"בג"ץ חזר להתפרע" Featured

 8 rotman
לאחר שבוע שבו חצה בג"ץ עוד קו אדום, חבר הכנסת שמחה רוטמן דוחק בחברי לימין לפעול ומכריז: "לא הרמתי ידיים" * שופטי העליון המתינו לנפילת הממשלה כדי לפסול חוקים: "השופטים חיכו בסבלנות" * כתבי האישום הרזים שניתנו כנגד פורעי לוד, יפו ועכו מעידים על אובדן דרך: "שר המשפטים צריך להדיח אך עסוק ביחצנות" *ובכל זאת הוא אופטימי. ריאיון עם לוחם מפלגת בג"ץ, חבר הכנסת שמחה רוטמן

הדס צורי

ישבתי לדבר עם חבר הכנסת שמחה רוטמן ביום שני האחרון, אחרי דיונים ארוכים בוועדה המסדרת של הכנסת שבמהלכם הוציאה יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר מחדר הדיונים את חברי הכנסת איתמר בן גביר, אורית סטרוק ושמחה רוטמן. הוא רק ניסה להשלים את דבריו, וחברת הכנסת זנדברג ממרצ כינתה אותו "בכיין". "זו רק טעימה ממה שמצפה למי שחושב להקים ממשלה עם סותמי הפיות מהשמאל", הוא אומר בתגובה.

"אני רגיל לתרבות דיון קצת אחרת, ולא אשנה את תרבות הדיון שלי בגלל אנשים שלא עומדים בסטנדרטים. אני חושב שהדיונים שנערכו היום בוועדה המסדרת הם בושה. נכחתי בהמון דיונים בוועדות הכנסת, ולא זכורה לי התנהלות שכזו מצד יושבת ראש ועדה".

הסערה בוועדה המסדרת מצטרפת לסערה אחרת, סערת פסיקת בג"ץ מתחילת השבוע, שבה למעשה ביטל בג"ץ חוק יסוד. ח"כ רוטמן מגדיר את ההחלטה פסיקה שדגל שחור מתנוסס מעליה. החוק שבוטל, המכונה פשרת האוזר, עבר כחוק יסוד כדי למנוע את פיזור הכנסת ולקנות זמן לממשלה ולכנסת, שהייתה אמורה להתפזר אוטומטית אם אין תקציב. אותה החלטה הקצתה סכום של כ-11 מיליארד שקלים כדי שבתקופת הביניים תוכל הממשלה לחלק כספים בהתאם להסכמות מסוימות.

"חשוב לומר שפשרת האוזר הייתה החלטה רעה בעיניי", מבהיר רוטמן. "לא כך צריכות להתנהל כנסת וממשלה. המגבלות בדבר מתי מוציאים תקציב ואיך מנהלים את כספי המדינה צריכות לפעול כמו שעון. לא טוב לשנותן לפי צורכי השעה, כי אז המבנה המשטרי הקיים מתרוקן ממשמעות. הריסון שחוקי היסוד יוצרים לכנסת הופך לא רלוונטי. זו ביקורת נכונה, ולכן יש צדק בטענה שהוגשה נגד הפשרה".

אין לי מושג מה בנט רוצה. הוא משנה את דעתו כל הזמן. בנוגע לסער, אני מאוד מקווה שהוא יתחייב לממשלת ימין. אם נראה שדוהרים לבחירות חמישיות לפני שהאופציות להקמת ממשלת ימין מוצו כראוי, נצטרך לחשוב איך מקדמים ממשלת ימין אחרת

אם כן, היכן הבעיה?

"כל ביקורת על חוקים, נכונה ככל שתהיה, לא מאפשרת לבית המשפט לבטל את החוקים הללו!" הוא מבהיר. "בג"ץ עצמו שואב את כוחו מחוק יסוד! איך הוא יכול להעמיד את עצמו מעל לחוקים הללו, שהם בעלי מעמד גבוה יותר מחוקים רגילים?" הוא תוהה. "בג"ץ לא עומד ולא יכול להעמיד את עצמו מעל הכנסת המחוקקת את חוקי היסוד".

יש תחושה בציבור שנבחרי הציבור הרימו ידיים מול התנהלות שופטי בית המשפט העליון.

"את מדברת עם נבחר ציבור שלא הרים ידיים ופועל לריסון כוחו של בג"ץ ככל יכולתו. יש כעת כ-65 חברי כנסת שעל פי הצהרותיהם והמצע של מפלגתם מחויבים לתיקון מערכת המשפט. למרבה הצער, הם לא מסוגלים להקים ממשלה בגלל חוסר יכולתם להתעלות מעל מחלוקות בנושאים אישיים כאלה ואחרים", הוא מציין בצער.

"נעשו רפורמות מסוימות בעבר, בזמן ממשלת הימין היציבה האחרונה, אך לא נעשה די". עם זאת הוא מזכיר שגם בית המשפט העליון לא קפא על שמריו: "ברגע שסר מעליו איום התגובה החריפה של הכנסת חזר בג"ץ להתפרע. ב-2018–2019 בית המשפט העליון לא ביטל חוקים. שני חוקים המתינו בסבלנות שלוש שנים כדי שבג"ץ יבטל אותם: חוק ההסדרה וחוק הפיקדון. כשבג"ץ הבין שהממשלה נפלה ואין מי שיילחם בו, שחררו השופטים את פסקי הדין שהמתינו בסבלנות כה רבה".

האם על הכנסת והממשלה להודיע לבסוף לבג"ץ שהם לא מתכוונים לקיים את הפסיקות הללו שלו?

"בוודאי", הוא אומר בלי היסוס. "זה כבר קרה עם יולי אדלשטיין, ויש עוד דוגמאות לכך. יש גם שיטה של גרירת רגליים בביצוע ההחלטות. נדרשת נחישות מצד נבחרי הציבור כדי לעמוד על שלהם".

אני שואלת את רוטמן מה דעתו על אירוע הלינץ' שעבר יהודי ביפו, שבו הגישה הפרקליטות כתבי אישום נגד הפורעים אך לא כללה באישומים מניע לאומני או פעילות טרור. "ביקרנו את הנושא בחריפות", הוא מזכיר. "זה מה שקורה כשנותנים את משרד המשפטים לאנשי שמאל: הפרקליטות עובדת ללא כל פיקוח. במקום שר משפטים שתפקידו לפקח שהפרקליטות תתנהל כראוי, מקבלים שר משפטים שעסוק בליחצן את הפרקליטות ולהגן בחירוף נפש עליה ועל מערכת המשפט. גנץ פוגע באמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט". רוטמן טוען שהיה מצופה משר המשפטים לדרוש תשובות מהפרקליטות ואף לבחון את הצורך להדיח ממשרד המשפטים אנשים שפועלים בדרך זו.

"יש להקים גוף ביקורת בעל סמכויות אמיתיות על הפרקליטות, לפצל את תפקיד היועץ המשפטי מתפקיד התובע הכללי ועוד. יש סמכויות קיימות שאפשר להפעיל ויש סמכויות שנדרשת בשבילן חקיקה. זה חלק מסל החקיקה והרפורמות במערכת המשפט שצריכות להיעשות".

אתה אופטימי בנוגע לאפשרות להכניס שינויים במערכת הזאת?

"יש רוב ברור בכנסת לשינויים הנדרשים בממשלה שעליה אנחנו מדברים. על חלקן אולי יהיו מחלוקות, לא כולם ילכו בדרך שאנחנו רוצים ללכת בנושא הזה. לשם כך מנהלים שיח בקואליציה. האצבעות בכנסת קיימות, הרצון לשינוי קיים, וגם הבנת הבעיה קיימת". רוטמן מודע לאפשרות שפוליטיקאים מסוימים חוששים מתפירת תיקים: "יכול להיות שיש חשש כזה, אבל למרות הפחד הפוליטיקאים מחויבים לפעול", הוא אומר נחרצות.

מחויבים לממשלת ימין

אתה מדבר על קושי בהקמת ממשלה, אבל לא מציין שמי שמנע עד עתה את הקמת ממשלת הימין הם בעיקר נפתלי בנט וגדעון סער.

"אין לי מושג מה בנט רוצה. הוא משנה את דעתו כל הזמן", הוא אומר. "בנוגע לסער, אני מאוד מקווה שהוא יתחייב לממשלת ימין. הדרישות של תקווה חדשה לרוטציה בעייתיות מאוד ולא לגיטימיות. הם יכולים וצריכים לדרוש הבטחות לעמדות השפעה משמעותיות ומדיניות ימין אמיתית, אבל רוטציה אינה חלק מהן".

רוטמן דוחה את הטענות שלפיהן ללא הליכוד מפלגתו לא הייתה עוברת את אחוז החסימה: "זו הזדמנות טובה להפריך את הפייק ניוז בנושא: הליכוד לא הביא לנו יותר משליש מנדט. אלו חלומות באספמיה. לא היה ולא נברא. יש לי נתוני קלפיות, אני יודע על מה אני מסתמך. חוץ מזה, אף אחד לנו עשה טובה. היה לכולם אינטרס משותף: לשמור על גוש הימין. בסופו של דבר הייתה פה פעולה משותפת ומבורכת בין הליכוד לציונות הדתית לטובת גוש הימין, וכל הצדדים הרוויחו ממנה".

הוא מבהיר כי המחויבות של מפלגתו היא להקמת ממשלת ימין, ממשלה שהם שואפים כי תכלול את הליכוד, תקווה חדשה, ימינה והחרדים. רוטמן מדגיש: "כל עוד יש אפשרות להקמת ממשלת ימין, אנחנו נעשה הכול כדי שלא יגררו אותנו ואת עם ישראל כולו לבחירות חמישיות. אנחנו מחויבים לממשלת ימין ושואפים שמי שיעמוד בראשה יהיה בנימין נתניהו", אך מוסיף הסתייגות: "אם נראה שדוהרים לבחירות חמישיות לפני שהאופציות להקמת ממשלת ימין מוצו כראוי, נצטרך לחשוב איך מקדמים ממשלת ימין אחרת. זה תרחיש שאני מאוד לא רוצה שנגיע אליו. איני חושב שהוא טוב ונכון, להפך: זה תרחיש רע. אבל בחירות חמישיות הן תרחיש רע יותר".

הוא שב ומדגיש כי הממשלה המיטבית בעיניו היא זו שבראשה יעמוד יו"ר הליכוד הנוכחי נתניהו. רוטמן אף מתנגד לרעיון הרוטציה בין נתניהו לבנט: "אם בנט היה שואל אותי, הייתי אומר לו לא לעשות את זה, אבל הוא החליט אחרת. עכשיו מה שעומד על הפרק הוא אם להקים ממשלת ימין שתטפל במערכת המשפט או ללכת בחוסר אחריות לבחירות, שבהן אני ממש לא בטוח שגוש הימין יקבל קלפים טובים יותר ממה שיש בידו כעת".

מדוע בכתבי האישום של אותם פורעים שנענו לקריאת חמאס וסייעו לו במתקפתו על תל אביב, ירושלים ודרום הארץ לא הוסיפו סעיפים שעניינם סיוע לאויב בשעת מלחמה? מי שיצא לפרוע ברחובות עשה זאת גם בעקבות קריאות חמאס, וזה סיוע מובהק לאויב בזמן מלחמה

מה עם המפקד שהבטחתם לבוחרים?

"המפלגה פועלת בנושא הזה בהתאם להבטחות לבוחר. אני מודה שאיני עוקב אחרי לוחות הזמנים, אבל ודאי שלא ניסוג מהבטחה זו ונפעל לקיומה. אנחנו המפלגה היחידה שעומדת במה שהבטיחה לבוחריה, וגם בזה נעמוד בע"ה".

פרעות תשפ"א

כיצד יש לטפל בפורעים הערבים-ישראלים?

"פניתי בשאילתה בנושא, ואני מקווה שהיא תעלה לדיון בכנסת: מדוע בכתבי האישום של אותם פורעים שנענו לקריאת חמאס וסייעו לו במתקפתו על תל אביב, ירושלים ודרום הארץ לא הוסיפו סעיפים שעניינם סיוע לאויב בשעת מלחמה? מי שיצא לפרוע ברחובות עשה זאת גם בעקבות קריאות חמאס, וזה סיוע מובהק לאויב בזמן מלחמה. זה היה צריך לקבל מענה בכתבי האישום ולהפוך כל עבירה של התפרעות לעבירה שמאסר עולם בצידה".

רוטמן תוקף בחריפות גם את דברי המפכ"ל, שהשווה בין הצד היהודי לערבי: "אני חושב שהמפכ"ל צריך ללכת הביתה", הוא קובע. "לא בגלל ההתבטאות עצמה אלא מכיוון שההתבטאות מסבירה מדוע המשטרה כשלה כשלא מילאה את תפקידה במשך שבוע שלם. אם הכישלון היה בגלל שהמשטרה נתפסה לא מוכנה, לא התארגנה כראוי והייתה לה טעות בשיקול הדעת, אני יכול להיות יותר סלחני.

"אבל כשהאמירות של המפכ"ל הן שבן גביר אשם ושיש שני צדדים ניצים שיש להפריד ביניהם, כשהגדרת המשימה מבחינתו איננה שמירת החוק והסדר במדינה, הגנה על חייהם ורכושם של אזרחי מדינת ישראל ובוודאי אזרחי מדינת ישראל שנרדפים בשל יהדותם אלא שמירת 'היחסים הטובים עם כל האוכלוסיות' משל היה מפכ"ל המשטרה הבריטית, אנחנו מקבלים משטרה ששואפת לשקט תעשייתי עם הערבים, ואת המחיר משלמים האזרחים היהודים.

"המשטרה סבורה שתפקידה הוא להפריד בין הניצים כאילו מדובר בריב של חמולות, וכך בזמן התפרעויות היא מרחיקה את היהודים המותקפים שנאלצים להגן על עצמם ומקילה ראש בשרפת בתיהם ורכושם, בהשחתת בתי כנסת ואפילו בביצוע לינצ'ים".

איפה היה השר לביטחון פנים?

"המדיניות בשטח השתנתה כאשר התערבו הגופים המדיניים, השר אוחנה וראש הממשלה. ברגע שחל שינוי בתפיסה שהוביל המפכ"ל נעלמו המהומות ביום אחד. הכוחות בשטח קיבלו הוראה שהם לא אמורים להכיל את המאורעות אלא לתקוף, לפעול וליזום".

באשר לשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה רוטמן אומר כי יש לו גם ביקורת חריפה כלפיו בנושא. "אמיר אוחנה הוא חבר טוב שאני מעריך מאוד. אני מעריך גם את תפקודו לאורך המשבר, כי אני חושב שחלק גדול מההתאוששות המהירה של המשטרה לאחר הימים הראשונים נזקף לזכותו. עם זאת העובדה שהמפכ"ל, מפקד התחנה ומפקד המרחב בלוד עדיין נמצאים בתפקידם אף שעד יום חמישי נעצרו בלוד מאות יהודים ונשקם נלקח למרות שנשאו נשק ברישיון ולא עשו בו שימוש, גם לא להגנה עצמית, המותרת על פי חוק, ולעומת זאת לא נלקח נשק אחד ממאות פורעים ערבים, היא ליקוי חמור ומביש".

איך מטפלים בפרקליטות?

"כל מערך ההכשרה של הפקידות הבכירה והמשטרה במדינת ישראל נשלט על ידי גורמים פרוגרסיביים, תפיסות פוסט-לאומיות ופוסט-ציוניות. רואים את זה באקדמיה ובכל מיני יוזמות הכשרה כמו של קרן וקסנר, קרן אברהם, הקרן החדשה ועוד", הוא מסביר. "מה שהם תופסים כמקצועיות או ניטרליות הוא בעצם אג'נדה פוסט-ציונית ופוסט-לאומית. כאשר אתה רואה מול העיניים מציאות של רע ומציאות של טוב ואתה מנסה להישאר ניטרלי, אתה בעצם נותן יד לכוחות של הרוע. אכן, יש הרבה מה לתקן במדינת ישראל".

באמת אפשר לתקן?

"כן. אני מקווה שאני לא מייאש אף אחד. אני לא התייאשתי, ואני מכיר הרבה אנשים טובים שאינם מיואשים. אני קורא לכל מי שאכפת לו מהמתרחש שלא להרים ידיים. יש הרבה מה לעשות: אפשר לתמוך כספית או להתנדב בארגונים שעוסקים בנושאים הללו. הארגון שהקמתי – התנועה למשילות ודמוקרטיה – הוא דוגמה לארגון שפועל ומשפיע, וכמוהו יש רבים. הארגונים הללו יוצרים שינוי, וצריך להתנדב בהם, לתרום להם ולחזק אותם". רוטמן סבור שאנשים צעירים בעלי תפיסת עולם ימנית מגובשת הרוצים להשפיע ולשנות צריכים לשקול כיוון מקצועי וקריירה שדרכם יוכלו להשתלב במערכות הללו.

"אחת הסיבות שארגוני השמאל מצליחים כל כך היא שהציבור שלהם, ובעיקר הצעירים, מחוברים מאוד לעשייה. יש ארגוני שמאל שמקיימים את כל הפעילות שלהם מהוראות קבע של כמה אלפי סטודנטים המשלמים 30 שקלים בחודש ומחזיקים את כל פעילות הארגון". הוא נותן לדוגמה את ארגון שקוף של תומר אביטל. "אין סיבה שלימין לא יהיו ארגונים כאלה. במקום להתלונן צריך להבין שהכוח אצלנו. במימון המונים אפשר להרים אירועים גדולים, להקים ארגונים חוץ-פרלמנטריים ועוד. זה יכול להיות סיוע עצום לפעילות הח"כים וגם לחשיפת הציבור לדברים שלא ייחשפו לעולם בערוצי המיינסטרים".

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
נתפסנו ברשת

  מאמר מאת אסף פאסי

בני אור – ככה נראה החושך

  הטור של אבינועם הרש....

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם