לגור בעיר באנו Featured

kehilot1

 
 
הגרעינים של קרן קהילות פרוסים ברבי הארץ וטרודים בעשייה חברתית ציונית, עומדים בחזית העשייה בעיר ומתמודדים לאחרונה גם עם האשמות שווא. בזכותם השכונות ההרוסות משתקמות ומחירי הדירות עולים. כיצד מתמודדים ראשי הגרעינים עם מצוקת הנדל"ן ומיהו ראש העיר המצפה לגרעין משימתי בעירו?

 

אביגיל זית

 

קרן קהילות מאגדת תחתיה כשבעים גרעינים משימתיים בכל הארץ, מאילת בדרום עד עכו וקריית שמונה בצפון, הפועלים בתחומי החברה, החינוך והקהילה. יצחק לקס, יו"ר קרן קהילות ולשעבר יו"ר עמידר, רואה בגרעינים את חוד החנית של העשייה הציונית בימינו ומבין את הצורך של הארגון להתעסק בתחומי הנדל"ן: "אנחנו שואפים לחזק ולהרחיב את העשייה, וכחלק מזה אנו דואגים לאופק נדל"ני של המצטרפים לקהילות הגרעינים ברחבי הארץ".

 

הגרעינים ברחבי הארץ קולטים מדי שנה כשלוש מאות משפחות חדשות. רובן בוחרות להשתקע בגרעין ומחפשות אופק לרכוש דירה בעיר, אולם לא תמיד מדובר בצעד פשוט. בקרן קהילות החליטו לפתוח קורס נדל"ן למנהלי הגרעינים. "המחשבה שעומדת מאחורי קורס הנדל"ן, שנעשה בשיתוף מרכז הבנייה הישראלית, היא חלק ממהלך כולל להגדלת הגרעינים ולצירוף של משפחות צעירות חדשות".

 

לקס ניסה למפות את הפרמטרים שיעודד את המשפחות לקבוע את מושבן בגרעין כזה או אחר. "כשמשפחה צעירה מחפשת מקום מגורים יש כמה תחומים שהיא תשים לב אליהם: הנושא החברתי והקהילתי, אם יהיו סביבם עוד אנשים דומים להם; גם הנושא החינוכי תופס נפח נכבד, גן ילדים ובית ספר. חוץ מזה הם רוצים להרגיש שיש משמעות להשתייכות שלהם לקהילה. את כל אלה קרן קהילות יצרה בעצם הקמת הגרעינים. הגרעין הוא בעצם פלטפורמה שמספקת את כל הפרמטרים האלה: מענה קהילתי, מענה חינוכי ומענה של עשייה ציונית משמעותית.

בקרן קהילות החליטו לפתוח קורס נדל"ן למנהלי הגרעינים. יצחק לקס: המחשבה שעומדת מאחורי קורס הנדל"ן, שנעשה בשיתוף מרכז הבנייה הישראלית, היא חלק ממהלך כולל להגדלת הגרעינים ולצירוף של משפחות צעירות חדשות

"אבל יש עוד שני תחומים שחשובים לזוגות צעירים: האחד הוא התעסוקה – אנשים אומרים לעצמם, 'אני אלך לגור במקום שאני יכול למצוא עבודה בתחום שלי', לא רק בחינוך אלא גם בשוק החופשי, בהיי-טק. זה מאתגר אותנו, ואנחנו מתמודדים עם זה בפרויקטים עם הרשויות המקומיות והחברות הגדולות, כולל חממות טכנולוגיות וחברות היי-טק.

 

"העניין השני המהותי מאוד הוא הנדל"ן – איך משפחה צעירה תצליח לרכוש בית. זה גרם לנו לחשוב איך לעודד את מנהלי הגרעינים בכל אחת מהערים לחשוב נדל"ן. זה אומר שכשעוברת תחת עינם הזדמנות מעניינת שיכולה בשורה התחתונה לאפשר רכישת דירה או דירות בזול, הם ידעו לזהות אותה. מי שלא מכיר את העולם הזה, ההזדמנות הזו תעבור לידו. בסופו של הקורס, כחלק מההשתלמות וההכשרה, הם גם עוברים בחינות של לשכת המתווכים ונעשים מתווכי נדל"ן ברישיון".

 

אחת הדוגמאות הטובות לניצול הזדמנות שכזה היא גרעין לוד: "בשכונת אלישיב בלוד החליט גרעין לוד להתמודד במכרז של מנהל מקרקעי ישראל, וזכה בקרקע. הם התאגדו בקבוצה ובנו כארבע מאות דירות, שכמובן היו בעלות נמוכה בהרבה מעלות דירות מקבילות בלוד".

 

איך זה הצליח?

 

"זו קרקע שאף אחד לא רצה להסתבך איתה, כי מדובר על סביבה לא סימפתית, שכונה לא טובה, התמודדות עם פולשים וכו', כך שהם רכשו קרקע במחיר נמוך לעומת קרקעות בסביבה. למחיר הקרקע יש הרבה השפעה על מחיר הדירה בסופו של דבר. בערים מסוימות אפשר למצוא היום מחיר קרקע ליחידת דיור שמגיע לשני מיליון עוד לפני שהניחו את הבלוק הראשון. אם מצליחים להתמודד במכרז ולזכות בקרקע במחיר זול, זה משמעותי מאוד. באופן דומה היו פרויקטים גם בעכו, באופקים ובנתיבות. אנחנו רוצים להגדיל את ההיקף של הפרויקטים האלה".

 

לאחרונה נבחר בועז איגרא לרכז את נושא ההתיישבות בפריפריה ולקדם יריד קליטה לזוגות צעירים. מנהל המיזם הנמרץ טוען כי האירועים בזמן מבצע שומר החומות העלו מאוד את המודעות לפעילות הגרעינים התורניים. "הקהילות הן גורמים מרכזיים בניהול העיר ובחוסן הקהילתי, ומדובר במהפכה של ממש, לא פחות. עם התקדמות תנועת הגרעינים עלה הרצון בכל רחבי הארץ לחזק את הגרעין ברוח חדשה, רעננה וצעירה".

 

מה הדגש העיקרי?

 

"ממבט ראשוני בכל רחבי הארץ בעשרות הקהילות, חיי הקהילה בגרעינים הם החלק החשוב ביותר, לכן חשוב שזוגות צעירים ייהנו מיתרונות הקהילה שחיה ופועלת במרחב העירוני".

 

מאופקים ועד חיפה

 

לפני כתשע שנים לא היו באופקים התחלות בנייה כלל, ומעט הדירות שהוצעו למכירה בעיר היו יקרות. מצוקת הדיור בעיר לא אפשרה לה לגדול, וחברי הגרעין שכבר רצו להשתקע התחילו לבדוק חלופות. "איתרנו שטח שיועד לבנייה", מספר מיקי פריד מהגרעין, "נכנסנו לכל מיני תהליכים, ובסופם הפכנו את השטח למיועד למכרז לעמותות, התמודדנו וזכינו בשטח.

 

"מי שעזר מאוד הוא ש"י תובל ז"ל, שהיה אז מנכ"ל קרן קהילות. הוא זיהה את הצורך והעמיד לרשותנו עורך דין כדי שהעסק יצא לפועל. בנינו שם שבעים יחידות דיור צמודות קרקע וניהלנו את המכירה לאנשי הגרעין".

 

לפני כשש שנים אוכלסו הבתים, והצעד הזה פתח את שוק הדיור באופקים. "פתאום הבינו ששווה לבנות ויש ביקוש. זה פרץ את הסכר, והעיר גדלה ב-20%. המהלך הזה הראה לכל קברניטי העיר שיש ביקוש ושווה לפתוח פרויקטים. זה השפיע גם על המוטיבציה של חברי הגרעין: כשיש למישהו נכס במקום ובית משלו זה משנה את העמדה שלו ואת הרצון להשפיע".

 

כשמשוחחים עם אביתר כהן, המנהל החדש של גרעין מבשר שלום בחיפה, אי אפשר שלא לשמוע את ההתלהבות בקולו: "המשפחות של גרעין מבשר שלום נהנות מנוף עוצר נשימה, כמו קנבס שנצבע כל רגע בציור אחר. לאורך היום הנוף משתנה, וכשמסתכלים דרך החלון רואים את הים כמו במה ענקית שפרוסה לרגלינו, והשמש, העננים וההרים נושקים לה.

 

"מבחינה חברתית, הקהילה השתלבה בעדינות, כמו במלאכת מחשבת, למארג הקהילתי המקומי המגוון מאוד שיש בעיר. הגרעין, שקורא לעצמו קהילה, פועל במקביל בשתי תנועות הפוכות המשלימות זו את זו. האחת היא עדינות חברתית, והשנייה היא עבודה בכל המרץ והאנרגיה לעשות כמה שיותר טוב ובכל מישור אפשרי. עבודה קהילתית מחייבת גמישות וסבלנות בתהליכים".

kehilot2

 

מה עושים במבשר שלום? מה הפעילות?

 

"כיום אנו לקראת התחלה של עוד כמה פרויקטים לצד דברים עצומים שמתרחשים כבר כעת, פרויקט חסד בהיקף של חמש מאות וארבעים טונות אוכל שמחולקים פה בשכונות בכל שנה. היופי הגדול הוא שאם תבוא ותראה את מאה וחמישים המתנדבים בכל שבוע, כמעט לא תראה חובשי כיפה, אבל זו חבורה של צדיקים שהלוואי שיהי חלקנו עימהם".

 

מיקי פריד: מי שעזר מאוד הוא ש"י תובל ז"ל, שהיה מנכ"ל קרן קהילות. הוא זיהה את הצורך והעמיד לרשותנו עורך דין, ושם בנינו שבעים יחידות דיור וניהלנו את המכירה לאנשי הגרעין

כהן מסביר כי מבחינת נדל"ן קורה פה משהו הזוי לחלוטין: יש בחיפה תעסוקה יותר מבכל מקום בארץ, והמשרות מגוונות ויוקרתיות, "זו עיר חזקה, מטרופולין בפני עצמו, עם נמל והיי-טק, תעשייה צבאית ואזרחית ותיירות. מחירי הנדל"ן פה סבירים לחלוטין ונמוכים ביחס למקומות אחרים עם היצע נמוך בהרבה".

לדבריו, "הקפיצה במחיר הנדל"ן עוד לא הייתה פה, והיא עוד רגע ממש מתרחשת, ובקצת עבודת שטח זוגות צעירים ומשקיעים יוכלו למצוא פה פניני נדל"ן".

 

לקס מסביר שהם שואפים לא רק לבנות שכונות חדשות אלא להיכנס גם לשכונות הישנות, הטובות פחות, "שם המחיר נמוך בהרבה מהמחירים בשכונה שנמצאת רק מעבר לכביש. יש שכונות כאלה בערים למיניהן, והעוצמה של גרעין היא שהוא בא בקבוצה של שלושים משפחות חדשות שרוכשות יחידות דיור באותה שכונה, משנות את האופי של השכונה והופכות אותה לחזקה ואטרקטיבית יותר. הן משדרגות את השכונה, ולאורך זמן זה מעלה את ערך הנכסים ואת ערך השכונה".

 

אם נסתכל רגע מהעיניים של תושב השכונה, בעוד כמה שנים הילדים שלו כבר לא יוכלו לקנות דירה בשכונה.

 

"מה אנחנו מעדיפים?" לקס תמה, "שהשכונה תישאר שכונת עוני ופשע והבן שלו יישאר במעגל של חיים בשכונה שיש בה סמים, ירי ורציחות? זאת החלופה שאנחנו מבקשים?"

 

יש התמודדות עם התהליך שעוברים גם התושבים הוותיקים של השכונה?

 

"יש הרבה מאוד דוגמאות למשפחות שקיבלו תנופה והרימו את עצמן, קיבלו מוטיבציה מהסביבה הטובה. יותר מזה, גם הערך של הדירה שלהן עלה, והן יכלו למכור אותה בהרבה יותר כסף ואפילו לעבור לשכונה טובה יותר. כל הנושא הזה מורכב ויש לו צדדים לכאן ולכאן. במכלול צריך לראות מה עדיף. אני לא בטוח שיש תשובה חד-משמעית, אבל החלופה שלא לשקם את השכונה ולהישאר בדלות ובעוני רק כדי שלא לעשות עילות (גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה) גם היא לא הגיונית".

 

יש שכונה שכבר עברה תהליך כזה?

 

"הדוגמה הטובה ביותר היא שכונת רמת אשכול המדוברת סביב הפרעות בלוד. זו שכונה שעד לפני שש שנים תושבים יהודים ברחו ממנה, כל מי שיכול עזב, ומובן שגם מחיר הדירות צנח. משפחות הגרעין התחילו להגיע לשם, והיום הן יותר משבעים משפחות. פתאום המתנ"ס חזר לפעול – אגב, בפעילות משותפת של ערבים ויהודים – הגינות הציבוריות נבנו מחדש, הביטחון האישי גבר. עד לפרעות ראינו אנשים שיכולים להסתובב שם בביטחון מלא ובראש מורם. פועל יוצא של הפעילות הוא עליית המחירים בשכונה, והיום דירה ברמת אשכול שווה פי שלושה ממחירה לפני שבע שנים".

 

"הטענות נגד הגרעינים הן עלילה"

 

היית ער למהומה שהתרחשה כאשר האשימו את הגרעינים התורניים בשימוש בדירות עמידר על חשבון זכאי דיור ציבורי?

 

"אני מכיר את הסערה וגם הגבתי על הטענות בזמן אמת וכתבתי בצורה הברורה והחדה ביותר: אין אף דירה אחת של הדיור הציבורי שניתנה לגרעינים לשימושם החופשי. מה כן? כאן ארחיב מעט את הנקודה של דירות עמידר בפריפריה. נתחיל מזה שמי שלא עומד בקריטריונים מסוימים לא זכאי לדיור ציבורי. היום יש כחמשת אלפים ממתינים לדיור ציבורי, אבל כולם ללא יוצא מן הכלל ממתינים לדיור בירושלים, בקריית אונו, ברמת גן, בתל אביב וכו'. הסיבה לביקוש היא שאין דירות בסביבה, לכן הם ברשימת המתנה. המדיניות היא שלא מגלים שום משפחה ואומרים לה 'יש דירה במצפה רמון אז תעברו לשם'. משפחה זכאית תקבל דירה במקום מגוריה.

 

"כשדינה דיין כתבה את מה שכתבה היא התייחסה לדירות במצפה רמון. מה קורה בפריפריה? שם היו דירות עמידר שלא היה להן דורש, ואלפי דירות פשוט עמדו ריקות לחלוטין. כדי לסבר את האוזן, כל זכאי לדיור ציבורי בפריפריה יקבל דירה בתוך שעה. הדירות הריקות הפכו למאורות סמים ופשע. בחלק מהמקרים עמידר אפילו הרסה בלוקים שלמים של דירות כדי שלא יגיעו לשם הומלסים ונרקומנים.

 

"לפני כמה שנים החליט משרד השיכון שבמקום שהדירות יעמדו ריקות, ישכירו אותן במחיר השוק. ככה כל מיני גופים שכרו אותן לשימושם, הכול על פי הנחיית משרד השיכון. כל האמירות האלה חסרות שחר, וכל עניינן היה לנגח את הגרעינים ואת העשייה שלהם".

 

מדוע?

 

"יש כאן מאבק פוסט-ציוני ופוסט-יהודי. זה התחיל בסיפור ה'הדתה' בחלק מהערים, שהאשימו את הגרעינים שהם באו להחזיר את כולם בתשובה, מה שממש לא נכון. זה נמשך בטענות שההתיישבות של הגרעינים בערים המעורבות היא שגרמה לפרעות בזמן שומר החומות, ולא צריך אפילו להסביר מדוע האמירות מופרכות. זה נמשך בעלילה על הדירות. יש אנשים שמטריד אותם שהגרעינים הם שממשיכים את העשייה הציונית של האבות המייסדים שדיברו בקול צלול וברור על ייהוד הנגב והגליל. הגרעינים עושים את זה בעצם ההתיישבות שלהם, ויש מי שמפריע לו שהגרעינים ממשיכים את הציונות של הדור השני והשלישי של המפא"יניקים".

 

"נקבל אותם בזרועות פתוחות"

 

ראש עיריית צפת שוקי אוחנה (ליכוד) מייחל שיגיעו לעיר חברי גרעין. "הגעת חברי הגרעין לעיר תהיה מבורכת, נפרוס לפניהם שטיח אדום. אני חושב שהם יכולים להשתלב בצורה מדהימה בקהילה. אני עובד על כך בצמוד עם חברי יותם קארו, מנהל הגרעין שמכהן גם כחבר מועצת העיר, שמיניתי אותו ליו"ר החמ"ד בעיר.

 

"מערכת החינוך הדתית כאן מצוינת. יש כאן ישיבת הסדר ששמעה יצא בכל הארץ, ישיבה גבוהה, בית מדרש במכללת צפת, לאולפנית ולישיבה נתונים מצוינים, ובגיל הרך אנחנו בונים עכשיו שלושים גנים חדשים, ונשמח לייעד גנים לחברי קהילה חדשים שיגיעו, לפי הביקוש.

 

"בעניין המגורים יש לנו המון פרויקטים בבנייה, ונשמח לשתף פעולה ושיבואו לגור כאן כקהילה. יש פרויקטים של בנייה רוויה במחירים מעולים, עם הנוף הכי יפה בארץ".

 

למה חשוב לך כל כך שגרעינים יגיעו לעיר?

 

"אני חושב שזו אוכלוסייה איכותית וערכית והמקום כאן מתאים לה. בכל מקום שנכנסים גרעינים הם תורמים בצורה בלתי רגילה לעיר. ראיתי מה זה עשה בערים אחרות כמו בשדרות, בנתיבות ועוד, אני רואה מה הגרעין בצפת עושה, ואני רוצה שזה יגדל ויתרחב. שיבואו לכאן ונקבל אותם בזרועות פתוחות".

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היהודי הראשון

  הטור של סיון רהב...

כל מנצח צריך תזמורת

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם