מהו ט"ו בשבט? Featured

 2 sut
 
מה ההבדל בין פירות ארץ ישראל לפירות חו"ל?

הרב יוסף צבי רימון

עיקר דינו של ט"ו בשבט הוא לעניין עורלה ותרומות ומעשרות. בט"ו בשבט עברו רוב ימי הגשם, ובאילנות כבר יש שרף, שהוא המזון העיקרי שלהם לשנה הבאה. כלומר, השנה החקלאית של העץ מתחילה בט"ו בשבט (על פי ר"ה יד ע"א ורש"י שם), והעצים מתחילים לשתות בעיקר מן המים של השנה ולא ממי השנה שעברה (ירושלמי, ראש השנה א, ב).

אכילת פירות בט"ו בשבט: המקובלים כתבו שיש לאכול פירות ביום זה, ראש השנה לאילן, וכך כתב המגן אברהם (קלא). עיקר המנהג היה לאכול פירות כלשהם, אולם השתדלו לאכול פרות ארץ ישראל. ההסביר הפשוט לאכילת פירות יבשים הוא שבחו"ל היה קשה להשיג פירות. הסבר אחר הוא שאם רוצים לאכול פירות משבעת המינים (ובעיקר גפן, תאנה, רימון [ותמר]) שלא בעונתם, הדרך היחידה לסמל את מהות העץ היא באכילת פירותיהם היבשים (הרב יואל). לפי ההסבר הפשוט, אין כל עניין לפירות יבשים. לפי ההסבר השני, יש עניין בפירות יבשים משבעת המינים שאי אפשר להשיג כעת בדרך אחרת.

כיום בארצנו ודאי יש להשתדל לאכול בט"ו בשבט פירות מארץ ישראל (ולא פירות יבשים מטורקייה, שלעיתים יש בהם גם בעיות של חרקים), טריים או יבשים, ולהשלים את שבעת המינים בפירות יבשים.

מהי המשמעות של אכילת פירות ארץ ישראל?

הטור (או"ח ר"ח) התקשה בנוסח ברכת מעין שלוש. בברכה זו אנו מבקשים "והעלנו לתוכה ושמחנו בבניינה ונאכל מפרייה ונשבע מטובה". הטור מביא מערערים על נוסח זה כיוון "שאין לחמוד הארץ בשביל פריה וטובה, אלא לקיים מצוות התלויות בה"!

הב"ח חלק על דברים אלו. לדעתו יש בפירות ארץ ישראל קדושה מיוחדת, כיוון שהפירות נובעים מן הקדושה העליונה של השכינה השוכנת בארץ, וגם אכילתם איננה רגילה: "הלא קדושת הארץ הנשפעת בה, מקדושת הארץהעליונה היא נשפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ... ועל כןניחא שאנו מכניסין בברכה זו, ונאכל מפריה ונשבע מטובה. כי באכילת פירותיה אנוניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה ונשבע מטובתה".

עיקרון זה כתב גם הרב קוק זצ"ל (אורות הקודש ג, עמ' רצד–רצה): "המאכל של ארץ ישראל מקדשבפנימיותו ואינו מגשם אלא בחיצוניותו" (ועיין בירמיהו ב', ז ובנחמיה ט' לו, ששם מפורשים דברי הב"ח, שנוסח זה הוא הנוסח הנכון).

מעשה בתפוח

באדר תשס"ז ביקרתי בארצות הברית, ובאחד הימים מצאתי את עצמי רעב באמצע ניו יורק בין פגישות. אף שהייתי כמה פעמים בניו יורק בנסיבות דומות, אינני מכיר את המקומות הכשרים שם אלא אם כן אני נתקל במקום כזה. הבטתי סביב וראיתי סוּפּר גדול. נכנסתי והסתכלתי אם יש דבר מאכל שאני יכול לאכול.

פתאום ראיתי תפוחים יפים. נטלתי תפוח וחשבתי: האם יש איזו בעיית כשרות? בענייני תרומות ומעשרות אין בעיה בחו"ל. עורלה? ספק עורלה בחו"ל מותר. נטע רבעי? גם לו אין צריך לחשוש בחו"ל בנסיבות כאלו. פתאום חשבתי: מה יש בפרי הזה?! אין בו עניינים של תרומות ומעשרות, ספק עורלה בו מותר – זהו פרי חסר כול. איבדתי את התיאבון והחזרתי את התפוח למקומו.

אומנם אכלתי פירות וירקות בארצות הברית כשהתארחתי, אולם שם לא חשבתי על כך, ואילו כאן, כשחשבתי, הייתה לי עוגמת נפש גדולה כל כך עד שלא רציתי לאכול את התפוח.

עוד מעט, בתחילת שנת תשפ"ב, נזכה לשנת שמיטה. ב"ה כל השנה אנו זוכים לאכול מפירות ארץ ישראל, שיש בהם קדושה מיוחדת, אך בשמיטה זוכים בזכות נפלאה לאכול גם פירות שביעית, שלדעת הרמב"ן יש באכילתם אפילו מצווה,אך בכל מקרה ברור שיש בהם קדושה. זכות זו צריך לשמוח בה (לצערנו יש מי שכל השנים אוכלים פירות ארץ ישראל, ודווקא בשמיטה אוכלים פירות חו"ל מייבוא), לשאוף לאכול פירות קדושת שביעית רבים ככל האפשר ולחכות לרגע שנזכה לאכול פירות שיש בהם גם קדושת ארץ ישראל וגם תוספת קדושה של שנת השמיטה.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
אור חדש בציון

  יסודות הציונות: תכירו את...

לייקר כל יממה

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם