ללמד אינדיאנים לגדל תירס Featured

20 ahavat haaretz

 

אוהבי ארץ – מדור חדש בשיתוף המרכז למורשת גוש קטיף

האיש שמלמד את העמים חקלאות
הסיפור של ניסים סרוסי הוא על איש שמרוב שאהב את הארץ שלו, עוד ארצות בעולם התקנאו ובאו ללמוד

נדב גדליה

ללמד את האינדיאנים באריזונה לגדל תירס: זה נשמע כמו תחילתה של בדיחה שאינה מחוברת למציאות, אך זה בדיוק מה שקרה לחקלאי ניסים סרוסי (67), שבין עבודות החקלאות בשדותיו גם טס ללמד את עמי הארצות את הטכנולוגיה הישראלית המברכת את החקלאות בארץ הקודש.

כיום שבחה של ארץ ישראל אינו רק באדמותיה המניבות אלא גם בטכנולוגיה המשמשת אור לגויים, כפשוטו של ביטוי. הודות לטכנולוגיה הארץ-ישראלית החקלאות נראית אחרת לגמרי, והאמריקאים מעבר לים מעריכים זאת מאוד ומזמינים את סרוסי לאלף אותם בינה חקלאית.

"האינדיאנים היו מוציאים מדונם אדמה מאה קילו תירס. בישראל מדונם אחד מוציאים שתיים וחצי טונות תירס. אז הזמינו אותי מטעם ממשלת ארצות הברית ללמד את האינדיאנים שם איך אנחנו עושים את זה בארץ כדי להשביח את הגידולים. תשמע, לא קל לאינדיאנים ללמוד חקלאות. הם אלף שנים מגדלים תירס ובטוחים שאין מה לחדש להם".

מה עשית כדי לשכנע אותם ללמוד בכלל?

"עשינו תחרות לחודשיים: כל אחד קיבל דונם. אני הבאתי זרעים משובחים מהארץ, והם השתמשו בשלהם. התחלנו את הגידול במקביל, וכמובן שבאמצעות הטכנולוגיה שהבאתי מהארץ, שכללה ציוד השקיה, טפטפות ומשאבה, התירס הצליח הרבה יותר משלהם.

"כבר אחרי חמישה-שישה ימים התירס נבט. אחרי עוד שבועיים-שלושה הוא כבר היה בגובה חצי מטר. אחרי חודשיים, בסוף העונה, הוא היה כבר בגובה של שני מטר.אצלם רק אחרי חודש ושבועיים התירס התחיל לפרוח. הם היו באים בלילה, קוטפים את הקלחים שלי, מניחים אותם ליד שלהם ואומרים לי: 'תראה איזה יופי הקלחים גדלו לנו'", צוחק סרוסי. "כמובן, אחרי מה שהם ראו שגדל בדונם שלי הם הסכימו ללמוד".

בסוף העונה, הוא היה כבר בגובה של שני מטר.אצלם רק אחרי חודש ושבועיים התירס התחיל לפרוח. הם היו באים בלילה, קוטפים את הקלחים שלי, מניחים אותם ליד שלהם ואומרים לי: 'תראה איזה יופי הקלחים גדלו לנו'

בהזדמנות אחרת התארח סרוסי בסודן. "הייתי בדרום סודן, חור נידח ששום מדינה מערבית לא מתקרבת אליו. יש שם מלחמות פנימיות ועוני מחריד. הם לא יודעים אפילו לייצר אוכל לעצמם.הגעתי כדי ללמד אותם חקלאות מודרנית. התייחסתי אליהם קודם כול כאל בני אדם, דיברתי איתם בגובה העיניים, הבאתי טפטפות וזרעים מישראל, הדגמתי להם בשטח והראיתי להם איך אפשר לגדל קישואים, עגבניות ובמיה. אחרי שהם למדו הם הרגישו שממש חוללתי להם נס. זה מרגש בכל פעם מחדש".

אריזונה וסודן הן קצה הקרחון במסעות חובקי עולם שסרוסי שותף בהם. המטרה: ללמד את בני העמים חקלאות מודרנית בטעם ארץ ישראל. ההשלכות מפליאות. "כשאתה מגיע למדינה שבקושי שמעה על ישראל אבל היא שונאת אותה כי 'ככה מפורסם בעולם שזה מה שעושים', ובכל זאת הם רואים שאין לך קרניים ואתה עוזר להם, זה משנה להם את התפיסה.

חלקם רואים ביהודים משהו מיוחד מאוד: הגעתי למונגוליה, ועשו לנו שם טקס קבלת פנים מפואר. אחר כך המארח שלי אמר לי ככה: 'אתם היהודים, חכמים, צאצאים של השבט שהיה במדבר. קיבלתם את החכמה מא-לוהים, וכעת אתם מעבירים לנו אותה, לכן אנחנו עושים לכם את כל הכבוד הזה'. זה מה שהם חושבים עלינו. גם הסינים, אגב, בטוחים ומאמינים שהחוכמה שלנו הגיעה ישירות מא-לוהים".

רגע המשבר והנס

סרוסי הוא בעל תואר ראשון ושני בחקלאות, ומעבר ללימודי החקלאות מטפח בעצמו את כרם 'כרמל מבורך' השוכן בכתף ביתרים. הוא יליד מושב בית הגדי, בוגר מדרשיית נועם וגרעין נח"ל.

"בשנות החמישים-שישים מושב בית הגדי היה חקלאי, כולם היו חקלאים, לא היו דברים אחרים לעשות בנגב. באמצע שנות השישים התחיל המשבר בענף החקלאות. זה היה אחרי מלחמת ששת הימים, החקלאות די קרסה ואנשים התחילו לחפש עבודות בחוץ. הוריי עזבו את המושב, אבל אני חזרתי לתחום כשהקמתי בצעירותי את היאחזות קטיף.

"בגוש קטיף 28 שנים גידלנו ירקות, פרחים, ענבים, כל דבר בעיתו על פי הדרישות בשוק, עד שגורשנו משם. הלכתי לגור ביד בנימין, בניתי שם בית וחיפשתי כיצד להמשיך את החקלאות. אחרי כמה שנים השגתי ב"ה חלקת אדמה, ובה נטעתי את כרם כרמל מבורך על שמו של אבי. הוא היה כורם בקום המדינה והיה מנוטעי כרמי הנגב מטעם הסוכנות וגם בבית הגדי, בחלץ ובעוד מקומות.

"בסוף חזרתי לשורשים. משם יונקת אהבת האדמה שלי. אבי, שעלה מתוניס, היה מחלוצי הנגב והטביע בנו את החינוך הזה. כיום כולם אצלנו במשפחה מחוברים לאדמה. גרים במקומות חקלאיים, עסקו ועוסקים בחקלאות ברמת הגולן, בגוש קטיף ובעוד מקומות. לכל אחד מאיתנו יש חיבור לחקלאות, איש איש ומטעו.

"חקלאות זה הדבר שהכי קושר אותנו למקומות בארץ. לכן גם כשהעיפו אותנו מגוש קטיף בחרתי בחקלאות. יש לי גם תואר בהנדסת תוכנה, אבל אני מעדיף את עבודת האדמה. אני אוהב להתבוסס באדמה, הכול מתוך החיבור לאדמה".

אתה עושה הכול לבד?

"אני עובד לבד בכרם ומעסיק שני פועלים בצורה מאוד מאוד זמנית, לדברים ספציפיים. אני עושה את כל העבודה המלוכלכת. זה משהו רוחני, ללא ספק. כשאתה עובד ב-43 מעלות בחוץ ומנכש עשבים אין בזה הנאה באותו רגע. אתה מזיע וזה לא נעים, אבל אתה לא יכול להפסיק את זה. ההנאה היא לשבת על הספה ולחוש את הסיפוק שעבדת קשה ונטעת עוד עץ באדמת ארץ ישראל".

מה החוויה הכי חזקה שבה התחברת לעם ולארץ?

"כשעברנו ליד בנימין, אחרי שגורשנו מהגוש, לקח לי שמונה שנים לקבל אישורים על איזו פיסת אדמה שאוכל לעבד. רק ב-2013 קיבלתי אישור לעלות על האדמה שהיום היא הכרם. לא היה שם כלום חוץ מאבנים וסלעים. הבן הצעיר שלי היה חייל בגולני, וגייסתי את כל הפלוגה שלו כדי לסכל טונות של אבנים בידיים ולהכשיר את השטח לעיבוד.

"שנה שלמה הכשרנו את השטח, ואחר כך הבאתי טרקטורים ויישרנו ועשינו טרסות וכל מה שצריך. זה היה ערב שנת שמיטה, והיינו אמורים לשתול, לפי ההלכה, עד ט"ו באב.קיבלנו את השתילים בתחילת חודש אב, ויצא שהיה לנו רק עשרה ימים לשתול 12,000 שתילים. הזמנתי שוב את הפלוגה של הבן שלי מגולני, והם היו אמורים לעזור לי בשתילה, אבל בדיוק היה מבצע צוק איתן.

"כל החיילים גויסו, והייתי תקוע חמישה ימים לפני ט"ו באב עם 12,000 שתילים. לא היה לי מושג איך אני אשתול אותם. זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שהתייאשתי", מגלה סרוסי. אבל אז קרה נס. "הבנות שלי פרסמו פוסט בפייסבוק, וקיבלתי מהשומר החדש הודעה משמחת מאוד שהם ידאגו לי למתנדבים. כבר למחרת הגיעו אליי 150 מתנדבים, ובתוך שלושה ימים נטענו את הכרם הזה".

חידה: מהו הפיתוח הטכנולוגי-חקלאי שאִפשר להפוך את חולות הדיונות השוממות של גוש קטיף לאדמה פורחת? שלחו את התשובה למייל This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.. בין הפותרים נכונה יוגרל משחק פאזל או ספר על גוש קטיף.

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מסילות התשובה

  מאמר מאת הרב המקובל...

היתר פשוט

  מאמר מאת הרב אברהם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם