התוכנית של ירושלים Featured

 8 atarot
תוכנית הבנייה היומרנית שידעה ירושלים ממתינה לאישור סופי. עוד מימי אולמרט
הסיפור הדרמטי של עטרות מורכב מחלוציות מעוררת השראה מימי קום המדינה, נפילה קשה בידי הירדנים, שחרור במלחמת ששת הימים ושדה תעופה ששב וננטש בשלהי אוסלו * אבל אולי כעת הגיעה השעה לחלק השני שלו: משרד השיכון השקיע שני מיליון שקלים בתוכנית הבנייה הגדולה והיומרנית ביותר שידעה ירושלים: שכונת ענק על חורבות שדה התעופה * אולמרט כבר הספיק לבלום אותה כדי שלא להפריע לתוכנית המדינה הפלשתינית. בתוכנית המאה היא כמעט הפכה למרכז מסחר פלשתיני. אבל עכשיו הלחץ על נתניהו שוב מופעל: האם יזכו מגורשי היישוב לגאולה מחודשת?

בנימין שפרן

הכירו את תוכנית הבנייה חסרת התקדים בעטרות: מאז מלחמת ששת הימים לא הייתה בירושלים וביש"ע תוכנית בנייה בסדר גודל כזה, וגם לא צפויה להיות כזאת בעתיד הנראה לעין.

לפני מערכת הבחירות השלישיות, כחלק ממאמציו של ראש הממשלה נתניהו להקים ממשלת ימין, פנה ראש הממשלה לחברי עוצמה יהודית ולרבניה בבקשה שהמפלגה לא תתמודד בבחירות לכנסת כדי שיוכל להשיג לרוב של לפחות שישים ואחד חברי כנסת להקמת ממשלת ימין.

העיתונאי החרוץ של כאן חדשות זאב קם פרסם שמלבד תפקידים פוליטיים הציע ראש הממשלה נתניהו לעוצמה יהודית הצעה חסרת תקדים בתמורה לפרישת המפלגה מהמרוץ לכנסת: אישור בנייה של שתי שכונות חדשות בירושלים לאחר 21 שנה שבהן לא נבנתה שכונה בשטחים ששוחררו במלחמת ששת הימים, 3,000 יחידות דיור בגבעת המטוס שבדרום העיר, ועוד שכונה של כ-10,000 יחידות דיור ו-300,000 מטר מסחר בצפון העיר, בעטרות.

בעקבות מחלוקות בין הצדדים לא פרשה המפלגה מהמרוץ וזכתה בכ-20,000 קולות שלא הכניסו אותה לכנסת באותו סבב בחירות. כשבועיים לאחר מכן עמד ראש הממשלה בנימין נתניהו על הר סמוך לשכונת חומת שמואל והכריז על אישור שתי נקודות התיישבות חשובות החוצצות בין בית לחם לירושלים: גבעת המטוס והר חומה.

לעומת זאת את השכונה המיועדת להיות הגדולה בעיר, של כ-70,000 איש בעטרות, עדיין נמנע ראש הממשלה מלאשר.

אשכול וכצנלסון החלוצים

סיפורה של עטרות לא התחיל בשנת 2020 אלא בראשית הציונות, בשנת 1912. באותה שנה רכשה את אדמת עטרות החברה להכשרת היישוב בעבור קרן קיימת לישראל מתושבי הכפרים הערביים הסמוכים קלנדיה ואחרים. בשנת 1914 התיישבה במקום קבוצת פועלים מבני העלייה השנייה שנקראה קבוצת קלנדיה. הקבוצה כללה דמויות מפורסמות כמו לוי אשכול, יעקב פת, ברל כצנלסון ואחרים. בקבוצה היו כעשרה חברים, והיא התקשתה להחזיק בקרקע בתנאים הקשים והתפזרה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה מחשש שחברי הקבוצה יגויסו בכפייה לצבא הטורקי.

בדצמבר 1919, לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הצבא הבריטי, הגיע למקום גרעין של קבוצת עבודה. חמשת חברי הגרעין התיישבו בבית המוכתר בכפר קלנדיה והתחילו לעבד את האדמות הנטושות. הם התחילו לבנות בתים ולעבד את האדמה בתנאים קשים, מסקלים את האבנים בידיים ושותלים חורשת אורנים בקרקע סלעית שאיננה מתאימה לעיבוד חקלאי. למרות תנאי המחיה הקשים, המחסור במים, הגנבות והפרעות בשנות המרד תרצ"ו–תרצ"ט (המרד הערבי הגדול), שגבו את חייהם של חמישה מחברי המושב, גדל המושב עם השנים עד לשיא של כ-50 משפחות בשטח של כ-400 דונם בשנת 1948.

פינוי היישוב והריסתו

ב-24 במרץ 1948 הורה דוד שאלתיאל, מפקד מחוז ירושלים, לשלוח חומרי ביצור לעטרות. בשעה 12:00 יצאה השיירה לדרכה מהדסה הר הצופים, ובדרך התקיפו אותה ערבים משועפאט. בתום הקרב הקשה נמנו 14 הרוגים ו-11 פצועים. בשיירה אחרת שיצאה מעטרות כדי לפגוע בפורעים הערבים שתקפו את היישוב ואת דרכי הגישה אליו נהרגו 16 לוחמים, ורק שלושה שרדו מהשיירה.

במאי 1948, בעקבות נפילת גוש עציון שמדרום לירושלים, קיבלו הלוחמים בעטרות והתושבים הנותרים פקודה מההגנה לסגת לעבר המושבה נווה יעקב, המבודדת אף היא אך קרובה יותר לירושלים. 57 האנשים התכנסו ליד בית הכנסת של היישוב לאחר שחיבלו ברכושם ובמשקם, סגרו את בעלי החיים ומיקשו כל שיכלו, ויצאו במסע רגלי לעבר נווה יעקב.

האדמו"ר היה אהוד אולמרט, והוא שימש באותה תקופה שר בממשלת שרון. לאחר ימים מספר התקבלה התשובה מהשר: בשום פנים ואופן אי אפשר להשתמש בשטח. אולמרט הבטיח אותו לפלשתינים עוד בהיותו ראש העיר ירושלים, והפלשתינים רואים במקום את שדה התעופה של מדינת פלשתין שעליה הן חולמים. ואולם משרד השיכון לא ויתר

 

בהגיעם לנווה יעקב ראו את הלהבות העולות מצפון, מהמקום ששכנה בו עטרות. למחרת התחולל עוד קרב קשה במושבה נווה יעקב, וגם היא נפלה בידי הלגיון הירדני. בקרבות גוש עטרות–נווה יעקב נפלו 42 לוחמים ונפצעו 96. חיילי הלגיון ותושבי הסביבה פשטו על היישובים הנטושים ושרפו אותם עד היסוד.

מייד אחרי מלחמת השחרור הרסו הירדנים את כל מה שנותר אחרי שרפת עטרות כדי להגדיל את שטח המנחת של שדה התעופה הסמוך שהקימו הבריטים בשנות העשרים של המאה הקודמת אגב פגיעה קשה בשטחי המושב. מעניין לציין שב-14 במאי 1948 עלה הנציב העליון האחרון סר אלן גורדון קנינגהם על מטוס בשדה התעופה עטרות והמריא לחיפה על מנת לעזוב את הארץ בפעם האחרונה. בעטרות הסתיים השלטון הנוכרי על ירושלים לאחר כ-1,880 שנה.

כדי להגדיל את שטח המנחת הרסו הירדנים את בית העלמין הסמוך לעטרות אגב חילול הגופות של 18 חללים, ובהם גם קברים של ניצולי שואה ושל ילדה קטנה שנרמסה למוות על ידי סוס ערבי. הם טמנו את הגופות מדרום ליישוב.

גאולה ראשונה

במלחמת ששת הימים שחררה ישראל את השטח, ואנשים טובים הצליחו בדרך לא דרך למצוא את הגופות שחיללו הירדנים. הרב גורן אסף אותן, ובמקום הוקם קבר אחים.

שטח המושב ושדה התעופה שימש את ישראל לטיסות פנימיות עד שנת 2000, אך בעקבות האינתיפאדה והפיגועים החליטה ישראל לנטוש את עטרות בשנית.

שנים אחדות לאחר מכן פנה גורם בכיר במשרד השיכון למהנדס העיר באותם ימים אלי שטרית ובפיו רעיון: במקום הטרמינל אפשר להקים במקום שכונת ענק של כ-10,000 יחידות דיור. השכונה תמנע רצף אורבני של 400,000 ערבים מרמאללה עד שכונת רמות, שמהם יותר מ-100,000 מתגוררים בכפר עקב הסמוך בעקבות הקמת גדר ההפרדה ליד עטרות. הכפר גדל משלושה בתים ובאר למפלצת של בתי ענק בני 15 קומות ויותר, שעליהם משתלטים פלשתינים וגורמים עברייניים הבאים מהשטחים לירושלים.

מהנדס העיר ענה תשובה מעניינת: "אני צריך להתייעץ עם האדמו"ר שלי". "מי זה האדמו"ר?" שאל האיש במשרד השיכון. האדמו"ר היה אהוד אולמרט, והוא שימש באותה תקופה שר בממשלת שרון. לאחר ימים מספר התקבלה התשובה מהשר: בשום פנים ואופן אי אפשר להשתמש בשטח. אולמרט הבטיח אותו לפלשתינים עוד בהיותו ראש העיר ירושלים, והפלשתינים רואים במקום את שדה התעופה של מדינת פלשתין שעליה הן חולמים. ואולם משרד השיכון לא ויתר, ובשנים הבאות השקיע שני מיליון שקלים בתכנון שכונת ענק המשתרעת על פני 1,500 דונם. במשרד רצו לפתור את בעיית הדיור הקשה בבירה ולמנוע מירושלים להפוך לעיר שרובה ערבית.

בימיו הראשונים של שר השיכון יעקב ליצמן במשרדו פנה השר במכתב לראש הממשלה כדי שיאשר לקדם את השכונה. גם שרים וחברי כנסת נוספים פנו מאות פעמים לראש הממשלה בדרישה לקדם את השכונה.

בידיים של נתניהו

על מנת לאשר את התוכנית צריך משרד הפנים לכנס את הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ולהפקיד את התוכנית. בראש הוועדה עומד אמיר שקד, הכפוף לשר הפנים. השניים אינם נוהגים לאשר תוכנית רגישות מדינית ללא אישור של ראש הממשלה.

בתחילת הקורונה פנו עיתונאים ואנשי ימין לשקד כדי שיכנס את הוועדה ויפקיד את התוכנית. שקד טען שהוא ממתין לירידה בלחץ שהצטבר בעקבות הקורונה, ואז יכנס את הוועדה. הוא סירב להגיב על פנייתנו בנושא זה.

גם חבר הכנסת מתן כהנא הוציא שאילתה בנושא לראש הממשלה ולשר הפנים במענה על הטענות על עיכוב הבנייה. ראש הממשלה נתניהו הבטיח כבר בספטמבר של השנה שעברה שבקרוב תאושר התוכנית. לעומתו הודיע שר הפנים הרב אריה דרעי שהנושא אינו נתון בסמכותו.

בינתיים, לאחר הבטחות לח"כ סמוטריץ' שהשכונה תאושר בתנאי שיתאחד עם איתמר בן גביר לפני הבחירות ולאחר אינסוף פניות של שרים וחברי כנסת לראש הממשלה, שטח השכונה נשאר שומם. הפלשתינים מחכים שנשיא ארצות הברית יבקש מישראל לפנות את השטח ואת הקברים שבו, והם יוכלו לממש את מה שדובר בעסקת המאה של הנשיא טראמפ, שבעטרות יוקם מרכז של פלשתינים למסחר ולמקומות הקדושים.

אוהבי ירושלים עדיין אינם מוותרים. הרב שמואל אליהו נתן הוראה הלכתית לפעול בנושא מול גורמי השלטון גם בשבת קודש, מכיוון שמדובר לטענתו בפיקוח נפש. בתקופה האחרונה נערכו תפילות ולימוד תורה כולל של גדולי ישראל על מנת שהמאמצים יישאו פרי וראש הממשלה ייתן לשכונה את האישור המיוחל.

השר לירושלים ומורשת הרב רפי פרץ, שפנה בעבר רבות לראש הממשלה בנושא, הסכים לרעיון שאת הטיסה האחרונה משדה התעופה שבו נחת והמריא עשרות פעמים הוא יוביל ביום ירושלים הקרוב, ועם ראש הממשלה נתניהו הם יכריזו על שכונה חדשה במקום. לרעיון היצירתי חסרה רק הסכמה של נתניהו.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
נתפסנו ברשת

  מאמר מאת אסף פאסי

בני אור – ככה נראה החושך

  הטור של אבינועם הרש....

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם