לדעת הכול Featured

 10 wiki
 
לדעת הכול – עשרים שנה לוויקיפדיה
כיצד התחיל הכול. עד כמה אפשר לסמוך על מה שכתוב בוויקיפדיה. מה היה השם המקורי של המיזם. כיצד מתגברים על ניסיונות להחדיר מידע כוזב. הדיונים הסוערים של העורכים * כל מה שרציתם לדעת על ספק המידע הגדול בהיסטוריה

ארנון סגל

פעם, לפני עידן ועידנים, היו מורות מפנות את תלמידיהן לספריות שקטות ומכובדות בעלות מדפים עמוסים לעייפה כדי לנבור בספרים ולכתוב על פיהם עבודות, ואם מתוך רחמים לא הטריחו את הנער עד לספרייה, תבעו ממנו לכל הפחות לעיין בערך הרלוונטי באנציקלופדיה העברית על עשרות כרכיה, אנציקלופדיית ענק כבדה שאנשים חכמים החזיקו בביתם. לעיתים הופנו התלמידים לחלופה הנחשבת פחות – אנציקלופדיה אביב או בריטניקה לנוער. תלמידים חניוקים במיוחד דוגמת עבדכם הנאמן היו קוראים אנציקלופדיות כאלו להנאתם בזמנם החופשי. בבתים מסוימים עוד אפשר למצוא אותן, אבל המקבילה המקוונת שלהן, שבימים אלו מלאו לה עשרים שנה (תאריך ההקמה: 15.1.2001) – ויקיפדיה – לא רק ייתרה כמעט לחלוטין את הצורך בשיטוט הפיזי בין קטלוגי ספרים אלא הנגישה לכל אדם שמחובר לאינטרנט ידע בהיקף אינסופי, רחב לאין שיעור יותר מבאנציקלופדיות המודפסות. לשם המחשה, באנציקלופדיה העברית יש כשלושים אלף ערכים שכתבו יותר מ-2,500 כותבים במהלך יותר מרבע מאה, אבל בוויקיפדיה העברית, שנוסדה בסך הכול לפני פחות מ-18 שנים, נמנו נכון לראשית השבוע 286,857 ערכים שכתבו או ערכו קרוב ל-750 אלף איש לאורך השנים.

בתחילה נטו לזלזל בוויקיפדיה, האנציקלופדיה שבה כל אדם נטול הכשרה שהיא יכול לכתוב או לשכתב בה ערך ולכאורה לשבש אותו כרצונו עד ללא קשר למציאות. אלא שהמציאות הוכיחה שהאמינות והדיוק של ויקיפדיה אינן נופלות – ודאי לא באופן מהותי – מהאנציקלופדיות המסורתיות. בערך 'ויקיפדיה – אמינות' מצביעים הכותבים על שגם מקורות הנחשבים אמינים מאוד, כדוגמת האנציקלופדיה העברית, כוללים לא מעט טעויות. בדיקת אמינות נערכה עוד בראשית הדרך, ב-2005: כתב העת Nature השווה בין 42 ערכים מדעיים בוויקיפדיה האנגלית ובבריטניקה וגילה שאין ביניהן פערים מהותיים מבחינת דיוק. מסקנת הבדיקה הייתה שבוויקיפדיה היו בממוצע כארבעה אי-דיוקים בכל ערך מדעי, ואילו בבריטניקה היו בערך שלושה אי-דיוקים. מאז, מטבע הדברים, השתכללו עוד הדרכים לוודא את אמינות הנכתב בוויקיפדיה, והיקף הטעויות בה קטן עוד יותר.

מייסדי ויקיפדיה הם ג'ימי ויילס (בן 55 כיום) ולארי סנגר (52), צמד אמריקנים שהשתעשעו בראשית שנות האלפיים ברעיון ליצור אנציקלופדיה בעלת תוכן חופשי. בתחילה רצו שמומחים יכתבו את הערכים, אולם האנציקלופדיה הזאת התקדמה בעצלתיים, ונכתבו בה רק כמה עשרות ערכים. כאנציקלופדיה משלימה ייסדו אז את ויקיפדיה, הרשמית פחות, וכל אדם הוזמן לכתוב בה ערכים כדי לסייע לאנציקלופדיה העיקרית, שכונתה נופדיה, לעלות על דרך המלך. אלא שכפי שקורה לא פעם, הגוף המשני שהוקם רק לסיוע עקף בסיבוב את הגוף הראשי, ונופדיה נסגרה במהרה. סנגר הוא שבחר את שם האתר, שילוב בין המילה 'ויקי', שפירושה בשפה המדוברת בהוואי 'מהיר', ו'אנציקלופדיה'. בשנה הראשונה לקיומה נוצרו בוויקיפדיה יותר מ-20,000 ערכים חדשים. ב-2007 כבר הגיעה ויקיפדיה האנגלית לשני מיליון ערכים, וב-2009 חצתה את סף שלושה מיליון ערכים. ג'ימי ויילס תיאר את ויקיפדיה "מאמץ ליצור ולהפיץ אנציקלופדיה חופשית באיכות הגבוהה ביותר האפשרית לכל האנשים בכדור הארץ ובשפתם". היום ויקיפדיה היא האתר החמישי ברשימת הכניסות אליו ברחבי העולם ומוגשת ביותר מ-300 שפות. כולל יידיש, אגב, שבה היא נקראת ויקיפעדיע. הגוף המפעיל את ויקיפדיה הוא קרן ויקימדיה, מוסד ללא כוונת רווח שמרכזו בארצות הברית. הקרן מספקת את שירותי המעטפת לקיום האתר, כדוגמת תחזוקת שרתים, אולם איננה מתערבת בניהול האתר, וזה מנוהל בידי ההמון ללא גוף מכוון עליון. חופש הוא מילת המפתח. כלל עליון בוויקיפדיה הוא שהמידע הנתרם לוויקיפדיה יהיה זמין לשימוש חופשי וכל אחד יוכל לעשות בו שימוש כרצונו. מנגד, יש שם הקפדה על הפניה למקורות המידע בהקפדה על זכויות יוצרים. תמונות או טקסט שאינם חופשיים ומותרים בשימוש לכול לא יעלו לוויקיפדיה כלל.

ההשפעה הבולטת ביותר של הצלחת ויקיפדיה היא הדעיכה של האנציקלופדיות המסחריות, במיוחד אלו המודפסות, שלא היו מסוגלות להתחרות במוצר עדכני שניתן חינם. בניגוד לאנציקלופדיות המודפסות, ויקיפדיה עודנה נכתבת ומשופרת מדֵי יום בידי רבבות מתנדבים, שכן היא מסתמכת על רעיון חוכמת ההמונים. נכון להיום יש יותר מחמישים מיליון ערכים בכלל השפות בוויקיפדיה, וזו האנגלית לבדה מונה יותר מ-6.2 מיליון ערכים. אחריה, אגב, מובילה ויקיפדיה בשפת סבואנו, שפה המדוברת בפיליפינים, עם 5.4 מיליון ערכים. הסיבה לכך, וגם לריבוי הערכים בוויקיפדיה השוודית, שנוטלת את המקום השלישי במספר הערכים, היא מעורבות נרחבת של רובוטים בכתיבתם, מעורבות שנעשית גם בשפות אחרות, אולם בפיליפינים ובשוודיה היא מבוצעת באופן נרחב במיוחד, ורוב הערכים או לפחות מחציתם נכתבו למעשה שלא בידי אדם.

גם בוויקיפדיה בעברית נעשה שימוש ברובוטים לצורך ביצוע משימות פשוטות למדי בקנה מידה גדול, כדוגמת תיקון שגיאות כתיב נפוצות וטיפול בסוגיות סגנוניות, או כדי ליצור ערכים התחלתיים בדגם תקני על סמך מאגר נתונים. רק עורכים שהוכיחו שהם ראויים לכך מקבלים את ההרשאה להשתמש ברובוטים כאלו. אגב, נמצאים בשימוש רובוטים המסוגלים לזהות מקרים של החדרת שיבושים מכוונים והשחתה של ערכים בוויקיפדיה ומסייעים לשחזר אותם במהירות.

למעשה, הרעיון לאסוף את כל הידע שבעולם כך שיהיה בהישג יד, תחת קורת גג אחת, נוסה כבר בעת העתיקה, למשל בספרייה של אלכסנדרייה, שנוסדה עוד במאה השלישית לפנה"ס, ולספריית פרגמון, שהוקמה בטורקייה במאה הראשונה לפנה"ס והכילה יותר ממאתיים אלף ספרים. עם זאת מקור ידע רחב, נגיש לכול וחינמי שניתן באינספור שפות כדוגמת ויקיפדיה לא היה מעולם עד כה.

כדי למנוע שיבושים מכוונים או לא מכוונים יש מגוון הגבלות על היכולת לכתוב ערכים חדשים או לערוך אותם. לעיתים רק משתמש רשום בעל ותק מסוים בעריכה רשאי לכתוב ערך חדש או להיות שותף בהצבעה על הסרתו של ערך. ערך שנתון לשינויים תכופים מדי ("דונאלד טראמפ", למשל), הנחשדים כמעוותי מציאות, מוגדר ערך מוגן ששינויים בו מותרים רק לעורכים ותיקים. בין מאות אלפי העורכים בוויקיפדיה מתחולל לאורך השנים קרב: מן העבר האחד עומדים העורכים המכונים המחקנים, הנוקטים גישה בררנית שכוללת מחיקת ערכים שאינם בעלי חשיבות או כתובים בתקנים נמוכים, ומן העבר האחר ניצבים המכלילנים, המצדדים בכתיבת עוד ועוד ערכים, גם בלתי חשובים לכאורה. מקום הרי לא חסר בשרתי קרן ויקימדיה, והמצדדים בגישה זו טוענים שאי אפשר להכריע איזה ידע הוא שימושי או יתגלה בעתיד כבעל ערך, מה שאומר שכבר כעת הוא זכאי לערך משלו. המכלילנים טוענים גם שמחיקת ערכים שטרחו עליהם משתמשי ויקיפדיה היא מעשה שעלול להניא בעתיד משתמשים חדשים מלהמשיך לתרום להרחבת מאגר הידע האנושי הזה. את פח הזבל של ויקיפדיה העברית, שהוא למעשה פח מחזור המאפשר את החזרת הערכים ליושנם בהמשך, אפשר למצוא בקטגוריה 'ויקיפדיה: ערכים שחשיבותם האנציקלופדית לא הובהרה', הכולל 714 דפים של שמות ערכים שנמחקו והפניה לדיון – לפעמים נוקב וסוער וממושך מאוד – על חשיבותו (או נכון יותר על אי-חשיבותו) של כל אחד מהם ועל הסיבות למחיקתו. בערכים הללו אפשר לזהות רבים שבהם משתמשים כתבו ערך על אודות עצמם או על אודות חבריהם ללא הצדקה ממשית מספקת. כאמור, כל עריכה בוויקיפדיה נשמרת. הערך של היום הוא למעשה הטיוטה הנוכחית, והיא נשמרת בוויקיפדיה עם כל הגרסאות שקדמו לה.

כמעט כל הוויקיפדים, עורכי ויקיפדיה, הם מתנדבים. בכותבים בוויקיפדיה, אגב, 90% הם גברים. מאחר שכמעט כל אחד רשאי לכתוב את ערכי ויקיפדיה או לערוך אותם, האתר עצמו איננו מעניק שום ערובה לכך שכל התוכן שבו אכן מדויק. עם זאת, בעקבות ההצלחה של ויקיפדיה יצרה לה קרן ויקימדיה 'אחיות' נוספות, כדוגמת ויקימילון, שמטרתו יצירת מילון חופשי, ויקיציטוט, שנועד לבסס מאגר רחב של ציטוטים חופשיים, ויקיטקסט, שאמור להיות מעין ספריית ענק הכוללת מאגר חופשי אדיר של טקסטים מגוונים, ויקישיתוף, שהוא מאגר התמונות החופשיות הגדול בעולם ובו 40 מיליון תמונות לצד קובצי צליל ומולטימדיה חופשיים אחרים, ויקימסע, שממוקד ביצירת מדריך טיולים חופשי ברחבי העולם, ועוד מאגרי מידע מסוגים אחרים. נכון להיום ויקיפדיה פועלת באשכולות מחשבים הנמצאים בפלורידה, באמסטרדם, בווירג'יניה ובסינגפור.

"בוויקיפדיה קיימת שקיפות מרבית", נכתב בדף ששמו 'עשרה דברים שלא ידעתם על ויקיפדיה' ומשמש מעין חוקת יסוד שלה. "כל אחד, עורכים, חוקרים, קוראים מזדמנים, סתם סקרנים, כולם יכולים לעקוב אחר תרומות המשתמש של כולם כדי לדווח על ונדליזם, לדון עם משתמשים אחרים בכל אחד מהערכים ועוד כהנה וכהנה. חשוב לנו לעשות דברים נכון ואנחנו לא מפסיקים לחשוב איך לשפר".

וגם זה: "אנחנו מודעים לכך שיש אצלנו טעויות. טעויות יש בכל מקור מידע. התשובה שלנו לשאלה 'איך סומכים על אנציקלופדיה שכל אחד יכול לכתוב בה' היא 'איך אפשר לסמוך על אנציקלופדיה שאף אחד לא יכול לתקן את הטעויות שבה?'. טעויות תמיד ישנן, אולם יותר משחשוב לטעות כמה שפחות, זה לתקן כמה שיותר מהר. למזלנו, רבים מאוד קוראים בוויקיפדיה ומשמשים עבורנו גם בוחנים של המידע. יש המוצאים טעויות קטנות ומתקנים בעצמם – אפילו טעויות כתיב יש אצלנו לפעמים – ויש שמעירים לנו על כך. אצלנו לא צריך לנסח מכתב ארוך למוציא לאור של הספר או האנציקלופדיה, או בכלל לבדוק אם הוא עדיין קיים. אצלנו הודעה קצרה מספיקה. אנו בודקים את כל הפניות הללו בכובד ראש ובעת הצורך, מתקנים או מעדכנים. אנו יודעים גם מה ויקיפדיה איננה ומציינים בכל מקום בו זה רלוונטי, שהמידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי, אין לראות בו פסיקה הלכתית וגם לא ייעוץ משפטי.

"הערכים בוויקיפדיה אינם חתומים על ידי כותב כלשהו. לא משנה אם אתה פרופסור בכיר, אם את משתמשת בשמך האמיתי, אם אתה מעדיף להישאר אנונימי או שאת מבצעת עריכות מבלי להירשם למערכת תחילה. תמיד תישפטו כאן לפי טיב העריכות שלכם ולפי אופן הצגת הדברים. אנחנו דורשים ציטוטים מתוך מקורות מידע שניתן להגיע אליהם, הניתנים לציטוט ואשר ניתן להעריך את חשיבותם. העורכים שלנו אינם מורשים לפרסם בוויקיפדיה את דעותיהם. על הכותבים בוויקיפדיה להקפיד על נקודת מבט ניטרלית. הם מלקטים מידע ודעות רלוונטיות שניתן לייחסם למקורות מידע אמינים".

ובכן, מהי ויקיפדיה? שם מספקים תשובה: "חלק מתנועה הולכת וגדלה המתפשטת במדע ובחינוך ועניינה – מידע חופשי. אנחנו רק מלקטים".

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
אור חדש בציון

  יסודות הציונות: תכירו את...

לייקר כל יממה

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם