עבודת השלווה Featured

 15 sivan

סיון רהב מאיר

1.

מזל טוב. כל כך הרבה חתונות התקיימו בשבוע שעבר. חתונות קטנות שהוקדמו, רגע לפני הסגר. הנה עצה מהפרשה לכל הזוגות שהקימו בימים אלה בית קטן משלהם, בזמן המגפה העולמית הגדולה: לדבר.

המפגש בין יוסף לאחיו נחשב לאחד השיאים בתורה. מה מוביל לפיוס ולאחווה? הדיבור. הרי כשיוסף היה נער, האחים אפילו לא הסכימו להחליף איתו מילה: "וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹום". גם אחר כך הוא מספר בקול רם את החלומות שלו, אבל לא משוחח איתם, רק מרצה ונואם. וכשהוא יוצא לחפש אותם ומתקרב אליהם – הם רואים אותו מרחוק, ומתכננים איך לזרוק אותו לבור. כלומר: הוא מדבר אליהם, אבל לא איתם. הם מדברים עליו, אבל לא איתו.

אחרי 22 שנה של נתק, זה קורה: "וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו... וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ". כמה לא מובן מאליו: "ואחרי כן – אחרי 22 שנים של נתק! – דיברו אחיו איתו". זו הדרך להתקדם במשפחה, בזוגיות ובכל מערכות היחסים בחיינו: במקום לשתוק זמן רב ולצבור כעסים – לפתוח את הלב, לשתף, לדבר בגילוי לב, ולהמשיך יחד.

2.

חיים שיש בהם שלווה ורוגע הם ברכה. מעניין שכאשר יעקב נפרד מבניו בפרשה, הברכה הזאת חוזרת שוב ושוב. ברגעיו האחרונים יעקב מביע סלידה מפזיזות, בהלה וחוסר שיקול דעת ("פַּחַז כַּמַּיִם", הוא קורא לראובן) ומברך את ילדיו במנוחת הנפש ויישוב דעת ("וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב", הוא אומר ליששכר). הנה סיפור קטן על מנוחה נכונה, כפי שכתב הרב אבינדב אבוקרט:

יום אחד בצהריים אמר הרב שלמה זלמן אוירבך לאשתו שתמסור למי שיתקשר שאי אפשר להפריע לו כעת בהכנת השיעור. כשנכנסה האישה אל החדר הבחינה שהוא נח על מיטתו. הרי אמרת שאתה מכין שיעור, היא תמהה, היכן הספרים? מדוע ישנת? ענה הרב: גם לנוח לפני השיעור – זו הכנה של שיעור. אם לא יהיה למלמד כוח, השיעור לא יהיה טוב.

הורים טרודים צריכים לדעת לנוח ולהרפות, מורים עסוקים צריכים להחליף כוחות, אנשי ציבור ועובדים צריכים לעצום עין לפעמים. כך יהפוך העולם ליותר נינוח, מתון ואפקטיבי. כך תתקיים בנו חלק מברכתו של יעקב.

3.

אני מתפלאת שלא חשבתי על השאלה הזאת אף פעם לבד. זה הרי ממש מתבקש. יעקב אבינו מברך בפרשת השבוע את נכדיו, אפרים ומנשה, בפסוק מפורסם מאוד. וכך הוא אומר להם: "הַמַּלְאָךְ הַגֹּואֵל אֹתִי... יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹותַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ". אבל רגע, מה זאת אומרת "וידגו לרוב בקרב הארץ"? אם זו ברכה לכך שהם יהיו רבים ויתפשטו כמו הדגים בים, צריך לומר "וידגו לרוב בקרב הים". הרי דגים וארץ לא הולכים ביחד. מקומם של דגים במים, כידוע, ומחוץ למים הם מתייבשים. אז מה פשר הברכה הידועה הזאת?

בספרו של הרב אביחי קצין מצאתי הסבר מעניין שמופיע בספר "שפת אמת": נכון, מקומם הטבעי של הדגים בים. אבל עם ישראל יוצא לשנים ארוכות של גלות ושל חיים בקרב תרבות זרה. אנחנו הולכים להיות דגים ביבשה. אף שאנחנו לא תמיד במקום ובתרבות הטבעית שלנו – אנחנו צריכים לשמור על חיבור לים, לשורש, למקור, לפנימיות. יעקב עומד מול נכדיו שחיים במצרים ויודע שעליהם, ועל כל יהודי, נגזר להיות פעמים רבות דג מחוץ למים, להתנהג אחרת, להתאמץ לשמור על עצמאות רוחנית, לחיות בעולם גשמי אבל לשמור על חיבור למקור מים חיים. הוא מברך את אפרים ומנשה – וגם אותנו – שנצליח במשימה.

4.

יעקב לא רק מברך, הוא גם מבקש: "אל נא תקברני במצרים". כך הוא אומר לבנו יוסף. כלומר: נכון שאני לא חי כרגע בארץ ישראל, אבל אני רוצה לפחות להיקבר בה. זהו מסר לכל הדורות.

הרב שמשון רפאל הירש כותב שאחרי שבע עשרה שנים במצרים, יעקב הרגיש שהמקום התחיל להשפיע לרעה על צאצאיו: "הנה כבר החלו להמיר את הירדן בנילוס, ובשהייתם במצרים חדלו לראות גלות. הייתה זו סיבה מספקת לומר להם: רצונכם ותקוותכם לחיות במצרים? אני – אין רצוני גם להיקבר בה". הרב הירש כותב על החלפת נהר הירדן בנילוס, ואילו הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק כתב עוד לפני השואה שהיהודי בדורו "יחשוב כי ברלין היא ירושלים". עד כדי כך.

יעקב אבינו חושש שנרגיש נוח מדי בכל הגלויות, במזרח ובמערב, במצרים ובאמריקה. הוא חושש שנתבולל, שנתבלבל, שנשכח. הוא מזכיר לנו – למרות הכול, על אף הכול, שהעיניים צריכות להיות נשואות למקום היחיד בעולם שהוא ביתנו.

5.

מה העצה שלך בשבילנו? מה המסר הכי חשוב שלך לנערות בתקופת הקורונה? כך שאלו אתמול הבנות שהשתתפו במפגש שערכנו בסדנת "נפגשות" עם רחל הבר, יו"ר ארגון "מתנת חיים" לתרומות כליה. הנה כמה מהכלים שהיא המליצה עליהם, בעיקר לתקופה הזאת:

•           "אנחנו אף פעם לא משכנעים אנשים לתרום כליה, אנחנו רק מציגים את המציאות ומספרים על האפשרות לעזור. תזכרו: אי אפשר להכריח אנשים לעשות טוב. הטוב צריך לנבוע מתוכנו. אנחנו פשוט צריכים לרצות להיטיב לא רק עם עצמנו".

•           "אני ממליצה לבנות מצווה לקבל החלטה: לעשות בכל יום משהו קטן וטוב, בלי שאף אחד אחר ידע. למשל עכשיו, בימי הסגר: אם האחות שלנו השאירה בגד על הרצפה, לקפל ולהחזיר לארון, בלי להגיד כלום לאף אחד. ממש להתאמן, פעם ביום, על עשייה כזו".

•           "בעלי הקים את הארגון, והלך לעולמו מקורונה. מאז נפטר אנחנו רואים שהוא עוזר לנו מלמעלה, יש יותר ויותר תרומות כליה. אחד המשפטים שהוא היה אומר לי הוא: לא לבעוט בייסורים. אם קורה משהו רע, לא לבעוט, לא להתעלם, אלא לנסות לראות מה לומדים מזה ואיך צומחים. מאז פטירתו אני נזכרת במשפט הזה הרבה פעמים, וממליצה לכל אחד לא לבעוט כעת בקושי, אלא לראות מה אפשר לקחת ממנו".

•           "אני לא חושבת שכל אחד צריך לתרום כליה, אבל כל אחד יכול לתרום. אפשר לתרום אוזן – להקשיב לחברות, אפשר לתרום לב – להיות רגישים וקשובים, אפשר לתרום עין טובה".

6.

ראובן מקבל בפרשת השבוע ברכה שונה לגמרי משמעון. לגד יש משימת חיים אחרת לגמרי מזו של דן, וכן הלאה. סביב מיטתו של יעקב, לפני פטירתו, הוא מוריש לנו את הסוד הגדול של גיוון מתוך נאמנות. כולם נאמנים לדרכו של יעקב, אבל לכל אחד גוון משלו. הרב שלמה וולבה מרחיב עוד יותר את הרעיון הזה. הוא לא מדבר על 12 שבטים שלכל אחד מהם סגנון אחר, אלא על כל אחד ואחד מעם ישראל, שאמור – לצד הנאמנות להלכה – לקלוט את התורה באופן אישי מאוד, ממש אינטימי.

הנה קטע חזק שכתב הרב וולבה על מעמד הר סיני, מעמד שנתפס כלאומי מאוד, אבל מתברר שיש בו מקום מיוחד לכל פרט ופרט: "אילו היה חסר אחד מהם שם, לא הייתה תורה יכולה להינתן. האם משמעות הדבר שנמחקה כל פרטיות מליבם של הנוכחים, וכולם שמעו וקיבלו את התורה באופן שווה? לא. אחרי עשרת הדיברות בוודאי 'חזרו' כולם על מה ששמעו, ואז התברר שכל אחד אמנם שמע אותם הדיברות, אבל כל אחד שמע פירוש אחר. זה אכן היה כך. כל אחד כפי שורש נשמתו קיבל פירוש משלו, כל אחד קיבל והבין לפי כוחו. דווקא במעמד האחדות האדיר הזה – כל אחד הבין ושמע על פי הפרטיות שלו".

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
נתפסנו ברשת

  מאמר מאת אסף פאסי

בני אור – ככה נראה החושך

  הטור של אבינועם הרש....

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם