ציבור בהלם קרב Featured

 6 haredim
האסון הכבד שפקד את עם ישראל בעת ההילולה במירון בל"ג בעומר הותיר בלב כבד את כולנו, ובעיקר את הציבור החרדי, שספג את עיקר המהלומה הקשה והכואבת. לאחר שיח תקשורתי שעסק בעיקר בחלוקת האחריות בין הרשויות למשטרה וכן בדרישה לקיים ועדת חקירה ממלכתית, ביקשנו לשמוע כמה אישים בעולם החרדי כדי להבין את תחושות הציבור ביום שאחרי האסון

מתן חסידים

כל מיני סוגיות מעסיקות את הציבור החרדי: כעס על אחריות המשטרה באישור האירוע ובאבטחתו, שאלת האחריות הפנים-מגזרית להתרחשות האסון, התחזקות במסרים אמוניים בתגובה על הטראומה ושאלת ההתמודדות עם הצלקות הנפשיות שטבע האירוע בחלקים רבים בציבור שנחשף לזוועות.

"לא זכורה עוד טראומה בסדר גודל שכזה", מספר לנו הרב נחמיה שטיינברגר, מנהל בקרן קמח, המשלבת חרדים בתעסוקה. "הכשרנו בשנים האחרונות עשרות עד מאות עובדים סוציאליים חרדים, ומדווחים לנו מהשטח כרגע שהחבר'ה האלה עובדים ברמה שלא הייתה מעולם. עובדים סוציאליים במגזר לא זוכרים מספר כזה של נערים בפוסט-טראומה הן בגלל ההיחשפות הרבה דרך הטלפונים, הן בגלל הסיבה הפשוטה שמספיק שילד אחד בכיתה היה במירון וסיפר אחר כך לחברים שלו, וכך המעגלים של האירוע מכים בקהילות רבות. התחושה היא שאין בית שאין בו מת".

הרב שטיינברגר מספר על הקושי בהתמודדות של המגזר החרדי עם הטראומה בהיעדר ידע מוקדם או כלים מסודרים כיצד לנהוג באירועים מסוג זה: "ההתנהגות של המוסדות החרדיים מאוד אינטואיטיבית. אין פרוטוקול מסודר להתמודדות עם אסון בחברה החרדית. נכון שהיו פיגועים שנפגעו בהם הרבה חרדים, כמו הפיגועים בקו 2 ובהר נוף. שם היה מדובר באירועים ממוקדים ומקומיים. כאן לעומת זאת מדובר בפרופורציות אחרות לחלוטין. ממה שעולה מאנשי מקצוע כרגע, עדיין מוקדם להעריך את גלי ההדף של האירוע הזה. העורף החרדי ספג מכה כואבת".

בצלאל שטאובר, יועץ אסטרטגי במגזר החרדי, מנסה גם הוא לעזור לציבור להתמודד עם האבל והאובדן. "זאת פשוט פוסט-טראומה ציבורית. גם אנשים שלא היו שם נחשפו למתרחש מסיפורים, מסרטונים, משיחות עם חברים. יש נפגעי טראומה בכמות גדולה.

"אתן לך דוגמה. יש לי חבר שהזמין אתמול אמבולנס לבת שלו על שיעול קל. אחר כך הוא התעשת, אבל זה מלמד אותך על הבהלה של הציבור. יש לי חבר אחר שלא משחרר את הילד שלו מהבית כמה ימים. אני כמובן לא מדבר על החובשים והאנשים שהיו בקרבת האירוע עצמו, שהם ממש הלומי קרב. בזמנים אלו מדברים גם על חיזוק באמונה ויראת שמיים. דווקא עכשיו. ברמה האישית, עזבתי את כל הפרויקטים שאני עוסק בהם כרגע, ובעצם אנחנו עוסקים עכשיו בהקמת פורטל לעזרה נפשית שיהיה נגיש באמצעי התקשורת החרדיים.

"הפורטל ישמש כתובת לאנשים שמרגישים שנפגעו נפשית מהאירוע, בין שהיו שם ובין שלא. דרכנו הם יקבלו כלים להתמודדות נפשית עם המראות הקשים ויקבלו אוזן קשבת של אנשי מקצוע חרדים בתחומי בריאות הנפש. אני מאוד אוהב את ההמוניות באירועים גדולים, את תחושת השייכות שהיא מקנה, אבל נצטרך לחשוב מחדש איך עושים את זה. אי אפשר לשלם שוב ב-45 נפשות ועוד אלפי נפגעים ברמה כזאת או אחרת".

בצלאל שטאובר: יש לי חבר שהזמין אתמול אמבולנס לבת שלו על שיעול קל. אחר כך הוא התעשת, אבל זה מלמד אותך על הבהלה של הציבור. יש לי חבר אחר שלא משחרר את הילד שלו מהבית כמה ימים. אני כמובן לא מדבר על החובשים והאנשים שהיו בקרבת האירוע עצמו, שהם ממש הלומי קרב

 

על חוסר הכלים בהתמודדות עם פוסט-טראומה בקנה מידה שכזה מוסיף הרב נחמיה שטיינברגר כי גם את ההנהגה בעולם החרדי כמו הציבור בעצמו אופפת תחושה של חוסר אונים ובלבול מסוים. "אנשים שואלים: איפה המנהיגים החרדים? איפה הרבנים? איפה האדמו"רים? ההנהגה לא פתחה את הפה. הרב חיים קנייבסקי, הרב אדלשטיין. אני חושב שאנשים עוד בהלם. נראה שהמערכות הרגילות שהיו אמורות לתפקד בתוך קהילה לא מתפקדות. הנהגה אמורה להתכנס לאחר אירוע שכזה ולחשוב: מה עושים? אולי נעשה עצרת זיכרון? אולי נכתוב משהו? המערכת הזאת לא מתפקדת כרגע כלל. ההלם עצום כל כך שעדיין לא התעשתנו".

מי האחראי?

באשר לשאלת האחריות הפנים-חרדית להתרחשות האסון אומר הרב שטיינברגר: "לקהילות הקנאיות יש בהחלט מקום מרכזי באסון במירון. אחרי הכול הדבר קרה ביציאה מאירוע של חסידות תולדות אהרון, חסידות קנאית אנטי-ציונית. הציבור הזה יש לו יחס חשדני על גבול הקונספירטיבי כלפי הממשלה וכן כלפי המשטרה כזרוע של המדינה. עם זאת אני חש כי יש גם כעס מאוד גדול כלפי הרשויות, דרישה לקבל תשובות ורצון לוודא שאסון כזה לא יחזור על עצמו".

בהמשך לדברים אלו גם הרב יהושע פפר, עורך כתב העת 'צריך עיון' ורב קהילה בירושלים, מדבר על הקולות בציבור החרדי התולים את האחריות ברשויות, לעומת מי שקוראים לעשיית חשבון נפש בציבור החרדי פנימה: "יש אצלנו בציבור בעלי מנגנון הגנה אוטומטי, שאומרים שהאשמים נמצאים בחוץ – המשטרה, הרשויות. מי שזאת השפה שלהם, זה גם הלקח שלהם מתקופת הקורונה. המדינה פה לא מתחשבת בנסיבות המיוחדות של הציבור החרדי.

"לצד הקולות האלה יש בהחלט גם קולות שמתבוננים פנימה ושואלים: איפה אנחנו בסיפור הזה? מה אנחנו יכולים ללמוד על עצמנו בהקשר הזה? הפוליטיקאים החרדים למשל דחפו לקיום האירוע באופן מלא וחופשי. מדוע הם עשו את זה? לא כי הם אנשים רעים, אלא שאם הם לא היו פועלים כך, הם היו מפסידים קולות בקלפי בבחירות הבאות. יש ציפיות מצד הציבור החרדי שהפוליטיקאים יפעלו באופן מסוים, ולכן קשה לדעתי להאשים את המשטרה, וקשה גם להאשים את הפוליטיקאים החרדים, שבסך הכול מייצגים את הרוח הקיימת בציבור החרדי פנימה.

"השאלה צריכה להיות מופנית כלפי עצמנו, כלפי החברה החרדית עצמה, מדוע קשה לנו לדרוש שהדברים האלו ייעשו לפי התקן. אם עושים מחר קונצרט בפארק הירקון, התקן ברור, יש מספר מסוים של אנשים שיכולים להיכנס בשטח מסוים לפי מטר רבוע. הכול ברור ומסודר. יש לנו בעיה של ניהול פנימי מול הרשויות, והבעיה הזאת פגעה בנו בתקופת הקורונה, ולהבדיל גם בנסיבות של הטרגדיה במירון.

"יש כאן קולות שונים", מסכם הרב פפר, "ומעניין לראות עד כמה האירוע הזה, נוסף על שנת הקורונה שעברנו, יגרום לאיזו חשיבה מחדש לא רק על תנאי הבטיחות של המתחם במירון אלא גם על הקשר של יחסי הכוח בתוך החברה החרדית ועל הממשק מול הרשויות. אנו זקוקים ליותר חשיבה רחבה מערכתית. החשיבה השטעטלית כבר לא מתאימה כשמדובר בציבור כזה גדול. זה דורש מאיתנו לצאת מאזור הנוחות, לצאת מהחשיבה הקהילתית שבה כל חסידות דואגת לעצמה. עם זאת", הוא מסייג, "הקול שגורם לחשיבה רפלקטיבית פנימה איננו הקול הדומיננטי לדעתי בחברה החרדית".

לא רק חרדים מתקהלים

לעומת הרב פפר, בצלאל קאהן, עיתונאי חרדי ברדיו קול חי, איננו מזדהה עם המבקשים לערוך חשבון נפש פנים-חרדי ומדבר בעיקר על האבל והכאב סביב האירוע. "כל אחד מסתכל על זה אחרת. אפשר לבדוק איפה היו הכשלים, מי כשל. אסור לשכוח כי הגורם האחראי להר מירון, כמו בכל אירוע במדינת ישראל, הוא הרשויות.

"אני לא בא להורות על המשטרה באצבע מאשימה, אבל בסוף יש גורם אחד שנותן את האישור לקיום האירוע. היו יכולים גם שלא לתת את האישור כמו בשנה שעברה, ולא היו מגיעים. אבל להפנות אצבע לעבר ההנהגה החרדית? איפה הקשר? חברי הכנסת החרדים מתריעים כבר שנים שלא משפצים את מירון ושצריך עוד תקציבים למקום. לא ידוע לי שמישהו מההנהגה החרדית אחראי לקיום האירוע. המחשבה הזאת שיש להגיע אל הציבור החרדי בתלונות היא טעות, וכי רק חרדים מתקהלים? מעליב לשמוע על עצם המחשבה שהציבור החרדי צריך לעשות חשבון נפש. כשיש עצרת סליחות בכותל אנשים נדחקים שם, עומדים צפופים, ויש דוחק".

לקראת סוף השיחה עם בצלאל שטאובר עלתה נקודה שאולי בכל מקרה כדאי שהחברה הישראלית תלמד מהאירוע במירון, בטח אחרי תגובות ירון לונדוניות כאלו ואחרות. "תופעה מיוחדת מאוד שקרתה סביב האסון: מכרים וידידים רבים שאינם מהציבור החרדי פנו אליי מייד אחרי האירוע והציעו עזרה, מעזרה כלכלית ועד לבוא לנחם אבלים. נכון שהאירוע קרה בעיקר בתוך הקהילה החרדית", אומר שטאובר, "אבל ההרגשה הייתה שזה כבר לא 'האירוע שלהם'. זה לגמרי אירוע שכולנו בו כחברה מאוחדת".

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הגיע הזמן לימין אמיתי

  מאמר מאת עמיעד כהן

כאן ביתי

  תושבת לוד: עדין מתפרעים...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם