להגדיר את המצב Featured

 3 maarechet
כדי שיצמח טוב חייבים להיות מוכנים להגיד מה רע

לא הכול טוב. נכון שהכול לטובה, אבל אם רוצים שיהיו כאן יום אחד הנהגה טובה וימין בריא, ישר, זקוף קומה, חייבים להיות מוכנים לומר בפה מלא שנפתלי בנט ראש הממשלה הנכנס עשה מעשה רע. הוא לא ניצח את ראש הממשלה נתניהו אלא הדיח אותו באמצעות שקרים ומרמה. והחמור מכול: הוא הדיח את ראש הממשלה על ידי הכנסת ערבים לממשלה. למה חשוב לכתוב את זה? כי לא בריא להדחיק רע. זה יוצר נכות וקושי להוביל לטוב חדש.

קשה להסביר עד הסוף את שריר ההדחקה הקשה כל כך שמגלה חלק ניכר מהציבור הדתי-לאומי. בהתחלה ניסו המדחיקים להסביר את סירובו להקים ממשלה עם נתניהו בכך שהוא יוצר תרגיל סחיטה כדי למקסם רווחים מנתניהו. אחר כך, כשתם המנדט, ניסו להגיד שכל הסיפור עם הערבים הוא תרגיל כדי לגרום לסמוטריץ' ולחרדים להצטרף. ההדחקה לא התייאשה, ואחרי שזה כבר התרחש התחילו לדבר על שהנה הוא עמד לפחות בהבטחה שלו שלא יהיו בחירות חמישיות. ועבאס? מה הבעיה בכלל? מה אתם גזענים?

ואז הגיע השלב הכי מוזר בהדחקה: במקום לשפוט את המעשה מסבירים את המניעים. "בנט עשה את זה מתוך אהבת עם ישראל, הוא רוצה בטובתו". נגיד שזה נכון, מה זה משנה, לעזאזל?

לכן אנחנו את שלנו עושים: ראש ממשלת ישראל עשה מעשה נבלה כפול. הוא הדיח ראש ממשלה מכהן באמצעות מרמה, ויתרה מכך, הכניס לממשלת ישראל את אויבי ישראל. אחרי שנפנים את זה, אבל רק אחר כך, בטח שיצא מזה טוב.

אנחנו את שלנו עושים: ראש ממשלת ישראל עשה מעשה נבלה כפול. הוא הדיח ראש ממשלה מכהן באמצעות מרמה, ויתרה מכך, הכניס לממשלת ישראל את אויבי ישראל. אחרי שנפנים את זה, אבל רק אחר כך, בטח שיצא מזה טוב

חשוב בהחלט לומר שלא רק הוא חתום על המעשה הרע הזה אלא גם כל העדה שלצידו. לא השמאל, כי השמאל דווקא לא שיקר. אבל כל אנשי ימינה ובראשם איילת שקד, שרצינו כל כך להאמין שידה לא תהיה במעל. אבל היא בחרה בצד של הרע. בכל בוקר שהיא לא מפילה את הממשלה הזאת היא ממשיכה באחיזה בו. וכך גם עידית סילמן וניר אורבך.

האם יכלה לקום ממשלת ימין?

איך נדע למי להאמין, לבנט ושקד, שטוענים שהפכו כל אבן כדי שתהיה ממשלת ימין, או לנתניהו, סמוטריץ' ושיקלי, שטוענים שבנט וסיעתו זרקו כל אבן אפשרית כדי לחבל בממשלת ימין? אחרי כל כך הרבה שקרים בוטים, שצריך לומר שהצליחו לעקוף בסיבוב אפילו את נתניהו בשיאו, התשובה ברורה. ממשלת הימין לא קמה כי נפתלי בנט חיבל בה. מי שלא מאמין מדחיק.

האם אנחנו מתפללים לנפילתה או להצלחתה של הממשלה הזאת?

אנחנו מרשים לעצמנו להתפלל לנפילתה. לא היינו כותבים את זה אם זאת הייתה ממשלת שמאל שהעם בחר. אבל מאחר שזאת ממשלה שלא העם בחר, והיא גם ממשלה שכרתה ברית עם מפלגה אסלאמית, אנחנו בהחלט מתפללים לנפילתה. אין לה כל זכות קיום, ונפילתה תהיה קידוש השם שבו הרוע מפסיד.

כן כדאי ורצוי להתפלל שהממשלה הזאת לא תגרום לנזק למדינת ישראל ושכל עוד היא מכהנת היא תביא גם ברכה לעולם למרות האופן שבו קמה.

האם היהדות היא גזענית רעה או בדלנית טובה?

אחרי כל זה בואו נקדיש כמה מילים לדיון המרכזי שעולה מהימים האלה. כשכתבנו כאן בכותרת בשבוע שעבר "הממשלה הלא יהודית הראשונה בתולדות המדינה" נזעקו רבים ואמרו שאנחנו מגזימים. לפני הטיעונים בואו נסכים שעד לפני שנתיים-שלוש אילו היה איש שמאל מכניס ערבים לממשלה, הזעקה על הסכנה ליהדותה של המדינה הייתה עוברת ביתר קלות. אלא שכשאת המעשה הזה עושה איש שכיפה לראשו, מתחיל להסתבך לנו עולם המוסכמות.

הולך ומתגלה שרבים, גם בתוך הציונות הדתית, זעים באי-נחת בשל קונספט ההבדלה של ישראל מהעמים וכתוצאה ממנה קביעת המדינה שלנו כמדינה יהודית. הדמיון הלא פשוט שרעיון ההבדלה מעלה לתורת הגזע הנאצית, שאף היא הבדילה בין לאומים, מעלה בחלקנו שאלות כבדות משקל על המדינה היהודית ועל ההשלכות שלה.

לכן בלי להיכנס כרגע לכל הדיון התאולוגי והפילוסופי על היהדות ותורת הגזע, כדאי שכל אדם בישראל יתעסק בשאלה הפשוטה: מהי מבחינתו מדינה יהודית? אוטובוסים בשבת? חזיר? יהודים בהרכב שלה? האם כמו שהוא מוכן מעתה להכניס מפלגות ערביות לקואליציה הוא מוכן גם לפתוח את חוק השבות ולאפשר גם לגויים שמעוניינים בכך לעלות ארצה בשווה ליהודים?

ובכלל, האם נכונה הקביעה של היהדות שההבדלה בין ישראל לעמים מביאה ברכה לעולם ומגבירה בו מוסר ואהבה, ואילו הלאומניות הגויית זרעה הרס וקללה ושנאה?

גם מי שהכריעו שהם מעוניינים במדינה יהודית ולא במדינת כל אזרחיה צריכים לשאול את עצמם מה מותר ליהודים לעשות כדי לשמר את המדינה הזאת כמדינה יהודית ואיפה המדינה היהודית יכולה לאפשר לעצמה להשפיע ברכה על הגויים שבקרבנו.

האם אפשר לגייס גויים כדי להכריע את הצד האחר?

מאז ראשית הציונות נקט הימין השמרני של ז'בוטינסקי ובגין הימנעות שיטתית גורפת ממעשים שיכניעו את השמאל באגרסיביות. לעומתם חברי ההגנה מצאו לא מעט צידוקים להסגיר את בני עמם לאויבנו בסזון, לא היססו לירות באלטלנה, וגם בממשלת גולדה מאיר ורבין השתמשו בערבים.

עד כה היה הימין מוכן לקבל הפסדים נקודתיים מול השמאל ולא לנקוט את השיטה הזאת. וטוב שכך. במערכה הנוכחית לראשונה השתנה משהו. גם קולות דתיים היו מוכנים ללכת רחוק יותר ולשתף ערבים כדי להכניע את השמאל הליברלי.

קשה לברוח מכך שביסוד המוכנות הדתית-ימנית להכניס גויים עומדת נקודת מוצא שבעצם השמאלני הפרוגרסיבי נמצא בנקודה מסוכנת כל כך אידאולוגית עד שהיא גוברת על נקודת הסגוליות היהודית שיש בו למרות דעותיו. קשה להפריד בין המוכנות ליצור שיתוף פעולה טקטי עם המפלגה האסלאמית לבין המשמעות העולה מהדברים כאילו השמאל במובן מסוים גרוע ממנו.

במובן הזה טיפוסים כמו ח"כ עמיחי שיקלי וד"ר גדי טאוב חברו לתפיסת העולם של בצלאל סמוטריץ' ובית מדרשו, שסברו ששימור שלטון ימין על ידי גויים אויבים מסוכן הרבה יותר מממשלת שמאל רעועה שנסמכת על ערבים.

בתוך כל הדיון הזה בתוכנו – המוכנות של הימין ושל השמאל – לערב ערבים בממשלה, הפציעו עלינו פרעות לוד-יפו-עכו-רמלה. התזמון הזה היה אמור לטלטל לנו חזק את המחשבות.

עצירה להתארגנות מחדש

אבל כעת לשלב של 'הכול לטובה', כי באמת הסיבה שהשמאל הצליח להרים את קרנו איננה בגלל מה שיש לו להציע אלא כי הימין כבר שנים ארוכות מפסיק להציע את הטוב שיש לו.

במובן הזה הטלטלה הפוליטית הנוכחית יכולה להיות ברכה עצומה להתארגנות מחדש של הימין הדתי והשמרני. המשך התנהלות ימנית בתצורת רסיסי המפלגות שאפיינו אותו שנים נראה הזוי וחסר אחריות מתמיד. גם הפנייה למגזריות נראית מוזרה בסיטואציה הפוליטית המתהווה במדינה. המציאות החדשה תכריח את הימין לברוא חלופה אמיתית. להביט בעיקר ולא בטפל.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
כל מנצח צריך תזמורת

  הטור של סיון רהב...

המחאה שלא תיכשל

  מאמר מאת יואל שילה

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם