ראשיתו של הקיבוץ Featured

 14 ziyunut

משה נחמני

על גלגולו של השם קיבוץ להתיישבות יהודית בארץ ישראל מעולמה של ברסלב ואבות הציונות הדתית

יש היום בארץ ישראל 265 קיבוצים. הכול התחיל בדגניה, על שפת הכינרת, שבראשיתה (בתקופת הטורקים) נקראה קבוצה, ועם השנים נקראה אם הקבוצות. רק בראשית שנות העשרים, בתקופת המנדט הבריטי, החלו להשתמש במושג קיבוץ. הקיבוץ הראשון היה עין חרוד, המציין בימים אלו מאה שנה להיווסדו.

קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפה ציונית ועל ערכים סוציאליסטיים: שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני. מהיכן צמח השם קיבוץ למפעל שנקרא היום בארצנו בשם זה? את השאלה הזאת שאל לראשונה החלוץ והסופר יהודה יערי ז"ל, מאנשי העלייה השלישית וממקימי קיבוץ בית אלפא (בשנת 1922), במאמר שפרסם בעיתון על המשמר בשנת 1965.

מחדש המונח קיבוץ בהתיישבות הציונית (החילונית, בדרך כלל), היה יהודה יערי, בהשראה שקיבל מחסידי ברסלב. ואולם בשנים האחרונות קמו כמה חוקרים שטענו כי השם קיבוץ עלה בכמה מקומות במקביל לחידושו של יערי, והוא אינו ממציאו הבלעדי

וכך ענה על השאלה: "ראוי שאספר לכם על כך. המילה קיבוץ לא חדשה היא בלשוננו. אבל את השם קבענו אנחנו. ומעשה שהיה כך היה: נתאספנו לילה אחד לשיחת חברים [...] ועסקנו בבעיות עתידנו. הדבר היה במחנה של סוללי הכביש חיפה-ג'דה [רמת ישי]. בימים האלה כבר יצא הקול במחנה שאנו עומדים לעלות ולהתיישב בעמק יזרעאל ובכל שאלנו את עצמנו: מה שם יקרא לנו? [...] בתוך השיחה קם אחד החברים, שחזר זה לא כבר מטיול בירושלים, ואותו חבר לא על העתיד פתח אלא על העבר דיבר, הוא סיפר שנקלע בין חסידי ברסלב ופגישתו עם חסידים אלה היתה לו בבחינת חוויה עמוקה ביותר. בהתלהבות דיבר אותו חבר שכן היתה לו חסידות ברסלב בבחינת גילוי [...]. ימים אחדים עשה האיש בין חסידים אלה. סיפר על אנשים תמימים וישרים שאוכלים לחם צר מיגיע כפיהם, סיפר על שיחותיהם וסיפורי מעשיותיהם, ולבסוף כך אמר: חסידי ברסלב נוהגים להתקבץ מידי שנה בשנה בראש השנה יחדיו לתפילה ולעיון בספרי רבם, רבי נחמן מברסלב. לפני המלחמה [מלחמת העולם הראשונה] נהגו להתקבץ בעיר אומן אשר באוקראינה, ששם קבורתו של הרבי. עכשיו הם מתכנסים בירושלים וגם במקומות אחרים בעולם. להתכנסות זאת בראש השנה קוראים חסידי ברסלב בשם 'הקיבוץ' ובכן למה לא נקרא גם אנו למחננו בשם קיבוץ? שמעו אנשינו את דברי החבר, קיימו וקיבלו עליהם לקרוא למחנינו מכאן ואילך בשם 'קיבוץ השומר הצעיר'. וראה זה פלא לא עברו ימים מועטים עד שכל החבורות, הגדודים, הפלוגות והקבוצות הגדולות שינו שמם וקרא לעצמם בשם קיבוץ (על המשמר, 12.2.1965, מתוך 'בדרך חתחתים' שב'ספר העליה השלישית', 1964).

אותו חבר שסיפר עליו יערי היה הוא עצמו. אם כן, מחדש המונח קיבוץ בהתיישבות הציונית (החילונית, בדרך כלל), היה יהודה יערי, בהשראה שקיבל מחסידי ברסלב. ואולם בשנים האחרונות קמו כמה חוקרים שטענו כי השם קיבוץ עלה בכמה מקומות במקביל לחידושו של יערי, והוא אינו ממציאו הבלעדי.

הזיקה לחסידות ברסלב

יערי הכיר את החסידות מסביבת ילדותו בגליציה, אולם מפגש מכריע היה לו עם חסידי ברסלב בביקורו הראשון בירושלים, שמהם שמע לראשונה את סיפורי המעשיות של רבי נחמן מברסלב, ולדבריו הוקסם מהם. לימים אף ערך וכתב נוסח חדש לכמה מהסיפורים והוציא אותם במהדורה חדשה ('סיפורי מעשיות משנים קדמוניות', ירושלים 1971).

בימי הקיבוץ הראשונים, עוד טרם העלייה לקרקע, הנהיג יערי את חבורת ה'חסידים', קבוצת חברים שגיבשה הווי של שירה וריקודים בכל הזדמנות, ברוח המסורת החסידית.

טבעי אפוא שדווקא יערי הוא שהשאיל את המושג קיבוץ מההווי הברסלבי, שהכיר מקרוב, אל שדות הקיבוץ החלוצי בארץ, שבהן חי ופעל.

קיבוץ גלויות

בפתח דבריו ציין יערי "המילה קיבוץ לא חדשה היא בלשוננו", סתם ולא פירש. חשבתי זמן מה על הנושא ועלה בדעתי שעוד קודם לרעיונו של יערי הכיר עם ישראל את המילה קיבוץ כבעלת מטען רוחני ארץ-ישראלי. הביטוי הזה היה ידוע ומפורסם בארץ ובגולה בהקשר של התיישבות יהודית בארץ, וייתכן שהוא שעזר להצעתו של יערי להתקבל ולהתבסס ביישוב היהודי בארץ. אומנם את ההשראה לחידוש השם קיבוץ קיבל יערי מעולמה של חסידות ברסלב הרחק מארץ ישראל, אולם את התקבלות השם בציבור אולי אפשר לזקוף למשמעות הלאומית והגאולית שנשא בקרבו משכבר הימים.

אם נחפש את הביטוי קיבוץ בספרות ובעיתונות היהודית מלפני 150 שנה ואילך, נגלה כי הפעמים הראשונות שהוא נזכר בהן אינן קשורות לברסלב כלל אלא ליישוב ארץ ישראל. ראשיתו של הקיבוץ אינה בחסידות ברסלב אלא בתנועת חיבת ציון באירופה ובעולמה של הציונות הדתית בראשיתה.

כך אנו מוצאים בכתביהם של הרבנים מבשרי הציונות, בשנים תר"ך–תר"ם, על ההתיישבות בארץ הקודש המתחילה לקרום עור וגידים. פעמים שהם כינו את אותה התיישבות "הקיבוץ". הקיבוץ כמושג עצמאי מבוסס כמובן על הביטוי הידוע קיבוץ גלויות, שבו השתמשו חז"ל לפני אלפיים שנה ואשר היה לשאיפה העיקרית בתנועת חיבת ציון ולאחד מהמושגים הנפוצים ביותר בכתביה ובעשייתה.

בעיתון הלבנון (י"ט באלול תרכ"ג) פרסם הרב צבי הירש קלישר, מאבות הציונות הדתית, מאמר על דרכי הגאולה. במאמר כתב: "על ידי שנתחיל בגאולה תתנו לארץ מהיותה שוממה, יתעורר אחר כך הקיבוץ ויהיה התחלה מעשרת השבטים". אם כן, המושג המקורי קיבוץ גלויות התקצר ל'קיבוץ' בסתמא.

בשלב הבא קיבל הביטוי 'הקיבוץ' משמעות נוספת; לא רק לתהליך ההתקבצות של העלייה ארצה, אלא לקהילה היהודית המתגוררת בארץ, לקבוצה שכבר התקבצה מארצות שונות. וכך כתב הרב מרדכי עלישברג, גם הוא מאבות הציונות הדתית: "כמו שאי אפשר לו לאדם לחיות בעצמו בלי קיבוץ עוד בני אדם למלאות מחסוריו שאי אפשר לו לעשותם כשהוא לבדו, כך כל איש ישראל יש הרבה דברים בדתו שקשה לו או אי אפשר לו כלל לעשותם כשהוא לבדו בלי קיבוץ".

עבודה ארץ-ישראלית

בעיתון הלבנון (ה' בסיוון תרמ"ב) פורסם מאמר מרתק מאת כותב אנונימי, "אחד מהחכמים הנכבדים והתורנים הנודעים בארץ רוסיא, ויודע גם הוא בהוויות העולם", ובו הוצגה תוכנית מהפכנית שקהילות ישראל בגולה יתחייבו "שלא יֵעשה ויקנה שום חפץ שהוא דבר מצווה דתית (מגילות, תפילין, ספרי קודש וכדו') מבלעדי העשויים בארץ הקודש", ועל ידי כך יהודי הגולה יחזקו את ההתיישבות היהודית בארץ. לארגון זה ביקש המציע האנונימי לקרוא עמ"ה, ראשי תיבות של "עובדי מלאכת הקודש", ומטרתו: "להבנות בקיבוץ מסודר".

הכותב, שהטיף ל"עבודה ארצישראלית" (על משקל עבודה עברית), טען כי כאשר "יגדל הקיבוץ... יחול על זה ברכת 'ויהי נעם'". את מאמרו סיים בתפילה: "יתן ד' כי יתכנסו נדחי ישראל לקיבוץ גדול באה"ק".

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הגיע הזמן לימין אמיתי

  מאמר מאת עמיעד כהן

כאן ביתי

  תושבת לוד: עדין מתפרעים...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם