אנשי הרפואה שהיו שם Featured

 7 knafo
"יש קבוצה אחת שלא שמים לב אליה: אנשי הרפואה שהיו שם"
מבחינת נתנאל כנפו, האירוע במירון ממש לא נגמר * התמונות מופיעות בכל פעם שנעצמות העיניים, הדמעות מבצבצות בכל שיר ברדיו, וקשה מאוד לקום מהמיטה * בשיחה עם עולם קטן הוא מתאר מה עבר מרגעי ההצלה ועד היום ומבקש: אל תשכחו את אנשי הרפואה

איתמר סג"ל

האסון הנורא במירון כבר הוגדר האסון האזרחי הגדול בתולדות המדינה. מדובר באירוע טראומטי לכל מי ששהה בו וניצל: הפצועים, מי שיצאו בלי פגע, אך לא פחות מכך אנשי הרפואה, שנאלצו לטפל בזמן קצר מאוד בעשרות מתים ובמאות פצועים.

אחד מכונני מד"א שהגיעו ראשונים לזירה הוא נתנאל כנפו, תושב מירון המשמש גם רב צבאי במיל' בחטיבת גולני וחובש בכיר במד"א. "הייתי במרחק של דקה מהאירוע", הוא מספר. "הייתי מהחובשים הראשונים שהגיעו לזירה, כאשר עוד היה שם פשוט הר ענקי של אנשים שנדחסו זה על זה".

הר של אנשים.

"זה בהחלט הזכיר לי ולעוד אנשים תמונות מהשואה, הר של גופות, פשוט ככה. זה הדימוי שכולם ראו סביבי. אנשים שכבו בתוך ההר הזה, וסביבם כולם מתים. אנשים מתו מחוסר חמצן. היו אנשים ששכבו בתחתית הערמה, ובאורח פלא עדיין יצאו בחיים".

איך אתה עובר את הימים שאחרי האסון?

"קשה", הוא עונה. "כשאני עם הילדים אני איתם. אני מחזיק חזק ומנסה שלא לחשוב על זה. אבל בשבת המשכתי לישון בבוקר עד עשר וחצי, פשוט לא יכולתי לקום. בצהריים ישנתי עוד חמש שעות, סוג של רצון לדכא את המחשבות ולברוח".

נסיעה קצרה מחצור למירון לקחה לי השבוע שעה וחצי, כי עצרתי באמצע ובכיתי כמו תינוק. שמעתי שירים, ובכל רגע עצרתי לזמן ארוך לבכות. עכשיו אני כבר לא יכול לשמוע שירים

 

כנפו משתף בתחושות הקשות: "כשאני בלי המשפחה אני מרגיש כמו מת שמהלך בין חיים, כך אני מרגיש, ולא רק אני. דיברתי עם המון כוננים שגרים כאן וחווים דברים איומים, והם חווים אותו דבר.

"נסיעה קצרה מחצור למירון לקחה לי השבוע שעה וחצי, כי עצרתי באמצע ובכיתי כמו תינוק. שמעתי שירים, ובכל רגע עצרתי לזמן ארוך לבכות. עכשיו אני כבר לא יכול לשמוע שירים למרות שזה עושה טוב ומשחרר".

כנפו מספר בזהירות על המראות שראה: "אנשים היו שלמים, אבל מתים מבפנים. להרבה פצועים היו שברים נוראיים, שברים פנימיים ודימומים פנימיים, ברכיים ורגליים מרוסקות".

מנקודת הראות שלך, איך בעצם הכול קרה?

"זה ציר היציאה מהדלקת תולדות אהרון. הוא היה סגור כי כמה דקות לפני כן היה שם אירוע של מבוגר שעבר אירוע לב. המשטרה חסמה את המעבר כדי שיוכלו לטפל בו, ונוצר לחץ גדול על הגדרות. כשהמשטרה ניסתה לשחרר זה כבר היה בלתי אפשרי.

"הגעתי יום אחר כך להסתכל. ניסיתי להבין איך נכנסו שם מאתיים פצועים והרוגים. התקשיתי להבין איך נכנסו כל כך הרבה אנשים בשטח קטן כל כך".

ההבנה שהיו שם מאות אנשים בשטח קטן, מאמצי כוחות ההצלה ואנשים טובים שניסו בכל כוחם לסייע, גרמה ככל הנראה למספר נפגעים קטן יותר ממה שהיה יכול להיות.

"היה כאן נס גדול", טוען כנפו. "היה שם שיפוע מחליק מאוד. אומנם 45 הרוגים, אבל כמה מאות ניצולים. צריך להגיע לשם ולראות מול העיניים, להגיד מזמור לתורה על הניסים הגדולים שכן היו, שכל כך הרבה ניצלו".

"אני יודע שאני זקוק לעזרה"

בנקודת הזמן הזאת, כשעוד טרם נקבע מיהם האחראים, אני מבקש מנתנאל לחשוב על לקחים ראשוניים כמי שחווה את האסון מקרוב.

"תראה את האדם שמולך", הוא זועק, "אל תראה רק את ההדלקה שאתה רוצה להגיע אליה. הייתי בהלוויה של שני ילדים, שני אחים שכבר ירדו למטה ורצו לחזור כדי להיות בהדלקה של תולדות אהרון ונספו בדרכם. כואב הלב!"

הכאב ניכר מגרונו. "לא בושה להיות ממושמעים", הוא אומר. "ראיתי את זה בחסידות בויאן. שם היה רגע שנדחקו לגדרות, והיו שם שוטרים שניסו למנוע את זה. אנשים יכלו ליפול שם מגובה רב. האדמו"ר מבויאן הצביע על המקום, והשמש שלו אמר ברמקול שהאדמו"ר מבקש להקשיב למשטרה! באותה שנייה כולם זזו והקשיבו לשוטרים".

כאשר אנחנו ניגשים לדבר על החרדה ועל השפעתה על הנפש נתנאל כאוב ומבקש להשמיע את קולו: "יש קבוצה אחת שלא שמים לב אליה – אנשי הרפואה. אני ממשיך הלאה, אבל אני יודע שאני זקוק לעזרה! אני צריך לרדוף אחר מישהו שייתן לי את העזרה.

"אני רב צבאי במילואים של גדוד 51 בגולני. במלחמות המראות לא פשוטים, ואני יודע שאראה דברים כאלה. לכן אני יודע שאני צריך לטפל בעצמי אחרי האירוע, כי אסור לי ליפול, אני אבא לחמישה ילדים, אבל אף אחד לא מכיר בזה או דוחף את זה".

כנפו טוען: "אני צריך לטפל בעצמי כדי שאוכל לטפל באחרים. אני צריך גם לקבל עזרה כדי שיהיו לי כוחות. אני חושב שאחרי אירועים גדולים כוננים חייבים להיפגש עם אנשי מקצוע. אני רואה אנשים שבורים. אני מכיר אנשים שבורים לגמרי, אנשים שלא הצליחו לתפקד בשבת ובימים שאחרי כן".

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
נתפסנו ברשת

  מאמר מאת אסף פאסי

בני אור – ככה נראה החושך

  הטור של אבינועם הרש....

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם