ליל הסדר, המצה והמגיד Featured

 2 reuven sason

הרב ראובן ששון

כאילו הוא יצא ממצרים

"חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". יש כאן קריאה לשינוי תודעת האדם ביחס לעצמו. בספרים הקדושים מבואר שהיחס בין כל אחד מישראל ובין האומה הוא כיחס בין תאי הגוף אל האדם, כאשר כל אחד מאיתנו הוא תא בגוף האומה, והשכינה, נשמת האומה, היא ה'אני' הכללי של כולנו. תאי הגוף מתחלפים תמיד, אבל ה'אני' לא משתנה, והוא מחבר בין כל התאים שבכל תקופות החיים ועושה אותם לישות אחת. כך גם ההיסטוריה של עם ישראל היא שלבי חיים של ה'אני' הכללי שלנו, כך שגם אם "דור הולך ודור בא", ו"הארץ", סוד השכינה, "לעולם עומדת" (קהלת א, ד) ומאחדת את כל הדורות למקשה אחת.

כאן נכנסת תודעת הפרט. ה'תא' שבגוף יכול לתפוס את עצמו כישות נפרדת, שהתחילה בלידתו ומסתיימת במותו, אך הוא יכול גם לתפוס את ישותו בצורה עמוקה ורחבה יותר, כחלק מה'אני', ובכך הוא מרחיב את גבול עצמו ומתחבר לישות האמיתית והשלמה של עצמו. בכך יזכה לפתוח את לבבו אל מה שפועם בלב הכללי של האומה. ואז, ביום ההולדת של האומה, ביום שבו הזיכרונות המאירים של המאורע הגדול גואים בכל עוז בלב האומה, יחוש זאת בצורה ישירה, כשם שכל תאי גופו של אדם מתרגשים בסעודת הודיה על הצלה ממוות לחיים, גם אם היה הדבר לפני עשרות שנים, כשהם עדיין לא נוצרו.

זוהי הקריאה והחובה – לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, כלומר להרחיב את תפיסת ה'אני', להגדיל ולרומם את חוג חייו מישות בודדת לחלק חי מהאומה הקדושה והנצחית, בכך לעצב ולמזג את זהותו הפרטית עם הזהות הכללית של ישראל, ואז ממילא יחוש שהוא עצמו יצא ממצרים, ממש לפני אלפי שנים.

עבודה קדושה זו איננה 'אחת' מהמשימות בעבודת ה', אלא היא השורש, היא סולם ההתקדשות והלב של כל עבודת ה'. האדם צריך לפתוח את עצמו אל ה'אני' האמיתי שחי בקרבו, אל אור השכינה, הלב של ישראל בכל הדורות, עד שיחוש שכל הופעת חייו היא ניצוץ מהאור הגדול של כנסת ישראל, ויזכה שיתרוממו חייו הרגעיים לחיי נצח, ויחוש את השייכות האדירה לשלשלת המופלאה של עם ישראל ובכך יתמלא מאותן עוצמות קודש אדירות, שהן הכוח המעמיד של כל הדורות כולם. עוצמות אלו אומנם גנוזות בתוך כולנו, אך קטנות הדעת אוטמת את הלב מהן ומרחיקה את האדם מהכוח האדיר שמצוי בקרבו.

בליל הסדר מושפע שפע גדול, בחינת "ובמורא גדול – זה גילוי שכינה", גילוי שכינה מתוכנו, המסייע לכל אחד "לראות את עצמו", לחולל מהפך בזהות עצמו, להתרומם למדרגה עצומה שיחוש את האני הכי העמוק והכי אמיתי – את השכינה, את היותנו הוויה אחת ממש, עם אחד, נשמה אחת בגופים מחולקים, וממילא יחוש "כאילו הוא יצא ממצרים". זוהי חירות אמת. כי אין שעבוד עמוק יותר מאגואיזם וקטנות דעת, שהם השורש לכל המידות הרעות, ואין חירות גדולה יותר מגדולת דעת זו, המולידה אהבה אמיתית לכל עם ישראל.

המצה וההגדה

ההגדה היא מצווה מהתורה בלילה הזה, יחד עם אכילת מצה, והן שתי המצוות העיקריות בימינו. המגיד מרכזי מאוד, ודבר זה אנו רואים בכל מהלך הפרשיות שבתורה, שהתכלית של הכול היא סיפור גדולת ה', כאומרו "וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ", וכן אומר "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ" וכו'.

יש קשר עמוק למגיד ולמצה, ובעומק העניין האכילה מכשירה את האדם לאור העליון של הסיפור. כמו שמצינו במן שהוא פתח להשגת התורה, בסוד "לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן" (תנחומא בשלח כ). כן המצה פותחת את הלב לקבל את אור האמונה, שבא לידי ביטוי במצוות המגיד.

יש קשר עמוק בין המצה ובין מצוות המגיד. כי אנו רואים בפירוש שהתורה מצמידה אותן במינוח "לחם עוני", כפי שדרשו חכמים (פסחים קטו ע"ב), לחם שעונים עליו דברים. הרי שהמגיד צריך להיות על מצה. ללמדך שהקדושה העליונה איננה מתגלית אם אין לה בסיס חומרי לחול עליו. כדי שהאור יתגלה בעולם החומרי, צריך הוא להתלבש בסוד בחומריות. וזה סוד המצה, שהיא ממש התגלמות האור העליון בחומר ממשי, שמושרש בסוד החירות והגאולה. ויש כאן ממד עמוק: הפסח הוא גאולה שלמה, לא רק של הרוח והנשמה אלא גם של החומריות. יציאה שלמה מכל שעבודים.

שנזכה לצאת לחירות עולם בגאולה שלמה, אמן ואמן!

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
אור חדש בציון

  יסודות הציונות: תכירו את...

לייקר כל יממה

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם