תהיה כאן הילולה שמחה Featured

 3 maarechet

מערכת

בשנה הבאה תהיה כאן הילולה שמחה יותר מכל קודמותיה

פעם, במדינת ישראל הראשונה, עוד לפני שהיה בה אפילו בית מקדש, אפילו ארון הברית נשמר הרחק מירושלים. דוד המלך, שעם זה שהיה פוליטיקאי ולוחם דגול היה גם צדיק גדול, הדבר הראשון שהוא היה מוטרד ממנו ברגע הראשון שקצת נרגעו העניינים המדיניים סביבו, היה ליישם את חזון הקודש שהתורה מציבה למדינת ישראל: לשים במרכז את ירושלים ואת הקודש.

אף על פי שהנביא עצר אותו בכל הקשור לבניית בית מקדש, זה לא הרתיע אותו מלדחוף את המשימה הזאת כמה שאפשר עד הקצה במשמרת שלו. הוא הכין תוכניות, רכש חומרי גלם, סידר רישוי לקרקעות. אבל בעיקר, כך החליט, הוא הולך להביא את ארון הברית הכי קרוב למקומו הטבעי – אל הר המוריה.

ואז הוא ארגן את אחת ההילולות הגדולות שידע העם עד לאותם ימים. הוא הביא את הנגנים הטובים ביותר בארץ. ארגן סעודות איכות המוניות בלבוש חגיגי. וכל העם מכל רחבי הארץ בא לחזות במעמד. התהלוכה החלה.

אבל אחרי זמן קצר הכול קרס. בעיצומה של התהלוכה נהרג עוזה, אחד מבכירי הממלכה, במוות מוזר ובוטה, ולכולם היה ברור שמשהו מאוד מאוד לא טוב קורה כאן. התזמורת נדמה באחת, הארון הוחזר למקומו, וכל העם ובראשם דוד המלך חזרו לביתם אבלים וחפויי ראש.

יש אנשים, גם היום, שטרגדיות כאלה הן מבחינתם סימן משמיים שמעשיהם אינם רצויים. שזה עוד לא השלב לבנות בית מקדש. שהנה עכשיו התגלה שהקב"ה לא רוצה שנתלהב יותר מדי מקברי צדיקים. אבל זה לא הזן של מנהיגים כמו דוד המלך. אם צריך להביא את הארון לירושלים וזה לא עבד טוב בפעם הזאת, זה אומר רק דבר אחד: שמשהו לא עבד טוב. כל מה שצריך הוא רק ללמוד איך עושים את זה טוב יותר.

האם זה אמור לצנן את ההתלהבות? יש אנשים, כמו היום, שמעדיפים את הכול רגוע ולא מתלהב יתר על המידה. כל הריגושים הדתיים האלה בזויים בעיניהם. אבל זה לא הזן של מנהיגים כמו דוד המלך. אולי קצת מהזן של מיכל בת שאול, שבזה לכרכורים ולקפיצות ולריקודים של דוד בתהלוכה השנייה שארגן זמן קצר אחרי הכישלון הראשון.

הפעם, אחרי שהפיק את כל הלקחים – הלקחים הארגוניים והלקחים הרוחניים – הוא עשה את החגיגה גדולה עוד יותר. הנביא מפרט אפילו את האוכל הרב שחולק בהילולה השנייה. שלא לדבר על הריקודים וההתלהבות עד השמיים.

כי כן, אנחנו לא מדויקים. דיוקים עד הסוף שמורים למלאכים שלא יודעים לעבוד בעולם המעשי שא‑לוהים הניח אותנו בו. אנחנו עוד לא מצליחים לנצח בכל המלחמות במדינה הזאת, ולצערנו בכולן יש תמיד גם כמה וכמה מתים. והרבה טעויות. לפעמים טעויות קריטיות. האם זה אומר שהקב"ה רוצה אותנו לא נלחמים או מוותרים על המדינה? חלילה. הוא רוצה אותנו מקצועניים יותר וצדיקים יותר.

לכן בשנה הבאה תהיה הילולה ברבי שמעון בר יוחאי בהרבה יותר התלהבות. בהרבה יותר תקנים בטיחותיים מסודרים. בהרבה פחות דחיפות. יעמדו צפופים וירקדו רווחים. בהרבה יותר שירים ואולי גם בפחות מדורות. אבל רק בגלל שאולי כמה חסידויות ירצו לעשות אותן יחד למען האחדות. האחדות הזאת, שכמה נרוויח אם רק ניקח ממנה עוד קצת.

מותר לכתוב עוד דבר קטן על החגיגות של רשב"י: כל ההתלהבות הזאת היא מבוא לעבודת הקודש בירושלים עיר המקדש. כי עם כל הכבוד, ויש הרבה מאוד כבוד לעם ישראל שמחפש לדבוק בקודש, דוד המלך היה משקיע את כל המרץ הפוליטי, המדיני וגם הדתי שלו בירושלים. גם בהר המרכזי שלה וגם בהרים שסביב לה.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הגיע הזמן לימין אמיתי

  מאמר מאת עמיעד כהן

כאן ביתי

  תושבת לוד: עדין מתפרעים...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם