת לחיצה בנקבי החליל, והמנגינה שנוצרה היא העולם שהתהווה.

זה סוד התקיעה והתרועה. התקיעה היא קול פשוט בלי מעצורים, סוד האור הפשוט שקודם הבריאה, והתרועה היא סוד הצמצום העוצר את הקול הפשוט ויוצר קולות מרובים, הרומזים על סוד הבריאה. החידוש שבתרועה אינו הקול אלא ההפסקות. הקול הוא אותו קול שהיה בתקיעה, אלא שנוסף עליו צמצום, ועל ידיו נוצרו הקולות המרובים. נמצא שהתרועה היא התקיעה, אלא שנוספה לה התגוונות בסוד תוספת הצמצום. אם כן, התקיעה רומזת על האור שקודם הבריאה, והתרועה רומזת על האור שלאחר הבריאה, בסוד הצמצום והריבוי.

אם נתבונן במשל נוכל לראות שכשיוצא מחליל קול פשוט אין בו זיופים. הוא קול אחד בלי חילוק כוחות. הזיוף מתחיל מהלחיצות על נקבי החליל. אם לוחץ לחיצה שלא במקומה הראוי לה, הוא מוציא צליל שאינו תואם את המנגינה, וכן אם הוא לוחץ לחיצה קצרה או ארוכה מדי או לחיצה חלקית. ובנמשל אנו למדים שהחטא נוצר עם יצירת הגבול. שם נוצרה גם האפשרות לפגמים ולקלקולים. כי אין קלקול באור הפשוט, שהוא שלמות בלי חיסרון כלל. הופעת הנבראים הנפרדים היא השורש לפגמים. ובאמת כל מהות הרע היא חריגה מהגבולות, כי כל דבר נברא בחוקו ובגבולותיו.

אומנם, היות שהבריאה נוצרה מהאור הא-לוהי שהוא בשלמות, אם תשוב להתחבר אליו, היא תוכל לתקן את כל חסרונותיה. הקול הפשוט הוא המקור המתוקן, שבו אין זיוף ופגם. על כן עיקר התיקון יחזור אל המקור, למצב שלפני מציאות הפירוט והריבוי.

בעומק הלב שלנו יש רצון זך וטהור לעשות רצון ה', להיות אדם טוב שעושה טוב. זה גם הרצון הפשוט שעומד ביסוד קשר איש ואישה, קשר הורים לילדיהם ועוד. אך כשיורדים אל החיים הרצון הזה מתפרט להרבה מאוד רצונות קטנים בכל פינות החיים. שם לפעמים יש התנגשויות וערבובים. התיקון יהיה שנחזור תמיד אל הרצון המקורי שבעומק הלב ונאיר באמצעותו את כל הרצונות הקטנים.

זה סוד ציווי התורה לסבב כל תרועה בתקיעה לפניה ואחריה כדי להחזיר את התרועה למקוריותה. התרועה היא העיקר, לכן ראש השנה קרוי 'יום תרועה', אך עיקר היום הוא עילוי התרועה והשבתה לשלמותה. זה סוד "עָלָה אֱ-לֹהִים בִּתְרוּעָה" (תהלים מז, ו), שבאים להעלות את התרועה ולאחדה עם התקיעה.

בכל שנה מתחדשת ההוויה מעין בריאת העולם בראשונה. לכן יש להשיב את ההוויה למקורה ולחדשה בשפע חדש ומתוקן. בתחילה יש לזכך אותה מהסיגים שנדבקו בה, והוא סוד הקול הפשוט הראשון, ולאחר מכן התרועה עולה ומתאחדת עם התקיעה שלאחריה. התקיעה הראשונה רומזת לאור הטהור שבעומק הלב, וכשהיא מתעוררת היא נותנת לנו כוח להרים את כל פרטי החיים, הנרמזים בתרועה. ובכך נחזור אל היושר הפנימי שבקרבנו, אל הטבע הא-לוהי שבנו, והתיקון הזה נרמז בתקיעה האחרונה.

בכל שנה מתחדשת ההוויה, ובשנת היובל נעשה חידוש עצום וגדול. כמו ספירת העומר, שבכל יום יש בו ניצוץ מאורו הגדול של יום החמישים, כך ראש השנה בכל שנה הוא ציון של צעד נוסף לקראת היובל. היובל הוא הזמן האדיר שבו הנשמה שלנו מאירה בכל יופייה והדרה ואנו יוצאים לחירות עולם מכל שעבוד. וסוד השופר הוא החירות, שאנו מתמלאים בגבורת הנשמה ויוצאים לחירות מכל שעבוד ליצר הרע ולגורמי חוץ ומתמלאים עוצמה פנימית ורצון כביר להתחבר לנשמתנו ולהגשים את שליחותנו בעולם.

לכן כל דיני השופר של ראש השנה נלמדו מהיובל, כי היובל הוא אור החירות האדיר, וראש השנה הוא ניצוץ ממנו. כך עולה מדברי חז"ל שבראש השנה יצא יוסף מבית האסורים ובטלה עבודה מאבותינו במצרים: סגולת ראש השנה היא היציאה לחירות, דוגמת היובל.

בכל ראש שנה מאיר ניצוץ מהיובל, ובשנת השמיטה מתגלה האור שבעתיים. בשנת השמיטה מתגבר האור ביתר שאת, עד שהשנה השביעית כוללת את כל שש השנים שקדמו לה. לכן יום ראש השנה של שנת שמיטה אדיר בקדושתו ובהופעת מלכות ה', ואור החירות ותוקף השופר והתגלות הנשמה מאירים בה שבעתיים.

ממילא נבין עד כמה גדול האור בשנה זו ביום המלכת ה'. על שופרו של יובל יש ביטוי מיוחד, "תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם" (ויקרא כה, ט). נראה שיש כאן רמז להשפעה הגדולה של השופר: הוא נשמע בכל הארץ, בכל פינה חודר אורו ומשפיע קדושה ותשובה. זוהי החירות שמאירה ביובל בכל עוצמתה, וגם בשנת השמיטה מתגבר האור מאוד. על כן נתפלל לה' שנזכה שימלוך עלינו מלכות שלמה ויגאלנו במהרה. שנה טובה ומתוקה לכל בית ישראל, אמן!

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מסילות התשובה

  מאמר מאת הרב המקובל...

היתר פשוט

  מאמר מאת הרב אברהם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם