מסע חייו Featured

8 stern

 

"הציונות הדתית צריכה להתרכז כל הזמן ולחשוב מה הדבר שהכי חשוב לעשות לחיזוק הזהות היהודית של המדינה"
מסע חייו של הרב אריה שטרן, כמעט בן שמונים, הולך בד בבד עם תחנותיה המרכזיות של מדינת ישראל – מהשתתפותו במלחמות ישראל ועד מינויו לרבה הראשי של ירושלים * בראיון החג הרב מביע את דאגתו מזהותה היהודית של מדינת ישראל אך מקפיד לשמור על ממלכתיות וכבוד * מה האתגר הרבני המרכזי כיום?"הקמת גוף הלכתי מרכזי כללי לעם ישראל מכל המגזרים". כן, סנהדרין

איתמר סג"ל

הרב אריה שטרן אוהב מאוד את מדינת ישראל, אוהב את ירושלים ומאמין גדול ברעיון הציונות הדתית. בתחנות חייו – ישיבת הדרום ברחובות, ישיבת אור עציון, הכותל, קריית שמונה, שנים רבות כר"ם בישיבת מרכז הרב והשתתפות במלחמות ישראל – זכה הרב שטרן לשבת על כיסא הרבנות בירושלים לאחר שנים ארוכות שלא היה רב לבירת ישראל.

משנתו של הרב מורכבת. הוא מקפיד לזעוק על אובדן דמותה היהודית של מדינת ישראל, לקרוא לחיזוק חומת השבת, הכשרות וקדושת המשפחה, קורא לאחדות בין חרדים לדתיים-לאומיים במאבק על מדינת ישראל היהודית, אך מקפיד לעשות זאת מתוך כבוד לציבור החילוני, בקריאה לשיתוף פעולה, בדרכי נועם ובזהירות גדולה בכבודה של הממשלה ושל נושאי התפקידים בה.

הרב, מהי המשימה המרכזית של הציונות הדתית בדור הזה?

הרב עונה מייד: "זכינו למדינה יהודית בארץ ישראל, וכעת המשימה החשובה ביותר היא שמירת הזהות היהודית של המדינה. יש קולות רבים שלא מבינים את זה ופועלים נגד זה. לכן הציונות הדתית צריכה להתרכז כל הזמן ולחשוב מה הדבר שהכי חשוב לעשות לחיזוק הזהות היהודית של המדינה. לאחרונה פעלתי במסגרת רבני הארץ הטובה להוצאת חוברת מאמרים על העניין הזה, כי בנפשנו הדבר".

אני שואל את הרב מה השתנה מהעבר, ולדבריו, "עד עכשיו זה היה מוסכם. היום אומרים שזה לא ראוי ופועלים נגד. משהו נחלש". הרב מבהיר כי הוא אינו מחפש מריבות, "אבל יש לנסות לגרום בצורה ציבורית, מחונכת ותרבותית לחיזוק הזהות היהודית של המדינה".

יש עוד דבק שמדביק בין החלקים בציונות הדתית?

הרב שטרן עונה בחיוב: "ציונות דתית היא נקודת מבט שמתייחסת למדינת ישראל מתוך מבט של אמונה ולא כדבר נפרד, זו לא מדינה חילונית שיש בה אנשים שלומדים תורה. זו הבנה שלמדינה היהודית יש מקום חשוב בכל שאלת הצביון של המדינה. הנושא הוא לא ראש ממשלה חובש כיפה, למרות שגם זה חשוב. הדבר העיקרי הוא להבין שמדינה יהודית היא חלק מההלכה. זו מצווה כללית שזכינו לה לאחר שבמשך דורות לא היו ליהודים מצוות כלליות. ומצוות יישוב הארץ היא מצווה כללית, כמו שמתנסח הרמב"ן שאין לעזוב את הארץ בידי האומות. ההבנה הפנימית שיש לזה חשיבות גדולה היא הדבר היפה בציונות הדתית".

הרב שטרן מדבר רבות על חשיבות הבנת הרעיון של המדינה היהודית כמהות, ואני מנסה להבין את עמדתו בנוגע לממשלה הנוכחית, שכוחה הפוליטי נשען על מפלגה שאינה יהודית ואף עוינת את הציונות. הרב נאנח: "אני מוכרח להודות שזו נקודה כאובה ביותר, אני מאוד מקווה שהיא תשתנה בקרוב. המדינה נשארה מדינה יהודית, אבל השלטון אינו מבוסס על הרוב היהודי".

לדבריו, מותר לשתף את הסיעות שאינן יהודיות בענייני השלטון, "אבל חשובה השליטה בעניינים של מדיניות וביטחון, שבהם צריך רוב יהודי, וחבל שזה לא נשמר. אני מאוד מקווה שזה יסתדר ולא נישאר במצב הזה הרבה זמן, זה שבר כואב".

ומה יהיה אם ממשלה כזו תחליט שהיא מחוקקת חוקים נגד ההלכה, יש לזה תוקף?

"אי אפשר לחוקק חוק נגד דין תורה", קובע הרב שטרן ומסביר, "יש רמות שונות של סמכות השלטון. יש רמת 'שבעת טובי העיר', שזו רמה נמוכה, אי אפשר לבנות ככה מדינה. למעלה מזה באה הדרגה של 'דינא דמלכותא דינא', שהיא סמכותית יותר אבל תקפה רק בממד החברתי והכלכלי". בענייני צבא וביטחון, מסביר הרב שטרן, תוקף המדינה להחליט בא מכוח היותה הנציגות של מלכות ישראל כיום. "זה נוגע לנקודה הכאובה שדיברנו עליה קודם, כוח המדינה בענייני צבא וביטחון. למדינה אין שום סמכות לקבוע חוקים נגד התורה, כפי שלמלכי ישראל לא הייתה סמכות. היו מלכים לא צדיקים בכלל, אבל לא הייתה להם סמכות לחוקק נגד התורה.

כל אחד יכול להגיד: מה אכפת לי? העיקר שלי יהיה אוכל מהודר. אני לא חושב ככה. ההסתכלות צריכה להיות מתוך נקודת מבט כללית והלכתית, לוודא שהאוכל בציבור כשר. כמו בצבא כך בכל המדינה, הכול צריך להיות כשר. אני נהנה מאוד לחשוב על שרוב התוצרת בישראל כשרה. זה הישג עצום!

 

"בפרשת שופטים מבואר שמלך כותב ספר תורה לעצמו. מדוע? המלך צריך את זה כדי לדעת איך לנהוג כמלך במלכות שלו. כאמור, תורת ישראל היא לא רק תורה פרטית אלא כללית, תורה של המדינה. כיוון שהמדינה היא נציגות של מלכות ישראל, היא צריכה ספר תורה משלה כדי לדעת איך לנהל מדינה יהודית".

ובינתיים זה לא תפקיד הרבנות הראשית?

"המטרה הייתה שהרבנות תהיה בסיס לסנהדרין ובסיס למדינה כולה, ויש בזה כיום קצת רפיון. אבל חשוב להבין שהאתגר החשוב ביותר הוא הקמת גוף הלכתי מרכזי כללי לעם ישראל, ולשם כך צריך שיתוף של כל הרבנים מכל המגזרים. זה חשוב מאוד, כי זו הסיבה שאנחנו לא יודעים מה ההלכה בהרבה דברים, כי צריך סנהדרין כדי להכריע. זה הכוח של הסנהדרין! כי ייפלא ממך דבר. ויגידו לך את דבר המשפט. הרבה מאוד דברים יתוקנו אחרי שנצליח להקים מוסד רבני עליון שמקובל על כולם".

אני שואל ומביא לדוגמה סוגיה הנוגעת לתקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת, שבירושלים הדין היה שהיו תוקעים גם בשבת, מה שלא קורה היום. לדברי הרב, "ברגע שנקבעה הדעה והתקנה למנוע את תקיעת השופר, בהיעדר אותו גוף מרכזי אין לנו כוח כזה היום, ולכן אנו נשארים עם דברים שלא מתאימים לתקופתנו. זה בדיוק מה שאמרתי, צריך מוסד מרכזי. זהו צורך אמיתי בהרבה דברים. לא כל כך קל להקים דבר כזה, אבל כדי לשנות דבר שנוהגים צריך החלטה של כלל ישראל על ידי גוף ציבורי, זו משימה מספר אחת היום", מסכם הרב.

עשה לך רב עיר

הדיון על תפקיד הרבנות הראשית פותח לי פתח לשאול את הרב על ימיו בתפקיד רב העיר ירושלים, שאליו הגיע עם הרב שלמה עמאר לאחר שנים רבות שלא כיהן בה רב עיר. הרב שטרן מספר כי את ההשלכה לחוסר היה אפשר לראות בעיקר במערך הכשרות, שלא תפקד כראוי, וזאת כנראה בלשון המעטה.

איך אפשר בכלל להיות רב בעיר שיש בה כל כך הרבה זרמים?

"יש קבוצה שרואה ברבנים הראשיים לעיר את הרבנים שלה. החילונים לא באמת סומכים על הרבנים ועושים רק מה שעל פי החוק, אבל כך הם אוכלים כשר, וזה כבר חשוב. נעשו גם מפגשים רבים עם בתי ספר ומוסדות חילוניים, ויצאו מזה דברים טובים". בנוגע לחרדים, הרב מספר, "יש לי יחסים טובים עם קבוצות גדולות בחברה החרדית, אני מעריך אותם. הם אומנם לא מקבלים את הרבנות כרבנות האולטימטיבית שלהם, אבל בסוף יש אווירה של כבוד".

לדברי הרב, "יש פורום של תלמידי חכמים שמתכנסים אחת לכמה שבועות, ושם דנים בסוגיות הלכתיות על סדר היום. חברים בו תלמידי חכמים מכל המגזרים ממש ומדברים באותה שפה. למרבה הפלא, כולם מבינים זה את זה למרות שחלק חרדים, חלק דתיים-לאומיים וחלק מש"ס, תורה אחת לכולנו".

כאשר עוסקים בשאלת הרבנות בירושלים, אי אפשר להתעלם ממאבקים רבים שקדמו למינוי שבסופו הוכתרה בהצלחה כהונתו של הרב שטרן במינוי רב ציוני-דתי לעיר ירושלים. לאחרונה הבטיח שר הדתות מתן כהנא לפעול למינוי רבנים ודיינים ציוניים דתיים נוספים. אני מנסה לברר עם הרב למה בעצם זה חשוב, מדוע משנה מהו שיוכו המגזרי של הרב או הדיין.

"כיוון שלמדינה יש חשיבות כמדינה יהודית ציונית, מנהיגיה צריכים להזדהות עם הרעיון הזה", מסביר הרב. "קיומה של המדינה היהודית יקר וחשוב מאוד. יש הרבה יהודים טובים, כמו אחינו החילונים, שזה לא מעסיק אותם, ואת אחינו החרדים אני לא מצליח להבין: איך הם מצליחים להתעלם מהנס של הקמת מדינת ישראל? איך הם רואים בזה דבר חיצוני? אני פשוט לא מבין". לטענתו של הרב, "יש שאלות שעולות על סדר היום הציוני, יש עניינים הלכתיים שבהם נקודת המבט הזו משפיעה".

לדוגמה?

"נושא השמיטה למשל. בכל שבע שנים נערך ויכוח סביב היתר המכירה". הרב מפתיע ואומר, "אני חושב שצריך את היתר המכירה יותר מבשנים עברו, וזה קשור לנקודת המבט על מדינת ישראל ככלל".

הרב מנמק את עמדתו: "ההישג הגדול של הרבנות בישראל ושל המדינה הוא שרוב תוצרת המזון שבשווקים בישראל היא תוצרת כשרה. לפעמים אנחנו לא רואים את הערך הרב בכך שרוב ישראל אוכלים כשר. לכן גם בשמיטה ההסתכלות שלי היא נקודת מבט כללית על הציבור: ללא היתר מכירה, אם ילכו רק לפי מגזרים קטנים כמו בשיטת אוצר בית דין היום, השוק עלול להיות מוצף בתוצרת אסורה. כאשר יגיע השלב של הספיחין האסורים ללא היתר מכירה, יהיו על המדפים בשווקים תוצרת שאיננה מותרת באכילה, וממילא כל הכשרות עלולה להתערער.

"כל אחד יכול להגיד: מה אכפת לי? העיקר שלי יהיה אוכל מהודר. אני לא חושב ככה. ההסתכלות צריכה להיות מתוך נקודת מבט כללית והלכתית, לוודא שהאוכל בציבור כשר. כמו בצבא כך בכל המדינה, הכול צריך להיות כשר. אני נהנה מאוד לחשוב על שרוב התוצרת בישראל כשרה. זה הישג עצום!"

אם כך, יש להעדיף היתר מכירה?

"קבוצות קטנות ממילא לא משפיעות על השוק הגדול. אני מדבר על הרבנות הראשית שתפקידה לדאוג לשבעים אחוז של האוכלוסייה האוכלת כשר ולא אוצר בית דין. המעט יכולים להסתדר. החרדים ואוצר הארץ דואגים לקבוצות די קטנות וסגורות. אני מסתכל על כל הציבור יחד, וכאן היתר המכירה הוא הפתרון לכשרות בישראל".

לפי דעתי, השיטה שהייתה נהוגה עד עכשיו היא השיטה הנכונה. היו תקלות רבות בעיקר במקומות שבהם לא היו רבנים, כמו בירושלים, לא היה מי שינהיג. מבחינת השיטה, לא זקוקים לרפורמה. מנגד, השר הציע רפורמה, ולא צריך לפסול אותה לגמרי אלא לחשוב איך היא תפגע פחות ורק תועיל. מה שהעסיק אותי הוא שצריך למצוא את המסגרת איך ייתנו כבוד וסמכות לרב המקומי. אי אפשר להוציא את הרב המקומי מהכשרות בעירו!

אי אפשר לדבר על ענייני הכשרות בלי להזכיר את רפורמת הכשרות שמתכנן השר כהנא. מתוקף תפקידו כרב העיר שימש הרב שטרן חבר מועצת הרבנות הראשית, המתנגדת כיום בחריפות לרפורמת הכשרות. אני שואל את הרב מה דעתו על התוכנית.

"לפי דעתי, השיטה שהייתה נהוגה עד עכשיו היא השיטה הנכונה. היו תקלות רבות בעיקר במקומות שבהם לא היו רבנים, כמו בירושלים, לא היה מי שינהיג. מבחינת השיטה, לא זקוקים לרפורמה. מנגד, השר הציע רפורמה, ולא צריך לפסול אותה לגמרי אלא לחשוב איך היא תפגע פחות ורק תועיל. מה שהעסיק אותי הוא שצריך למצוא את המסגרת איך ייתנו כבוד וסמכות לרב המקומי. אי אפשר להוציא את הרב המקומי מהכשרות בעירו! כמו שהרבנות הראשית חייבת להיות לפחות רגולטור, ככה צריך להיות בנוגע לרבנים המקומיים".

הרב מספר כי הציע לשר כהנא לנקוט דרך דומה למתווה שנקט הרב מיכה הלוי בפתח תקווה, וזו הייתה הצעתו לשר: "לרבנים המקומיים תהיה סמכות לפקח על הכשרות במקום עירם, לפי ההסכמים עם התאגידים המקומיים. ככה הם יהיו מובילים של הכשרות במדינה. אם זה אכן יתקיים בצורה הזו, זה מקהה את הבעיות שהעירו עליהן ברפורמה".

הרב משתף במצב שהיה בירושלים בתחום הכשרות כאשר התמנה: "מצאנו את הכשרות במצב נורא, כי לא היה רב. עשינו סדר והצלחנו בזה בצורה יפה. הייתה לי בזה השפעה גדולה, וזה קיים גם היום. התחילו להיות סדר, משמעת, פיקוח והשגחה. בדקנו מה כל אחד עושה ומתי. אם אחרי הרפורמה ידעו לבדוק את המשגיחים כדי לוודא שאף אחד לא משתמט מהתפקיד שלו, זה דבר חשוב".

מהגמרא אל הפסק

אחד המיזמים הגדולים שעסק בהם ועודנו עוסק בהם הרב שטרן הוא ייסוד מכון הלכה ברורה, שפועל ברוחו של הראי"ה קוק ומטרתו לחבר בין סוגיות הגמרא לפסיקת ההלכה. "הקמנו את המכון בשנת תש"ל. עד אז הרב צבי יהודה דיבר הרבה על שלא היה גואל למפעל של הרב קוק. כך הרב יוחנן פריד ואנוכי הקמנו יחד את המכון לפי בקשת הרב צבי יהודה. ברוך ה', עד היום הוצאנו לאור כשני שלישים מהש"ס הבבלי בשיטת בירור הלכה והלכה ברורה".

מה בעצם הרעיון?

"הרב קוק טען שיש חיסרון בכך שלא לומדים גמרא ופרשנות עם פסקי ההלכה של הפוסקים. צריך לחבר את הכול, ואז מבינים את הדברים נכון. הבסיס ההלכתי מקבל את כוחו מהלמדנות, והיא סוללת את הדרך לפסיקת ההלכה. הרב קוק רצה שבכל לימוד של גמרא תהיה הכרת ההלכה היוצאת מזה, איך הגמרא מגיעה לאותה מסקנה הלכתית, איך השולחן ערוך פסק מה שפסק".

הרב מבקש לחתום בכמה מילים לראש השנה ומברך "את כל עם ישראל, את תושבי ירושלים וגם את יהודי התפוצות בברכת שנה טובה, שנת בריאות, גאולה וישועה. ראש השנה הוא זמן של אחדות עם ישראל כולו. כמו אצל האישה השונמית, שהנביא שאל אותה אם היא רוצה שיעזור לה אצל המלכות והיא אמרה לו 'בתוך עמי אנוכי יושבת'. דרשו חז"ל שהפסוקים רומזים לראש השנה. הנביא שואל אותה על מלך מלכי המלכים, והיא מבקשת את טובתו של הציבור כולו. אהבה, אחווה, אחדות ושיתוף פעולה מביאים ברכה בדברים הפרטיים".

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מסילות התשובה

  מאמר מאת הרב המקובל...

היתר פשוט

  מאמר מאת הרב אברהם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם