האברך שהיה למלך התה Featured

18 zion

 
ר' קלונימוס זאב ויסוצקי, מייסד אימפריית התה, היה בוגר ישיבת וולוז'ין, תלמידו המובהק של רבי ישראל מסלנט, יו"ר חובבי ציון ומי שהציל את המושבה פתח תקווה ברגעיה הקשים

 

משה נחמני

 

קשה לדמיין את החיים שלנו בארץ ישראל בלי ויסוצקי. אין הכוונה לתה המפורסם בעולם, תה ויסוצקי, אלא לפעילותו הציונית של מייסד הפירמה, מלך התה, הלא הוא ר' קלונימוס זאב ויסוצקי. תרומתו הרבה להתיישבות בארץ ישראל היתה מרכזית מאוד בראשית היישוב והחזיקה אותו ברגעיו הקשים.

 

כרבים אחרים מראשי הפעילים בתנועת חיבת ציון והציונות היה גם ר' קלונימוס ויסוצקי תלמיד חכם וירא שמיים, מקפיד על קלה כבחמורה. עיסוקו במסחר, שהיה לאימפריה עולמית, ומעורבותו ביישוב הארץ נבעו שניהם מהתורה והיו גדושים באמונה תמימה.

 

לימודים בישיבת וולוז'ין

 

בספר 'מופת לרבים' (פרנקפורט, תרנ"ד) נדפס חלק מיומנו האישי של ויסוצקי, שכתב בעבור בניו. וכך סיפר הגביר המפורסם בעולם על ראשית ימיו: "אבי חינך אותי על ברכי התורה והיראה, ואף כי כבד עליו לשלם שכר לימודי, בכל זאת בחר לי מלמדים אשר יד ושם להם בעיר מגוריי... גם קבעתי עתים להגות בספרי הנביאים והכתובים, גם למדתי לשוני דבר צחות בשפת קדשנו עד כי נחשבתי אז עם יודעי לשון וספר".

 

כשבגר נסע ללמוד בישיבת וולוז'ין המעטירה. "ישיבת וולוז'ין, אשר ממנה יצאה תורה לכל בני עמנו בארצנו. וברשיון חותני רחים ומוקיר רבנן, גם ברשיון רעייתי אשת יראת ה', הרימותי פעמי אל הישיבה ההיא, ויעלוז לבי בבואי אל הבית הגדול אשר יסד הגאון ר' חיים ז"ל לתורה ולתעודה בישראל, לשתות בצמא דברי אלהים חיים".

 

תורה עם דרך ארץ

 

בתום תקופת לימודים זו "נפקחו עיני לראות כי טוב תורה עם דרך ארץ, ואם אין קמח אין תורה". ובשילוב עם העיסוק בתורה פנה ויסוצקי לעולם המעשה והחל לעסוק בעבודת האדמה. לימים נהג להתגאות כי בניו הראשונים נולדו תחת כיפת הרקיע בשדה.

 

ההצלחה לא האירה לו פנים: "מכל רכושי לא נשאר בידי בלתי אם סוסי הקטן, פרה רזה, וכיס ריק". הוא שב לעיר מולדתו ולבית אביו והחליט לעסוק במסחר. "אך דעו נא בני", כתב ויסוצקי בזיכרונותיו, "כי לא רק לרכוש רכוש הייתה מגמת פני בעמלי הרב שעמלתי תחת השמש, כי אם גם לבעבור תהי לאל ידי להיטיב לאחרים מטובי, ולא אהיה כמתהלל במתת שקר".

ויסוצקי הגיע לידי הכרה כי אי אפשר להיות יהודי בלי טהרת המידות, ונדר נדר לקב"ה, להילחם כל ימי חייו עם יצר הרע, ולקיים מה שהלב העברי דורש ומחייב לרוח התורה והמצוות

 

המסחר הצליח מעבר למשוער, וויסוצקי היה לאדם עשיר. "נשאתי את ידי קודש וברכתי את ה' על כל החסד והאמת אשר עשה עמדי, ובמה איכף ואקדם לאלהי ישעי על כל טובו וישעו? נדרתי נדר וגם קיימתי לקבוע עתים לתורה ולתעודה". הוא חצה את החודש, חציו לה' וחציו לעצמו. "שני שבועות הגיתי בתורת ה' בביתי, וחציו עסקתי במסחרי".

 

לאחר תקופה מסר את הכסף שהרוויח לידי אביו וגיסו כדי שיעשו בו מסחר, והוא עצמו הקדיש את כל עיתותיו ללימוד התורה אצל אחד מגאוני ישראל אשר שמו נודע לתפארה עד היום. "לקחתי רשיון מאת אשתי לעזוב את ביתי לשלושה חודשים ושמתי פני לקאוונא ואשים לי מקום בבית המדרש אשר שמש בכהונה גדולה הגאון החסיד האמיתי רבי ישראל סלנטר ז"ל כי נכספה וגם כלתה נפשי לקחת לקח ודבר ד' מפי האדם הגדול ההוא… ובהגיעי אל מחוז חפצי קיבלני הגאון בכל אותות האהבה ואקשיב מפיהו לקח טוב בתורה ומוסר השכל".

 

המקור הוא מקור הקודש

 

על ריבוי הפנים בעולמו של ויסוצקי, שמקורן בקודש – בבית המדרש – הסביר לימים הראי"ה קוק: "מימי ילדותי עדיין שמורים אצלי זכרונות מר' קלונימוס זאב ויסוצקי ז"ל. ר' קלמן זאב ויסוצקי היה אחד מהאיכרים בדובנזש. עוד לפני שהתחילה תנועת 'חיבת ציון' להכות שרשים, הוא ערג לשוב אל הטבע, ובתוך לבבו ערג שהטבע הזה יחייב אותו לשוב אל עבודת האדמה בארץ ישראל... ר' קלמן זאב ויסוצקי היה אחד מהדבקים בלימוד יראת שמים לפי שיטתו של ר' ישראל סלנטר ז"ל. מחשבותיו המוסריות והשקפתו הלאומית והאנושית, קיבלו אחר כך צורה מקושרת לארץ ישראל ולתחיית האומה".

 

תמיד ברגל

 

במאמרו 'תורת המוסר של איש התה' הביא הרב נתנאל לדרברג קטע נהדר מספר זיכרונותיו של הרב יעקב מזא"ה, שכיהן (מטעם) כרבה של מוסקווה: "בשחרית ימי לימודי באוניברסיטה נתוועדתי אל ר' קלמן זאב ויסוצקי, שהיה אז היושב ראש לאגודת חובבי ציון במוסקבה… הוא היה תלמידו וחניכו של ר' ישראל סלנטר אשר השפיע עליו באופן שלא ישוער לזקק את מידותיו, עד שנעשה באמת לבעל 'חובת הלבבות' במלוא מובן המילה. ההרגל לתת מעשר מכל אשר לו נעשה בעיני ויסוצקי כטבע שני, והוא בעצמו היה מסתפק כל ימיו במועט, חי כאחד מבעלי הבתים הבינונים ולא היה מוציא מכיסו אפילו ופרוטה אחת לשם נסיעה בעגלה, אלא היה הולך תמיד ברגל, וכל ימיו נהנה מיגיע כפיו" (הדברים נדפסו בעיתון הארץ בשנת 1934, ובסגנון מעט שונה בספרו 'זכרונות', כרך א, עמ' קלב).

 

המשיך וסיפר הרב מזא"ה: "ויסוצקי הגיע לידי הכרה כי אי אפשר להיות יהודי בלי טהרת המידות, ונדר נדר לקב"ה, להילחם כל ימי חייו עם יצר הרע, ולקיים מה שהלב העברי דורש ומחייב לרוח התורה והמצוות". על כך מסופר שכאשר הוצעה לו משרה בכירה בענף התה, כולל משכורת עתק של שלושים אלף רובל כסף לשנה, דחה את ההצעה מפני חילול שבתות ומועדים.

 

הרב מזא"ה סיים את זיכרונותיו על ויסוצקי באנקדוטה הזאת: "פעם אחת הזמין אותי אליו ביום השבת לכוס תה, אחר שנת הצהרים, והראה לי את ההרצאה של רואה החשבונות שלו, שהובאה לו בערב שבת זו. על פי המאזן הזה הגיע כבר הונו עד לחצי מיליון, ובכן התייעץ עמדי איך לחלק את המעשר מסכום זה לדברים שבצדקה. אחרי ככלות ישוב הדעת קם מעל כסאו ובהתהלכו בבית אחת הנה ואחת הנה שם את שתי ידיו על ראשו וקרא בקול בוכים את מאמר חז"ל: 'אוי לנו מיום הדין ואוי לנו מיום התוכחה'".

 

הצלת פתח תקווה

 

בתקופה הקשה ביותר שעברה אם המושבות פתח תקווה, בשנת תרמ"ה, הגיע לביקור בארץ ר' קלונימוס ויסוצקי ובידו סכום כסף מאת תנועת חובבי ציון, לתמוך ביישובה המחודש של פתח תקווה. בביקורו בארץ התארח ויסוצקי בביתו של ר' זרח ברנט, ממייסדי המושבה, וברנט התנדב לערוך לגביר טיולים ברחבי הארץ.

 

הקשר ביניהם החל בעת שנפגשו במוסקווה במהלך פעילות הסברה שערך ברנט בקרב ראשי חובבי ציון בוועידת קטוביץ', ובראשם ויסוצקי. ברנט הוא שעורר אותו לדאוג לגורלה של המושבה, העלולה להיחרב אם לא יותן לה בדחיפות סכום כסף נכבד. התרומה שהביא עימו ויסוצקי הצילה אפוא את אם המושבות, המושבה שהניחה יסודות לכל המושבות שבאו בעקבותיה.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
אדוריים היהודית

  מאמר מאת מרים מימון

הסימן לחוסן הלאומי

  אליהו אוזן, חקלאי ותיק

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם