ישראל שומטת Featured

 10 shmita
איכשהו בתוך כל סבך האינטרסים הכלכליים והפוליטיים שנת תשפ"ב מסתמנת כשנת השמיטה שמדינת ישראל, גם זו של העולם העתיק, השקיעה בה את ההשקעה הגדולה ביותר שהשקיעו בשמיטה אי-פעם * אילו תקציבים מופנים למצווה הממלכתית העתיקה, היכן המדינה עוד לא משקיעה, וגם מדוע לצערנו הרבנות עדיין מדשדשת מאחור במקום להוביל את המערכה * תמונת מצב מרתקת על מצבו של היתר המכירה. מהי קרן השמיטה הממלכתית. מדוע קרנם של מיזמי אוצרות בית דין עולה ועד לגנים הציבוריים בערים וביישובים

איתמר סג"ל

בעולם שבו רק כשני אחוזים מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל מתעסקים בחקלאות, המצוות התלויות בארץ נשארות בדרך כלל נחלתם של מעטים. תרומות ומעשרות מעושרות עוד לפני סידור הפירות במדפי הסופרים, ועל לקט, שכחה או פאה בכלל אין מה לדבר. רק פעם בשבע שנים באה שבת הארץ ופוגשת כל חקלאי, כל בעל גינה וכל צרכן פירות וירקות.

אך השמיטה כבר מזמן איננה עסקו של האדם הפרטי. כדי לנהל שמיטה כהלכתה לא די ברצון טוב או בהתארגנות של עמותות. לכאן צריכה להיכנס המדינה ולגייס את כל מערכותיה כדי לכונן שמיטה כהלכתה, שמיטה ממלכתית. המצב אינו קופא על שמריו. בשנים האחרונות החלו יוזמות לחיזוק השמיטה שבהן או בחלקן שותפה או מובילה המדינה (וזרועותיה), המשקיעה בתחום סכומי כסף רבים יותר מאי-פעם. הכיוון חיובי, הדרך עוד ארוכה.

"מצוות השמיטה היא מצווה על הכלל המשפיעה על הפרט", מסביר הרב יוסף צבי רימון, העוסק שנים רבות בנושא השמיטה. "השמיטה נזכרת בפרשת בהר, פרשה שעוסקת במצוות בתי הדין, כמו מצוות היובל. מכוח כלל ישראל, כל פרט ישמור גם הוא את השמיטה, כפי שאמר הרב קוק שמה שהשבת פועלת על כל יחיד ויחיד, השמיטה פועלת על עם ישראל בכללו".

האתגר של המדינה מורכב: מצד אחד לאפשר את קיום מצוות השמיטה כהלכתה, ומצד אחר לדאוג לאספקה של פירות וירקות טריים למיליוני אזרחים בנקודות מכירה רבות. בראשית ימי הציונות התפרסם היתר המכירה, ועימו ניצת פולמוס. הוויכוח לא תם, והאתגרים רק התרבו.

"מרבית החקלאים בישראל יחתמו גם השנה על היתר המכירה", מסביר האגרונום ד"ר מוטי שומרון, מנהל המחלקה המדעית של מכון התורה והארץ. לדבריו, מלבד מרבית המשקים החילוניים, שעובדים בעיקר עם היתר המכירה, יש ענפים שזהו הפתרון היחיד בעבורם, כגון ענפים המבוססים על ייצוא, שהרי אין לייצא פירות שביעית. "אם נניח, תאורטית, שמדינת ישראל לא תייצא הדרים, נוכל כולנו לשחות כל ערב באמבטיית תפוזים ונהיה בעודף עצום".

לכן, כדי להפקיע את קדושת הפירות, מוכרים את הקרקע לגוי. מכירת קרקע לגוי היא הליך פשוט כאשר מדובר בחקלאי יחיד ומורכבת מאוד כאשר מדובר במאות חקלאים. "המדינה הוציאה מכרז, וזכה בו זכיין שעליו להחתים פיזית את כל החקלאים על שטר המכירה", מסביר שומרון. "זה סבך משפטי לא פשוט, משום שצריך שכל מי שיש לו בעלות או רשות שימוש בקרקע ימכור את הקרע דרך הרבנות הראשית.

"אם לא יבצעו את המכירה, כמות עצומה של פירות קדושים בקדושת שביעית תגיע לשווקים בלי שהפירות טופלו על פי ההלכה באמצעות אוצרות בית הדין, וכן יגיעו אליהם ירקות האסורים באכילה משום איסור ספיחין, וזו תהיה פגיעה אנושה במערך הכשרות הארצי. לכן צריך להבין שעל ידי היתר המכירה מצילים את החקלאי ברמה הכלכלית אבל גם מוודאים שלא יעבור על איסורים, ומצילים את הציבור שלא ייכשל בגידולים האסורים באכילה".

כיום זוכים החקלאים המשביתים למימון הגון מן המדינה, שהכניסה את ידה לכיס ומממנת כ-70 אחוזים משכר החקלאי שמוביר את שדהו בשנת השמיטה. לפני כמה שנים גם הקימה המדינה קרן שמיטה בשותפות בין משרד האוצר לשר החקלאות דאז אורי אריאל. הרעיון מבוסס על קרן השתלמות לחקלאים, בדומה לקרן ההשתלמות של עובדי ההוראה. חקלאי שבוחר להצטרף מפריש כסף לקרן מדי חודש, והמדינה מפרישה כנגד סכום נוסף. בכסף שנצבר יקבל החקלאי משכורת בשנת השמיטה

 

עוד דרך להתמודדות החקלאים עם שנת השמיטה היא השבתה, ובלשון מקצועית הוברה של השדות לשנת השמיטה. חז"ל שיבחו את שומרי השביעית ואת הכוח של אדם "שרואה שדהו בור ושותק". התורה מבטיחה כי יבול השנה השישית יספיק לשלוש שנים, וכאשר תהיה השמיטה מן התורה ולא נוכל לסמוך על היתר המכירה, נסתמך על הבטחת התורה. אומנם גם כיום זוכים החקלאים המשביתים למימון הגון מן המדינה, שהכניסה את ידה לכיס ומממנת כ-70 אחוזים משכר החקלאי שמוביר את שדהו בשנת השמיטה.

לפני כמה שנים גם הקימה המדינה קרן שמיטה בשותפות בין משרד האוצר לשר החקלאות דאז אורי אריאל. הרעיון מבוסס על קרן השתלמות לחקלאים, בדומה לקרן ההשתלמות של עובדי ההוראה. חקלאי שבוחר להצטרף מפריש כסף לקרן מדי חודש, והמדינה מפרישה כנגד סכום נוסף. בכסף שנצבר יקבל החקלאי משכורת בשנת השמיטה.

הפתרון האידיאלי: אוצר בית דין

אין ספק, יש משהו יפה בשותפות של המדינה ובמתן האשראי לחקלאים המבקשים לשמור את שנת השמיטה ככתבה וכלשונה ולשבות בשנת השמיטה. ברם כאמור, למדינה יש גם אחריות להאכיל מיליוני אנשים שמבקשים תוצרת חקלאית גם בשנת השבע.

בשל כך הפתרון הנוסף לצד היתר המכירה הוא הפתרון של אוצר בית דין, שהרעיון העומד מאחוריו פשוט ברמה העקרונית: בעל השדה מעביר לבית הדין את האחריות לשדה, ואלו ממנים פועלים לקטוף את הפירות. הפירות מחולקים לציבור, וזה אינו משלם על הרווח אלא על שכר העבודה של הפועלים ועל ההוצאות הנוספות.

ואולם מדובר באירוע מורכב שעיקרו הקושי להבטיח ביטחון כלכלי לחקלאי, העלול להגיע במקרים של חוסר ביקוש להפסדים עצומים. הרב רימון מסביר כי לדעתו זהו הפתרון האידיאלי: "מצד אחד המדינה עדיין חייבת להשתמש בהיתר המכירה. הרב קוק לימד אותנו על היתר המכירה שאין לפקפק בו כלל. מצד אחר הוא אמר שאנחנו צריכים כל הזמן לחפש חלופות ודרכים טובות יותר ולשמוח על כל דבר כמוצא שלל רב. היום למרות הצורך בהיתר אפשר ליצור בראייה ממלכתית אוצר בית דין או מצעים מנותקים".

הרב רימון מנמק את חיבתו לרעיון אוצר בית דין: "אני מאוד אוהב את אוצר בית דין. זה מאפשר חקלאות עברית בארץ ישראל, זה הפתרון היחיד שבו אוכלים קדושת שביעית בלי להפקיע את הקרקע ולמכור אותה לגוי. אני אוהב את הפתרון הזה כי אני חושב שהוא יהיה הפתרון לימות המשיח. הרי אנחנו מדברים על מציאות שבה אדם הולך לפרדס בשנת השמיטה, ושם בכוחו לקטוף כמות ביתית למשפחה. אבל אנחנו לא גרים כיום ליד הפרדס. לכן אוצר בית דין מאפשר לקטוף מהשדה, הפועלים הם שליחי בית דין, ואז מחלקים את הפירות. מי שקוטף ומחלק יקבל את שכר העבודה".

אחד המיזמים המרשימים בתחום אוצר בית דין מבוצע על ידי מכון התורה והארץ במערך המכונה אוצר הארץ. האגרונום מוטי שומרון: "אנחנו בונים מערך שלם של אספקת פירות וירקות בקדושת שביעית במהלך שנת השמיטה לציבור שומר מצוות. במסגרת הזאת בימים הללו יש עבודה רבה מאוד כדי שיהיה אפשר להביא תוצרת טובה ובמחיר עלות, שמצד האמת לא שונה בהרבה ממחיר התוצרת בשווקים במחירי עונה רגילים (כיוון שגם בשנים רגילות רווחיות החקלאי נמוכה בדרך כלל). אנחנו פועלים עם מגדלים על פי הנחיות של אגרונומים כיצד להביא תוצרת שתהיה קדושה בקדושת שביעית, וזה האידיאל מבחינתנו: אחרי אלפיים שנות גלות לאכול פירות וירקות בקדושת שביעית".

הקושי בהנחלת רעיון אוצר בית דין הוא הסתייגות רחבה למדי של הציבור החרדי, שחושש מכל ההתעסקות בפירות שביעית, וכיוון שאינו סומך בדרך כלל על היתר המכירה, מעדיף את הפתרון המבוסס על חקלאות נוכרים. "אנחנו רוצים שהציבור יאכל קדושת שביעית, אבל בחלקים נרחבים מהציבור החרדי נמנעים מזה. הם מוטרדים מה יעשו עם השאריות, חוששים מיין שיטיף או מתחבטים בשאלה איך יכבו את נר ההבדלה. לפעמים זה נשמע מגוחך. אנחנו מנסים להסיר מהציבור את הפחד הזה. הציבור צריך לחפש בכל כוחו קדושת שביעית, ובעזרת ה' אוצר בית דין יהיה ברמי לוי, בשופרסל, בצה"ל ובמקומות רבים נוספים".

סוגיית גידולי הנוכרים שעליהם מתבססת מרבית האוכלוסייה החרדית מטרידה במיוחד את מנוחתו של מוטי שומרון. הוא מוטרד מן החיזוק שמקבלת החקלאות הערבית, חיזוק שבא בחלקו הגדול מכיסה של מדינת ישראל: "משרד החקלאות נותן מענקים לערבים כדי שיגדילו את הייצור החקלאי לקראת שנת השמיטה. מטאטאים את זה מתחת השטיח, אבל זו המציאות. נותנים מענקים והטבות. הלך אותו ישמעאלי והגדיל את החממות שלו, הוא לא יקטין אותן לאחר השמיטה, וזה דוחק את החקלאות היהודית. יש כאן עידוד ברור לחקלאות הערבית בארץ ישראל מכוח הצרכן החרדי, כולל תוצרת שבאה מרצועת עזה".

גם הרב רימון מבקר את ההסתמכות על גידולי נוכרים: "אני לא אוהב שבשמיטה קונים הכול מגויים ופוגעים בחקלאות העברית. להתבסס על כלכלה של נוכרים ולפגוע בכלכלה בארץ זו בעיה. אם נעשה רק היתר מכירה, הציבור החרדי לא ישתמש בזה. אבל אם נצליח ולעשות פתרונות מהדרין שמקובלים על כולם, נוכל לצמצם את החקלאות הנוכרית.

"לפני כשבע שנים נפגשתי עם הרב חיים קנייבסקי ודיברנו על הנושא, והוא עודד אותי ללכת בדרך הזאת. אם יהיו פתרונות ממלכתיים של אוצר בית דין ומצע מנותק, אני מאמין שהרבה מהציבור החרדי יאמצו את הפתרונות הללו, ישמרו שמיטה כהלכתה ויחזקו את החקלאות העברית".

המדינה לא מבינה את הצורך בהשקעה

ההתארגנות סביב אוצר בית דין דורשת לוגיסטיקה מורכבת, אך לא פחות ואף יותר נדרשים סכומי כסף להבטחת הכנסה לחקלאים. כאן נראה שהמדינה מפשלת, טומנת ידה בצלחת ואינה עושה כמעט דבר.

מוטי שומרון: "באוצר הארץ אין לנו שום סיוע בעניין, זו התארגנות נטו שלנו, ונדרשת פה פעולת הסברה גדולה ורחבה". לדבריו, "המדינה תומכת אבל לא מספיק. היא צריכה לתמוך באוצרות בית דין, לסבסד חקלאות יהודית בשנת השמיטה, לסבסד את המשקים שמוכנים לייצר בקדושת שביעית. כך יהיה אפשר לשווק במחיר מוזל פירות שביעית, מיץ ענבים ויין, והמדינה תפצה את החקלאי". שומרון קובע: "זה היה אמור להיות חלקה של המדינה. המדינה צריכה לראות חשיבות בתוצרת הארץ בחקלאות יהודית, להבין שכל עגבנייה שבאה מטורקייה היא עגבנייה פחות ממגדל ישראלי שלא מצליח למכור. כמדינה עליה לעודד צריכת פירות בקדושת שביעית".

הרב רימון מסכים: "מכון התורה והארץ עושים דבר חשוב, אבל אוצר בית דין דורש סיכונים כלכליים, וכמו שהמדינה נותנת כסף לחקלאים שבוחרים בהוברה, המדינה צריכה להיכנס כאן. יש מקום שעשו אוצר בית דין, כמו ביינות, וזה היה הפסד כספי גדול כי בתי המלון לא קנו. לכן יש חקלאים שלא רוצים להיכנס לזה. אם המדינה תיתן ביטחון כלכלי ותוודא שהמוצרים הללו ייכנסו בסופו של דבר לרשתות ולבתי המלון, נוכל לחזק את אוצר בית הדין. כמו כן אם היא תהיה שותפה בבניית מצעים מנותקים, שעולים כסף כמובן, זו השקעה טובה בחקלאים במקום בייבוא".

הרב יוסף צבי רימון: הרב קוק לימד אותנו על היתר המכירה שאין לפקפק בו כלל. מצד אחר הוא אמר שאנחנו צריכים כל הזמן לחפש חלופות ודרכים טובות יותר ולשמוח על כל דבר כמוצא שלל רב. היום למרות הצורך בהיתר אפשר ליצור בראייה ממלכתית אוצר בית דין או מצעים מנותקים. אני מאוד אוהב את אוצר בית דין. זה מאפשר חקלאות עברית בארץ ישראל, זה הפתרון היחיד שבו אוכלים קדושת שביעית בלי להפקיע את הקרקע ולמכור אותה לגוי. אני אוהב את הפתרון הזה כי אני חושב שהוא יהיה הפתרון לימות המשיח

 

הדרכות פרטיות

בכל הדיון הזה על השמיטה הממלכתית ועל תפקידיה של המדינה בולטת בהיעדרה שחקנית חשובה: הרבנות הראשית לישראל, שדומה שאינה עומדת די בחזית העשייה בתחום הכנת המשק לשנת השמיטה. שומרון: "יש ועדת שמיטה שעובדת בעצימות נמוכה, לצערנו הרב, וצריך לשפר את המצב. לתוך הריק הזה נכנסנו במכון התורה והארץ. הרבנות הראשית הייתה צריכה לפרסם את כל ההנחיות, היא הייתה צריכה להוביל את הכול, אבל ראינו שיש ריק ושעון החול אוזל. מה שלא ייעשה מבעוד מועד לא ייעשה, זה לא משהו שבונים בחמש דקות לחצות. או שזה נעשה לאורך חצי שנה, או שזה לא נעשה".

הרב רימון: "המדינה נותנת פתרון למי שרוצה להוביר את הקרקע. הפתרונות האחרים, של אוצר בית דין ומצעים מנותקים, חסרי מענה בראייה ממלכתית למרות שהיו יכולים להיות פתרונות מעולים לא רק מצד השמיטה אלא אפילו מבחינה כלכלית".

מה שכן זכה לסיוע של המדינה הוא תחום ההסברה, שעבר שדרוג רציני לקראת השמיטה הקרבה. בימים אלו עמלים אנשי מכון התורה והארץ וארגונים נוספים, כמו הרב רימון ואנשיו, על חומרי הסברה, פגישות זום עם מגוון קהלים ומתן הנחיות מקצועיות לארגונים ולמוסדות.

שומרון מפרט: "הרבה חומרי הסברה הוכנו לציבור הפרטי ונערכים הרבה ערבי הסברה ביישובים ולגופים רבים בארץ כדי להנחות את הציבור איך לשמור שמיטה. פעלנו עם חוות חקלאיות, הנחינו גינות קהילתיות. שותפים לכך כמה גופים". גם מוסדות החינוך מודרכים: "בשיתוף ובמימון של החמ"ד והמחלקה לתרבות תורנית אחנו מדברים עם צוותי גני ילדים ומוסדות חינוך למיניהם, מעבירים הדרכה לרבני בתי ספר ולגננות. כל זה נוסף על כל החומר שעלה לרשת ושנשלח בקבוצות וואטסאפ ייעודיות".

משביתים את הגינון העירוני

עוד תחום בשנת השמיטה הקשור למרחב הציבורי היהודי במדינת ישראל הוא תחום שרובנו איננו חושבים עליו, אך הוא נמצא בסביבה הקרובה: הגינון העירוני. בשנת השמיטה הזאת החליטו במכון התורה והארץ לפנות לראשי רשויות ולשכנע אותם על ידי הסברה מפורטת לשמור שמיטה כהלכתה גם במחלקות הגינון והשפ"ע.

לדברי שומרון, ההיענות גבוהה מאוד: "אנחנו רוצים שערי ישראל תשמורנה את השמיטה בגינון הציבורי כהלכה. פגשנו כשבעים ראשי ערים ורשויות, וכולם מלבד אחד קיבלו עליהם להיערך לשנת שמיטה על פי ההלכה, דבר שלא היה עד עכשיו. זה מפתיע מאוד. אנחנו מנחים אותם שלא לשתול בשנת השמיטה ולהכין את כל הגנים לפני ראש השנה. הודות להכנה המוקדמת הערים תהיינה יפות מאוד והכול יהיה בסדר".

שומרון אופטימי: "הייתי בעשרות מפגשים, ועם ישראל מתחבר לקדושת הארץ. מציעים לו פתרון מקצועי ואומרים לו שהעיר תיראה טוב, והוא שואל: למה לא? הציבור החילוני מתחבר מאוד לעניין של השמיטה, לא רק מהצד האקולוגי אלא גם מהצד ההלכתי. יש סייעתא דשמיא גדולה, וברוך ה' עם ישראל מתחבר לקדושת הארץ".

גם הרב רימון שותף להרגשה של האגרונום שומרון: "אני נותן המון הרצאות בנושא, ואנשים מתרגשים. מבחינה חינוכית, במקום לחתום על טופס של היתר המכירה ובזה נגמר העניין, אם מחברים אותו לרעיונות, למהות השמיטה, הוא מתרגש. חשוב לחבר את הלכות השמיטה עם ערכי השמיטה, זה מחבר ומעורר חשק. ובכלל, צריך לשנות את היחס לשמיטה מיחס של פניקה לדבר משמח, לדבר בשפה חיובית על השמיטה. ברוך ה' אנחנו כבר שם".

שומרון: "שמיטה אינה בעיה אלא אתגר. אין דבר כזה 'בעיית השמיטה', זה אתגר חינוכי ממדרגה ראשונה. ללא שיתוף פעולה מלא של הציבור הרחב העסק הזה לא יעבוד. אנשים צריכים להתרגל להיות צרכנים של תוצרת קדושת שביעית. כאשר אני רואה שכתוב על בקבוק יין 'ללא חשש שמיטה' אני מתפלא, מה זה צריך להיות? אני לא עושה קידוש בשמיטה אם נותנים לי יין או מיץ ענבים שאינם קדושים בקדושת שביעית. ללא חשש חילול שבת, מובן. הופרשו תרומות ומעשרות, מובן. אבל ללא חשש שביעית? הראש הסתובב לכיוון הלא נכון! נדרשת פעולה חינוכית אדירה של הרבנים, המחנכים, הגננות וכמובן של הבית הפרטי. זו שנה מקודשת, מיוחדת. בואו ניקח אותה כאתגר".

הרב רימון: "בשמיטה הקודמת יזמתי רעיון של שעת שמיטה. אין לך שדה להפקיר? תן שעה בשבוע שבה תעשה מעשה טוב: תתקשר לזקנים, תתנדב, תעשה משהו טוב. זה דבר מדהים, וככה כל עם ישראל יוכל להית שותף ולשמוח בשמיטה".

שמיטה ככתבה וכלשונה

כאמור, מרבית החקלאים בוחרים להסתמך על היתר המכירה, מיעוטם בוחרים בהשבתה ובהסתייעות במימון ממשלתי או בשיווק על ידי אוצר בית דין. ויש גם קבוצה רביעית קטנה, קבוצה של מגדלים המבקשים לקיים את השמיטה ככתבה וכלשונה ולהסתמך על יבול שישית. זו דרכו של יאיר בר עזר, חקלאי מכפר חסידים שאביו, סבו וסב סבו היו חקלאים מאז עלו מפולין בשנת 1923.

לקראת שנת המשיטה בר עזר מגדל חיטה, מזון לפרות. הוא מקדים לזרוע אותה לפני ראש השנה, כחודשיים לפני הזמן, והזרעים מחכים באדמה עד בוא הגשם. אז יתפלל בר עזר שיצמחו ויפרנסו את משפחתו בכבוד. "אנחנו זורעים לפני השביעית, ובשביעית השמיטה כהלכתה ממש, לא מעבדים ולא עושים שום דבר". לדבריו, אלו חיי אמונה מופלאים, כי הזרעים ממתינים באדמה ועלולים להירקב, ומי יודע מתי יהיה גשם.

בר עזר מספר כי הוא אינו משתמש בהיתר המכירה או בהשבתה מלאה במימון משום שכך נהג סבו עת עלה לארץ, וכך הוא נוהג. "מה שבורא עולם ייתן, זה מה שיש. מצוות זה לא תמיד קל, אך זו הדך שבה בחרנו, וכך נתגדל. ברוך הגבר אשר יבטח בה', בחסדי ה'. משק חקלאי על פי ההלכה זה דבר לא פשוט, אך זו חוויה מופלאה של עשיית דבר ה'. אלו חיינו".

בר עזר מספר על ההתרגשות שהוא חש כאשר הזרעים נובטים לאחר כחודשיים או יותר באדמה. "אלו חיים של ציפייה לקב"ה. אי אפשר להסביר את זה. אנחנו כשלושה חקלאים מכפר חסידים שעושים כך, זורעים לפני הזמן, והשנה זה יוצא מוקדם במיוחד לעומת הלוח האזרחי. ככה זה, מאמין וזורע, בעזרת ה'".

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
נתפסנו ברשת

  מאמר מאת אסף פאסי

בני אור – ככה נראה החושך

  הטור של אבינועם הרש....

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם