משענת קנה רצוץ Featured

 4 maarechet
 

מערכת

 

תסבוכת בין יהודים לא פותרים עם גויים, האשמים בה גם אחרי המניפולציות הם המחרימים ולא המוחרמים, וראשית הפורענות החלה במוצאי שבת בטבת תשע"ט

 

מערכת

 
  1. 1.לא הצלחנו להכניע את אחינו? בואו ניעזר בערבים
  2. 2.השקר הקדמון שבגללו אנחנו לא מצליחים להרכיב ממשלה
 

בני ישראל חצויים לשתי ממלכות שונות. בממלכה האחת השלטון ברור, בממלכה האחרת השלטון מתחלף כל הזמן. שתי הממלכות אינן מצליחות להסתדר זו עם זו – עד שכל אחת החליטה שהגיע הזמן לכרות ברית עם הגויים כדי להכריע את חברתה.

 

הסיטואציה הזאת, המוכרת לנו כל כך מספר מלכים ומימי הבית השני, פורצת היישר מן התנ"ך אל לב ליבה של המאה ה-21. אנחנו עומדים שוב ומבקשים מגויים להכריע במלחמת שנאת חינם שאנחנו לא מצליחים להכריע בעצמנו.

 

האפשרות להכניס את מנסור עבאס או מי שזה לא יהיה כדי להקים ממשלה אינה אילוץ פוליטי אלא פיגוע ברעיון המדינה היהודית, שעל פיו היהודים הם השולטים על עצמם וקובעים את גורלם. יש הרבה מה להתווכח על שהחוק הישראלי מאפשר להכניס לכנסת של המדינה היהודית מפלגות בעלות שאיפות לאומיות ערביות, אבל ההצדקה לכך הייתה היומרה שלהן לייצג את צורכי המגזר הערבי וההסכמה ההדדית שהייתה עד כה שהממשלה אינה תלויה בכוחן. לא סתם הפעם האחרונה שהפרנו את המוסכמה הזאת הייתה כשהבאנו על מדינת ישראל את הסכמי אוסלו, שאת פגעיהם טרם ריפאנו.

 

היצר הרע הזה – לנסות לחבור לשותפים גויים מבחוץ כדי להכניע את האחים שלנו – הוא משהו שהולך איתנו עוד מימי חלוקת הממלכה של בית ראשון, ונמשך עד ממש לא מזמן גם במנדט הבריטי, בימי הסזון הנוראיים. כשנופלים לפיתוי הזה הוא תמיד נגמר רע.

 

תמיד יהיו טונות של אידאולוגיות כדי להצדיק את זה. השמאל יגיד שהוא רוצה שינוי ויציאה מהקיפאון, והימין יגיד שאם הוא לא יעשה את זה, השמאל יקים ממשלה שתפגע בזהות היהודית.

 

אנחנו יכולים להיות בטוחים שלמלך אסא, שהיה צדיק לפחות כמו החרדים, היו הרבה מאוד הצדקות אידאולוגיות מדוע עליו לקרוא למלך ארם נגד מלכות ישראל הרשעה. בכל זאת, הנביא חורץ את גורלו: "בְּהִשָּׁעֶנְךָ עַל מֶלֶךְ אֲרָם וְלֹא נִשְׁעַנְתָּ עַל ה' אֱ‑לֹהֶיךָ... נִסְכַּלְתָּ עַל זֹאת. כִּי מֵעַתָּה יֵשׁ עִמְּךָ מִלְחָמוֹת" (דה"ב טז, ז–ט). לא מפעילים גויים כדי להכניע אחים.

 

על בסיס השקר הזה מונח כל מגדל החרמת נתניהו. השקר המופלא הזה, שכבר נמכר כאמת חדשה, הוא הצידוק המטורף שיצר השמאל כדי שלא לאפשר ליאיר לפיד (או מי שזה לא יהיה שם) שום יכולת שיתוף פעולה עם נתניהו. ובמילים מכובסות פחות: שלא לאפשר לימין להמשיך לשלוט. לא נתניהו אלא הימין. לא נתניהו אלא הליכוד. מתפקדי הליכוד שבחרו אותו. והשקר הזה הוא מלכודת הדבש שבה מושכים אנשים טובים כמו גדעון סער ונפתלי בנט

 

 

בהקמת מדינת ישראל קיבלנו עלינו שאת הוויכוחים בתוכנו אנחנו מכריעים בינינו ולא על ידי הבאת כוחות חיצוניים לאומה. אם יש כאן 61 מנדטים יהודיים שמרכיבים ממשלה, ואליהם מצטרפת מפלגה מגזרית שדואגת לאזרחים הגויים במדינה, אפשר לקבל את זה. אבל בשום אופן לא כמי שמכריעים את הכף.

 

אין מתקפה ישירה יותר על רעיון המדינה היהודית מהרעיון של להכריע את השמאל או את הימין על ידי גויים. כן, עדיפה קואליציה משותקת עם מרצ, אחים כופרים וטועים, מברית עם גויים.

 

בדבר אחד השמאל עדיין טוב יותר מהימין. במיתוג. אבל לא סתם מיתוג. מיתוג הופכי נועז כל כך שהוא שוב ושוב מותיר את הימין חסר מילים.

 

כך בלי להתבלבל ידעו בשמאל לזהות את החולשה העצמית שבה הם עצמם לוקים ולטפול אותה על הימין. לכן מי שמזלזלים ברצון העם מכנים את עצמם 'דמוקרטיים'. בשיטה הזאת מי שמביאים לכאן פתרונות מדיניים שגורמים להסלמה מכנים את עצמם מחנה השלום. כך באופן מהמם הצליחו מי שמחרימים את נתניהו ומוכנים ללכת במחיר הזה לעוד ועוד בחירות למתג את נתניהו כאחראי לפילוג. הרי למה לא קמה כאן ממשלה? כי הם יצרו מאזן החרמה על שיתוף פעולה עם נתניהו.

 

ובכן, איך יוצרים החרמה שתישמע בשמאלנית טוב יותר? הנה אומנות המיתוג: "מלחמה בשחיתות". לא הייתה בשנים האחרונות מניפולציה מוצלחת יותר מהאופן שבו מיתג השמאל את המאבק נגד נתניהו כמאבק בשחיתות למען שלטון החוק. הרי למעשה כל מי שמנופפים בדגל הזה מתעלמים באופן לא נתפס משורה הולכת ומתארכת של שחיתות מטלטלת במערכת המשפט שנחשפת ומחריבה את שלטון החוק.

 

איך אפשר להתעלם מהתחקיר הרחב והמטלטל שפרסם קלמן ליבסקינד על ניגוד עניינים של שופטי בית המשפט העליון? איך יכול להיות שמי שנמצא כביכול בצד של החוק מתעלם לחלוטין משיטת השיבוצים שמאפשרת לנשיאת בית המשפט לשלוט בתוצאות פסקי דין? כיצד קורה שהאגף הלוחם כביכול בשחיתות מעודד את כל התרגילים המלוכלכים שעשו לניר חפץ? איך איש שם אינו מזדעזע כששומעים את היועמ"ש מנדלבליט בקולו אומר שהפרקליט שי ניצן "מחזיק אותו בגרונו"? והשורה הזאת באמת רק מתארכת. אבל המיתוג של השמאל חזק מכל אלה: הם בסוף שומרי החוק ולוחמי השחיתות.

 

המיתוג הוא רק האמצעי. על בסיס השקר הזה מונח כל מגדל החרמת נתניהו. השקר המופלא הזה, שכבר נמכר כאמת חדשה, הוא הצידוק המטורף שיצר השמאל כדי שלא לאפשר ליאיר לפיד (או מי שזה לא יהיה שם) שום יכולת שיתוף פעולה עם נתניהו. ובמילים מכובסות פחות: שלא לאפשר לימין להמשיך לשלוט. לא נתניהו אלא הימין. לא נתניהו אלא הליכוד. מתפקדי הליכוד שבחרו אותו.

 

והשקר הזה הוא מלכודת הדבש שבה מושכים אנשים טובים כמו גדעון סער ונפתלי בנט. אבל עזבו רגע אותם, בואו נדבר עלינו, על מחנה הימין. כשעיתונאים ואנשי ציבור בימין מציעים שנתניהו ילך לנשיאות או ייתן למישהו אחר בליכוד להקים במקומו ממשלה, הם למעשה נכנעים בקרב האסטרטגי המדהים שיצר השמאל כדי להפיל את ממשלת הימין.

 

רוצים פתרונות יצירתיים? יש עוד כמה (גם בהמשך במאמר הזה) שצריך לדחוף אליהם הרבה לפני הדחתו של מי שמתפקדי הליכוד בחרו בו ישירות בפריימריז האחרון שנערך בליכוד ממש לפני שנתיים. איזה מסר אנחנו מעבירים לעצמנו בכל כך הרבה תלישות מרצון העם? אנחנו נופלים באותה תפיסה דיקטטורית של השמאל, שמזלזל עמוקות ברצון הבוחר ומתעסק כל הזמן בניסיון לעקוף אותו.

 

נתניהו רחוק מלהיות מי שמממש את חלומות הימין. במובן מסוים הוא הצליח אפילו להרוג חלק נכבד מהחלומות האלה. הלוואי שיגיע היום שהימין ישכיל ליצור לו חלופה שבה חלומות חדשים ויעדים חדשים למדינה. אבל לתת יד לשמאל להוריד את שלטונו בכניעה לכוחניות הזאת? זה לא רק מעשה אנטי-דמוקרטי אלא בעיקר ערעור הביטחון ההדדי שיש למחנות השונים שלנו לקבל זה את מרותו של זה באמצעות הכרעת הרוב.

 

נתניהו אינו הפלונטר. החרמת הליכוד (באצטלה שהוא נתניהו) היא היא הפלונטר. גם המוכנות לשבת זמנית עם הליכוד בתנאי שמישהו אחר יעמוד בראשו היא לא יותר מאסטרטגיה זמנית לפירוק הכוח של הימין ממנהיגותו של נתניהו בתקווה שכך יתאפשר להביס אותו ביתר קלות. המניפולציות והכוחניות, כולל גיוס מערכת המשפט, יגיעו שוב אל מול המנהיג החדש שיעלה בימין. אלא שהפעם מנהיג ימני שימליך השמאל יהיה מסורס מראש ביודעו מה יעלה בגורלו אם יצליח יתר על המידה.

 
  1. 3.הקרב על גדעון סער
 

נכון שכרגע נראה בלתי אפשרי להביא את גדעון סער לממשלה עם נתניהו, כי זו הבטחת הבחירות של האיש. ובכל זאת כמה נקודות למחשבה.

 

בני גנץ זכה בבחירות האחרונות לתמיכה שהפתיעה את כולם רק כי עשה מעשה אחראי למען מדינת ישראל. מי שהצביעו לו הם מי שרוצים חלופה לנתניהו אבל העריכו את גנץ משום שלא היה אובססיבי בפלגנות שהשמאל מנסה לכפות. וזה חתיכת כמות של מנדטים – יותר מסער ויותר מבנט – שמונה מנדטים!

 

זה אומר שגם בתוך הבוחרים המחרימים שנתנו את קולם לגדעון סער יש גם ברגעים אלה שיעור לא מבוטל של בוחרים ממלכתיים שמבינים היטב שבהישג נמוך של שישה מנדטים לא יצליח גדעון סער לעמוד בהבטחת הבחירות הראשית שלו – להקים ממשלה במקום נתניהו. מה לעשות. עתה, בבחירה בין הפרת הבטחת הבחירות שלו שלא ליצור ממשלת שמאל–ערבים לבין הפרת הבחירות שלא לשבת עם נתניהו, הם יעדיפו שהוא ישמור את הבטחתו היהודית, החשובה יותר. נכון, כדי שגדעון סער יוכל לעשות את זה הוא יצטרך לקבל נדוניית חקיקה משמעותית מנתניהו שתוכיח לבוחרים שקידם את מדינת ישראל צעד ניכר בתחום השלטון של נתניהו, ויש כמה כאלה על הפרק.

 

אבל גם ברמה הפוליטית צריך לזכור שחזרתו למחנה הימין שממנו הגיע מבטיחה לו סיכוי רב יותר לשיקום הכישלון שנחל בבחירות. בממשלת בנט–שמאל לעומת זאת הוא נכנס כשזנבו בין הרגליים, באקורד סיום צורם לסיפור הפוליטי שלו. בממשלת פיוס ימנית לעומת זאת הוא הופך למפתח.

 
  1. 4.בנט. נפתלי בנט, ההוא מהימין – בדרך לממשלת שמאל עם ערבים
 

אנחנו רוצים להתוודות: כשכתבנו את המשפט שלמעלה לפני כמה חודשים לא לגמרי האמנו שנראה אותו מתממש מהר כל כך. בסתר הלב רצינו רק להתריע מפני מה שעלול להתגלות מתישהו בהמשך אחרי שחיקה ותהליך.

 

אבל הנה זה כאן מהר ממה שמישהו דמיין. אם נתניהו לא מצליח להרכיב ממשלה, לשם פניו של בנט. וכל עוד זאת התקווה שלו, נראה שגם לא יגלה מוטיבציה גבוהה לשכנע את סער ואת עצמו לשתף פעולה עם נתניהו לממשלת ימין.

 

ברור שלפני שבנט ילך לשמאל הוא ידגיש כלפי חוץ שהוא מצפה שהחרדים וסמוטריץ' יצטרפו אליו, ורק כשלא תהיה ברירה כביכול הוא ילך לשמאל. בשיחות שלנו השבוע אנחנו מבינים שפניהם לגמרי לשם. אף אחד בימינה לא מצליח להכחיש את זה. ממשלת שמאל–ערבים.

 

יש מסביב למשפט המטורף הזה המון צידוקים על יציאה מקיפאון ועל עוגנים ימניים שיידרשו. אבל חברים, זו ממשלת שמאל. אם נתניהו לא יצליח, בנט ימצא את עצמו מקעקע את המדינה היהודית מהגדרותיה הבסיסיות כיוון שהוא מוכן להיבנות על ידי תמיכה ערבית. פשוט מדהים כמה מהר וכמה רחוק אפשר להגיע כשרצים לבד וללא מחויבות לדרך.

 
  1. אנחנו עלולים לראות עוד הרבה דברים מתנפצים לנו מול העיניים בזמן הקרוב. כדי לשרוד את זה דרושים כמה שיותר אנשים האוחזים היטב בערכים וברוח.
 

נכון, נדרשת בעת הזאת הרבה מאוד תעוזה ויצירתיות, וכולם צריכים לשלם מחירים. אבל היי, בואו נישאר שפויים ובכל זאת צמודים במשהו לרצון העם.

 

מוטב יהיה אם כל אדם משפיע בגזרתו יפעיל את היצירתיות בכיוון ההיגיון והערכים. כן, באמת לא פשוט לדרוש מגדעון סער להיכנס לשלטון נתניהו, ובכל זאת מדובר במימוש הכי פחות הזוי של ההישג הפוליטי הדל של האיש. לשם צריך לכוון את הלחץ הציבורי. שם יש מפתח לממשלה יציבה למדינת ישראל. כך לא נכנעים לשנאת חינם ולחרמות שהשמאל זורה כאן. גדעון סער, זו שעתך הגדולה.

 
  1. ודבר אחרון, שגם אם בעת הזאת נראה דחוף פחות לכאורה, הרי שהוא החשוב אולי מכולם: בצלאל סמוטריץ', גם לך יש הבטחת בחירות לקיים. כולנו כאן כדי לסייע בה. הבטחת לנו מפקד של הציבור הימני והמסורתי. תנהיג את איחוד השברים וצא לפריימריז.
 

זה אולי גם מה שיגאל את נפתלי בנט סופית מהרפתקאותיו המסוכנות כל כך למדינה ואולי יאלץ אותו להצטרף. להביא איתו את שאיפותיו לראשות ממשלה לתוך מסגרת של מחויבות לדרך.

 

התסבוכת הפוליטית בת כמעט שלוש השנים הזאת התחילה בדיוק במוצ"ש כ"א בטבת התשע"ט, כשהימין החדש פילג עצמו לדעת. מאז אין ממשלה יציבה בישראל. הגיעה העת לסיום התסבוכת הזאת באיסוף השברים.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
אור חדש בציון

  יסודות הציונות: תכירו את...

לייקר כל יממה

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם