היתר פשוט Featured

5 waserman

היתר פשוט, לא כדאי להרעיש
 
זווית קצת אחרת על היתר המכירה

 

הרב אברהם וסרמן

 

שנים של מתקפות רועשות נגד היתר המכירה יצרו לו תדמית שלילית. לרבים נדמה שאף המתירים חשבו שהוא היתר מוצלח פחות מהיתרים אחרים שהציבור נוהג בהם. לקראת שמיטת תרמ"ט, שבה הונהג ההיתר הראשון, יצאו פוסקים רבים מגדולי הדור נגד היתר זה, ובהם גם הנצי"ב והרב מבריסק.

 

אך המתירים אף הם מגדולי הפוסקים היו, ובראשם רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה, אשר נחשב לגדול שבכל הפוסקים באותו זמן. המתירים לא סברו שזה 'היתר סוג ב', והיו אף מי שהגדירו זאת פתרון פשוט. להלן אביא דברים ידועים קצת פחות, שכתב אחד מגדולי הפוסקים בפולין, רבי יהושע טרונק מקוטנה, אשר חתנו (רבי חיים אלעזר וואקס, מחבר שו"ת 'נפש חיה') וגם תלמידיו (הרבי מאוסטרובצה וה'כלי חמדה') היו מגדולי הדור. בספר השו"ת שלו יש כמה תשובות בנושא זה (ישועות מלכו יורה דעה סימן נג–נט).

 

כששאלו אותו על האפשרות למכור שדות של יהודים לנוכרים, ענה: "תמה אני, הלא למכור הקרקע הוא היתר פשוט וכל ישראל הדרים בח"ל נוהגים כן, הן לענין מכירת בכורים והן לענין מכירת חמץ בפסח והן היהודים אשר יש להם כפרים ושדות בשבתות השנה".

 

כלומר, בנושאים שהם איסור גמור דאורייתא, מסתמכים על מכירה לגוי. מכירת חלק מהעובר של בהמה מבכירה כדי שלא יחול עליו דין בכור, מכירת חמץ בפסח כדי שלא לעבור על 'בל ייראה ובל יימצא' ומכירת בהמות עבודה לגויים כדי שלא לעבור על 'למען ינוח שורך וחמורך'. על אחת כמה וכמה שמיטה בזמן הזה, שהיא לדעת רוב הפוסקים מדרבנן.

עם השנים התפתח אוצר בית דין, והראי"ה עצמנו הוסיף אותו על גבי היתר המכירה (לא כעניין העומד לעצמו). אציין כי זה אינו פתרון לרוב מגדלי הצומח החד-שנתי ממלפפונים ועד פרחים, הנדרשים להיתר המכירה, שאם לא כן, ייאבדו את השווקים בחו"ל, ובכך תינזק מאוד החקלאות בארץ. גם הביטחון התזונתי של הגרים בארץ הקודש נשען על גידול מקומי

 

 

בלשון קצת אחרת, אם מוכרים חמץ כדי שלא לאבד ויסקי שעולה כמה מאות שקלים, ודאי נעשה מכירת קרקעות כדי שלא לאבד כמה וכמה מיליונים. על אחת כמה וכמה כשמדובר לא רק בכסף אלא בשאלת הבטחון התזונתי, קיום החקלאות ויישוב הארץ.

 

יש שידחו את ההשוואה ויאמרו שבמכירת הקרקע לגוי יש איסור 'לא תחונם'. על זה כתב: "והנה מעולם לא נכנס ספק בלבי שיהא שום חשש איסור בשביעית בזה"ז במכירות שדה לנכרי... ולא היה כדאי להרעיש העולם על זה, וגם מצד איסור לא תחנם שאין למכור קרקע בא"י לנכרי, אחר שעושה זאת לטובתו שלבו בטוח שיחזור לו הקרקע משובחת... הנה אמרתי בפשיטות שטוב להתיר למכור לנכרי. ואף על פי שאסור ליתן ולמכור קרקע בא"י כיון שהוא לטובת היישוב פשיטא דאין כאן איסור דלא תחנם. בפרט כשמוכר ע"מ להחזיר המועיל בחמץ... ובשביעית בזמן הזה שאינו אלא מדרבנן פשיטא דאין להחמיר וזה פשוט".

 

בעניין קדושת פירות שביעית וההיתר שגויים יעבדו בקרקע שנמכרה כתב בחריפות רבה עוד יותר: "בפרט כי גדולי רבני ספרד [מהרי"ט, מבי"ט, בית יוסף ופוסקים רבים מימי חכמי צפת ועד אותו דור] אשר צפרנם עבה מכריסם של חכמי אשכנז הם מתירים שיעבדו הנכרים בשביעית ע"י מכירה... והאמת כי ע"י פחזותם של האשכנזים יצא מכשלה גדולה כי יעבדו ישראל בעצמם את שדותיהם... ומעולם לא עלה על דעתי שיהיה איש חושש בזה להחמיר". ואת הסגנון החריף הזה כותב אחד הפוסקים האשכנזים המובהקים!

 

אומנם לדעתו אין להתיר עבודת יהודים בשדות המכורות לגוי, והתווכח בזה עם הרב שמואל מוהליבר, שאף הוא היה מגדולי הדור, שהתיר זאת. לכל אחד מהם יש מקור בדברי הפוסקים הראשונים, אך לדעתו יש להחמיר כאוסרים זאת. אף הראי"ה קוק דרש שאת המלאכות דאורייתא יעשו בידי גויים.

 

למעשה סמכו החקלאים על היתרו של הרב מוהליבר שלוש שמיטות רצופות, עד שדרש מהם הראי"ה להחמיר ולעשות רק מלאכות דרבנן בידי ישראל.

 

את האפשרות לצרוך יבול נוכרי שלל הראי"ה בחריפות, וכך הגיב על האיסור של הבד"ץ הירושלמי לקנות ענבים של היתר מכירה ועל החוזה לאספקה מהערבים: "עטי תרעד בידי למעשה הנבלה אשר נעשתה כעת לאחינו יושבי המושבות. כי אחרי אשר הוחזק הדבר עד כה, שלא לתן הכשר להגויים, כדי שלא לדחוק את רגלי ישראל המדוכאים ומיוגעים בעונים, ועיניהם תלויות למחיתם ע"י פדיון הענבים... נמצאו חותרי מחתרת, אשר יעצו בסתר לקנות דוקא מהגויים, ולהרים קרן צרינו, השוחקים על משבתנו, איך שאנחנו בעצמנו רודפים את אחינו... אין לשער גודל החרפה וחלול השם ועוצם הרשעה שיש בזה. דמי לבבי כסיר ירתחו, וכאבי עד לשמים מגיע, מהמצב האיום הזה, מהנפילה של תורה ויראת שמים אמיתית שיש בענין זה" (אגרות ראי"ה, שטז).

 

נימוקים אלה תקפים גם לגבי ייבוא מחו"ל, אך חומרתם גדלה עוד יותר כשצורכים יבול של אויבינו מסביב הקמים עלינו להורגנו ולגרשנו מן הארץ, וחלקם בתוך גבולות המדינה. ה' ישמרנו.

 

עם השנים התפתח אוצר בית דין, והראי"ה עצמנו הוסיף אותו על גבי היתר המכירה (לא כעניין העומד לעצמו). אציין כי זה אינו פתרון לרוב מגדלי הצומח החד-שנתי ממלפפונים ועד פרחים, הנדרשים להיתר המכירה, שאם לא כן, ייאבדו את השווקים בחו"ל, ובכך תינזק מאוד החקלאות בארץ. גם הביטחון התזונתי של הגרים בארץ הקודש נשען על גידול מקומי.

 

מגפת הקורונה לימדה אותנו כי אין לסמוך על ייבוא פירות, ובייחוד ירקות, והבהירה לנו את החשיבות העצומה של החקלאות בארץ הקודש אפילו לעצם הקיום שלנו. אך גם בלי קשר לזה אפשר לומר (בפרפרזה על משפט ידוע): "איננו מקילים בהלכות שביעית אלא מחמירים במצות יישוב הארץ", כדברי הרמב"ן, "שלא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה".

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מסילות התשובה

  מאמר מאת הרב המקובל...

היתר פשוט

  מאמר מאת הרב אברהם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם