הלכה וחיים Featured

 390 14 books

דוד שמחון

חנוכה: הלכה ממקורה – מן המקורות ועד להלכה למעשה, הרב יוסף צבי רימון. הוצאת מגיד וסולמות: תשפ"א.

תמיד אהבתי נורא ספרי הלכה. שנים ארוכות העדפתי ללמוד הלכה מללמוד הרבה דברים אחרים בתורה. אהבתי את הנקיות (שלא מתפלספים, שלא מטיפים לי מוסר ושלא מנסים לחנך אותי), את הסדר ואת המעשיות. אהבתי את הביטחון שלימודי ההלכה מעניקים לי, ביטחון שאני יודע מה לעשות. זכור לי מאוד מאוד לטוב הרב דני, שהיה ר"ם שלי בכיתה י"א, שנענה לרצון שלי ובנה לי תוכנית ללימוד הלכות שבת במקום לימוד גמרא. מה שלמדתי אז עדיין הולך איתי מאוד.

אז למרות שכבר עשיתי שלום עם הגמרא, ובוודאי עם הפילוסופיה, ספרי הלכה עדיין משמחים אותי תמיד. אין הרבה ספרי לימוד וקודש שפשוט בא לי לדפדף בהם ולנשנש מהם קצת, וספרי הלכה בהחלט מעוררים בי את החשק הזה. והנה בא הספר הזה והזכיר לי את החיבה הזאת שלי, ולכן אני רוצה להציע גם לכם לשים יד עליו וגם על חבריו בסדרה. יש בספר שני חידושים מרכזיים: חידוש אחד הוא שהוא ממש מאיר עיניים. מלא צבע, איורים ותרשימים. אולי שמתם לב, אבל יש היום איזה שהוא ניסיון להפוך את ספרי הלימוד של בתי הספר למאירים ומשמחים. לא תמיד מצליחים בזה, אבל זה הרצון, ואילו ספרים 'רגילים' למבוגרים נשארו רציניים ומאופקים. וכאן יש הבנה ברורה שגם אדם מבוגר יכול לשמוח בספר שיאיר לו פנים. זה מכניס איזו קלילות וחדווה ללימוד הלכה.

החידוש השני גם מוכרז בשם הספר, 'הלכה ממקורה', ומוסבר היטב בהקדמתו של הרב רימון בפתיחת הספר: הספר מצליח, ובלי להכביד מדי, להביא את השתלשלות העניין מהמהות ועד למשמעות המעשית. זה נותן עומק גדול לדברים ונותן לקוראים הזדמנות להיות לא רק 'נתינים' של המערכת ההלכתית אלא גם שותפים בה. זה דבר גדול שמצד אחד מעניק חיבור גדול יותר להלכה לקיומה ומצד שני גם מאפשר להכניס יצירתיות רבה ואפילו גמישות לעולם ההלכה. אלו דברים גדולים, והספר עושה אותם בחן רב. חנוכה שמח!

חיים קטנים, האניה ינגיהארה. הוצאת מחברות לספרות: תשע"ט.

תאמין שאפשר לקלקל. זה הדבר הנורא שהספר הזה מלמד. אפשר להרוס חיים של אדם. אפשר לפגוע בבן אדם ככה שהוא לעולם לא יוכל לחיות חיים נורמליים: הוא לעולם לא יוכל לישון לילה שלם, הוא לעולם לא יוכל להיות מוכן לקבל חיבוק והוא לעולם לא יוכל לתת אמון מלא בבני אדם, גם לא בבני האדם הקרובים אליו ביותר.

אולי אנחנו חושבים שאנחנו יודעים את זה, אבל הספר מראה את זה בצורה הכי קשה ונוקבת: מה שמעוללים לאדם משפיע עליו לתמיד. זה לא רק סיפור של פסיכולוגים ושל אנשים רגישים מדי, באמת יש פצעים שאי אפשר לרפא, ומסתבר שלא מכל משבר צומחים ושלא הכול לטובה. וגם מסתבר שיש רע בעולם. ממש רע. והוא תמיד קשור לאנשים רעים. זה באמת הקטע הכי נורא, שבני האדם הם היצור שיוצר את הרוע הגדול ביותר בעולם. לא א‑לוהים, לא השטן וגם לא אסונות הטבע אלא כל מיני בני אדם שמוציאים מעצמם תהומות של רוע טהור, דוחה ומוחלט.

ובאותה מידה הספר מראה את כוחם של החמלה, של הטוב ושל החסד. גם הם עוצמתיים ומשנים חיים. הייתי רוצה לכתוב שהם משפיעים באותה מידה כמו הרוע, אבל לצערי אני לא בטוח. הספר לפחות ממש לא בטוח בכך. איכשהו הרוע מספר לאדם סיפור משכנע יותר משהטוב מספר.

הספר מספר על ארבעה חברים שלמדו יחד בקולג' במזרח ארצות הברית ונשארו חברים טובים שנים ארוכות. עם התקדמות הספר נלך ונתמקד באחד מהם, ואט אט ניחשף לקורות חייו קורעי הלב, מאז הושלך, תינוק בן יומו, לצד פח אשפה ונמסר למנזר לטיפול. הספר מספר מצד אחד סיפור קשה על התעללות מינית, על אלימות קשה ועל בדידות, ומצד שני הוא מספר גם סיפור מופלא על חברות, על חמלה, על אהבה ועל רוך שאין לו סוף. ולמרות ההסתייגות מכוחו המוגבל של הטוב הספר חושף שגם לחמלה, לחברות, לרגישות ולאהבה יש כוח ענקי, בפרט אם הם עקביים ויוצרים איכשהו תחושה של ביטחון, אמון ושייכות בכל המציאות התלושה והאכזרית שעלולה להיות מסביב.

זו המסקנה שלי מכל זה: יש משמעות למה שאנחנו עושים. המעשים שלנו נצרבים בחייהם של אנשים סביבנו ויכולים לשנות להם את החיים או לפחות רגעים בחיים. המחשבה הצינית והניהיליסטית ששום דבר לא באמת משנה ושבסוף הכול נשאר די דומה נמחצת כאן תחת גדולת המעשים שבספר. הבנתי שאני יכול לשנות לאנשים סביבי (ואפילו או בעיקר לילדים שלי, לחברים שלי ולקרובים שלי, למשל) את היום ואפילו את החיים. ככה. יש משמעות עמוקה למעשינו. יש מעשי חסד שמשנים חיים, ויש מעשי אדישות, טיפשות וחוסר רגישות שגם הם משנים חיים. מסתבר שהחיים שלנו די קטנים בסוף.

'חיים קטנים' הוא באמת ספר נורא ואיום. וחשוב ונפלא. וקשה ומיוחד. ומרגש ומטלטל. וכשאתה חושב שהכי גרוע מאחוריך זה רק נהיה יותר גרוע ויותר קשה. ובכל זאת ספר נהדר וחשוב. וצריך להחזיק חזק חזק ולקרוא אותו. סביר שתבכו מדי פעם, סביר שתצטרכו לעצור להסדיר את הנשימה וסביר שתתאהבו עמוקות בחלק מהדמויות.

האם צריך לקרוא ספרים קשים?אני בוחר לצטט כאן, לראשונה בתולדות הפינה, חלק מביקורת הספרים שכתב מישהו אחר, כי הוא כתב טוב כל כך את מה שאני מרגיש. וכך כתב אלון עידן ב'הארץ' (בכלל, זו הזדמנות להמליץ בחום על הדברים שאלון עידן כותב. הוא אחד הכותבים המדויקים שיש סביבנו):

"את 'חיים קטנים' צריך לקרוא. עד הסוף לקרוא. לא לעצור בהתחלה, לא לעצור באמצע. לא להיכנע. לא להתפנק. זה לא ספר למפונקים. זה לא ספר לאנשים שאוכלים ארוחת בוקר מפנקת, במלון בוטיק מפנק, עם ספא מפנק. זה לא ספר לאנשים שנשטפו בקלישאות של העצמה, צמיחה, גדילה אישית. זה לא ספר לאנשים שבאים 'ממקום של', וזה לא ספר לאנשים ש'זה מרגיש להם'. זה לא ספר לאנשים שמכבסים את המציאות, את החיים, את המילים; זה לא ספר 'מאתגר', 'מורכב', 'לא פשוט', 'קשוח'. זה ספר קשה, כואב, מכוער, אכזרי, מעיק, מזעזע. פשוט ספר יפהפה.

"את 'חיים קטנים' צריך לקרוא כי לא קראו אותו מספיק אנשים ביחס לגדולתו. חלק לא קראו אותו כי לא שמעו עליו כשיצא בעברית (ספטמבר 2018), וחלק לא קראו אותו כי הוא 'קשה לעיכול'. אז לגבי מי שלא שמע עליו, הנה – שמעתם. ובנוגע ל'קשה לעיכול': שווה להתקשות ולעכל. שווה לחזק את מערכת העיכול שהפכה רגישה מדי בשנים האחרונות. מערכת עיכול שמבקשת להכניס אליה רק מה ש'בריא' ו'מזין', רק מה שעושה לה 'נעים' ו'כיף' – כאילו החיים לא עמוסים גם ברעל, בזוהמה, בסבל, בהתבזות, במוות" (אלון עידן, 'הארץ', 3.12.2020).

אני לא יודע אם זה ספר 'חובה'. בכלל, אני נמנע משימוש בהגדרה הזו. אולי גם יש אנשים שלא רוצים דווקא עכשיו לקבל את האגרוף בבטן שהספר הזה מציע. יש גם מי שהחיים מראים להם את זה מספיק כשלעצמם. אבל אני בטוח שמי שיבחר לקרוא את הספר וללכת בשביל הארוך והקשוח של הספר הזה (638 עמודים) ירוויח המון.

זהו. אחד הספרים הטובים שקראתי. לא קל. לא נעים. אבל מעולה וחשוב.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
אור חדש בציון

  יסודות הציונות: תכירו את...

לייקר כל יממה

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם