המזרחיים Featured

10 jslm map

 

זה התחיל מייד אחרי מלחמת ששת הימים אבל קיבל תאוצה ניכרת בתחילת שנות התשעים: שלוש עמותות שאוהבות לעבוד בשקט הצליחו להחזיר עוד ועוד בתים ונכסים שנגזלו מיהודים במזרח ירושלים * את מפת הגאולה שלפניכם, שנוצרה על ידי עשרות סיפורים חשאיים מופלאים, הן היו מעדיפות שלא לפרסם, אבל עמותות השמאל שפועלות נגדן ממילא טורחות לפרסם את הנתונים האלה, כך שכל מה שנותר הוא שלפחות גם אנחנו נהנה קצת

איתמר מור


חידוש ההתיישבות היהודית במזרח העיר ירושלים החל מייד לאחר מלחמת ששת הימים, אולם בעשור הראשון, עד למהפך הפוליטי של שנת 1977 ועליית הליכוד לשלטון, התאפיינה התיישבות זו רק בהקמת שכונות חדשות ליהודים. כך הוקמו רמות, גילה, פסגת זאב, רמת אשכול, גבעת המבתר והגבעה הצרפתית. תפקידן של השכונות הללו היה אחד: להבטיח רצף יהודי בין מערב העיר ומזרחה.
ואולם הממשלה נמנעה ומנעה התיישבות בשכונות הערביות או גאולת נכסים יהודיים שערבים השתלטו עליהם. כאמור, מצב זה השתנה לאחר עליית הליכוד ובגין לשלטון. שר השיכון דאז אריאל שרון החל לעודד התיישבות יהודית בשכונות הערביות במזרח העיר, והוא עצמו עבר להתגורר תקופה מסוימת ברובע המוסלמי. בימיו כשר השיכון אף העביר המשרד לעמותות ולמוסדות נכסים במזרח העיר, בעיר העתיקה ובשכונות הערביות כדי לעודד התיישבות יהודית בנקודות הללו. בשלב מסוים חדלו פעולות יזומות אלו, אולם בשטח החלו לפעול עמותות וארגונים שעמסו עליהם את המשימה לחזור ולייהד את מזרח ירושלים.
לסיפור התיישבות היהודית במזרח ירושלים יש הרבה מאוד שותפים. צעדים ראשונים החלו כבר בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת בעמותת עטרה ליושנה (הגלגול הראשון של עטרת כהנים), שהתרכזה באיתור נכסים יהודיים ברובע המוסלמי ובהשבתם לידיים יהודיות באמצעים משפטיים.
ואולם אם רוצים לציין את השלב שבו נעשה חידוש ההתיישבות היהודית במזרח העיר ליעד מוגדר, הרי שמדובר בתחילת שנות התשעים, כשהחלו 'האבות המייסדים' – הרב חנן פורת ז"ל, הרב בני אלון ז"ל ומתי דן יבדל"א – לדחוף להקמתה של ישיבת בית אורות בהר הזיתים. בהמשך הצטרף מתי דן לעמותת עטרת כהנים, והוא עומד בראשה עד היום. באותה תקופה פחות או יותר ייסד דוד בארי את עמותת אלע"ד (אל עיר דוד), שעם עמותת עטרת כהנים מרכזת עד היום את רוב פעילות יישוב היהודים בעיר העתיקה, בעיר דוד ובשכונות הערביות במזרח ירושלים.
בעשור האחרון הצטרפו אל אלע"ד ואל עטרת כהנים עוד ארגונים ודמויות שממנפים מיזמים דומים, ובהם קרן קלי"ל (הקרן לאדמות ישראל) שהקים אריה קניג, סגן ראש העיר ירושלים, הפועלת לקניית קרקעות בבעלות ערבית. הקרן קמה במענה לתורמים שהחליטו להפסיק לתרום לקק"ל, הנוקטת מדיניות פסיבית בכל הנוגע לנכסים יהודיים ביהודה ושומרון.

להשיב עטרת לכהנים


בפרויקטים שעמותת עטרת כהנים מעורבת בהם מתגוררים ברובע המוסלמי וברובע הנוצרי יותר מאלף יהודים, ובהם כתשעים משפחות המאכלסות 43 מתחמים. העמותה מרכזת התיישבות יהודית במזרח האגן הקדוש, בכפר סילוואן, בנכסים שהיו בעבר חלק משכונת התימנים בכפר השילוח. לפני כשבע שנים נכנסו תושבים יהודים ל-25 דירות בשכונה. תשע משפחות יהודיות נכנסו להתגורר בבית עובדיה ובבית פרומקין. שנה לאחר מכן נכנסו כעשרים יהודים להתגורר במבנה סמוך לבית יהונתן, ששימש בעבר בית כנסת בכפר התימנים. כיום מתגוררות בסילוואן יותר משמונים משפחות. רק לאחרונה הושלם שיפוצו של בית נוסף, ונכנסו אליו תשע משפחות חדשות.
אחת ההצלחות הגדולות של העמותה נרשמה לפני כשלוש שנים כשדחה בג"ץ עתירה של 104 תושבים ערבים מאזור בטן אל-הווא (שטח במרכז שכונת סילוואן) שהתנגדו להעברת שטח בשכונה לידי עטרת כהנים. העותרים לא חלקו על העובדה שהקרקע שבתיהם עומדים עליה שייכת להקדש היהודי עוד מהמאה ה-19, אולם טענו כי מטרת ההקדש איננה למגורים אלא לצורכי ציבור. בג"ץ דחה את העתירה על הסף מאחר שהובהר מעל לכל ספק כי העותרים פולשים לשטח בבעלות יהודית. פסיקה זו הכשירה את פינויים של כ-800 תושבים ערבים שהתגוררו בשלושים בתים לערך.
כאמור, עמותת עטרת כהנים הייתה שותפה להקמת ישיבת בית אורות בהר הזיתים והשכונה הסמוכה אליה, הנושאת גם היא את שם הישיבה. העמותה קשורה גם להתיישבות היהודית בשכונת שמעון הצדיק (שיח' ג'ראח) עם עמותות נוספות. לפני כעשרים שנה, לאחר מאבק משפטי ממושך, הצליחה העמותה להחזיר חלק מהנכסים בשכונה לבעליהם היהודים. בתים אלו זכו לשם נחלת שמעון.
עמותת עטרת כהנים הקימה גם את שכונת מעלה הזיתים, שקרקעותיה נגאלו ונרכשו לפני כמעט 25 שנה בידי הנדבן היהודי ארווין מוסקוביץ. לפני כ-15 שנה הסתיים אכלוס שלב א' של השכונה, וכיום מתגוררות בה כמאה משפחות. שלב ב' של השכונה, שהולך ומוקם בימים אלו, כולל 400 דירות ועתיד להכפיל את מספר היהודים המתגוררים בשכונות מזרח העיר.
עוד פרויקט שעתיד בשנים הקרובות לתרום להגדלה של ממש במספר היהודים בשכונות מזרח העיר הוא שכונת קדמת ציון, שגם בהקמתה הייתה העמותה מעורבת. אדמות קדמת ציון נרכשו בידי יהודים חרדים בשנת 1925. הרוכשים היו מאוגדים בארגון אגודת הדיירים, שמטרתו הייתה לרכוש שטח גדול למגורי יהודים ולפיתוח משק חקלאי. ההחלטה לקנות את השטח נבעה מקרבתו היחסית למרכז העיר של אותם זמנים וכן מאחר שמקום המקדש נצפה ממנו. כיום רוב הקרקעות הללו נמצאות ממזרח לגדר ההפרדה, ואין לבעליהן היהודים אפשרות גישה אליהן. על קרקעות אלו הוקמה אוניברסיטת אל-קודס. על חלק אחר של האדמות עומד היום בסיס מג"ב. מצידה המערבי של הגדר נותרו כשישים דונם בבעלות יהודית.
לפני כ-16 שנה נכנסה עמותת עטרת כהנים לשני בתים בשכונת אבו דיס: בית שרה ובית האחים, לאחר שרכש אותם הנדבן ארווין מוסקוביץ. לאחר הרצח בישיבת מרכז הרב עלתה בממשלה תוכנית להקים על השטח שממערב לגדר 800 יחידות דיור. לפני כשמונה שנים החלו צעדים לאישור מחצית מהמספר הנ"ל. ההערכה היא כי אכן יוקמו בקדמת ציון 300–400 דירות בשנים הקרובות. כיום מתגוררות בשכונה כמאה משפחות.

התיישבות, תיירות ומחקר


עמותת אלע"ד עוסקת בחיזוק הקשר היהודי אל ירושלים, בביסוס נוכחות יהודית ותיירות בעיר דוד בשכונת, סילוואן ובאזורים הסמוכים. העמותה פועלת באמצעות קידום תיירות, חינוך ומחקר, חפירות ארכאולוגיות ורכישת בתים וקרקעות או שכירתם מהאפוטרופוס הכללי כדי לשכן בהם יהודים. פעילות העמותה התרכזה לאורך השנים באזור הגן הלאומי עיר דוד. בשני העשורים האחרונים התרחבה הפעילות התיירותית והחינוכית של העמותה גם להר הזיתים ולארמון הנציב.
בתחום ההתיישבות קידמה עמותת אלע"ד כמה מתחמים, ובהם בית החושן שעל הר זיתים, בסמוך למלון שבע הקשתות. הבית נקנה בידי העמותה, ולפני כ-15 שנה אוכלס בסיוע עמותת עטרת כהנים בתשע משפחות יהודיות.
אחת מפעולותיה העיקריות של עמותת אלע"ד היא השבת היישוב היהודי לעיר דוד. כך קרה למשל באדמות שרכש הברון רוטשילד בתחילת המאה העשרים בסביבת עיר דוד. העמותה גם רוכשת ושוכרת נכסים, קרקעות ובתים בעיר דוד, בהר הזיתים וברחבי ירושלים הקדומה באמצעות מאבקים משפטיים לפינוי פולשים והשבת הרכוש לידיים יהודיות. לעמותת אלע"ד עמותת בת, קרן שלם ירושלים, שבנתה שמונים דירות בשכונת ראס אל-עמוד, במקום שעמד בו מבנה המטה הישן של מחוז ש"י, בשטח שהיה בבעלות ההקדש של העדה הבוכרית. נכון להיות מתגוררות בנכסים של עמותת אלע"ד במזרח העיר כשמונים משפחות.
בסך הכול מתגוררים כיום 3,500 יהודים בכלל השכונות הערביות במזרח העיר. כמאתיים תביעות פינוי נגד משפחות ערביות שפלשו לנכסים יהודיים מתנהלות גם בימים אלו.

יהללך זר


קשה מאוד עד בלתי אפשרי לראיין דמויות מהעמותות העוסקות זה עשרות שנים במסירות נפש בהשבת רכוש יהודי במזרח ירושלים וקניית בתים מערבים. כולן נכוו לא פעם מפרסומים בתקשורת. לעומת זאת ההצלחות והפעולות המרכזיות תמיד התרחשו מתחת למכ"ם. אפילו את הבקשה שלנו לעזור להציב מפה המפרטת את המקומות במזרח העיר שיש בהם התיישבות יהודית לא אהבו בלשון המעטה.
"בשביל מה לכם, זה רק מזיק", אמר לי גורם מרכזי באחת העמותות הגדולות. "הדברים האלה מצליחים כי הם מתרחשים לאט ובשקט. פרסום תמיד מעיר שדים מרבצם: בג"ץ, ארגוני שמאל, הרשות הפלשתינית ומי לא".
דמות אחרת, גם היא מרכזית מאוד בפעילות במזרח העיר, מספרת כי בשנתיים האחרונות נערמו קשיים רבים שלא היו לפני כן. "הרשות הפלשתינית מעורבת היום הרבה יותר מבעבר במה שקורה בירושלים. הם מאיימים בעונש מוות על אנשים ומשפחות שיעזו למכור נכסים ליהודים. חמאס נעשה דומיננטי מאוד במזרח העיר בשנה האחרונה, וכך גם טורקייה וקטאר. מעורב פה המון כסף זר שמנסה להצר את הפעילות שלנו. פרסום הוא הדבר האחרון שיכול להועיל כרגע".
בתשובה על השאלה מהיכן נוכל לשאוב מידע אם נרצה בכל זאת למפות את הפעילות וההתיישבות במזרח העיר, קיבלנו מכמה אנשים את אותה תשובה מפתיעה: אתר שלום עכשיו. ואם גם אתם, מופתעים הנה ההסבר:
"עד לפני שלוש שנים לפני שהייתי נפגש עם תורמים הייתי מכין שקפים, מצגות וטבלאות אקסל", מספרת אחת הדמויות הפעילות בתחום חידוש ההתיישבות היהודית בשכונות מזרח העיר. "ואז גיליתי שהשקפים הכי מעודכנים, המצגות הכי טובות והנתונים הכי מרשימים מופיעים באתרים של עמותות כמו שלום עכשיו או עיר עמים. הם מתעדים פחות או יותר כל אבן שזזה בירושלים. לכן היום אני פשוט מראה לתורמים את האתר שלהם, בבחינת 'יהללך זר ולא פיך'. הודות לעבודה שלהם הצלחנו לגייס לא מעט כסף בשנים האחרונות", הוא אומר בחיוך. "מהבחינה הזאת הם שותפים למעשה הציוני שלנו. באו לקלל ויצאו מברכים".



 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
אדוריים היהודית

  מאמר מאת מרים מימון

הסימן לחוסן הלאומי

  אליהו אוזן, חקלאי ותיק

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם