Print this page

הנר הדולק Featured

 4 salanter
השבוע יחול יום השנה של ר' ישראל מסלנט, אבי תנועת המוסר, שהמוטו שלו היה "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן". איזה משפט גרם לר' ישראל להקים את התנועה ואיזה גולם ניסה לברוא? ומה נשאר מתנועת המוסר המופלאה בשנת תשפ"א?

ד"ר נעם גרין, מלמד בחוג למחשבת ישראל ולחינוך במכללת הרצוג

את תנועת המוסר יסד באמצע המאה ה-19 ר' ישראל מסלנט, והיא הגיעה לשיאה בין שתי מלחמות העולם. ואולם במפתיע למדי ירדה התנועה מגדולתה ונעלמה כמעט כליל.

ר' ישראל נולד בשנת 1810 בעיירה הליטאית זאגר (ז'אגורי). בילדותו למד תורה אצל אביו, ובן 12 נשלח ללמוד אצל ר' צבי ברוידא, רבה של סלנט. ר' ישראל שקד בתורה והתגלה כעילוי בעל כישרון בלתי רגיל. בתקופה זו התוודע לאחד מבעלי הבתים היראים בעיר, ר' זונדל מסלנט, תלמידו של ר' חיים מוולוז'ין. אומרים שר' זונדל אמר לר' ישראל: "למוד מוסר ותהא ירא שמיים", ומשפט זה חולל מהפכה בנפשו של ר' ישראל ושינה את מסלול חייו, ולכן יש הרואים במשפט קצר זה את ייסודה של תנועת המוסר.

בשנת 1840 עבר ר' ישראל מסלנט לווילנה ושימש שם ראש ישיבה. כך החל להתבלט בכוח הלמדנות שלו ובגדולתו בתורה והניח את היסודות לתנועה החדשה: יזם הדפסת ספרי מוסר, דרש דרשות בענייני תורה ומוסר וקיבץ סביבו תלמידים אנשי מעלה שהושפעו מהמסרים שהפיץ. ר' ישראל אף ייסד מוסד חדש: בית המוסר.

בית המוסר יועד להיות בית מרפא רוחני, מעין בית מדרש מיוחד ללימוד מוסר ולהשתפכות הנפש. אפשר לראות בו מוסד מקביל לשטיבלך החסידי, אולם הוא יוחד לעיסוק במוסר. היה עליו להיות פתוח כל שעות היום כדי שבכל עת יוכל להימלט אליו האדם לשפוך את שיחו בפני קונו ולהתבונן פנימה. לעיתים התכנסו בו כמה אנשים יחדיו לשם עבודה רוחנית משותפת או לשם דרשת התעוררות של אחד מהחברים.

מסופר שר' ישראל היה דורש בבית המוסר שייסד בווילנה והיה מביא את השומעים לידי התרגשות עצומה ולזעקות ותפילות "לטהרת הלב ולזיכוך רוחני" (כץ, תנועת המוסר).

ר' ישראל ניסה לנתח את מבנה הנפש ודרכי פעולתה והציע פתרונות לגרימת שינוי מעשי באדם. הוא בא לכלל מסקנה שבתת-מודע של האדם טמונים כוחות תאווה המתפרצים בעוצמה ברגע שיש גירוי חיצוני, ולכן קשה כל כך להתמודד עימם. הדרך העיקרית שהציע להתמודדות עם היצר הייתה לימוד מוסר ב'התפעלות', מתוך התרגשות עזה, כדי לחדור לרבדים הלא מודעים של הנפש
כשרות כן, לשון הרע לא

באיגרת המוסר שלו תיאר ר' ישראל את פליאתו על שבחברה שהוא חי בה אנשים יכולים להקפיד מאוד על מצוות כשבת וכשרות ולעבור ללא כל היסוס על עבירות אחרות כלשון הרע או רמאות בעסקים. הפער המקומם הזה עורר אותו לנסות לגרום לשינוי חברתי.

עוד מניע לייסוד התנועה קשור להתרחשויות ההיסטוריות. בתקופה זו החלה להתפשט ההשכלה במזרח אירופה, ור' ישראל הבין שהעולם הרוחני הליטאי, המבוסס על ערך לימוד התורה ברוח ר' חיים מוולוז'ין, לא יוכל לעמוד בפני הסערה הממשמשת ובאה. העלאת ערך היראה והמוסר נועדה לבצר את עמידתו של הציבור לנוכח ערכי ההשכלה. ר' ישראל לא התכוון להוריד מערך לימוד התורה אלא להשלים את עולמו הרוחני של בעל הבית הליטאי.

מופלא יותר מגולם

בניגוד לקודמיו במתנגדות הליטאית, ר' ישראל לא עסק בקבלה אלא התמקד באדם. לטענתו: "המהר"ל מפראג ברא גולם והוא פלא גדול, אבל פי כמה גדול הפלא להפוך את הטבע הגשמי של האדם וליצר ממנו אדם".

ר' ישראל ניסה לנתח את מבנה הנפש ודרכי פעולתה והציע פתרונות לגרימת שינוי מעשי באדם. הוא בא לכלל מסקנה שבתת-מודע של האדם טמונים כוחות תאווה המתפרצים בעוצמה ברגע שיש גירוי חיצוני, ולכן קשה כל כך להתמודד עימם. הדרך העיקרית שהציע להתמודדות עם היצר הייתה לימוד מוסר ב'התפעלות', מתוך התרגשות עזה, כדי לחדור לרבדים הלא מודעים של הנפש.

תוכניתו של ר' ישראל ליצור תנועה המונית בדומה לחסידות לא עלתה בידו, אולם שיטתו חדרה לעולם הישיבות, וממשיכי דרכו פיתחו את שיטתו וייסדו אסכולות הנקראות על שם הישיבות שפעלו בהן, כגון קלם, סלבודקה, נובהרדוק, טלז ומיר.

מוסר או לימוד תורה?

התנועה הטביעה את חותמה על הישיבות הליטאיות עד ימינו אנו הן בסדר המוסר הנהוג בישיבות והן בפועלו של המשגיח הרוחני, המעביר בקביעות שיחות מוסר. ואולם האינטנסיביות והלהט שהיו בתחילת התנועה פחתו. עיקר מאמציו של תלמיד הישיבה הליטאי מוקדשים ללימוד הגמרא, והעיסוק במוסר נדחה לשוליים מכמה סיבות.

ראשית, בתחילתה של כל תנועה חדשה יש רוח התלהבות מפאת החידוש שהיא נושאת בכנפיה, והרוח דועכת כשהתנועה מתמסדת. שנית, שאלת האיזון הנכון בין תורה ליראה העסיקה את ההתנגדות הליטאית מראשיתה. כאשר קמו ישיבות המוסר הראשונות התעורר פולמוס עז בחברה הליטאית, ורבנים רבים התנגדו להכנסת המוסר על חשבון לימוד התורה.

כאשר ניסה ר' יצחק בלזר לשכנע את ר' חיים מבריסק להכניס את לימודי המוסר לוולוז'ין, ענה ר' חיים: לאדם חולה נותנים שמן קיק, אולם לאדם בריא הדבר עלול להזיק. הנמשל ברור: לימוד מוסר נצרך רק במקרים מיוחדים, אך לרוב די בלימוד התורה עצמו להתמודדות עם היצר. צמצום המוסר בימינו למסגרת מוגבלת הוא פשרה השומרת על הבכורה הניתנת ללימוד התורה.

שלישית, האתגרים העומדים בפני החברה החרדית כיום שונים מאלו שעמדו בפניה בתחילת המאה ה-20. החברה היהודית המסורתית הייתה חשופה להשפעות ההשכלה ועברה תהליך חילון מסיבי, ולמוסר היה תפקיד חשוב במאבק בתהליכים אלו. כיום החברה החרדית חזקה ויציבה למדי ויצרה לעצמה בועה המנטרלת השפעות חיצוניות.

ואולם רוח הזמן משפיעה גם היא על החברה החרדית. הרב דסלר, שהיה משגיח רוחני בפוניבז' וממתווי דרך המוסר בחברה הליטאית המתחדשת, אמר שכיום כבר אי אפשר לפנות לתלמיד ישיבה בתוכחה מוסרית ישירה ויש לכבוש את ליבו ברעיונות מוסריים נעלים. כך הפך המוסר מעיסוק מעשי אינטנסיבי לעיסוק רעיוני תאורטי.

למרות הכול אין ספק שרוח המוסר עדיין מרחפת על פני הישיבות הליטאיות, ופועלו של ר' ישראל עדיין ניכר בעולמן.

 

אולי יעניין אותך גם