רבנים וקרובים מספרים Featured

 4 meiorn
כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו רק בשעת הדחק

הרב חגי לונדין

במקביל לתפילות לשלום הפצועים ולעילוי נשמות ההרוגים באסון הנורא במירון צפות התהיות האמוניות: כיצד דווקא במעמד כה קדוש התרחש אסון כה נורא? מה עם "בר יוחאי נמשחת אשריך"; והביטוי – שמקבל משמעות כה מצמררת כעת – "כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק" (גיטין יט ע"א)?

הטעות שיש לשרש היא שהיהדות איננה מיסטיקה. כלומר, התורה איננה שיטת קסמים שמבטיחה הצלחה מיידית למי שמקיים אותה. זה לא עובד ככה! ההבטחות שניתנות בתורה ובחז"ל יישומן המרכזי הוא בחיי הנצח ובטווח ההיסטורי הארוך, ולעיתים הדברים ניכרים גם בחיי ההווה המיידי; אולם לא תמיד. לצערנו זו אינה הפעם הראשונה שאנו נתקלים במצב של 'צדיק ורע לו' בעולם הזה. הייתה לנו שנה שלמה של מגפת קורונה בשביל להפנים את הנקודה הזאת.

חובה להעמיק ולפשט את דברי חז"ל; למשל, משמעותו הרוחנית של הביטוי "כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק" (שבמקור נאמר בכלל כביטוי הלכתי) הוא שדמותו ותורתו של רשב"י מעניקה את הכוח לעמוד בזמן לחץ בחיי האדם; אין הכוונה שלא להתחשב בשיקולי בטיחות באירועי מירון שיש בהם דוחק וצפיפות.

עוד נתון שיש לדייק בו הוא יישומם של דברי חז"ל בתקופות שונות: בעידן בית המקדש היה העולם הרוחני כה דומיננטי עד שאכן התממש לעיתים בחוקי הפיזיקליות באופן ישיר. למשל, חז"ל מתארים שבבית המקדש "היו עומדים צפופים ומשתחווים רווחים" (אבות ה, ה). בעידן שלנו המילים הקדושות הללו משמשות השראה לקדושתו של מקום המקדש ולא ליישום מעשי לבניית רחבת הכותל המערבי.

בעת שבה אנו מפיקים לקחים מהאסון חשוב שלא לברוח לדמיונות, לחיפוש גימטריות ולציטוטים אקראיים מספר הזוהר שבהם מופיע המספר 45 וכדומה. אם יש ממש בדברים הללו, היכן היו כל החכמולוגים הללו לפני האסון? מדוע לא התריעו והזהירו 'ברוח קודשם'? הדרך שבה מתנהלים כיום היא באמצעות הכלל "חכם עדיף מנביא" (בבא בתרא יב ע"א). היינו, ההחלטה נעשית באמצעות שיקול דעת תורני.

במקרה אסון מירון לא צריך להיות בעל רוח הקודש כדי להבין שהכשל מצוי בניהול לוגיסטי לא נכון של אירוע שהיה אמור להיות בפיקוח ממלכתי, לפי תקנים ונהלים מסודרים. התשובה שיש לכולנו לעשות היא לא לחדול מלהגיע למירון, לא להטיח האשמות לא מבוססות מתוך סערת רגשות ולא להיזקק לחשבונות מיסטיים מדוע התרחש האסון אלא פשוט לנהל אותו בעתיד מתוך קדושה, שיקול דעת ותבונה.

אורו של רשב"י ימשיך להופיע בעולם גם לאחר ל"ג בעומר תשפ"א, ותפקידנו שהאור הזה יופיע מתוך אור הדעת, ללא צללים של מיסטיקה ואסונות.

 

***

הסודות שרבי שמעון עוד לא מגלה לנו – שיחה עם הרב יהושע שפירא, רבו של ידידיה פוגל ז"ל

ידידיה פוגל ז"ל, תלמיד ישיבת רמת גן, נהרג באסון בהר מירון. ראש הישיבה הרב יהושע שפירא סיפר על ידידיה: "ידידיה היה תלמיד יקר ואהוב, מלא באהבה רותתת של בקשת ה' באופן יוצא דופן, קורן ומאיר, אדם שמח כל כך למרות פטירת אימו. חכם אך בעיקר תם. ידידיה היה מלא בתמימות של ילד שטרם התבגר ולא פגש את תסבוכות העולם הזה. שוקד על התורה, קשוב לחסידות ולחלק הפנימי שבתורה". הרב שפירא מוסיף ואומר: "ידידיה נלקח מאיתנו בסערה מתוך בקשת ה', וזה באמת אפיין אותו, לבוא למקום אש שלהבת ולבקש דבקות א‑לוהית".

 

מה יש ללמוד מהאירוע הזה ברמה הרוחנית?

"בשאלה הארצית, כלומר מה צריך לעשות כדי שהאסון לא יישנה, המומחים ייתנו את דעתם, וכמובן יש למלא אחר הנחיות מומחי הבטיחות.

"אבל אני לא יכול להסתיר שההילולה של רבי שמעון היא משהו לא מהעולם הזה, מקום שקורים בו דברים שאינם מובנים לנו. אני לא יכול להתעלם מהחשבון הא‑לוהי. אני נוטה לראות את הצד העליון והנשגב שיש בדמותו של רבי שמעון שאנו לא רגילים לדרכיה, והדבקים בה שייכים גם הם למדרגה של נסתר". הרב שפירא ממשיך להסביר: "נקודת הקושי היא הצורך לכאוב ולהתייסר בארץ לצד הבנה שרבי שמעון זה באמת עולם אחר שבו לא הכול מובן, מקום שבו לא שופטים רק על פי מה שנראה לעיניים".

 

אילו לקחים עלינו להפיק מהאסון הזה?

"רבי שמעון הוא איש נסתרים, וכל ההילולה שלו היא נסתרות. כיוון שאני לא מבין בנסתרות, אני לא יודע להבין אילו נסתרות הופיעו דרך האסון הזה. בכל זאת אני משתדל לעשות חשבון נפש ולדבוק בה'. כתוב 'והחי ייתן אל ליבו' – במה? במה שאני חושב שאני יכול לתקן את עצמי. אולי להתחזק עוד בלימוד נסתרות התורה והזוהר הקדוש שעל ידו נגאלים ישראל. האור של ידידה האהוב היה בין אדם לחברו, לכן אני אנסה להיות מואר יותר מהאור שלו".

***

שוקד על תלמודו תחת אור קטן – שיחה עם חמיו של הרב מנחם זקבך ממודיעין עילית

אחד ההרוגים באסון הקשה במירון היה הרב מנחם זקבך, תושב מודיעין עילית, אב לילדה קטנה, הניח אחריו אישה בהיריון. חמיו יוסי קנטור מספר: "עם מנחם זו הייתה אהבה ממבט ראשון. בפגישה הראשונה שלנו התאהבתי בו, ולא היה צריך לדבר איתו כדי לאהוב אותו. תמיד אומרים שאחרי מות קדושים אמור, אבל אני הערצתי אותו בחייו".

קנטור מספר: "הוא היה אדם מלא בחן ואצילות, שילוב של חוכמה וחריפות, חוכמת אדם תאיר פניו. תלמיד חכם, צנוע מאוד, בן עלייה וחסיד שקיבל עליו כל מיני קבלות והקפיד עליהן מאוד. לדוגמה, הוא היה מקפיד לברך רק מתוך הכתב, והתמיד בזה מאוד. היה מקפיד שלא לדבר עם תפילין עליו, וכאשר היה משאיל את תפיליו לחבר, היה מבקש שגם החבר לא ידבר בעוד התפילין שלו על ראש החבר".

בן כמה היה? כמה זמן הכרתם?

"הוא היה בסך הכול בן 24, אבל מתוק כל כך. זכיתי לחתן משובח, זכיתי שלבת שלי היה בעל דואג כזה וגם איש המעלה. ראיתי את הבת שלי מאושרת, ובתי היא ספר פתוח לפניי. כל דבר היה עושה בשקט, בלי צלצולים. פעם אביו הגיע לבקר אותו, קצת לפני בין הזמנים, בישיבת תורת זאב שבה למד. האב לא מצאו בבית המדרש.

"בחור רץ אחרי האב ואמר לו שהוא יודע היכן בנו, והוביל אותו לבית כנסת בשכונה, שם מצאו אותו אביו שוקד על תלמודו תחת אור קטן. אביו שאל אותו מדוע הלך לכאן, ותשובת הרב מנחם הייתה שכיוון שהאווירה בישיבה כבר פחות רצינית לקראת בין הזמנים, חיפש מקום שקט ללמוד ללא השפעה של הסביבה".

יש לכם מחשבות על שאלת האחריות למה שקרה?

"בקרוביי אקדש, הקב"ה בוחר את הטובים ביותר. אנחנו לא מתעסקים בזה. כמובן, אני חושב שצריך ללמוד מזה. אם ה' לא ישמור עיר, שווא שקד שומר, אבל אם ה' כן שומר עיר, לא שווא שקד שומר, ומכאן לומדים שצריך לשמור ולעשות השתדלות. צריך לנהוג בזהירות. אבל מה היה, למה היה... הקב"ה בחר לקחת אותו אליו. לחפש אשמים ולתלות בזה או באחר, לא יצא מזה דבר. נקבל באהבה את הניסיון, כמה שזה קשה. יד ה' הייתה בנו, נקבל את הדין באהבה".

***

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
נתפסנו ברשת

  מאמר מאת אסף פאסי

בני אור – ככה נראה החושך

  הטור של אבינועם הרש....

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם