סודו של השתיל הקטן Featured

 14 ziyunut

הרב זאב יעבץ, מאבות הציונות הדתית, תרם רבות לתחיית השפה העברית, לחינוך העברי בארץ וליישוב הארץ

הרב זאב יעבץ נולד בקולנו שבפולין בשנת התר"ח (1847) למשפחה אמידה ומיוחסת, היה עילוי והוסמך לרבנות. הוא נישא לגולדה פינס, אחותו של הרב יחיאל מיכל פינס, ובשנת תרמ"ז עלה לארץ עם משפחתו. היה מורה במושבה יהודייה וכן עיבד שם את אדמת הארץ.

החוקר וההיסטוריון דוד תדהר סיפר: "שמו הטוב של זאב יעבץ הגיע לידיעת הברון בנימין רוטשילד, ובהיותו מעוניין בהעלאת הרמה הדתית והמוסרית של אכרי זכרון יעקב, שלח הוראה למנות את זאב יעבץ למנהל בית הספר בזכרון יעקב, על מנת שישמש גם בתור רב במושבה".

לאחרונה הגיעו אליי צרור דפים מצהיבים כתובים יידיש. לאחר שתרגמתי אותם גיליתי כי מדובר בדרשה בכתב ידו של ר' זאב יעבץ שנשא בל"ג בעומר תרמ"ט בבית הכנסת במושבה זיכרון יעקב. ר' זאב יעבץ התכבד לשאת דברים לכבוד הברון ולכבוד היום ודיבר באריכות על דמותו של רבי עקיבא, שלאורו אנו הולכים: "התורה חיים לישראל, ומקור חיים כי נעזוב, הנחיה?!" זה היה המוטו של יעבץ בעבודתו הציונית: אי אפשר לציונות להתקיים ללא התורה.

יצירת טקס הנטיעות בט"ו בשבט

בשנת תרמ"ח (1888) העלה יעבץ לראשונה את הרעיון להנהיג את ט"ו בשבט כיום חג בבתי הספר שבמהלכו יצאו הילדים לטבע ויפגשו את העצים והפרחים. יעבץ נחשב בעיני רוב החוקרים ליוזם חג נטיעת האילנות בט"ו בשבט, שכן בשנת תר"ן (1890) לקח את תלמידיו לנטיעת עצים בזיכרון יעקב. אומנם גם לפניו היו שנטעו עצים ביום זה, אך הוא ייסד זאת כטקס לילדי בתי הספר, כחלק ממשנתו החינוכית.

הרעיון של יעבץ צבר תאוצה והיה למנהג לאומי, ומאז ועד היום אלפי בתי ספר ברחבי הארץ מקיימים את מנהג נטיעת האילנות בט"ו בשבט. אגב, עד היום קיימים בזיכרון יעקב חלק מעצי האיקליפטוס שניטעו אז.

המאבק על שמירת הדת

היחסים בין יעבץ לבין פקידי הברון רוטשילד לא היו טובים במיוחד. "הם היו מעוניינים דווקא במגמה הפוכה מזו של הבארון, להמשיך באין מפריע בהשלטת אופנת תרבות צרפתית, בה יהיו הם למופת רם ומכובד לאכרים, ואילו השפעתו של הרב-המורה על תושבי המקום עשויה להציג אותם כמפירי חוק היהדות וכאברים מדולדלים ותלושים מגוף האומה". לכן הפקידים "מיררו את חייו כבר מהתחלה. והסוף היה שבמלאות השנה עזב את המקום ועלה לדור בירושלים", סיפר תדהר.

החייאת השפה העברית

יעבץ היה ממחיי הלשון העברית והמציא מילים שאנו משתמשים בהן עד היום. אילולי יעבץ, לא היינו נוסעים בכביש אלא בדרך, ולא היינו יודעים מהי תרבות. גם מגפיים לא היו לנו. גם העתיד היה ניצב בסכנה, משום שלא היה לנו חיסכון. ואיך היינו מתארים את צבעי הדגל אילולי המילה כחול ואת צבע השמש לולא המילה כתום? (מעניין שאת שני הצבעים הללו, שסימלו את המאבק-הוויכוח על גירוש גוף קטיף, המציא אחד מאבות הציונות הדתית). הכי מצחיק שאילולי יעבץ, ההוגה הרציני, לא היינו יודעים מהו דגדוג.

כמה הנאה תרם יעבץ לחיינו, שבזכותו אנו יכולים ליהנות מיפי הפרחים ולפעמים גם לפטפט עם החברים. לדעתי חיבב יעבץ דברים קטנים, ולא במקרה תרומתו העיקרית לשפתנו היא דווקא צורות ההקטנה שהציע. הוא שהכיר לנו את החתלתול ואת הכלבלב, ובלעדיו לא היינו יודעים כיצד לכנות את שקיק התה, המכיל קמצוץ עלים ריחניים.

בשבתו בירושלים היה יעבץ מחברי ועד הלשון העברית הראשון, שנוסד בשנת תר"ן, והיו חברים בו אליעזר בן יהודה וגם כמה רבנים נודעים. בביתו דיברו רק עברית. הוא היה ממייסדי חברת שפה ברורה וועד הספרות שלה בשנת תר"ן, וכן ערך את כתב העת החשוב 'הארץ', שיצא בירושלים בשנת תרנ"א.

יעבץ חיבר שירי ילדים עליזים וגם שירים לחגים. אחד משיריו הוא "בֶּן סוּסִי רוּץ, רוּץ, רוּץ!" (הוא פורסם כבר בשנת תרנ"א בספרו 'טל ילדות', הספר העברי הראשון לילדים קטנים, ומשם הועתק לעיתונים עבריים בגולה). שיר זה שימש השראה, ככל הנראה, לשירו המפורסם של ח"נ ביאליק 'רוץ בן סוסי'.

גם בתחום השירה הביא ר' זאב יעבץ לידי ביטוי את האמונה והמסורת; הוא חיבר שירים לילדים על חוויית התפילה, וכמה משיריו ויצירותיו נתקבלו לחומרי קריאה חינוכי בבתי הספר הדתיים והכלליים ובחדרים מתוקנים בארץ ובתפוצות. רבבות ילדים ספגו מהם יחס חיובי לקודשי האומה, לעברה ולעתידותיה.

הקמת תנועת המזרחי

בשנת תרנ"ז עזב יעבץ את ארץ ישראל ונדד בין כמה ארצות. בתחילה התיישב בווילנה ואחר כך בגרמניה. בשנותיו האחרונות פעל בלונדון. בשנת תרס"ב השתתף בהקמת תנועת המזרחי (עם הרב ריינס) וערך את הירחון של התנועה, 'המזרח', בכל תקופת הוצאתו.

לאחר זמן מה עזב את הפוליטיקה והתמסר כולו לכתיבת ספרו הגדול, 'תולדות ישראל', שהחל בכתיבתו עוד בשנת תרל"א, והיו בו 13 כרכים. למעשה הוא היה ההיסטוריון הראשון שכתב בעברית את תולדות עם ישראל.

פטירתו

החסידים אומרים כי הבעש"ט נפטר בח"י באלול משום שהכניס חיים בחודש אלול וברעיון התשובה. על דרך זו נאמר כי הרב זאב יעבץ החיה את חודש שבט בהפיכת ט"ו בשבט לחג עממי. כמה סמלי שהוא נפטר ביום ח"י בשבט, בשנת תרפ"ד.

ימים אחדים לאחר פטירתו נערכה לו אזכרה גדולה בבית הכנסת הגדול בתל אביב, והסופר ר' בנימין הספיד אותו: "המנוח הוא מהיחידים שמרדו בחיי הגלות בכל המובנים, והתעסק בבניין העם והארץ בשלמות וטהרה".

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הגיע הזמן לימין אמיתי

  מאמר מאת עמיעד כהן

כאן ביתי

  תושבת לוד: עדין מתפרעים...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם