לצאת מהבידוד Featured

18 books

 

 

להישאר לבד ולצאת מהבידוד

היחס בין הבדלנות היהודית לבין החובה שלו להשפיע על העולם על פי הרב יונתן זקס


מתן חסידים
את השעות שזכיתי לבלות לפני כשלוש שנים במחיצת הרב יונתן זקס ז"ל ככל הנראה לא אשכח לעולם. הרב הגיע לביקור קיץ בישראל, וזכיתי ללוותו במהלך אחת מהרצאותיו המרובות פה בארץ. את הגותו הענפה (יותר מעשרים ספרים וסידורים) הכרתי עוד הרבה קודם, כאשר ספרים מכוננים כמו 'השותפות הגדולה', העוסק בקשר המוכרח שבין הדת לבין המדע, או 'רדיקלית אז רדיקלית עכשיו', העוסק במורשת היהדות ואתגרי האמונה בתקופתנו, שימשו לי אבני בניין בתפיסת עולמי.
את החוכמה של הרב הכרתי, אך את אצילות הנפש טרם ידעתי. כך בדקות של חסד התוודעתי לאדם עדין בעל פשטות נדירה: הקשיב לכל שאלה ולכל הערה שלי ממש כאילו אנחנו יושבים כעת מול קהל של אלפים על איזו בימה חשובה ברחבי העולם. האיש, שזכה לתורה ולחוכמה, שטח לפניי את דבריו בחן, בעומק ובסבלנות, והם הותירו בי רושם עז. את פטירתו של הרב בשנה שעברה ציינו יהודים בכל רחבי העולם בתחושה שהשגריר הראשי של היהדות בתקופתנו הלך לעולמו.
אל ספרו החדש, 'בלשון עתיד, חזון ליהודים וליהדות בתרבות הגלובלית', שעוסק בנושאים מוחשיים יותר אגב הידרשות לאתגרים הנוכחיים של המפעל הציוני, מובן שהגעתי מלא ציפיות. ספרו אומנם יצא באנגלית כבר בשנת 2010, אך דומה כי העיתוי של תרגומו לעברית מדויק: החברה הישראלית צמאה לחזון גדול ללכת לאורו, במיוחד לנוכח המשברים הפוליטיים שפקדו אותנו לאחרונה. ספרו יוצא לאור במקביל לספרי חזון אחרים, כמו ספריהם של ארי שביט, נתנאל אלינסון ופרופ' דוד פסיג. כמו כן זקס ידע שרצוי גם שהחזון הגדול ייתן רפואה לחברה היהודית המפולגת שנהיינו בארץ ובתפוצות.
מפתיחת הספר ועד סופו מורגשת תודעת הסכנה שזקס מייחס להמשך המיזם של מדינת היהודים, סכנה המשתקפת דווקא על רקע ההיסטוריה המיוחדת שלנו: "ההיסטוריה היהודית נדמית לפעמים ככזו: סכנה, ואז אסון. כך היא גם כיום". לדעת זקס, יהודים רבים מדי התמכרו לרעיון שלהיות יהודי בתקופתנו יש משמעות שלילית בלבד, "יהודים רבים בישראל ומחוצה לה, אולי רוב היהודים, שכחו את הסיפור היהודי: את המסע מעבדות לחירות, מאפלה לאורה, מגלות לגאולה, מסע אמונים של מאמינים" (עמ' 7). לדעת זקס, החליף אותו סיפור אחר: "וזה הסיפור: היהודים נרדפו בכל התקופות. הם נרדפו באירופה הנוצרית... הם נרדפים כיום במזרח התיכון... להיות יהודי הוא להיות שנוא – ולקרוא תיגר על השנאה הזאת... היהודים הם אכן, כמאמר בלעם, 'עם לבדד ישכון'" (שם).
וכאן אנו מגיעים אל הנקודה של הספר: לדעת זקס, האתגר היהודי כיום תלוי ביכולת שלנו לצאת ממעגל הבידוד הישראלי – לצאת מתודעת הבידוד שטבע בנו בלעם הרשע.
במילים "הן עם לבדד ישכון" הוא אינו קורא ברכה כי אם קללה עתיקת יומין שעתידה להחזיר את מראות החורבן מההיסטוריה הלא רחוקה שלנו היישר אל ההווה הישראלי. נבואתו של בלעם "תהפוך לנבואה מגשימת-עצמה, שלא תצמח ממנה שום טובה לעתיד היהודים, היהדות וישראל", (עמ' 119). בחסות אותה מחשבה בלעמית כי אין מוצא ליחסים בריאים בין ישראל לאנושות התפתחה לה השנאה העצמית היהודית, "הפסיכולוגיה המיוסרת... של יהודים שחדלו לראות את עצמם כבני אומה שאלוהים אוהב, והחלו לראות עצמם כאנשים שהגויים שונאים" (עמ' 98).
עוד בעיה מהותית שהרב זקס מצביע עליה היא היעדר התרבות הפוליטית הבריאה של העם היהודי – עם שעבר אלפי שנות גלות ומעט שנות ריבונות. לעומתנו תרבויות בעלות מסורות ארוכות של תרבות פוליטית "הצטרכו להנמיך את הטמפרטורה הבין-אישית כדי שאפשר יהיה להתווכח בלי להתלקח, לחלוק בלי לחנוק. היהודים, שלא זכו למדינה משלהם לאורך אלפיים שנה, לא למדו את אמנות הכלת הסכסוכים. ועכשיו, הדבר מסוכן" (עמ' 170).
נוסיף לקדרה הרותחת את צמיחתה המחודשת של האנטישמיות בעולם המערבי. הרב זקס מצביע על התארגנותו מחדש של המיתוס האנטישמי, שלפי גרסתו "ישראל מתנהגת כלפי הפלסטינים, כפי שהנאצים התנהגו כלפי היהודים" (עמ' 91). מיתוס זה מצליח לחדור את חומות התקינות הפוליטית מאחר שהוא יכול באותה הנשימה להיראות כמכוון להפרדה בין ישראל הריבונית ובין היהודים שבתפוצות, הפרדה מלאכותית, כמובן. הרב זקס כאמור ראה סכנות תודעתיות לעתידו של עם ישראל שמקורן מבפנים ומבחוץ.
ומהבעיות לפתרונות. ראשית כול, הרב זקס קורא לנו לעמוד בגב זקוף מול העולם, לתרגם את ערכי היהדות לתקופתנו, לצאת מהגטו היהודי והישראלי ולהפסיק לחיות בתודעת נרדפות: "למצוא שותפים, לעמוד יחד". תחיית הסיפור הלאומי שלנו, בדמות הנס של מדינת ישראל, יכולה להיות מקור להשראה רוחנית לעולם כולו.
הרב זקס קורא לנו להרפות מהמתח הבסיסי שקיים בזהות שלנו כיהודים וכישראלים: קשר אל תרבות העולם אינו מחייב התבוללות תודעתית; תודעה יהודית חזקה ואורתודוקסית אינה מחייבת אוטומטית את שלילת כל תרבות הגויים. עלינו לספר את הסיפור היהודי מחדש ולעומק: לחזור אל התנ"ך ולחנך לתודעה היסטורית ארוכת טווח. בקצרה, הרב זקס מטיל עלינו את המשימה היהודית ארוכת השנים, המשימה שתותיר את כולנו יחד: עלינו לתקן את העולם.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
אדוריים היהודית

  מאמר מאת מרים מימון

הסימן לחוסן הלאומי

  אליהו אוזן, חקלאי ותיק

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם